משבר כלכלי חסר תקדים פוקד את העולם הערבי, במיוחד את המדינות המקיפות את ישראל. כלכלות מתרסקות בזו אחר זו: לבנון, סוריה, ירדן ומצרים. המשבר חמור גם במדינות רחוקות יותר כגון עיראק, תימן ותוניסיה. איך הגיעו מדינות אלה למצב הזה? מהן ההשלכות לישראל?

החדשות בתקשורת הערבית מעוררות דאגה רבה במיוחד בחודשים האחרונים. מורגשת מצוקה של המונים רעבים ותסיסה חברתית שיכולים בהחלט להשיב את תסריט ה"אביב ערבי" של 2011, שהסתיימה אז בהפלתם של משטרים והידרדרות לאנרכיה.

החדשות בתקשורת הערבית מדאיגות במיוחד בחודשים האחרונים. מורגשת מצוקת המונים רעבים ותסיסה חברתית שעלולים להשיב את תסריט ה"אביב ערבי" של 2011, שהסתיימה בהפלת משטרים והידרדרות לאנרכיה

איך הגיעו מדינות אלה למצב זה?

לבנון

לבנון יצאה הרוסה ממלחמת אזרחים ממושכת (1975-1990), השתקמה מעט בזכות השקעות סעודיות וקשרי משפחת חרירי עם מדינות המפרץ ואירופה, אך סבלה מבריחת משקיעים ותיירות חלשה בשל הטרור השיעי (חיזבאללה).

רצח רה"מ רפיק אל-חרירי ב-2005 הרס את קשריה של לבנון עם מדינות הנפט. מאז רק התחזק חזבאללה. המלחמה שיזם נגד ישראל ב-2006 הביאה להרס תשתיות הדרום ולהברחת השקעות.

ב-2011 הציף את לבנון גל של כמיליון פליטים מסוריה, בה התחוללה מלחמת אזרחים. ב-2020 אירע פיצוץ של נמל ביירות, העורק הכלכלי של לבנון, שהסב נזק של מיליארדים.

מ-2019 שקעו הבנקים בשל ניהול כושל במשבר עמוק ולא אפשרו לאזרחים למשוך את כספיהם. מאז ערך המטבע צולל במהירות, מה שפוגע בכוח הקנייה של האזרחים. האינפלציה מרקיעה שחקים ודירוג האשראי של לבנון הורד למינימום.

לבנון סובלת בקביעות ממחסור בדלק ובתרופות, מהפסקות חשמל ממושכות, התייקרות מתמדת וגם מחסור במוצרי יסוד.

בשל ניהול כושל, מ-2019 שקעו הבנקים בלבנון במשבר עמוק ולא אפשרו לאזרחים למשוך כסף. מאז ערך המטבע צולל במהירות, וכוח הקנייה של האזרחים נפגע. האינפלציה מרקיעה שחקים ודירוג האשראי צנח

סוריה

סוריה היא מדינה הרוסה אחרי מלחמת אזרחים שהתחוללה בין 2011-2017, אך עדיין מתנהלת בצפון מערב המדינה. התשתיות הרוסות ומדינות הנפט העשירות שתמכו באופוזיציה אינן מעוניינות לשקם את המדינה הנתונה לשליטתו של בשאר אל-אסד.

הסנקציות של ארה"ב על המשטר תורמות לשקיעה הכלכלית של הסורית (אף הרבה יותר מהסנקציות שארה"ב מטילה על חזבאללה ומשפיעות על לבנון). המשבר הכלכלי העמוק שעוברות איראן ורוסיה חוסם את האופציה של סיוע לסוריה מבעלות בריתה.

כמו בלבנון, יש מחסור חמור בדלק. בניגוד ללבנון, לסוריה יש מקורות נפט בצפון-מזרח המדינה (מחוז דיר א-זור), אך הוא נשלט ע"י האוטונומיה הכורדית בחסותה של ארה"ב.

רוב אוכלוסיית סוריה חיה מתחת לקו העוני. כל הבעיות הקיימות בלבנון חמורות בהרבה בסוריה – פחות שעות חשמל ביום והתייקרות קיצונית של מוצרים לצד ירידה מתמדת של ערך המטבע.

בסוריה ולבנון ישנה גם בעיה של משילות והפשע גואה, ועוד לא דיברנו היעדר רגולציה של שמירה על הטבע שמביאה לזיהום המזון והמים.

רוב אוכלוסיית סוריה חיה מתחת לקו העוני. כל הבעיות הקיימות בלבנון חמורות בהרבה בסוריה – פחות שעות חשמל ביום והתייקרות קיצונית של מוצרים לצד ירידה מתמדת של ערך המטבע

ירדן

ירדן היא מדינה שרובה מדבר, חסרת אוצרות טבע, שהשקיעה בחינוך ובאוניברסיטאות כדי ליצור כוח אדם איכותי. באופן מסורתי כלכלתה נשענה על שליחת כספים למשפחות של עובדים ירדנים במדינות הנפט העשירות.

כיום הכלכלה תלויה לחלוטין בסיוע חוץ ממדינות הנפט, ובסיוע האמריקאי לממלכה שמוענק מאז השלום עם ישראל (1994). כלכלת ירדן החלשה ספגה מכות בעקבות גלי פליטים עצומים שהגיעו מעיראק בעקבות שתי מלחמות המפרץ בשנות ה-90 וה-2000, ואח"כ מגל פליטים מסוריה במלחמת האזרחים (כמיליון וחצי).

האנרכיה במדינות הסמוכות לממלכה פגעו בכלכלתה. למשל, צינור הגז ממצרים פוצץ שוב ושוב, הנפט מעיראק חדל לזרום והקשרים הכלכליים עם סוריה נותקו כליל. כבר כשנתיים מוצפת הממלכה בסמים המוברחים מגבול סוריה, והצבא לא מצליח לבלום את הגל.

ירדן סובלת בשנים האחרונות מהצטברות חוב לאומי גדול, מירידה משמעותית בתיירות, מעלייה באבטלה (23%) ואינה מסוגלת עוד לסבסד את הדלק. הממשלה העלתה לאחרונה את מחירי הדלק, מה שהביא להפגנות ולמהומות בדרום הממלכה.

המצוקה פוגעת בעיקר בנהגי המשאיות התלויים בדלק להובלת סחורות מהבירה עמאן למפרץ עקבה. המחאה על המצב הכלכלי דורשת יותר ויותר אמצעים אלימים של כוחות הביטחון ומערערת את היציבות בעיקר בדרום במחוז מען.

האנרכיה במדינות הסמוכות לממלכה פגעו בכלכלתה. צינור הגז ממצרים פוצץ שוב ושוב, הנפט מעיראק חדל לזרום והקשרים הכלכליים עם סוריה נותקו. כבר כשנתיים מוצפת הממלכה בסמים המוברחים מסוריה

הביקורת שבד"כ הופנתה נגד הממשלה מופנית כעת גם נגד בית המלוכה ההאשמי. בשנה שעברה התפרסם בעיתונות כי למלך עבדאללה השקעות במאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, זאת בזמן שהאזרחים נאנקים תחת יוקר המחייה.

מצרים

מצרים סובלת ממשבר כלכלי חריף מאז 2011 בעקבות מחאת "האביב הערבי" שהביאה לאנרכיה, לעלייתם של האחים המוסלמים לשלטון בבחירות 2012 ובעקבותיה להפיכה צבאית של עבד אל-פתאח א-סיסי ב-2013.

מאז תלויה כלכלת מצרים בסיוע של מדינות המפרץ (סעודיה והאמירויות בראשן), בסיוע אמריקאי קבוע המוענק מאז הסכמי השלום (1979) ובהלוואות חוזרות של הבנק העולמי.

אלא שיש מחיר להלוואות הללו. מצרים מסרה שני איים לסעודיה, והיא נדרשת ע"י הבנק העולמי לבצע רפורמות של ליברליזציה והפרטה, בהן הסרת סובסידיות המייקרת את כל המוצרים הבסיסיים. לאחרונה אף נפוצו שמועות מפחידות בתקשורת המצרית כי בכוונת הממשלה למכור את הבעלות על תעלת סואץ, נושא רגיש מאד בהיסטוריה של מצרים.

מצרים סובלת מאינפלציה גבוהה (25%) וערך המטבע צונח במהירות (השבוע הגיע לשיא של 32 לירות מצריות לדולר, לעומת 5 לירות לדולר ב-2011). למצרים יש בעיה ייחודית של ריבוי אוכלוסין גבוה במיוחד – 109 מיליון תושבים.

בעיה זו בלטה ב-2022 בעקבות המלחמה באוקראינה, כי מצרים היא יבואנית החיטה הגדולה בעולם ומתקשה להאכיל כמות עצומה כזו של פיות בצל המשבר.

מצרים מסרה 2 איים לסעודיה, ונדרשת ע"י הבנק העולמי לבצע רפורמות ליברליזציה והפרטה. לאחרונה אף נפוצו שמועות בתקשורת המצרית כי בכוונת הממשלה למכור את הבעלות על תעלת סואץ

עם זאת, למצרים כמה יתרונות על שאר המדינות המצויות במשבר: היא אטרקטיבית יותר לתיירים, יש לה הכנסות מגז, היא נהנית ממיסי מעבר בתעלת סואץ ומעל הכל – המשטר עדיין נראה חזק ויציב. אך עד מתי יחזיק השלטון מעמד?

מתרסקות: תוניסיה, תימן, עיראק

המלחמה באוקראינה אכן מחמירה את הבעיה בכל המדינות באזור, אך פוגעת הכי קשה במדינות שכבר היו במצב מעורער, כמו לבנון, סוריה, ירדן ומצרים. למעשה, זו המכה הכי קשה שהונחתה עליהן אחרי נגיף הקורונה של 2019-2021 שהגביר מאד את האבטלה.

מצב כלכלי קשה ביותר נרשם כעת גם בתוניסיה הנמצאת במשבר פוליטי אחרי שרה"מ פיזר את הפרלמנט לפני כשנה וביטל למעשה את הדמוקרטיה במדינה.

בתימן נהרסו התשתיות במלחמת אזרחים שהחלה ב-2011 ועוד יותר בעקבות המלחמה הממושכת מ-2015 בין החות'ים הפרו-איראנים וסעודיה, שסופה אינו נראה באופק. ככלל, תימן בפשיטת רגל, מצב של עוני ורעב מתמיד.

עיראק אמנם עשירה מאד בנפט אך גם היא פצועה ממלחמות שהתחוללו בעשורים האחרונים: מלחמת המפרץ השנייה, התמוטטות משטרו של סדאם חוסיין ופירוק צבאו והכיבוש האמריקאי בשנות ה-2000, ואח"כ השתלטות דאע"ש – "המדינה האסלאמית" על מערב המדינה והמלחמה לחיסולה בין השנים 2014-2017.

המחלה הכרונית של עיראק היא השחיתות, שאמנם קיימת באופן הרסני גם בשאר המדינות שהזכרנו, אך מרקיעה שחקים בעיראק, שם נגנבים מיליארדים מהכנסות הנפט.

המלחמה באוקראינה אכן מחמירה את הבעיה בכל המדינות באזור, אך פוגעת הכי קשה במדינות שכבר היו במצב מעורער, כמו לבנון, סוריה, ירדן ומצרים. למעשה, זו המכה הכי קשה שהונחתה עליהן אחרי נגיף הקורונה

עיראק ניזוקה יותר משאר המדינות שהזכרנו משינויי האקלים. מפלס הנהרות הפרת והחידקל ירד משמעותית דבר שפגע קשות בחקלאות ובאיכות המים. כמו במצרים, קיימת בעיראק בעיה חמורה של ריבוי אוכלוסין, בעיקר בעשור האחרון.

חלק גדול מהמשבר בעיראק נגרם בשל ההשתלטות האיראנית על כלכלתה וגניבת כספי מדינה ע"י המיליציות השיעיות הנאמנות לה. איראן הציפה את השוק העיראקי במוצרים ויצרה תלות רבה של עיראק באנרגיה מאיראן (דלק וחשמל). הדבר משמש את איראן לפריצת הסנקציות האמריקאיות.

כיצד זה ישפיע על ישראל

הסכנה העיקרית בקריסה הכלכלית היא ליציבותם של המשטרים הנמצאים בשלום עם ישראל, עם דגש על הגבול הארוך ביותר שלנו – ממלכת ירדן. המצוקה תביא ללא ספק להיחלשותם של המשטרים והתגברות המחאה נגדם.

הסכנה העיקרית היא שהמשטרים עלולים להתחלף במנהיגים קיצוניים כפי שאירע בבחירות דמוקרטיות במצרים ובתוניסיה ב-2012 – עלייתן של מפלגות אסלאמיות לשלטון.

הכלכלות המתרסקות משפיעות לרעה זו על זו וגם מקרינות ללא ספק על השטחים הנמצאים בריבונותה של ישראל. המשברים ישפיעו לרעה על כלכלת הגדה המערבית ועזה ובהחלט עלולים לערער את יציבותה של הרשות הפלסטינית, המאבדת גם כך את המשילות בצפון הגדה (ג'נין ושכם).

הכלכלות המתרסקות משפיעות לרעה זו על זו ומקרינות ללא ספק על השטחים בריבונות ישראל. המשברים ישפיעו לרעה על כלכלת הגדה המערבית ועזה ובהחלט עלולים לערער את יציבות הרשות הפלסטינית

במצוקתם ב-2023 שואלים רוב אזרחי מצרים וירדן את עצמם מחדש: האם השלום עם ישראל מועיל לנו כלכלית? והתשובה למרבה הצער היא שלילית.

יש לקוות שארה"ב ומדינות המפרץ מבינים את חומרת המצב וייחלצו להציל לפחות את בעלות בריתם באזור, לפני השקיעה לתהום.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q