המונח "אינטליגנציה מלאכותית" הוא מונח שגוי. אינטליגנציה יש רק לייצור אנושי. למכונה אין בינה: אין לה שיקול דעת, אין לה חופש בחירה, אין לה אגו ולא סובייקטיביות או תודעה, אין לה אמפתיה, אמוציות, אינטואיציה, ואין לה רצון משלה.
לכלב או לחתול יש תודעה, רגשות ורצונות. לילד בן ארבע יש אינטליגנציה. בעוד שהמכונה זקוקה למיליוני דימויי פנים ולכמות אנרגיה אדירה כדי לפתח יכולת זיהוי, תינוק מסוגל כבר בשנותיו הראשונות להבחין בפנים בסביבתו. למכונה יש יכולת לעבד במהירות מיליארדי נתונים.
בלֶז פסקל בשנת 1642 ואחריו לייבניץ בשנת 1694 בנו מכונות שביכולתן לבצע פעולות אריתמטיות שאדם אינו מסוגל לבצע בשכלו. כך נולדה, לשיטתי, "המכונה הלומדת" הראשונה.
לכלב או לחתול יש תודעה, רגשות ורצונות. לילד בן 4 יש אינטליגנציה. למכונה יש יכולת לעבד במהירות מיליארדי נתונים, אך היא זקוקה למיליוני דימויי פנים ואנרגיה אדירה כדי לפתח יכולת זיהוי שיש לתינוק
בעשורים האחרונים הצליח המוח האנושי לבנות מכונות משוכללות שמסוגלות לבצע "למידה עמוקה", להזין אותן במיליארדי מילים, תמונות וצלילים, לבקש מהן לעבד אותם באמצעות מודלים ואלגוריתמים, ולספק תשובות מפתיעות ביותר. מכונות אלה "חכמות" יותר מכל מוח אנושי – אך הן אינן מודעות לחוכמתן.
אם עד כה התפתחה הטכנולוגיה בקצב לינארי לאורך חייו הארוכים של ההומו ספיינס, כיום היא מתפתחת בקצב אקספוננציאלי שלא הכרנו בעבר. קצב זה כה מהיר ומזורז, עד שהמדען שהמציא את הטכנולוגיה לא תמיד יכול לחזות את מידת השפעתה על חייו. תודעת האדם מפגרת אחר מהירות השינויים שהמכונה מסוגלת לבצע.
למרבה ההפתעה, עוצמת השינויים שהמכונה הלומדת מסוגלת לבצע גורמת לחלק מן המדענים ולמנהלי גופי היישום של בינה זו, לפתח את תסמונת "חרדת העתיד". עוצמת המכונה מעוררת בציבור תחושה שהמכונה אינטליגנטית יותר מבן אדם, שיש לה מודעות עצמית, שיש לה רגשות ורצונות משלה ולכן היא יכולה גם למרוד במי שיצר אותה.
למעשה, המדענים יצרו במכוון דימוי אנתרופומורפי למכונה, כאילו הייתה יצור חי. מחוסר דמיון – בני אדם, מאז ומתמיד (יהוה ברא את האדם בצלמו) ייחסו תכונות אנושיות לאלים או ולדמויות כמו המלאכים, השטן, השדים, או החייזרים. מגמה זו נמשכת עד היום אצל מפתחי רובוטים, שמתעקשים לעצב אותם במראה אדם, ולא מייצרים רובוטים משוחררים ממגבלות הגוף האנושי. למעשה המפתחים דואגים להעניק לשיחות האדם עם המכונה (Chat GPt) תכונות אנושיות מדומות שיוצרות רושם כי למכונה יש רגשות משלה.
מפתחי רובוטים מתעקשים לעצב אותם במראה אדם, ולא משוחררים ממגבלות הגוף האנושי. למעשה, המפתחים דואגים להעניק לשיחות האדם עם המכונה תכונות אנושיות מדומות, שיוצרות רושם כי למכונה יש רגשות
חרדת הקדמה אינה תופעה חדשה. בכל מהפכה מדעית, החל מהמצאת תחנות הרוח, מכונת הקיטור, המכונית, המטוס ועד לאנרגיה הגרעינית, חש האדם איום על קיומו – כאילו הפיתוחים שהוא בעצמו יצר עלולים לפגוע בו ובקיומו האנושי.
טכנולוגיות יכולות אמנם לגרום לתאונות קשות ביותר, אבל הדבר לא גרם לאדם לוותר על נסיעה במכונית או במטוס. הוא ידע לקבוע לעצמו כללים וסייגים שימנעו אסונות. הפריצה המדעית של ימינו היא כה מרהיבה, שאנו מתקשים לדמיין באיזה עולם אנחנו עתידים לחיות. השכל האנושי פורץ גבולות מדעיים, אך אינו מסוגל לעכל את מהות החיים בעולם.
בסוף 2025 חתמו למעלה מ־62,000 מדענים ויזמים בתחום הלמידה העמוקה על עצומה נגד "הבינה העל־אנושית", שלטענתם עלולה להישמט מידי האדם ולפגוע בו. מעטים סירבו לחתום, ובראשם המדען הראשי של מטא Meta, יאן לה קון וריי קורצווייל. 145 מדענים מוערכים מסוגם של ישוע בנג'יו ויובל נוח הררי דרשו להקפיא זמנית את המחקר ולחשוב מחדש על דרכי ההתמודדות עם הסיכונים.
תגובות אלרמיסטיות אלו נועדו בעיקר לעורר את תשומת לבם של מקבלי החלטות לשינויים הטכנולוגיים ולהיערך לקראתם. לדאבוננו, ממשלות בעולם אינן מגלות מודעות מספקת ליישום הבינה החדשה לטובת הכלל. כבר היום על השלטונות לבחון את עצם קיומם של מוסדות ופונקציות מנהליות שלא יהיה בהם צורך.
מומחי הבינה החדשה נוטים להצהיר שבעתיד הקרוב המכונה הלומדת תהפוך לאוטונומית ותסגל לעצמה תכונות אנוש כמו תודעה, תבונה, ורצון בלתי תלוי במתכננים. נבואות אלה משקפות לדעתי פופוליזם שמטרתו להרשים את הציבור בהישגיהם.
אמנם גוף האדם הוא בעצמו מכונה ביולוגית, אבל המדע, למרות הישגיו, עדיין רחוק מיכולת לפענח את סוד קיום החיים ואינו מסוגל לברוא ולו זבוב אחד יש מאין. אם כך המצב לגבי המכונה האנושית, קשה להאמין שהאדם יצליח לייצר מכונה בעלת תודעה או רצון, מושגים מופשטים שגם המדע אינו מסוגל להגדיר באופן אובייקטיב.
אמנם גוף האדם הוא בעצמו מכונה ביולוגית, אבל המדע, למרות הישגיו, עדיין רחוק מיכולת לפענח את סוד קיום החיים ואינו מסוגל לברוא ולו זבוב אחד יש מאין. קשה להאמין שהאדם יצליח לייצר מכונה בעלת תודעה או רצון
הופעת האינטרנט בשנת 1991, מנוע החיפוש של גוגל ב־1998 והטלפון החכם ב-2007, מהווים סימן מובהק למהפך טכנולוגי חסר תקדים. כלים אלה יצרו את הדמוקרטיזציה של הידע. בעתיד הקרוב כל תחומי חיינו יושפעו מן הלמידה העמוקה: הרפואה, התחבורה, הכלכלה, החינוך והאמנויות, כולם יעברו טרנספורמציה מקיפה.
יש החוששים כי עם היעלמות מקצועות – גל אבטלה אדיר יפגע בשכבות שונות באוכלוסייה. אך ניסיון העבר מלמד אחרת: המהפכה התעשייתית והדיגיטלית חיסלו פונקציות ומקצועות, אך לא את כמות העובדים. ביטול פקידי קבלה בבנקים, למשל, לא יצר אבטלה אלא הגדיל את מספר העובדים. מה שייעלם אינם העובדים, אלא עיסוקים שהתיישנו בזכות הקדמה. יחד עם זאת, הטכנולוגיות הללו יצרו גם עודף מידע שנכפה עלינו מבלי שדרשנו אותו ומבלי שאנו ערוכים להימנע מנזקיו הפופוליסטיים.
הטכנולוגיות החדשות ידרשו כוח אדם מיומן ורב-דיסציפלינרי, עד כדי כך שהם ישנו את הגדרת מושג העבודה. האנושות לא תזדקק לכמויות גדולה מדי של עובדים. כבר היום הכלכלה העולמית סובלת מעודפי ייצור: ישראל, למשל, משליכה כארבעים אחוז מן המזון שהיא מייצרת. בעתיד, האנושות תידרש לייצר יותר מזון רוחני מאשר חומרי: ידע, למידה, תרבות ויצירה. האדם יקדיש יותר זמן להשכלתו ולפנאי איכותי. למעשה מדובר במהפכה במהות החיים.
התודעה האנושית מתקשה להדביק את הקצב המואץ של הטכנולוגיה ולדמיין את השלכותיה. לא ירחק היום בו תוחלת חייו של האדם יתארך מעבר למאה חמישים שנה, כמעט ללא מחלות. לא ירחק היום שכבישים, מחלפים ומכוניות ייעלמו מן הנוף, והתחבורה תתנהל מעל פני האדמה ללא תאונות. גם הכסף בערכו הנומרי ייעלם, ויותיר במקומו כלכלה של שירותים.
יש החוששים כי עם היעלמות מקצועות – גל אבטלה אדיר יפגע בשכבות שונות באוכלוסייה. אך ניסיון העבר מלמד אחרת: המהפכה התעשייתית והדיגיטלית חיסלו פונקציות ומקצועות, אך לא את כמות העובדים
למרבה הפלא הדמוקרטיזציה של הידע לא זעזעה את העולם האקדמי. היא לא גרמה לשינוי מהותי במבנה האוניברסיטאות, לא בתחומי המחקר ולא במתודות שלו. תחומי ידע רבים זלגו אל מחוץ לאקדמיה וחותרים תחת יסודותיו של מוסד יוקרתי זה. לא ירחק היום בו יצמיחו מערכות ידע דינמיות שיחליפו את האקדמיה.
ראוי לזכור שגופים יוקרתיים ועתירי משאבים אינם ממהרים להשתנות. הם נאחזים במוכר ובבטוח, גם כשהעולם משתנה סביבם. כך קרה לחברת קודאק, למשל, שלא הזדרזה לאמץ את המצלמה הדיגיטלית. כך קרה לחברות מכוניות יוקרתיות שלא הזדרזו לפתח בעצמן מכונית חשמלית עד שגופים זריזים יותר כפו עליהם את הקדמה. מתברר שהמהפכות הטכנולוגיות צומחות תמיד מבחוץ, ומשאירות מאחוריהן גופים עתירי עוצמה שמתקשים לאמץ חידושים.
האם עולם שבו ידע וטכנולוגיה זמינים לכול, יקהה דחפים מלחמתיים בין מדינות? מכיוון שהטכנולוגיות החדשות זמינות בקלות יחסית, סביר ששוויון טכנולוגי ירתיע מדינות מלפתוח במלחמה.
האם יריבויות בין מדינות ימשיכו להיפתר בזכות הריגת חיילים ואזרחים? המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות הוכרעה בניצחון צד אחד מבלי שנורתה יריה אחת. היריבות בין ארצות הברית לסין, או בין ישראל לאיראן, מתרחשת יותר בכלים טכנולוגיים, כלכליים, אידאולוגיים ותודעתיים ולא באמצעות צבאות אדירים וקרבות עקובים מדם.
אירועי השבעה באוקטובר הוכיחו, שצבאות יוקרתיים ככל שיהיו, אינם חסינים מול אויב קטן המפעיל למידה, חשיבה, תחכום והפתעה. כתוצאה מכך קשה לדמיין שגוף עתיר עוצמה, משאבים ויוקרה דוגמת צה"ל יעז לשנות את מהותו.
ככל שהמכונה הלומדת משנה את מרקם החברה העולמית, כך ישתנו גם מוקדי הכוח הפוליטי. שלטון ריכוזי ייחלש בעולם בו טכנולוגיות מבוססות ביזור וגופים על מדינתיים יקדמו את אוכלוסיית העולם.
האם עולם שבו ידע וטכנולוגיה זמינים לכול, יקהה דחפים מלחמתיים בין מדינות? מכיוון שהטכנולוגיות החדשות זמינות בקלות יחסית, סביר ששוויון טכנולוגי ירתיע מדינות מלפתוח במלחמה
בעתיד הקרוב, העולם יתנהל בתוך רשתות חוץ מדינתיות, הודות להתעצמות האינטרנט בגרסתו השלישית. מנועי החיפוש החכמים, הבלוקצ'יין, צ'אטבוטים, בינה גנרטיבית ופרדיקטיבית, רשתות חברתיות ושרתי ענק – ישפיעו על חיינו יותר מכל ממשלה. מדינות מתקדמות כבר עברו ממדינות לאום למדינות של אזרחים. זהויות פרטיקולריות לא ייעלמו לחלוטין, אך ייחלשו נוכח מגמות גלובליות ושיתופי פעולה רשתיים.
האם נגזר על האנושות להמשיך לחיות תחת שלטון של פוליטיקאים? האם זה מקרה שאליטות המקצועיות בעולם מתרחקות מן הפוליטיקה ומקריירה צבאית? האם מפלגות, פרלמנטים ובחירות כלליות מעכבים הלכה למעשה את הקדמה האנושית?
ייתכן שמערכות אלה יעברו טלטלה עזה, ומתוכן יצמחו צורות חיים הרמוניות יותר שהדמיון העכשווי מתקשה לדון בהן. האם החלשת הגורם הפוליטי והצבאי בעולם תפחית את היחס השלילי שלנו לאחר ולשונה מאיתנו? להערכתי אנו צפויים, כבר בעתיד הקרוב, לחיות בטוב שבעולמות לעומת העבר.
ד״ר יגאל בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור בהצטיינות בסורבון ובמכון ללימודם גבוהים EPHE בפריס. מתמחה ביחסים החשאיים בין ישראל למרוקו ובתחום ההיסטוריוגרפיה של ספרי המקרא. לימד באוניברסיטת פריס 8. עוסק באמנות כאמן, אוצר ומנהל אמנותי בתחום האמנות הפלסטית והאינטר ארט. ספרו ״קיצור תולדות יהוה״ יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. ספרו ״מתי הפכנו ליהודים״ יצא בהוצאת דביר ב-2023
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכתבה מאוד מעניינת וכתובה לתלפיות.
לחזק את מה שכתבת כתבתי בעבר על השינויים במקצועות כפי שבאו לידי ביטוי בספרי הלימוד בין שנות החמישים לשנות השבעים: למשל בשנות השבעים כבר היו רופאות ולא רק אחיות היו בעלי בתי חרושת (לשוקולד למשל), ולא רק פועלים.
לגבי אירועי השבעה באוקטובר אין אף אחד שחסין מול "אויב קטן המפעיל למידה, חשיבה, תחכום והפתעה". כדאי להזכיר שאין א/נשים שלא ילחמו בשלשלאות האוסרות את החופש והחירות שלהם. לא במקרה סיפור יציאת מצרים (שלא היה ולא נברא), נועד למטרה זו.
עם עבדים הרוצה חירות.
עד שלא נבין את שורש הבעיה שלנו נמשיך לחיות במלחמה.
הבינה המלאכותית -מעשה האדם- לא תשנה את רוח האדם השואפת תמיד לחופש ולחירות.
רק אל תשכח שיש עדיין תכונות אנוש (או שמא יש לומר חולשות אנוש), ומלחמה והרג הן כנראה חלק מתכונות אלו (לפחות אצל הזכרים).
כנראה שדברים אלה חזקים יותר מכל, נוטים להשתלט גם על שכל ומדע, ולהוביל.