נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס ניצב בפני דילמה של ממש. בשבוע הבא יתקיים בבג"ץ דיון בעתירות שהוגשו נגד מינויו של אלוף רומן גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לראש המוסד. לקראת הגשת תגובות המשיבים לעתירות ביום שישי הזה, יצטרך גרוניס להחליט האם להשמיע קול צלול וברור נגד המינוי, או לקבל את דין התנועה, נוכח העובדה שנותר במיעוט בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, שבראשה הוא עומד.

זה אינו עניין של מה בכך: אם יחליט גרוניס להתייצב בבג"ץ ולהגיש עמדה עצמאית מטעם עצמו, המהלך הזה עשוי להיות הגורם המכריע בשיקוליהם של השופטים, במסגרת הכרעתם אם להתערב במינוי.

אם אפילו גרוניס, נצר גאה לז'אנר השופטים השמרנים בעליון, בוחר לנקוט עמדה שמשמעותה אקטיביזם שיפוטי דרמטי – כנראה שזהו באמת המקרה המוצדק לנקוט צעד קיצוני של פסילת המינוי. יש לקוות שגרוניס יקבל את ההחלטה הנכונה, אף שזו בוודאי החלטה קשה מבחינה אישית, מקצועית וציבורית.

יש לקוות שגרוניס יקבל את ההחלטה הנכונה, אף שזו בוודאי החלטה קשה מבחינה אישית, מקצועית וציבורית

לפני קרוב לחודש ימים סיימה ועדת גרוניס את דיוניה בשאלת מועמדותו של גופמן לתפקיד ראש המוסד. הוועדה החליטה, ברוב של שלושה חברים נגד דעת המיעוט של היו"ר גרוניס, לאשר את מינויו.

פרופסור טליה איינהורן, משה טרי ונציב שירות המדינה היוצא פרופסור דניאל הרשקוביץ, תמכו במינוי וקבעו פוזיטיבית: "לא נפל דופי בטוהר מידותיו של המועמד, ואין בידי הוועדה שום ממצא שאמור לפסול אותו מלכהן כראש המוסד".

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף רומן גופמן, דצמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לאחר שהוועדה אישרה את המועמדות, לקח לממשלה דקות בודדות לאשר את המינוי, ונתניהו מיהר להוציא לגופמן כתב מינוי חגיגי, ובו הודיע לו כי ייכנס לתפקידו ב־2 ביוני. עד אז בג"ץ יצטרך לקבל החלטה.

גרוניס טרח וכתב דעת מיעוט דרמטית, שרק מיעוטה במסמך גלוי. הוא תיאר את חלקו של גופמן, כמפקד אוגדה 210, בהפעלתו של אורי אלמקייס שהיה קטין בעת האירועים, במבצע השפעה והונאה על האויב.

גרוניס קבע כי יש לייחס לחובתו של גופמן את הפגם החמור בטוהר המידות, הגלום בהפעלתו של אזרח ישראלי קטין. זאת בהתאם לסטנדרט המצופה ממפקד של כל יחידה צבאית, כמו גם ממי שעומד בראש גוף ממשלתי אזרחי, ליטול אחריות על כל פעולותיו של אותה יחידה. אפשר להבין מדוע הסטנדרט הזה אינו מקובל על ראש הממשלה נתניהו.

אף שעמדת היועצת טרם הוגשה רשמית – אפשר כבר להבין שהיועצת מתכוונת להצטרף לעמדת העותרים ולטעון כי מדובר במינוי פסול

משהוגשו עתירות לבג"ץ נגד המינוי, התחדדה השאלה האם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה תיאות להגן על המינוי ועל עמדת הממשלה.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב לייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה, ימים אחדים לאחר הגשת העתירות: "ראש הממשלה מצפה שהייעוץ המשפטי לממשלה יגן על עמדתו בבג"ץ. זו לא הפעם הראשונה שיו"ר הוועדה היה בדעת מיעוט ואין בכך כל רבותא לעניין ההגנה על המינוי, שבוצע כדת וכדין לאחר שנמסרה לראש הממשלה החלטת הוועדה".

ציפייתו של נתניהו נכזבה. המשנה ליועצת, ד"ר גיל לימון הודיע לפוקס ימים אחדים לאחר מכן כי היועצת אישרה לממשלה ייצוג נפרד בעתירות. אף שעמדת היועצת טרם הוגשה רשמית – אפשר כבר להבין שהיועצת מתכוונת להצטרף לעמדת העותרים ולטעון כי מדובר במינוי פסול.

עם זאת, חשוב לציין שיש אמת בטענתו של נתניהו שלא נפל פסול מצידו באישור המינוי על ידי הממשלה, לאחר שוועדת גרוניס אישרה את מועמדותו של גופמן: אם ועדת גרוניס קבעה שלא נפל פגם של טוהר מידות במינוי, נתניהו רשאי להסתמך על עמדתה.

אלא שבג"ץ נדרש להתערב כאן לא בסבירות שיקול דעתו של ראש הממשלה, אלא בסבירות שיקול דעתה של הוועדה. וכאן בדיוק מתחדד תפקידו הייחודי של גרוניס עצמו בנסיבות.

אלא שבג"ץ נדרש להתערב כאן לא בסבירות שיקול דעתו של ראש הממשלה, אלא בסבירות שיקול דעתה של הוועדה. וכאן בדיוק מתחדד תפקידו הייחודי של גרוניס עצמו בנסיבות

לפי מסקנה אחת שגרוניס עשוי להגיע אליה, מרגע שהוועדה המייעצת קיבלה עמדה שאיננה עמדתו, אזי עליו לכבד את התוצאה הזו, אף אם היא שגויה בעיניו. אלה כללי המשחק: כל אחד בוועדה מביע את עמדתו, ובסוף מתקבלת החלטה.

יתרה מכך, בהחלטת הממשלה שקבעה את כללי פעולת ועדת גרוניס נקבע כי במצב של שוויון קולות יכריע קולו של היו"ר. אבל במקרה הזה אפילו המשקל העודף של קולו שלו לא סייע, והוא נותר במיעוט מול שלושת החברים האחרים.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, בטקס השבעתו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון בבית הנשיא, 13 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם ועדת גרוניס קבעה שלא נפל שום פגם של טוהר מידות במועמדותו של גופמן לתפקיד ראש המוסד, אז גם בהחלטתם של הממשלה ושל נתניהו למנותו לתפקיד לא נפל שום פגם. מדוע בכל זאת מצוי גרוניס בדילמה המחייבת הכרעה?

משום שזכותו, כאחד מחברי הוועדה ובוודאי כיו"ר שלה, להגיע למסקנה כי עמדתם של חברי הוועדה האחרים לוקה באי־סבירות קיצונית. שהעמדה שלפיה אין לגופמן אחריות על עצם הפעלתו של הנער אלמקייס על ידי האוגדה שבראשותו, ושאין פגם במעשי הטיוח של הפרשה בעת ביצוע התחקיר הצה"לי בנושא – אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת.

זכותו של גרוניס, כאחד מחברי הוועדה ובוודאי כיו"ר שלה, להגיע למסקנה כי עמדתם של חברי הוועדה האחרים לוקה באי־סבירות קיצונית

בשנת 2013, כאשר ראש עיריית רמת גן צבי בר, שהיה נתון באותה עת תחת חקירה פלילית בחשד ללקיחת שוחד רחבת היקף ורבת שנים, שקל להתמודד לקדנציה חמישית בראשות העירייה והנושא הובא להכרעת הרכב מורחב של שבעה שופטים בבג"ץ, לא היסס גרוניס – ששימש אז בתפקיד נשיא בית המשפט העליון – לכפות את דעת המיעוט שלו על חבריו להרכב.

השופטים האחרים שקלו להתערב, אך גרוניס כפה עליהם להסתפק בהצהרתו של בר על פרישתו מהמרוץ, ולא לחייבו להתפטר באופן מיידי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה רומן גופמן, 5 באוקטובר 2025 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

שאלת טוהר המידות בפעולתו של ראש המוסד היא חשובה ורגישה לאין ערוך משאלת כהונתו של ראש עירייה מושחת, ולו בגלל האופי החשאי של התפקיד והמחשכים שבהם פועל הארגון, הרחק מעינו הפקוחה של הציבור. זהו רגע נוסף שבו על גרוניס לוודא שדעת המיעוט שלו, המפורטת במסמך סודי רחב היקף, תהיה זו שתקבע.