הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת דנה השבוע באפליית עיוורים לעומת נכים אחרים בכל הנוגע להעסקת עובד זר. חלק מהעיוורים אינם מקבלים את הזכאות להעסקת עובד כזה ומופלים לרעה בהשוואה לנכים אחרים. "העסקת עובד זר אינה מותרות אלא צורך מהותי לתפקודם היום־יומי", נכתב בבקשה שצורפה לדיון, ועל פניו נראה כי מדובר בעיוות שמצריך דיון ואף ייתכן שגם תיקון.
אלא שהמשק כבר מזמן אינו מסתפק בהעסקה המסורתית של זרים בענף הסיעוד, ומתחיל להתמכר אליהם. ועדת העובדים הזרים שוקדת באופן יסודי וענייני על פיקוח בסוגיות הקשורות לזירוז הבאתם של עובדים אלה לישראל. אם בעבר הועסקו בעיקר בסיעוד, בחקלאות ובבנייה, ורק אלפים בודדים בענפים אחרים, הרי שבשנתיים האחרונות נפרץ הסכר – הן בקצב ההבאה והן במספר הענפים.
כיום ניתן למצוא יותר ויותר עובדים זרים בענפי המלונאות והתיירות, בתעשייה, במסחר ובשירותים. הודים, סרי־לנקים, סינים, תאילנדים ועובדים ממזרח אירופה נראים במרכולים, במסעדות, באולמות אירועים, בהובלות, במוסכים ובענפי הניקיון – וייתכן שבקרוב הם יגיעו גם לנהוג במשאיות ובאוטובוסים.
הממשלה מציפה את ישראל במספר חסר תקדים של מהגרי עבודה. לפני המלחמה שהו בישראל כ־136 אלף עובדים זרים, וכעת רשומים כ־216 אלף. יותר ממחצית מן המצטרפים הגיעו בשנתיים האחרונות
הממשלה מציפה את ישראל במספר חסר תקדים של מהגרי עבודה. לפני המלחמה שהו בישראל כ־136 אלף עובדים זרים, וכעת רשומים כ־216 אלף. יותר ממחצית מן המצטרפים הגיעו בשנתיים האחרונות, כאשר המכסה הנוכחית, המתמלאת מיום ליום, עומדת על 330 אלף – והכוונה היא להעלותה ל־400 אלף.
בדומה לתהליך שהתרחש לאחר שנות אוסלו, אז החלו להגיע לישראל ראשוני מהגרי העבודה, גם בשנתיים האחרונות הם אמורים למלא את המחסור שנוצר בעקבות חסימת הגעתם של כ־120 אלף פלסטינים וביטול ההסכמים עם תאילנד וסין בראשית המלחמה.
לכך נוסף גם זרז נוסף, בדמות שר הכלכלה ניר ברקת, שמקדם איוש משרות שבעבר הועסקו בהן ישראלים בשכר נמוך, בכל הענפים. ועדת המנכ"לים מוציאה את המדיניות לפועל בשירות מעסיקים המקושרים למשרדים השונים, מבלי להציג סדר יום סדור או עבודת מטה לבחינת חלופות.
לעת עתה, הקול היחיד שמערער על נחיצות העובדים הזרים מגיע ממשרד האוצר, שטען בחודש שעבר כי אין מחסור בעובדים במשק.
מנגד, במשרד הכלכלה מתעקשים שאין פתרון אחר, מאחר שהישראלים לא מגיעים לענפים מסוימים. כך למשל ברשת המרכולים "קרפור": נציגת הרשת אמרה לוועדה כי ללא העובדים התאילנדים, הרשת לא תוכל לתפקד, וכי פתיחתו של לפחות סניף אחד מתעכבת בשל המחסור בעובדים והקושי לגייס קופאיות. לדבריה, יש לזרז את קצב הבאת העובדים מרגע הגשת הבקשה.
נציגת רשת "קרפור" אמרה לוועדה כי ללא העובדים התאילנדים, הרשת לא תוכל לתפקד, וכי פתיחתו של לפחות סניף אחד מתעכבת בשל המחסור בעובדים והקושי לגייס קופאיות
לעומת זאת, בדיון שנערך בוועדה על הבאת נהגי משאיות הוצג דווקא ניתוח כלכלי של "פורום ארלוזרוב", שלפיו הטענה ל"מחסור חמור" בנהגים לא מבוססת. לפי הניתוח, בעשור האחרון נרשמה דווקא עלייה במספר המועסקים בענף, מספר מחזיקי הרישיונות הזמינים לעבודה אף גדל, ורק בשל מחסום בירוקרטי יש כיום כ־23 אלף ישראלים המבקשים להוציא רישיון ומחכים שנים לבדיקות הרפואיות.
מספר הממתינים צפוי לרדת השנה, כך שיתווספו כ־14 אלף נהגים – הרבה מעבר לצורכי הענף. ניתן גם להסדיר את הסבתם של נהגים צבאיים לאזרחות. במצב כזה ברור שאין צורך בייבוא נהגים מחו"ל. בתחום האוטובוסים אכן קיים מחסור, המוערך בכ־5,000 נהגים, ואין תורים ארוכים למשרות המאופיינות בשכר נמוך ובחשיפה לאלימות. אולם, לא ברור כיצד ישתלבו כאן הנהגים הזרים.
כל אלה לא מנעו מיו"ר הוועדה, ח"כ אתי עטייה מהליכוד, להשאיר את הדלת פתוחה לפיילוט של העסקת נהגים זרים תחילה בתעשייה, כמהלך שמוצג גם כאמצעי לחץ על משרדי התחבורה והבריאות לזרז את הטיפול בהסדרת הבעיות הבירוקרטיות החוסמות את שילובם של נהגים מקומיים.
שרי הימין מצדיקים את מימון הגרעינים התורניים בשכונות מוחלשות בנוכחותם של מסתננים ומהגרי עבודה שאינם ישראלים או יהודים. אלא שחלק מן הזרים שמובאים כעת לישראל בידי אותה ממשלה צפויים להישאר כאן גם לאחר תום חמש השנים שלשמן הגיעו, בעוד יחידת האכיפה של משרד הפנים מתקשה לאכוף עליהם את חוקי השהייה.
מהפכת העובדים הזרים מתרחשת כמעט ללא דיון ציבורי מסודר על השלכותיה על המשק והחברה בישראל, על מצבם של העובדים עצמם, ועל השאלה הבסיסית האם בכלל יש הצדקה להבאתם בהיקפים כאלה
השבוע נחשף בוועדה לעובדים זרים בכנסת כי בשנתיים האחרונות בלבד הגישו כ־11 אלף עובדים זרים בקשות למקלט בישראל, רובם מסרילנקה וחלקם מהודו ומתאילנד. המשמעות היא שרבים מהם כבר נשארים בארץ לפרקי זמן ארוכים, ולא בהכרח מועסקים בענף שאליו יועדו מלכתחילה. על הנייר נאסר עליהם לקיים קשרים זוגיים זה עם זה, אך בפועל הדבר מתרחש, והילדים הנולדים כאן הופכים לחסרי מעמד חוקי עם פקיעת אשרת השהייה של אימם.
מהפכת העובדים הזרים מתרחשת כמעט ללא דיון ציבורי מסודר על השלכותיה על המשק והחברה בישראל, על מצבם של העובדים עצמם, ועל השאלה הבסיסית האם בכלל יש הצדקה להבאתם בהיקפים כאלה.
כמו מוצר מעלי אקספרס
"אנחנו בהתמכרות לעובדים זרים ויש התרת רסן", אומר עו"ד אלעד כהנא, מנהל המחלקה המשפטית ב"קו לעובד", העוקב אחר מצבם של העובדים הזרים. לדבריו, ההתמקדות בקצב ההבאה ובהסרת חסמים מבטאת תפיסה שטחית, שמחמיצה את ההיבטים האנושיים הכרוכים בכל המהלך.
"איפה הם יגורו? האם יש מספיק דירות? אפשר לצופף אותם, וכרגע יש דיונים במועצה הארצית לאפשר לחקלאים לשכן אותם באמצע השדות. עובדים פגיעים ובעמדת נחיתות יגורו רחוק מהצרכנייה, המרפאה והכספומט, אי שם באמצע השדה, שרק המעסיק מגיע אליו. האם המדינה ערוכה לתת להם שירותי רפואה? איך מטפלים באנשים שמדברים סינהאלה, מלאיאלאם, הינדי, תאית וספרדית?
"אין חשיבה על איך ייראו החיים של אדם שהבאת ונמצא פה, כאילו שמזמינים מוצר מעלי אקספרס: אתה אמור להביא משהו זול, מהיר, ואם הוא לא טוב – תחזיר אותו"
"אלה המון שאלות שאף אחד לא חושב עליהן. כל המטרה היא להוריד מהממשלה את הלחצים של המעסיקים, ואני לא חושב שזה עזר בהרבה. בינתיים תאילנד חידשה את ההסכם הבילטרלי ואת הבאת העובדים – זה הכול. בענף הבנייה עדיין אין מספיק עובדים, ואלה שהגיעו אינם טובים. אני לא רואה הצלחה מסחררת, גם אם המעסיקים ידבררו את עצמם.
"לעומת זאת, אין חשיבה על איך ייראו החיים של אדם שהבאת ונמצא פה, כאילו שמזמינים מוצר מעלי אקספרס: אתה אמור להביא משהו זול, מהיר, ואם הוא לא טוב – תחזיר אותו. אני רואה הרבה מעסיקים, בעיקר בענפים החדשים, שכך הם חושבים: הזמינו משהו שאמור להיות זול, שייך להם, לא יכול לעזוב אותם, ושאפשר להחזיר אותו אם אינם מרוצים, וכן הלאה".
עו"ד כהנא מציין כי כל זה קורה בזמן שלא הגדילו את המשאבים לרשויות האכיפה, וכי גם את התקנים הקיימים מתקשים לאייש. יתרה מזו, האכיפה שמתבצעת בפועל מתמקדת בעיקר בשוהים בלתי חוקיים, ובמקרי הפרת זכויות עובדים לא נשללים היתרים – אלא אם קיימת גם הפרה של דיני ההגירה.
"זה לא עוזר שיש ועדה בכנסת שמקיימת דיונים על איך להביא עובדים לעיוורים, לניקיון פחים; כל מי שרוצה מדבר על להביא אותם. ב'אגד' ייסע נהג הודי שאמור לתקשר עם הנוסעים? אני מחכה לרגע שיתחילו להביא גם מורים מהודו כדי לכסות על המחסור", הוסיף.
"בענף הבנייה אתה רואה אנשים שחודשים אחרי הפגיעה לא מקבלים שום דבר – לא טיפול רפואי ולא שכר – בגלל לופים בירוקרטיים. זה לא אמור להיות ככה"
העובדים הזרים אמורים לקבל ביטוח רפואי פרטי, הכולל חסרונות מובנים והחרגה של מצבים רפואיים קודמים. עם זאת, יש מעסיקים שאינם ממלאים את חובתם לספק את הביטוח, ומסתפקים בתשלום מופחת לביטוח הלאומי, המכסה תאונות עבודה, אימהות וחדלות פירעון של מעסיקים.
"יש כל מיני בעיות במימוש הזכויות שלהם – לא רק אוריינות ושפה. זה הפער בין החוק לאיך שהוא נראה בשטח. בענף הבנייה אתה רואה אנשים שחודשים אחרי הפגיעה לא מקבלים שום דבר – לא טיפול רפואי ולא שכר – בגלל לופים בירוקרטיים. זה לא אמור להיות ככה".
חובות של 15 אלף דולר
מעבר למימוש הזכויות, הבעיות נוגעות לאופן ההעסקה. עו"ד כהנא אומר: "ענף החקלאות היה רווי בהפרות עוד לפני המלחמה, ורק ההיקפים גדלו, עם מגורים ברמה איומה. זה כבר להשתין מהמקפצה, עד כמה עומק ההפרות מושרש ונורמטיבי – כמו למשל שכר מתחת לשכר מינימום. אלה לא דברים חדשים.
"מה שהשתנה הוא ענף הבנייה והענפים החדשים. בבנייה היו בעבר יחסית מעט מהגרים, אך המספר גדל משמעותית, כשההעסקה נעשית מול חברות הביצוע, בעיקר הסיניות, ומול תאגידי כוח אדם שגדלו בערך פי שלושה, עד למכסה של 80 אלף עובדים שכמעט מוצתה. מדובר בהרבה מאוד עובדים חדשים שנכנסו לענף מסוכן, שנמצא כבר שש שנים ברציפות בשיא של תאונות קטלניות".
לפי מחקר שהוצג בכנסת, מהגרי עבודה משלמים דמי תיווך של אלפי דולרים כדי להגיע לישראל. בקרב העובדים מסין מדובר בעלות ממוצעת של כ־15 אלף דולר, ויש גם מי ששילמו 20–23 אלף דולר
בענף הבנייה מגיעים כיום כמחצית מהעובדים מחוץ להסכמים הבין־מדינתיים, ולפי מחקר שהוצג בכנסת כולם משלמים דמי תיווך של אלפי דולרים כדי להגיע לישראל. בקרב העובדים מסין מדובר בעלות ממוצעת של כ־15 אלף דולר, ויש גם מי ששילמו 20–23 אלף דולר. אלה סכומים עצומים, שמציבים את העובד המגיע לכאן במצב של תלות כמעט מוחלטת במעסיק שלו.
אחד הגופים שאמורים לעמוד על הבטחת זכויותיהם של העובדים הזרים המגיעים לישראל הוא ההסתדרות, בין היתר משום שחלק מן העובדים מועסקים באתרי עבודה שבהם פועלים עובדים מאוגדים. בתשובה לשאלה בעניין, מסר ארגון העובדים הגדול במשק את התגובה הבאה.
"ההסתדרות רואה בחומרה רבה כל פגיעה בזכויותיהם של עובדים זרים בישראל. לעובדים הזרים מגיעים תנאי העסקה הוגנים, שכר מלא ושמירה קפדנית על החוק, בדיוק כמו כל עובד אחר.
"במהלך השנה האחרונה, ההסתדרות הדגישה מספר פעמים בפני הגופים הרלוונטיים כי הגדלת המכסות להבאת עובדים זרים ללא מנגנוני אכיפה חזקים, היא מתכון להעמקת הפגיעה בזכויות עובדים. לצערנו, חלק מהתקנים שיועדו לאכיפה טרם אוישו, ותוכניות האכיפה שהמדינה התחייבה להציג עדיין לא פורסמו.
"ללא מערך אכיפה מתפקד, שקוף ומתוגבר לא ניתן יהיה למנוע תופעות של ניצול ודפוסי העסקה פוגעניים. לצד זאת, ההסתדרות ממשיכה לקדם באופן פעיל את שיפור תנאי ההעסקה בענפים המאופיינים בתעסוקת עובדים זרים. בין היתר בניקיון, בניין, חקלאות ועוד.
"צעדים אלה נועדו גם להגביר את האטרקטיביות לעובדים ישראלים וגם להבטיח את זכויותיהם של העובדים הזרים שכבר נמצאים כאן. ההסתדרות תמשיך לפעול בכלים שברשותה להבטיח שכל עובד, ישראלי או זר, יזכה ליחס הוגן ולתנאי העסקה ראויים".
מובטלים מהודו באתרי הבנייה
נכון להיום קיימים הסכמים בילטרליים עם סרי לנקה, הודו ומולדובה. ההסכמים עם אוקראינה הופסקו בשל המלחמה שם, ועם סין – בשל המלחמה כאן. ל"קו לעובד" הגיעו פניות מעובדים שהובטח להם לעבוד במקצועות אחרים, אך בפועל מצאו את עצמם מועסקים באתרי בנייה: "הם לא עובדי בניין ולא רצו להיות כאלה, וזה מה שקורה כשנותנים את הזכות לגייס למאכערים".
"יש הודים רבים עם חובות אסטרונומיים כאלה, שמשוכנים בדירות דוחות ומועברים מקבלן לקבלן. הרבה נסעו לחופשה ונתקעו בחו"ל, כשהקבלן הבטיח לטפל באשרות ובעצם זו הייתה דרך קלה להיפטר מהם"
מצד שני, בענף הבנייה לא היו מרוצים מהעובדים שהגיעו מהודו במסגרת ההסכם והליך המיון. לטענתם, הדבר נראה כאילו "שירות התעסוקה ההודי העביר את דורשי העבודה – לא משנה מי ומה הם – משום שישראל מאוד רצתה עובדים".
"העובדים מהארצות השונות משלמים אגרה של 1,000 דולר לממשלה שם, נוסף על הוצאות הטיסה. כלומר, אפשר להשקיע כ־3,000 דולר כדי להגיע לכאן. בפרטי זה יכול להיות 12–15 אלף דולר. יש הודים רבים עם חובות אסטרונומיים כאלה, שמשוכנים בדירות דוחות ומועברים מקבלן לקבלן. הרבה נסעו לחופשה ונתקעו בחו"ל, כשהקבלן הבטיח לטפל באשרות ובעצם זו הייתה דרך קלה להיפטר מהם.
"אלה שנשארים עובדים בשחור או בעבודות אחרות. חלק מהתאגידים – לא כולם – מעבירים אותם מעל ראשם או מדווחים שהם נטשו את האתר, כדי שלא יצטרכו לשלם להם. עובדים כאלה הראו לי התכתבויות עם החברה: 'מתי תתנו לי עבודה', 'אני בחדר והמזגן לא עובד' – כך לא נראית נטישה. אלה עובדים שהגיעו לבניין.
"במסעדות יש שוטפי כלים שהגיעו בהסכם עם סרי לנקה כדי לעבוד כשוטפי כלים, ובתעשייה יש כבר 20 אלף עובדים – כולם בגיוס פרטי.
"עוד כ־10 אלפים מועסקים במסחר ובשירותים: במוסכים, בהובלות, באולמות אירועים, ברשתות קמעונאות, בסופרים וגם ברשתות אופנה, מאפיות, חברות לשיווק פירות, ניקיון ומכבסות – בליל של תחומים לא קשורים. הם לא יחליפו אותנו ולא את הפלסטינים, בניגוד לענף הבנייה.
"קבוצה אחרת לא קיבלה מגורים בכלל – אמרו להם: לכו תשכרו לעצמכם. היו גם עובדים שהתקלחו בצינור בחצר. אחרי שהחקלאים קיבלו אישור לבנות מגורים בשדות, התעשיינים רוצים לבנות מגורים במפעלים"
"כולם בגיוס פרטי ועם חובות, ואלה ענפים שלא העסיקו בעבר זרים ולא יודעים מה זה אומר. הם חושבים שמביאים מוצר זול ולא מבינים מה צריך לתת להם, כמו מגורים. הם לא ערוכים. ראיתי עובד מוסך שפוטר אחרי שבוע כי לא הייתה לו דירה, ונתנו לו לישון בחדר עם כיריים שאסור היה לו לצאת ממנו.
"קבוצה אחרת לא קיבלה מגורים בכלל – אמרו להם: לכו תשכרו לעצמכם. היו גם עובדים שהתקלחו בצינור בחצר. אחרי שהחקלאים קיבלו אישור לבנות מגורים בשדות, התעשיינים רוצים לבנות מגורים במפעלים. לשם זה הולך.
"לרבים מהם אין יכולת להעניק משרה מלאה לעובד הזר, כי הם עובדים על בסיס הזמנות – אם יש או אין אירוע. העובד שילם הרבה כסף כדי להגיע; ראיתי קבלות של 15 אלף דולר – וצריך להחזיר אותו.
"עובד עקר ממדינתו כדי להגיע לכאן ומקבל 3,000 שקלים בחודש. לא מרמים אותו בשעות, אבל זה מעט, והשאלה אם בשביל זה היה צריך להביא אותו מהקצה השני של העולם. לזרים קשה עד בלתי אפשרי להחליף מקום עבודה אם פוטרו או התפטרו, משום שהם צריכים למצוא בעצמם מעסיק בעל היתר. חלקם יחזרו הביתה עם חובות, חלקם יעבדו בשחור, וחלקם פשוט לא יתפטרו לעולם.
"לזרים קשה עד בלתי אפשרי להחליף מקום עבודה אם פוטרו או התפטרו, משום שהם צריכים למצוא בעצמם מעסיק בעל היתר. חלקם יחזרו הביתה עם חובות, חלקם יעבדו בשחור, וחלקם פשוט לא יתפטרו לעולם"
"הצעתי לאלה שהתקלחו בחצר להגיש תלונה, והם אמרו: 'לא תודה. מה אני עושה אם יפטרו אותי?' גם אם יגיע פקח – מה הוא יעשה? ישלול את ההיתר? ענפים כמו מוסכים, הובלות וניקיון הם בעייתיים מאוד, ולא ברור מה הצורך להביא זרים בשבילם, ואם מישהו בכלל בדק וחשב על זה. מביאים ציוד, ואם יש לו תלונה – בהצלחה עם זה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו