"יש ברחנים וסיכון יום־יומי לחבר'ה שלי בכל פעולה בשטח, ויש לי תמונות מפה ועד הודעה חדשה עם הרבה מאוד דם. אנחנו מתעסקים עם אוכלוסיות שהגיעו לעבוד כאן, ולפעמים הן צורכות אלכוהול וסמים עד שעות מאוחרות. זה מגיע לאירועי אלימות וקיצון. הם לא רוצים להיעצר ועושים הכול כדי להימנע מכך, והפקחים בשטח נפצעים לא פעם באירועים כאלה.
"זה להיכנס לדירות של עובדים זרים, כשכבר בכניסה עולה לך כל ארוחת הבוקר, וקשה להכיל את כל מה שאתה רואה שם. בפיקוח על תנאי העבודה אנחנו פועלים על בסיס תלונות ומודיעין שמגיעים מעובדים זרים ומהארגונים שמסייעים להם, בשורה של סוגיות – החל מ'לא משלמים לי כמו שצריך' ועד 'לקחו לי את הדרכון ומתייחסים אלי כמו כלב'".
הדובר הוא שי מרדר (45), יו"ר ועד עובדי מִנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין. כ־300 עובדים אמונים על אכיפה נגד זרים, שוהים בלתי חוקיים ומסתננים, וכן על טיפול במסורבי כניסה לישראל. בה בעת, הם מפקחים על המעסיקים כדי לשמור על תנאי העבודה של העובדים הזרים. נוסף על כך הם מטפלים במבקשי מקלט ומלווים זרים השוהים בישראל שלא כחוק ומסכימים לחזור לארצם.
מספר הזרים המגיעים במסגרת הסכמים בילטרליים ומחוץ להם, באמצעות מאות חברות כוח אדם, כבר מתקרב ל־200 אלף – וצפוי להכפיל את עצמו
בשנתיים האחרונות מגיעים לישראל עוד ועוד עובדים שנועדו למלא את מקומם של הפלסטינים שכניסתם נעצרה. מספר הזרים המגיעים במסגרת הסכמים בילטרליים ומחוץ להם, באמצעות מאות חברות כוח אדם, כבר מתקרב ל־200 אלף – וצפוי להכפיל את עצמו. מי שנמצאים בחזית הפיקוח על שהייתם ועל תנאי העסקתם הם עובדי מנהל אכיפה וזרים.
בשבוע שעבר הם חשפו ועצרו ארבעה תושבי ראשון לציון שהעסיקו עובדים זרים בתנאי עבדות. במקרים אחרים מדובר באכיפה נגד מעסיקים שמלינים את העובדים בתנאים מחפירים – למשל, עובד שישן במסעדה שבה הוא מועסק, או עובדים השוהים בישראל ללא אשרות תקפות. לא העבודה הנעימה בעולם.
באופן פורמלי, הכשרת עובדי המנהל נמשכת חודש, ומבחן ההסמכה אורך כמה שעות, אך ההכשרה האמיתית מתרחשת תוך כדי תנועה: "יש לך המון סמכויות ותפקידים. אנחנו לא יושבים רק במשרדים, ואין בקרב עובדי המדינה האחרים גוף שעושה עבודה מגוונת מהסוג הזה.
"מה שמשטרת ישראל עושה מול אזרחים, אנחנו עושים מול מהגרים – ויותר מכך. למנהל גויסו מלכתחילה לוחמים ויוצאי יחידות קרביות, וחלק גדול מהם הם אנשי מילואים שגויסו למאות ימי שירות במלחמה האחרונה.
"לכל אחד מאיתנו יש סמכויות רבות, המקבילות לאלה של קצין משטרה. אני יכול לשלול את חירותו של כל אדם זר שמגיע לכאן; בחתימה ובהחלטה של רגע אני מכניס אותו לכלא. זו עבודה שמצריכה שליטה מקסימלית בחוקים ורגישות.
"לכל אחד מאיתנו יש סמכויות רבות, המקבילות לאלה של קצין משטרה. אני יכול לשלול את חירותו של כל אדם זר; בחתימה ובהחלטה של רגע אני מכניס אותו לכלא"
"אנחנו פקחים, מפקחים, חוקרים וממוני ביקורת גבולות; עורכים הליכי שימוע וגם מייצגים את הרשות בדיונים בבית המשפט. אני עצמי ראש צוות של חוקרי מעסיקים וגם פקח אכיפה ומפקח – יש לנו שלל כובעים".
במהלך שני העשורים האחרונים נמנעה מדינת ישראל מלבחון את בקשות המקלט של הפליטים בישראל, בעיקר מאריתריאה ומסודן.
התופעה שהתפתחה בשנים האחרונות היא שדווקא עובדים זרים שנכנסו לישראל באישור הם שמגישים בקשות מקלט. עובדי המנהל נדרשים לבחון אם קיימים מקרים אותנטיים של חשש מנרדפות בתוך מכלול הבקשות – שחלקן עשויות להיות פיקטיביות.
"עומס מטורף"
כעת מונחות על שולחנם אלפי בקשות כאלה: "אנחנו נותנים את הטיפול ההיקפי באנשים האלה, וזה מחמיר מיום ליום. מכניסים לפה אוכלוסיות גדולות מתרבויות שונות, ויש המון בעיות עם הדבר הזה. הם נכנסים לארץ ויודעים שאם יגישו בקשה למקלט, יש להם יותר סיכוי להאריך את השהות – וזה עובר מפה לאוזן.
"רוב הבקשות מנסות לקפוץ על ההזדמנות ולקנות זמן, וכך נוצר עלינו עומס מטורף, משום שהמערכת לא מספיקה לטפל בכל הבקשות שאנחנו מחויבים לבדוק ולהעניק להן טיפול מיטבי, בהתאם לאמנות בינלאומיות.
"מכניסים לפה אוכלוסיות גדולות מתרבויות שונות, ויש המון בעיות עם הדבר הזה. הם נכנסים לארץ ויודעים שאם יגישו בקשה למקלט, יש להם סיכוי להאריך את השהות"
"אז אנחנו צריכים לבדוק את הטענה של אדם כזה שהוא נרדף בגלל נטייה מינית, או מכל סיבה אחרת שבגינה אינו יכול לחזור למדינתו. הרשות פועלת להשיג אישור לדחייה על הסף של אוכלוסיות דומות בהליך מהיר, אבל זה פלסתר ביחס לכמות הבקשות, ומבחינה חוקית אי אפשר להחליט שכמה אלפים ילכו הביתה".
באוצר לא עומדים בזמנים
המרואיין אינו מייפה את דבריו, שנושאים מטבעם אופי נוקשה ומציבים אותו בצד שאמון על שמירת חוקי ההגירה מול אנשים שחלק גדול מהם הובאו לכאן כדי לעסוק בעבודות הקשות ביותר, וחלקם גם נמלטו מדיכוי בארצות מוצאם. עם זאת, הוא מדגיש כי הם מצויים בקשר עם ארגוני סיוע ופועלים, לדבריו, לקיים את השליחות של שמירה על זכויות הזרים.
"אנחנו גם המקל וגם הגזר, כי מצד אחד אנחנו עוצרים זרים לא חוקיים, ומצד שני ארגונים כמו 'קו לעובד' הם אלה שיוצרים איתנו קשר במקרים של ניצול עובדים זרים – ואז אנחנו יוצאים לבדוק את התלונות אצל אותם מעסיקים".
הבעיה היא שגם עובדי המנהל עצמם סובלים מתנאי העסקה נחותים, וכל אחד מהם מועסק בחוזה אישי. הצורך להסדיר את שכרם נדון פעמיים בחודשים האחרונים בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת.
במשרד האוצר אמורים היו להגיש את טיוטת הסכם העבודה כבר בסוף נובמבר, אך לא עמדו בהתחייבות, וסוכם כי הטיוטה תוגש בתוך כמה ימים. משהטיוטה שוב בוששה להגיע, עובדי המנהל שבתו בשבוע שעבר ליום אחד.
"אנחנו גם המקל וגם הגזר, כי מצד אחד אנחנו עוצרים זרים לא חוקיים, ומצד שני ארגונים כמו 'קו לעובד' הם אלה שיוצרים איתנו קשר במקרים של ניצול עובדים זרים"
התקנים מעלים עובש
עשור וחצי לאחר הקמת המנהל, עובדיו עדיין ממתינים להסכם ולהסדרת תנאי העסקתם. כדי לחזק את מערך האכיפה והפיקוח הקצתה המדינה מאות תקנים, אך אלה אינם מאוישים, משום שהתנאים אינם אטרקטיביים – בלשון המעטה.
את ההחלטה לשבות ליום אחד מסביר יו"ר הוועד כך: "היינו חייבים לדפוק באגרוף על השולחן, כי אי אפשר פעמיים לא לעמוד בלוחות הזמנים של הגשת טיוטת ההסכם ולתת לזה לעבור כאילו כלום. יש לנו כאן חבר'ה מדהימים – אנשים טובים וערכיים שבאים לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר.
"רק לאחרונה נקראנו לטפל במשטים שהגיעו לישראל בעקבות המלחמה – גם ביום כיפור, במקום להיות בבית. גם במשט המרמרה טיפלנו. כשהמדינה קוראת לנו אנחנו מתייצבים, אבל אנחנו כבר על הקצה. בסופו של דבר אנחנו צריכים להביא משכורת הביתה, ועם שכר כמו שלנו אי אפשר לגמור את החודש, חד־משמעית. המצוקה אמיתית.
"בן אדם מסתכל עם מה הוא חוזר הביתה – אז בשביל זה להתעסק עם כל הלכלוך הזה? יש מעל 200 תקנים פנויים, אבל הם יושבים על המדף ומעלים עובש. אין מה לעשות איתם, כי אף אחד לא יבוא לעבוד. כל הזמן מפרסמים מכרזים, ואלה שטורחים להגיע שומעים את השכר, מסתובבים והולכים בו רגע.
"אנחנו בתהליך ארוך שנים, וכל שנה מקבלים מייל שמאריך את ההעסקה בעוד שנה. עכשיו רוצים לערוך הסכם שחוץ מלהיות קיבוצי גם יסדיר את התנאים. כבר היו פסיקות שקבעו שהחוזים שלנו אינם חוקיים, ושהאוצר צריך לשבת איתנו בתום לב. שנים אנחנו על זה, מאוגדים על ידי הסתדרות עובדי המדינה. באוצר מנסחים את ההסכם, והטיוטה משתרעת על עשרות עמודים – כי זה לא נגמר. גם הם עצמם מתקשים להתמודד עם המפלצת שנקראת 'מנהל אכיפה וזרים'".
"בסופו של דבר אנחנו צריכים להביא משכורת הביתה, ועם שכר כמו שלנו אי אפשר לגמור את החודש, חד־משמעית. המצוקה אמיתית"
"לא נוכל להתמודד"
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אגף השכר והסכמי עבודה פועל בשיתוף פעולה עם ההסתדרות לקידום הסכמים רבים בשירות המדינה, כפי שנעשה גם בימים האחרונים.
"בד בבד עם ההסכמים הנוספים שקודמו לבקשת ההסתדרות, גם נושא מנהל אכיפה וזרים נמצא בשיח מתקדם. לצורך איוש התקנים ניתנו מענקי קליטה לשם גיוס עובדים חדשים".
מצב של תנאי שכר נחותים והיעדר עובדים חדשים יוצר עומס עצום על המעטים שנותרו בתפקיד ומנסים לשמש שומרי הסף של המדינה מול המוני מהגרי העבודה והמעסיקים: "אין פיקוח ואין אכיפה. אנחנו עובדים, אבל ברגע שיש לך ים ושפכת לשם טיפה – היא לא מורגשת.
"זה לוטו. יש מאות אלפי מעסיקים, אז נניח שטיפלנו בתלונה ו'דקרנו נקודה' על תלונה של איזשהו מעסיק, וטיפלנו בו ברמה המשפטית – זה כלום.
"הבעיות אצלנו, שבראשן תנאי ההעסקה, קיימות כבר הרבה מאוד שנים, ובגלל הכניסה של עשרות אלפי עובדים חדשים זה מציף את הבעיה עוד יותר, כי אנחנו אלה שאמורים לפקח ולשמור שלא יהיה פה כאוס. בגלל שנוצר מצב של הרבה מאוד עובדים זרים ומעט מאוד מאיתנו, אנחנו מתקשים לבצע פיקוח אפקטיבי על תנאי ההעסקה.
"הביאו מסות של עובדים זרים, ולאט לאט יזרמו יותר בקשות מקלט, יהיה יותר ניצול, ואנחנו לא נוכל להתמודד עם התוצאות של הסיפור הזה, שמתחיל עכשיו ורק ילך ויחמיר"
"יש פה דרמה גדולה, ואנחנו רק בתחילתו של כל השטף הזה. אם לא יטפלו בזה עכשיו, התוצאות של הסיפור הזה יתחילו לקרות בהדרגה. כרגע זה עוד טרי – הביאו מסות של עובדים זרים, ולאט לאט יזרמו יותר בקשות מקלט, יהיה יותר ניצול, ואנחנו לא נוכל להתמודד עם התוצאות של הסיפור הזה, שמתחיל עכשיו ורק ילך ויחמיר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו