גילוי חדש של פרופסור עמי אהרונהיים וצוותו בטכניון מצביע על אפשרות מפתיעה: צמיחתם של גידולים סרטניים עשויה דווקא לשפר את תפקוד הלב במצבים של אי־ספיקת לב ולהפחית פיברוזיס – תהליך הצטלקות שמקשיח את שריר הלב ופוגע ביכולתו להתכווץ.

"לב במצב כשל יכול לפעום טוב יותר בנוכחות תאי סרטן או גידול", אמר החוקר הראשי אהרונהיים, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בטכניון, בריאיון לזמן ישראל. "זה מפתיע מאוד", הוסיף.

לדבריו, כיום אין תרופות המסוגלות להפוך מצב של פיברוזיס או לשקם את שריר הלב לאחר שנגרם לו נזק. על רקע זה, הממצאים החדשים עשויים לפתוח פתח לפיתוח גישות טיפוליות חדשניות ואף פורצות דרך.

לדברי פרופ' אהרונהיים, כיום אין תרופות המסוגלות להפוך מצב של פיברוזיס או לשקם את שריר הלב לאחר שנגרם לו נזק. על רקע זה, הממצאים החדשים עשויים לאפשר גישות טיפוליות חדשניות ואף פורצות דרך

את המחקר הובילו הדוקטורנטיות למא עואד ולריס אכלאאוג. הוא פורסם לאחרונה ב־JACC: CardioOncology, כתב עת מדעי שפיט (באמצעות בביקורת עמיתים) של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה.

לפי נתוני משרד הבריאות, מחלות לב וסרטן הם שני גורמי התמותה המובילים בישראל. אף שבעבר נתפסו כמחלות נפרדות, מחקרים עדכניים מצביעים על קשר הדוק ביניהן ועל השפעה הדדית במהלך התפתחותן. לשתיהן גורמי סיכון דומים, ובהם עישון, השמנה, סוכרת, גורמים סביבתיים והזדקנות.

לריס אכלאאוג, למא עואד ופרופ' עמי אהרונהיים, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בטכניון (צילום: באדיבות המצולמים)

"אלו שתי מחלות הנוכחות סביבנו כל הזמן, שאנשים שאנחנו מכירים סובלים מהן", אמרה עואד בת ה־28 לזמן ישראל, בראיון זום משותף עם אכלאאוג. היא הוסיפה כי לשני המצבים מנגנונים ביולוגיים דומים, הכוללים תהליכי דלקת ואותות המעודדים גדילה והישרדות תאים.

מחלת לב מאיצה התפשטות סרטן

במחקר שנערך במעבדתו של אהרונהיים לפני כחמש שנים מצא הצוות המדעי כי לב הנתון במצוקה עלול להאיץ את הצמיחה וההתפשטות של סרטן. "כשבדקנו לראשונה כיצד אי־ספיקת לב משפיעה על סרטן, הראינו שלב פגוע עלול להפוך את הסרטן לאלים יותר ולבעל נטייה מוגברת לשלוח גרורות", אמר אהרונהיים.

לדבריו, הדבר מתרחש משום שהלב משחרר ציטוקינים – שליחים כימיים המשמשים את תאי מערכת החיסון לתקשורת ביניהם. ציטוקינים אלה מעודדים צמיחה והתפשטות של תאי סרטן.

במהלך הניסויים הבחינו החוקרים בתוצאה בלתי צפויה: בעכברים שנשאו גידולים, אי־ספיקת הלב הייתה "הרבה פחות בולטת"

עם זאת, במהלך הניסויים הבחינו החוקרים בתוצאה בלתי צפויה – ואף הפוכה: בעכברים שנשאו גידולים, אי־ספיקת הלב הייתה "הרבה פחות בולטת".

"זה גרם לנו לחשוב על בחינת הכיוון ההפוך – כיצד הסרטן משפיע על אי־ספיקת לב", אמר אהרונהיים. בהמשך השתילו המדענים תאי סרטן בעכברים שסבלו מאי־ספיקת לב. "הופתענו לגלות שיפור לא רק ביכולת הלב של העכברים לשאוב דם, אלא גם במבנה שריר הלב", אמרה אכלאאוג בת ה־31. "זה היה מעודד מאוד".

קמפוס הטכניון בחיפה, 19 בפברואר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

יתרה מכך, היקף הרקמה הפיברוטית – כלומר, הצלקתית – פחת משמעותית בתוך זמן קצר. "זו הייתה פריצת דרך עבורנו", אמר אהרונהיים. "כמובן, היה ברור לנו ששימוש במחלה אחת כדי לתקן תפקוד לקוי של הלב אינו טיפול קביל, ולכן נדרשנו לחקור את המנגנון".

החוקרים שיערו כי חשיפת תאי מערכת החיסון לתאי סרטן יוצרת תהליך המכונה "אימונומודולציה" (ויסות חיסוני), המאפשר למערכת החיסון "להתאתחל" ולהילחם בדלקת. כדי לבחון את ההשערה הזריקו המדענים לעכברים עם מחלת לב סרום שהופק מדמם של עכברים שנשאו גידולים. עכברים אלה הציגו שיפור מהיר בתפקוד הלב וירידה ברמת הפיברוזיס.

בהמשך ניתחו החוקרים את המולקולות שבסרום וגילו כי הציטוקינים שוחררו מתאי הרג טבעיים (תאי NK) – סוג של תאי חיסון התוקפים תאים זרים בעת הפעלתם. הציטוקינים הפעילו מקרופאג'ים – תאי דם לבנים הממלאים תפקיד מרכזי בבליעת פתוגנים – וסייעו "לתכנת מחדש" את המקרופאג'ים לתאים אנטי־דלקתיים המתמקדים בריפוי.

"גידולים יכולים לשחרר אותות המשפיעים על תגובת התיקון ועל התגובה החיסונית של הגוף כולו", אמר קהת. "חלק מהאותות הללו ניתנים לניצול לטובת שיפור במחלות לב"

פרופ' יצחק קהת (צילום: באדיבות המצולם)

עבודת המעבדה של אהרונהיים שפכה אור על מסלולים ביולוגיים המשותפים לסרטן ולמחלות לב, אמר יצחק קהת, ראש המחלקה לפיזיולוגיה, ביופיזיקה וביולוגיה של מערכות בפקולטה לרפואה בטכניון, שלא היה מעורב במחקר.

"גידולים יכולים לשחרר אותות המשפיעים על תגובת התיקון ועל התגובה החיסונית של הגוף כולו", אמר קהת. "חלק מהאותות הללו ניתנים לניצול לטובת שיפור במחלות לב".

עואד ציינה כי לצוות המחקר יש פטנט על הסרום, המכיל "קוקטייל של גורמים חיוביים". "עלינו לבדוק את רעילותו ולהוכיח שהוא בטוח לשימוש", הסבירה אכלאאוג.

שבירת מחסומים חברתיים ומדעיים

עואד, המתגוררת בטמרה – יישוב ערבי בגליל – ואכלאאוג, המתגוררת בכפר כמא – יישוב צ'רקסי המרוחק כ־60 קילומטרים משם – שוחחו על האתגרים העומדים בפניהן כחוקרות וכאימהות לילדים קטנים.

השתיים זקפו את הצלחתן גם לזכות בני זוגן, שניהם מהנדסים: בעלה של עואד עובד בגוגל, ובעלה של אכלאאוג באפל. "הם מצליחים לעתים לעבוד מהבית במהלך השבוע", אמרה אכלאאוג. "וגם כשאנחנו לוקחות עבודה הביתה בסופי שבוע", הוסיפה עואד.

עואד ציינה כי נשים מהוות כ־50% מהסטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון, וכמחצית מהן ערביות. עם זאת, לדבריה מספר החוקרות נותר נמוך, בין היתר בשל "השעות הארוכות שאנו מבלות במעבדה"

עואד ציינה כי נשים מהוות כ־50% מהסטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון, וכמחצית מהן ערביות. עם זאת, לדבריה מספר החוקרות נותר נמוך, בין היתר בשל "השעות הארוכות שאנו מבלות במעבדה". אכלאאוג סיפרה כי בקהילה הצ'רקסית בישראל, המונה כ־5,000 איש, ישנן רק שתי נשים נוספות בעלות תואר דוקטור.

לדברי עואד, במהלך השתתפותן בכנסים מדעיים בחו"ל אנשים מגלים סקרנות פחותה לגבי היותן נשים, ויותר לגבי חייהן כערביות בישראל. "שואלים אותי שאלות רבות על 'מה שקורה באמת'", אמרה. "זה טוב, כי אני אוהבת להרגיע אותם".

מעבדה בטכניון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אכלאאוג ציינה כי מעולם לא נתקלו בעוינות בכנסים, אך הודתה שהייתה "קצת לחוצה" כאשר הציגה את המאמר שלה בפני קבוצת מדענים מביירות. "אבל קיימת תחושת כבוד בין חוקרים והתמקדות במדע", אמרה. "לאחר מכן", הוסיפה עואד, "הם יכולים להחזיק בדעות שלהם".