1

ביום שני בערב התכנסה התנועה הסביבתית לזום-חירום. האווירה הייתה של תדריך ערב יציאה לקרב. ד"ר יונתן אייקנבאום, סמנכ"ל "חיים וסביבה" – ארגון הגג של התנועה הסביבתית, שרטט את תמונת המצב בפני פעילים משורה של ארגונים.

התמונה הייתה מדאיגה, בלשון המעטה. שורה של סעיפים שנכללה בחוק ההסדרים נראתה כמו סיכול ממוקד ושיטתי של שומרי הסף שמגינים על הטבע והסביבה בישראל.

ביום שני בערב התכנסה התנועה הסביבתית לזום-חירום. התמונה הייתה מדאיגה, בלשון המעטה. שורת סעיפים בחוק ההסדרים נראתה כמו סיכול ממוקד ושיטתי של שומרי הסף שמגינים על הטבע והסביבה בישראל

בין החוקים – שלילת יכולתה של רשות הטבע והגנים למנוע הקמת מתקני תשתית בלב שמורות טבע; נטרול יכולתה של הוועדה לשמירה על הסביבה החופית להגן על החופים מפני נדל"ן; צמצום סמכויותיו של פקיד היערות הראשי למנוע עקירת עצים לטובת תוכניות בנייה; צמצום יכולת האכיפה של המשרד להגנת הסביבה במסגרת חוק אוויר נקי; והארכת המנדט של הותמ"ל – וועדה לתכנון מתחמי דיור שעוקפת את מוסדות התכנון הרגילים, אלה שבהם יש הליכים מציקים כמו התנגדויות שלעיתים גם מוכרים בשמם – דמוקרטיה.

את כל אלה שאפו באוצר לבטל דרך חוק ההסדרים – ערימה עצומה של סעיפים שלח"כים אין שום אפשרות להעמיק בהם, להתדיין עליהם, לבחור לתמוך בסעיף אחד ולהתנגד לאחר – שהרי זו חבילה אחת שכל ח"כ נדרש להצביע בעדה או נגדה, בידיעה שכך נקבע אם הממשלה תשרוד או תיפול.

ישיבת הממשלה לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2026, 5 בדצמבר 2025 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

אם ח"כ מהליכוד, למשל, מתנגד לקלות שבה עצים נעקרים בישראל, אין לו אפשרות לבודד את הסעיף שמכרסם בסמכויות פקיד היערות ולהצביע נגד. בחוק ההסדרים זה הכל או לא כלום.

מאחר ולממשלה יש בכנסת רוב שלא ייתן לה ליפול על התקציב (שאכן כבר עבר בקריאה ראשונה), הסיכוי היחיד לעצור את הסעיפים ההרסניים הוא לפצל אותם מחוק ההסדרים ולהעביר אותם למסלול חקיקה רגיל בכנסת שבו הכל פחות אוטומטי, ולפעמים, אבל רק לפעמים, הוא יותר ענייני ומאפשר להתדיין ולשכנע את חברי הכנסת לגופו של חוק.

מאחר ולממשלה יש בכנסת רוב שלא ייתן לה ליפול על התקציב (שאכן כבר עבר בקריאה ראשונה), הסיכוי היחיד לעצור את הסעיפים ההרסניים הוא לפצל אותם מחוק ההסדרים ולהעביר אותם למסלול חקיקה רגיל בכנסת

תדריך הזום, אם כך, כוון לדיון המכריע שנקבע ליום שלישי בוועדת הכנסת, שם עתיד היה להיקבע גורל הסעיפים – לחוק ההסדרים או לפיצול.

הפעילים גויסו והתגייסו להפגין נוכחות פיזית בוועדה, להפציץ את הח"כים בוואטסאפים, להפיץ עצומה (כמעט 11,000 ישראלים חתמו על העצומה שקוראת להגן על שמורות הטבע) ועוד.

יועמ"שית הכנסת שגית אפיק בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 26 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נקודת האור בזום הייתה חוות הדעת שפרסמה כמה שעות לפני כן היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, שהמליצה לח"כים לפצל את הסעיפים הסביבתיים מחוק ההסדרים.

על החוק שמאיים על שמורות הטבע כתבה עו"ד אפיק שכלל אין לו זיקה לתקציב המדינה ושהוא מהווה "פגיעה חמורה באוטונומיה של רשות הטבע והגנים ופגיעה משמעותית בהגנה על השטחים הפתוחים שבניהולה". על הסעיף שעוקף את הוועדה לשמירה על הסביבה החופית כתבה שמדובר ב"פגיעה משמעותית בסביבה החופית שהיא רגישה וקטנה".

נקודת האור הייתה חוות הדעת שפרסמה היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, שהמליצה לח"כים לפצל את הסעיפים הסביבתיים מחוק ההסדרים והזהירה כי מדובר בפגיעה חמורה בהגנה על הסביבה 

ביום שלישי הדיונים בוועדת הכנסת התארכו עד קרוב לחצות. ביום רביעי עד שעות הערב המאוחרות. אחרי יומיים מפרכים, הוכרזו בתנועה הסביבתית חגיגות ניצחון: כל הסעיפים המדוברים פוצלו מחוק ההסדרים.

אם לממשלה יהיה חשוב להעביר אותם – ספק אם זה יהיה בראש סדר העדיפויות שלה בתקופה הקרובה – היא תצטרך לעשות את זה בהליך חקיקה מלא ומנומק. מישהו אמר הניצחון המוחלט?

ישיבת הממשלה לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2026, 5 בדצמבר 2025 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

"פעם ראשונה אחרי הרבה זמן שאני יוצא מהכנסת עם חיוך", אומר גורם בתנועה הסביבתית שליווה את הדיונים. "לחץ ציבורי עובד!", סיכם תומר גרטל מ'מגמה ירוקה' באחת מקבוצות הווטסאפ של הפעילים, ולרגע אפשר היה להאמין שישראל היא עדיין דמוקרטיה על מלא, שבה ציבור נחוש יכול להשפיע על הממשלה ולשנות מציאות.

"לחץ ציבורי עובד!", סיכם תומר גרטל מ'מגמה ירוקה'. לרגע אפשר היה להאמין שישראל היא עדיין דמוקרטיה על מלא, שבה ציבור נחוש יכול להשפיע על הממשלה ולשנות מציאות

לפעילי הסביבה ולאנרגיות הירוקות שהביאו למאבק בהחלט יש סיבה להיות מרוצים מעצמם, אבל בלי התלכדות של נסיבות מכמה כיוונים זה לא היה קורה.

החקיקה הסביבתית הייתה הפעם חלק מאירוע גדול יותר: חברי הכנסת של הליכוד, ובראשם יו"ר ועדת הכנסת אופיר כץ היו נחושים לכווץ את חוק ההסדרים העצום שהאוצר של סמוטריץ' הניח על השולחן.

כנראה שזה היה התשלום שסמוטריץ' נאלץ לשלם כנגד רפורמת החלב שהוא נחוש להעביר על אפם וחמתם של לא מעט מחבריו לקואליציה. סעיפים רבים הופרדו מחוק ההסדרים, לא רק אלה שפוגעים בסביבה.

רפתנים מוחים נגד רפורמת החלב בצומת הגומא. 6 בינואר 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

גם הנחישות של היועמ"שית אפיק עזרה: היא ישבה בוועדה, הכינה לח"כים טבלה שבה מצוין ליד כל סעיף אם היא ממליצה לפצל אותו מחוק ההסדרים או להשאיר, והח"כים גילו צייתנות מפתיעה.

והיו הח"כים עצמם: יוראי להב-הרצנו מ'יש עתיד', ראש השדולה הירוקה בכנסת, הוביל את המאבק על כל סעיף ("יוראי לחם בטירוף", העיד גורם בתנועה הסביבתית), נעמה לזימי שחברה אליו, ולמרבה ההפתעה גם יצחק קרויזר, איש עוצמה יהודית, שמכהן לאחרונה כראש ועדת הפנים והסביבה בכנסת.

גם הנחישות של היועמ"שית עזרה: היא ישבה בוועדה, הכינה לח"כים טבלה שבה מצוין ליד כל סעיף אם היא ממליצה לפצל מחוק ההסדרים או להשאיר, והח"כים גילו צייתנות מפתיעה

קרויזר התגלה בדיוני הוועדה שהוא מנהל כפוליטיקאי נבון, יעיל, קשוב לצרכי הטבע והסביבה ולארגונים שמייצגים אותם. למען הסר ספק, הוא לא זנח לרגע את האג'נדה הקיצונית של מפלגתו. לרגל ט"ו בשבט העלה בדף הפייסבוק שלו סרטון בו הוא נוטע עץ, ומסביר שהעץ צריך לגדול מהר כי הוא מתכוון לתלות עליו את מחבלי הנוחבה. בימינו, מתברר שגם זה נחשב לירוק.

"אני עדיין לא מעכל מה קרה כאן", אמר אחד מפעילי הסביבה בשעת ערב מאוחרת של יום רביעי. ואכן, ניצחון של הסביבה ושל הציבור שתומך בה, של הדמוקרטיה, של יועצת משפטית ושל הכנסת – מוסד מוחלש בפני עצמו – על הממשלה הדורסנית הוא אירוע כמעט בלתי נתפס בישראל של היום. נותר רק לקוות שזה יוכל לקרות גם בישראל של מחר.

יצחק קרויזר בישיבה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, 1 ביולי 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

2

עיריית יקנעם קיבלה את פני ט"ו בשבט עם פוסט אופטימי וירוק במיוחד. על רקע תמונה של עמק השלום – המרחב הירוק המרהיב שמשתרע למרגלות העיר – נכתב: "ביקנעם לא צריך חג כדי לחגוג את הטבע, פשוט פותחים את החלון… ט"ו בשבט שמח לעיר הכי ירוקה שיש. זה הזמן לצאת לנשום קצת אוויר נקי וליהנות מהנוף המדהים של העמק".

רבים מתושבי העיר והסביבה, איך לומר, פחות התחברו. הם התקשו ליישב את הפער בין עירייה שמנפנפת בעמק הירוק לעירייה – ממש אותה עירייה – שמקדמת תוכנית בנייה של אלפי יחידות דיור על מורדות העמק, תוכנית רמת השניים שכבר סופר עליה כאן.

עיריית יקנעם קיבלה את פני ט"ו בשבט עם תמונה של עמק השלום, אך תושבים רבים התקשו ליישב את הפער בין עירייה שמנפנפת בעמק הירוק שופע הכלניות לאותה עירייה שמקדמת תוכנית בנייה שתהרוס את המקום

"תודה לעיריית יקנעם שדואגת שלא נפספס את הפריחה", הגיב עמוס זיו, "כי עוד שנתיים-שלוש העירייה יודעת שגם אם נרצה לא יהיה מה לראות".

"לא מבין, זו בדיחה", הגיב גיא בטנסן, "מפרסמים את הכלניות ברמת השניים כפריחה יפהפיה, ומצד שני תומכים בהרס המקום ובנייה? ראש העיר חושב שיש לו תושבים סתומים?".

אסף שני הוסיף: "אוי האירוניה עשתה פליק פלאק לאחור והתאבדה. אם הולכים לשים אספלט על הכלניות אז שימו תמונה של כביש וזהו".

הרוחות באזור סוערות גם בגלל העיתוי: הדיון המכריע על גורל העמק היה אמור להתקיים במוסדות התכנון (ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית צפון) בתחילת השבוע, אך נדחה בינתיים.

במסגרת הניסיון להעלות את המודעות בקרב הגורמים הרלוונטיים הכריז מטה המאבק להצלת העמק על תחרות צילומים נושאת פרסים.

הרוחות סוערות גם בגלל העיתוי: הדיון המכריע על גורל העמק היה אמור להתקיים השבוע, אך נדחה. במקביל, הכריז מטה המאבק להצלת העמק על תחרות צילומים נושאת פרסים בניסיון להעלות את המודעות

התמונה של אריק שילה, תושב מגידו, שתיעד בסוף ינואר את העמק בזריחה, אמנם לא תשתתף בתחרות (הוא שלח תמונה אחרת), אבל מזכירה באיזה נכס טבע מדובר.

עד סוף פברואר ניתן להעלות תמונות לאתר התחרות, אבל גם למי שאינו צלם מחונן מומלץ להיכנס ולצפות בתמונות שממחישות כמה עיוורון טמון ברעיון לבנות על העמק הזה.

כלניות פורחות ב"עמק השלום" ביקנעם, ינואר 2026 (צילום: אריק שילה)

3

האולם במכון וולקני שאירח בשבוע שעבר את כנס 'אגריטך' (חידושים טכנולוגיים ומיכון בחקלאות) היווה תפאורה הולמת למצב החקלאות ובעיקר החקלאים בישראל: עם חיפוי העץ העתיק והכיסאות מפעם הוא נראה כמו דרישת שלום מאולמות התרבות בקיבוצים בשנות ה-70'. 

בדיוק כמו בחקלאות הישראלית, אחת המתקדמות בעולם, גם במכון וולקני יש דיסוננס בין הקידמה המחקרית והמדעית לתשתיות המיושנות.

האולם המיושן במכון וולקני, שאירח בשבוע שעבר את כנס 'אגריטך' (חידושים טכנולוגיים ומיכון בחקלאות) היווה תפאורה הולמת למצבה של החקלאות ובעיקר החקלאים בישראל, שגילם הממוצע הוא כ-60

באחד המושבים השתתף מדריך חקלאות מיתולוגי, כבן 82. הוא דיבר בלהט על זה שטכנולוגיות, מתקדמות ככל שיהיו, לא ימומשו בלי אנשים, והזכיר שמרבית האיכרים והחקלאים בישראל הם בעלי שיער לבן או בלי שיער לחלוטין (הגיל הממוצע של חקלאי בישראל הוא כ-60, א"ל).

"הפיתוחים הטכנולוגיים חשובים", אמר, "אבל בלי חינוך הנוער לחקלאות, כמו שהיה בזמננו בשומר הצעיר, לא נצליח. אנחנו צריכים שצעירים ייראו בחקלאות את מה שאני רואה בחקלאות".

בשלב הזה עיניו של החקלאי הוותיק, גדי מוזס מקיבוץ ניר עוז, דמעו קלות. הקהל הגיב במחיאות כפיים סוערות.

שורד השבי גדי מוזס בכנס החקלאות "אגריטך" במכון וולקני, 2026 (צילום: תמר מצפי)

4

הרבה צילומי טבע נהדרים יש בדף הפייסבוק של בועז עמידרור "הגלריה – צילום טבע ישראל", אבל מהתמונה הזו התקשיתי לנתק את המבט: צביית הנגב מרחפת בגובה של כמטר וחצי, כאילו כוח המשיכה לא חל עליה.

הרבה צילומי טבע נהדרים יש בדף הפייסבוק של בועז עמידרור "הגלריה – צילום טבע ישראל", אבל מהתמונה הזו התקשיתי לנתק את המבט: צביית הנגב מרחפת בגובה של כמטר וחצי, כאילו כוח המשיכה לא חל עליה

הצלם הוסיף כמה מילים: "השקעה בגובה על חשבון המרחק בעיקר באה לסמן לטורף: 'תראה אותי אני עפה… תראה את הגובה… אין לך סיכוי… עדיף שתוותר'. בסדר, מתוקה, אני רק אקח תמונה פה".

צביית הנגב המעופפת, ישראל 2026 (צילום: בועז עמידרור)