רק חודשים ספורים לאחר הזוועות שחולל חמאס ב־7 באוקטובר 2023, פנתה אחת הקהילות שנפגעה בצורה הקשה ביותר – קיבוץ בארי – למיכאל ארד, המעצב הישראלי־אמריקאי של האנדרטה לפיגועי 11 בספטמבר בניו יורק, כדי לבקש את עצתו כיצד להנציח את 102 מתושביה שנרצחו.
בסך הכול נרצחו בטבח כ־1,200 בני אדם, רובם אזרחים, ו־251 נחטפו לרצועת עזה. 48 חטופים עדיין מוחזקים ברצועה.
ארד ביקר בקיבוץ בארי, וכן באתר הנובה ליד קיבוץ רעים, שבו נרצחו 364 חוגגים ונחטפו יותר מ־40 נוספים. הוא הגיע גם לעיר שדרות, שבה רצחו המחבלים לפחות 50 אזרחים, ובתחנת המשטרה של העיר התרחש קרב עיקש שבו נהרגו 20 שוטרים. במקום סייר ארד עם גורמים מקומיים, ביקר באתר התחנה ולקח חלק בדיון עם מעצבים נוספים כדי לייעץ על תכנון האנדרטה שהושלמה מאז.
שנתיים לאחר מתקפת 11 בספטמבר הוכרזה תחרות לעיצוב אנדרטה לאומית קבועה באתר מגדלי התאומים. ארד ואדריכל הנוף פיטר ווקר גברו על 5,200 הצעות מ־63 מדינות
ארד נמנה עם קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי מקצוע ברחבי העולם שעסקו בעיצוב אנדרטאות בעקבות פיגועי טרור. אנדרטת 11 בספטמבר שיצר מנציחה את 2,977 הנרצחים בפיגועי הטרור במגדלי התאומים ובפנטגון בשנת 2001, וכן את ששת הנרצחים בפיגוע במרכז הסחר העולמי ב־26 בפברואר 1993.
שנתיים לאחר מתקפת 11 בספטמבר הוכרזה תחרות לעיצוב אנדרטה לאומית קבועה באתר מגדלי התאומים. ארד ואדריכל הנוף פיטר ווקר גברו על 5,200 הצעות מ־63 מדינות עם הפרויקט שלהם, שנשא את השם "חוסר משתקף" (Reflecting Absence).
האנדרטה משתרעת על פני כ־32 דונם וכוללת שתי בריכות עצומות, המסמנות את מיקומם המדויק של שני המגדלים שנהרסו. את הבריכות מזינים המפלים המלאכותיים הגדולים ביותר בצפון אמריקה. בתוך כיכר ובה יותר מ־400 עצי אלון לבן מוקפות הבריכות במעקות ארד, שעליהם חקוקים שמות הנרצחים באירועי 2001 ו־1993. השמות משתקפים במימי הבריכה.
ארד, בנו של שגריר ישראל לשעבר בארה"ב משה ארד (אין לו קשר משפחתי למעצב רון ארד), אמר לזמן ישראל בחודש שעבר כי בפרויקט שלו התגלמו שתי תפיסות מרכזיות: "ליצור מרחב ציבורי, דמוקרטי ואזרחי שבו נוכל להתכנס ולתת מקום לאבל, ולהפוך את האובדן וההיעדר למוחשיים ונוכחים – כך שרואים את שמות הקורבנות ואת טביעת הרגל של המגדלים משורטטת בבריכות".
"עדיין מוחזקים בשבי [בעזה] אנשים שאנחנו אוהבים. דיונים על אנדרטה צריכים להתקיים אחרי שהאירוע הסתיים, לא בזמן שהוא נמשך – ואנחנו עדיין בעיצומו"
בישראל, משרד ראש הממשלה ומנהלת "תקומה" – האחראית על שיקום היישובים סביב עזה – פועלים להעברת חוק להקמת תאגיד הנצחה לאומי ואתר הנצחה לאומי. במקביל, משרד המורשת מקים את "נתיב ההנצחה" באזור עוטף עזה, שיכלול 15 אתרים שיספרו את סיפורו של ה־7 באוקטובר, ויהיה ניתן לבקר בהם בנפרד או במסגרת יום או יותר של סיור באזור.
הקמת אנדרטת 11 בספטמבר ארכה שמונה שנים, והיא נחנכה ביום השנה העשירי לפיגוע, בספטמבר 2011. ארד שוחח עם זמן ישראל על תכנון האנדרטה ועל מחשבותיו בנוגע להנצחת 7 באוקטובר בישראל.
איך היה המפגש שלך בקיבוץ בארי?
"הם רצו לסיים את האנדרטה עד יום השנה הראשון [ל־7 באוקטובר], ואני ייעצתי להם לא לעשות זאת. לדעתי צריך זמן ומרחק כדי להעריך דברים, במיוחד כשמנסים למצוא תגובה שתישאר רלוונטית לאורך שנים.
"נוסף על כך, עדיין מוחזקים בשבי [בעזה] אנשים שאנחנו אוהבים. דיונים על אנדרטה צריכים להתקיים אחרי שהאירוע הסתיים, לא בזמן שהוא נמשך – ואנחנו עדיין בעיצומו".
"אחת השאלות הראשונות שהייתי שואל היא: היכן בכלל תוקם אנדרטה לאומית בישראל? כשביקרתי בבארי, בשדרות ובאתר נובה, ראיתי שבכל אחד מהם יש מרכיב של הנצחה – אבל בכיוונים ובמסרים שונים לגמרי"
מדוע נדרשו שמונה שנים להשלמת האנדרטה שעיצבת?
"זה אתר מורכב מאוד ששיתפנו עם גורמים רבים אחרים. כל התשתית הייתה צריכה להיבנות מחדש. הרצפה שעליה עומדת אנדרטת 11 בספטמבר היא גם התקרה של תחנת הרכבת PATH שמתחתיה".
אילו קווי דמיון ושוני אתה רואה בין ההנצחה של מה שקרה בארה"ב לבין מה שקרה בישראל?
"אחת השאלות הראשונות שהייתי שואל היא: היכן בכלל תוקם אנדרטה לאומית בישראל? כשביקרתי בבארי, בשדרות ובאתר נובה, ראיתי שבכל אחד מהם יש מרכיב של הנצחה – אבל בכיוונים, במסרים ובהבנה שונים לגמרי של אירועי אותו היום.
"האם היית מנציח את תחנת המשטרה בשדרות באותו אופן שבו היית מנציח את מסיבת נובה? אני לא בטוח שאנדרטה אחת, שתוקם באופן שרירותי במקום אחד, יכולה לבטא באופן מספק את גלי ההלם שעדיין מהדהדים.
"גם בניו יורק רבתי קיימות כמה אנדרטאות ל־11 בספטמבר. אפילו מעבר לרחוב מהאנדרטה הלאומית ניצבת אנדרטה לזכר לוחמי האש".
בקיבוצים שנפגעו קשות יש חילוקי דעות חריפים. יש מי שאומרים שיחזרו רק אם המבנים שנשרפו על ידי מחבלי חמאס יישארו כפי שהם, ואחרים – רק אם ייהרסו. איך אתה התמודדת עם דעות שונות?
"גם כאן בניו יורק היו מחלוקות. היו כאלה שסברו שצריך לשמר את האתר כפי שהיה אחרי פינוי הגופות וההריסות, ואחרים רצו לבנות מחדש את מרכז הסחר העולמי כפי שהיה ב־10 בספטמבר.
"קרן ההנצחה של מרכז הסחר העולמי סיפקה פלטפורמה לקולות רבים. גם בקרב המשפחות היו כאלה שתמכו בתהליך, ואחרים מחו מבחוץ. לקח זמן רב להגיע להסכמה, והיה ברור שחלק מהאנשים יתאכזבו בכל מקרה"
"קרן ההנצחה של מרכז הסחר העולמי סיפקה פלטפורמה לקולות רבים, כולל משפחות הקורבנות, וזה היה חיוני. גם בקרב המשפחות היו כאלה שתמכו בתהליך, ואחרים מחו מבחוץ. לקח זמן רב להגיע להסכמה, והיה ברור שחלק מהאנשים יתאכזבו בכל מקרה".
האם התהליך בניו יורק היה פחות פוליטי ממה שעלול לקרות בישראל, מבחינת המסרים שציבורים שונים ירצו להעביר?
"לפני שבועיים הנשיא טראמפ הציע שהממשלה הפדרלית תיקח לידיה את ניהול אנדרטת 11 בספטמבר – אז שום דבר לא חף מפוליטיקה!"
ב־2014 נפתח באותו אתר גם מוזאון.
"כבר אז היה ברור שתידרש גם דרך ייצוגית, דידקטית וברורה יותר לספר את סיפור 11 בספטמבר והיום שאחריו. האנדרטה מבטאת את המסר הרחב יותר, בעוד שהמוזאון יכול לספר עובדות מסוימות באמצעות חפצים וסיפורים".
איזה המלצות יש לך לישראל בנוגע להקמת אנדרטה מדינתית או בכלל?
"נדרשת הרבה יושרה, בהירות ושקיפות בתהליך בחירת האדריכלים ובמהלך התכנון. צריך שתהיה הסכמה רחבה על המסר שרוצים להעביר – עוד לפני שמתחילים לעצב".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו