זו הייתה בלי ספק הברקת ליהוק. ברגע שאביגדור קהלני הפציע על המסך, העלה זיכרונות מהקרב על עמק הבכא ודיבר בהתרגשות על הצורך לשמור עליו כשטח טבעי ופתוח, הקרב על התודעה הוכרע: החברה להגנת הטבע 1 – משרד האנרגיה 0.
גם אודי סגל, מגיש "חדשות 13" ששידר את הכתבה, העניק ללוחם הוותיק ולירוקים רוח גבית עזה. לא כל יום ארגוני הסביבה נוחלים נוקאאוט תקשורתי כזה. השאלה מה יקרה במציאות שמחוץ למסך הטלוויזיה.
במציאות, מדינת ישראל מתכננת להקים שדה סולארי ענק על העמק רחב הידיים שבו קהלני הצליח לבלום כמעט לבדו את הטנקים הסורים ב־1973. מדובר באלפי דונמים שבהם ייצרו 170 מגהוואט.
הקונפליקט, כמו בשורה של אתרים נוספים המיועדים להיות שדות סולאריים, מפגיש באופן אירוני בין שני ערכים ירוקים: אנרגיה מתחדשת, מול שטחי טבע פתוחים
"כמובן שלא ייגעו באנדרטה שניצבת שם", אומר גורם בתחום האנרגיה, "אבל מי שישקיף מהאנדרטה לכיוון העמק יראה שדה סולארי. בשחזורים של הקרבות יצטרכו להגיד, 'פה היו טנקים ועכשיו יש פאנלים'. זה לא נעים".
הקרב על עמק הבכא מודל 2025 הגיע לפריים טיים בזכות הסנטימנט ההיסטורי והרעיון שהעלה מישהו בחברה להגנת הטבע לגייס את גיבור הקרב המקורי למאבק הסביבתי.
פרט פיקנטי: בשל אילוצי לו"ז, קהלני כלל לא הגיע לצילומים ברמת הגולן. הוא הצטלם באנדרטת השריון בלטרון, ובעריכה דאגו ליצור את הרושם כאילו הוא משקיף על נופי רמת הגולן. זה כמובן לא משנה לגבי מהות העניין והקונפליקט.
והקונפליקט, כמו בשורה של אתרים נוספים ברחבי הארץ המיועדים להיות שדות סולאריים, מפגיש באופן אירוני בין שני ערכים ירוקים: אנרגיה מתחדשת, מול שטחי טבע פתוחים. מאות מגהוואטים נקיים שיוזרמו לרשת החשמל, מול אלפי דונמים בעלי ערך אקולוגי ניכר שמשמשים בית לבעלי חיים וצמחים ומוקד משיכה למטיילים. מה יותר חשוב?
התוצאה היא שכדי לקדם את אנרגיית השמש על הגגות הממשלה נאלצת לסבסד אותה, ואלמלא הסבסוד חשבון החשמל שלנו היה זול בכ־10%. ברשות החשמל ובאוצר לא אוהבים את זה, בלשון המעטה
במשרד האנרגיה מרגישים שבדיון הזה – ולא רק במקרה של עמק הבכא – נגרם להם עוול. "אנחנו לכודים בין הפטיש לסדן", אומר גורם במשרד, שנמצא במרוץ כדי לעמוד ביעד שהממשלה הציבה – 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030.
כדי להגיע אל היעד ישראל תצטרך לייצר עוד 9,000 מגהוואט מהשמש, נוסף על ה־7,000 שמיוצרים כבר היום (ומהווים כ־15% ממשק החשמל). את האנרגיה הזו אפשר לקדם בשני מסלולים: דו־שימוש – כלומר על גגות, מחלפים, חניונים, מגרשי ספורט וחלקות חקלאיות – ועל הקרקע.
האופציה של דו־שימוש הגיונית ויעילה יותר – היא מספקת צל ולא גוזלת את המשאב החסר ביותר בישראל, האדמה – אבל יקרה יותר.
"שדה סולארי קרקעי יותר זול כי יש יתרון לגודל", אומר גורם בתחום, "בשביל פאנלים על הגג אתה צריך יזם וקונסטרוקטור והיתרים והתקנות, וכל זה בשביל 15 קילוואט. באותו מאמץ אתה יכול לשים מגהוואט שלם על הקרקע. בכל העולם זה ככה".
התוצאה היא שכדי לקדם את אנרגיית השמש על הגגות הממשלה נאלצת לסבסד אותה, ואלמלא הסבסוד חשבון החשמל שלנו היה זול בכ־10%. ברשות החשמל ובאוצר לא אוהבים את זה, בלשון המעטה. טוענים שלא ייתכן שגברת כהן מחדרה תסבסד את הגג הסולארי של קניון עזריאלי בתל אביב.
"יש מלחמות התשה מטורפות בין משרד האנרגיה לאוצר על הדו־שימוש", אומר גורם בתחום. יתרונות זניחים כמו אוויר נקי שחוסך תחלואה ומוות וביטחון אנרגטי שנגזר מביזור מקורות האנרגיה לא עושים על האוצר רושם
"יש מלחמות התשה מטורפות בין משרד האנרגיה לאוצר על הדו־שימוש", אומר גורם בתחום. יתרונות זניחים כמו אוויר נקי שחוסך תחלואה ומוות וביטחון אנרגטי שנגזר מביזור מקורות האנרגיה לא עושים על האוצר רושם. גם לא העובדה שאת אסדות הגז צריך לאבטח בעלות של מיליארדים.
המסלול הקרקעי יותר פשוט וכאמור, יותר זול. יזמים ותאגידים שמחים להסתער על השטחים הפתוחים, לכסות אותם בפאנלים ולמכור למדינה חשמל מהשמש. רק שבדרך ניצבים ארגוני הסביבה ובראשם החברה להגנת הטבע.
"אנחנו בגישת הגם וגם", אומר גורם במשרד האנרגיה, "אבל בכל מקום נתקלים בבעיות. כשאנחנו מגיעים לישיבות בכנסת צועקים עלינו שלא נעמוד ביעדים, אבל כשאנחנו מנסים לעמוד ביעדים ומקדמים דו־שימוש האוצר מתנגד, וכשאנחנו מקדמים שדות קרקעיים הירוקים מתנגדים.
"לירוקים יש פיצול אישיות – רוצים אנרגיות מתחדשות ולא רוצים שדות. יש לנו כל הזמן קונפליקט עם הירוקים והמשרד להגנת הסביבה ואנחנו אומרים להם, 'אתם לוחצים עלינו לעמוד ביעדים של מתחדשות אבל לא נותנים לנו כלים לעמוד בזה, אתם מתנגדים לכל דבר שאנחנו מביאים'".
"לירוקים יש פיצול אישיות – רוצים אנרגיות מתחדשות ולא רוצים שדות. יש לנו כל הזמן קונפליקט עם הירוקים והמשרד להגנת הסביבה ואנחנו אומרים להם, 'אתם מתנגדים לכל דבר שאנחנו מביאים'"
"זה פשוט לא נכון", אומרת טלי קדמי, רכזת תכנון תשתיות ואנרגיה בחברה להגנת הטבע. "מעטות התוכניות של סולארי קרקעי שהתנגדנו להן. אני יושבת בות"ל (הועדה לתשתיות לאומיות, א"ל) בתור נציגת ארגוני הסביבה, ואני יודעת בדיוק לכמה פרויקטים אנחנו מתנגדים. עמק הבכא זה מקום שפשוט לא נכון לעשות בו אנרגיה סולארית".
הבחירה בעמק הבכא היא לא החלטה בלעדית של משרד האנרגיה ולא התקבלה כלאחר יד. מנהל התכנון ערך תהליך ממושך של חיפוש אחר אתרים מתאימים לשדות סולאריים בכל הארץ. בין המקומות שסומנו כמתאימים יש שטחים בעוטף עזה, בתמנע ובעמק הבכא.
ב־2021 התקבלה החלטת ממשלה ייעודית לגבי עמק הבכא, בה צוין שהפרויקט הסולארי במקום הוא חלק מהתוכנית לפתח את הגולן. הממשלה קראה לכל הנוגעים בדבר להסיר חסמים ולהאיץ את היישום.
"הסיפור של עמק הבכא הוא סיפור מורכב", אומרת קדמי, "למעשה הם צודקים, זה לא שפתאום החליטו דווקא שם. במשך 10 שנים היו דיונים לבחור פוליגונים שיתאימו לאנרגיה מתחדשת. היו המון אתרים והרבה נפסלו מטעמים סביבתיים.
"כשהגעתי לשם בפעם הראשונה הרמתי משקפת, ואחרי דקה ראיתי מולי עדר של 14 צבאים. איך האקולוג שלנו אומר? 'הלכו על הדובדבן שבקצפת של האקולוגיה הישראלית'"
"מה שקרה זה שב־2014 עמק הבכא דורג כבעל ערכיות אקולוגית בינונית, אלא שממש לקראת הדיון האחרון במועצה הארצית הגיעו נתונים ממחקר של מכון דש"א שזיהה שמדובר בשטח בערכיות גבוהה מאוד. כנראה בגלל שחלק מהשטח הוא שדה מוקשים התפתחה שם סביבה שבעלי החיים פורחים בה. צבאים, צבועים, שועלים הולכים שם באין מפריע. הטבע משגשג.
"כשהגעתי לשם בפעם הראשונה הרמתי משקפת, ואחרי דקה ראיתי מולי עדר של 14 צבאים. איך האקולוג שלנו אומר? 'הלכו על הדובדבן שבקצפת של האקולוגיה הישראלית'. התרענו שאסור להקים שם שדה, אמרו לנו בדיון, 'אין מה לעשות, הגענו עד לכאן, לא נאשר?' אז יצאנו למלחמה. זה פשוט לא המקום הנכון. זה פאנלים וסוללות אגירה ותחמ"ש (תחנת משנה, א"ל) וזהו, הרגת את השטח".
תנופת הפעילות במשרד האנרגיה לעבר האנרגיה הסולארית היא לא פייק: לאחרונה השיק המשרד את תוכנית "100 אלף גגות סולאריים", שכוללת תמריצים וניסיון לגייס את הציבור להתקין פאנלים על גגות הבתים הפרטיים והבניינים המשותפים.
המשרד תומך כספית בעיריות שמתקינות קירוי סולארי על מגרשי ספורט, ומקדם במרץ את הדבר החדש – פאנלים על חלקות חקלאיות. הפוטנציאל האנרגטי שם אדיר – אבל גם פוטנציאל הנזק לחקלאות, ומשרד החקלאות באופן טבעי מנסה להאט את הקצב.
"גם אם נכסה את כל הגגות במדינה בפאנלים נגיע ל־12 אלף מגהאווט. לפי היעדים שלנו נצטרך 24–26 אלף מגהאווט בעוד עשור. איך נגיע לזה בלי שדות קרקעיים?"
ועדיין, רק לכ־5% מצמודי הקרקע בישראל יש פאנלים על הגג, כלומר הדרך עדיין ארוכה. "עד שלא כיסו את אחרון הגגות בפאנלים", אומר גורם בתנועה הסביבתית, "אני לא רואה סיבה שידברו איתנו על שדות קרקעיים".
"גם אם נכסה את כל הגגות במדינה בפאנלים", משיב גורם במשרד האנרגיה, "נגיע ל־12 אלף מגהאווט. לפי היעדים שלנו נצטרך 24–26 אלף מגהאווט בעוד עשור. איך נגיע לזה בלי שדות קרקעיים?"
"נכון שהם עושים", אומרת קדמי, "אבל לדעתנו לא עושים מספיק. 100 אלף גגות סולאריים זו תוכנית שדיברו עליה אצלנו לפני 10 שנים. מה עם פאנלים על חניונים? מי לא רוצה לחנות עכשיו מתחת לפאנל שייתן צל על המכונית שלו? זה תענוג.
"עמק הבכא זה הצפון של הצפון, רמת הגולן בכלל לא תהנה מהחשמל הזה כי היא לא צריכה כל כך הרבה חשמל, יהיה צריך להוליך אותו למרחקים של מאות קילומטרים. משרד האנרגיה אומר שהוא רוצה לעמוד ביעדי המתחדשות, אבל באותו זמן זרועות אחרות שלו מקדמות קידוחי נפט ופצלי שמן. מה אני אגיד לך, זה לא מסתדר לי".
"משרד האנרגיה אומר שהוא רוצה לעמוד ביעדי המתחדשות, אבל באותו זמן זרועות אחרות שלו מקדמות קידוחי נפט ופצלי שמן. מה אני אגיד לך, זה לא מסתדר לי"
אחד הטיעונים בעד שדה בעמק הבכא הוא שחלקו נמצא כיום על שדה מוקשים, וככה יהיה סוף־סוף תקציב לפנות אותם. אתם לא אמורים לתמוך בהשבת השטח שנכבש על ידי מוקשים לידי הציבור?
"אנחנו בעד להחזיר את השטח לציבור אבל לא ככה. בוא באמת נחזיר אותו לציבור, נהפוך אותו לשמורת טבע שהציבור יכול לטייל בה ולראות צבאים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו