הצעה פופולרית בשמאל היא הגבלת מספר הכהונות בהן יכול לכהן אדם כראש הממשלה. הסיבה פשוטה: בנימין נתניהו קיבל חמש פעמים את המנדט להרכיב ממשלה, והצליח בכך ארבע פעמים.
נוצרה תחושה שגם בעוד עשור, נתניהו עדיין יהיה ראש הממשלה. הדבר מוביל לתחושה שהמערכת תקועה, מה שעלול להביא לייאוש מהמערכת הדמוקרטית. כמובן, יש גם את החשש המוצדק שאדם אחד במשך זמן רב בעמדת כוח עלול לצבור יותר מדי כוח.
אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה
ביום שני בבוקר בחר פרשן חדשות 12 עמית סגל למצות את הפרשנות שלו על הבחירות בהונגריה בציוץ ארוך למדי בחשבון ה-X שלו בשפה האנגלית, הפונה לקהל בינלאומי. בתרגום חופשי, סגל כתב:
האירוניה: מה שנתן לוויקטור אורבן כוח סוחף הוא עכשיו גם מה שריסק אותו – אותה שיטת בחירות אזורית שהוא עצמו תכנן.
אור רפל-קרויזר הוא דוקטורנט להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל אביב ומכהן כמדען הראשי של המרכז האינטרדיסצילפינרי לחקר הנתונים באוניברסיטה העברית
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
חוק עונש מוות למחבלים פלסטינים הוא חוק בלתי מוסרי בעליל, ויש לסרב לפעול לפיו. אמנם, ענישת מוות למחבלים אינה בבחינת רעיון חדש. זהו רעיון שכבר נבחן בעבר בארץ, ונפסל. הוא נפסל, בראש ובראשונה משום שעונש מוות אינו מהווה מהלך אפקטיבי, לא למחבלים ולא לרוצחים על דרך הכלל.
מחקרים אמפיריים מהעולם כולו מראים שהוצאה להורג אינה יוצרת הרתעה ממשית לטווח הארוך ולכן לא משיגה את מטרתה. ולהיפך: הוצאה-להורג מעוררת חלחלה וזעם ומגבירה רגשות של נקם ושנאה.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
עבור רוב הציבור הישראלי, השם אבן ח'לדון (1332–1406) נתפס אולי כפרק רחוק בהיסטוריה. אך בפועל, ההוגה שנחשב לאבי הסוציולוגיה וההיסטוריוגרפיה המודרנית הניח בחיבורו המונומנטלי "המוקדימה" (ההקדמה) נוסחה פנומנלית להבנת חוקי הקיום והקריסה של מדינות.
אבן ח'לדון לא עסק בתיאור כרונולוגי יבש, אלא ב"מדע הציוויליזציה". התובנות שלו לגבי שחיקת ערכים, הקצנה ודה-הומניזציה הן מראה המוצבת מול פניה של החברה הישראלית בשנת 2026. הבבואה הנשקפת ממנה צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שחפץ בהישרדות המדינה.
מוחמד פריג הוא יזם חברתי ומנהל תוכנית "צעד" - תקשורת בונה אמון.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נקודה מעניינת היא שברוב המשטרים הפרלמנטריים זה מסתדר מאליו, בלי הגבלה בחוק (ע"י כך שהאופוזיציה מנצחת, פשוט, כמו במשפט הסיום). יש חריגים כמו גרמניה אבל נדיר שמגיעים לכהונה שלישית ועוד יותר לרביעית.