קרדיט מדעי עולמי מגיע לחוקרי המגילות פרופ' אליעזר סוקניק, רולנד דה וו שחקר את מערות קומראן וואדי מורבעאת, יוסף תדיאוש מיליק החוקר הפולני קתולי, וג'ון לנקסטר הרדינג, החוקר האנגלי שפעל בממלכת ירדן בשנות החמישים. כל אלו הגיעו למערות במדבר יהודה, הבינו את משמעות התגליות, חקרו ושיחזרו את התוכן של המגילות שנמצאו במצוקים התלולים במדבר יהודה.

קרדיט מדעי עולמי מגיע לחוקרי המגילות שהגיעו למערות במדבר יהודה, הבינו את משמעות התגליות, חקרו ושיחזרו את התוכן של המגילות שנמצאו במצוקים התלולים במדבר יהודה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

חוקרים כמו פרופ' יגאל ידין, ד"ר חנן אשל, פרופ' וורנר אק ופרופ' בועז זיסו בהרצאתו מציינים אותם. אבל מי הוביל את חוקרי המגילות למערות האלו דווקא ולא למאות מערות אחרות שנמצאות במדבר יהודה? מי חשב שיש במערות הנטושות והקשות לגישה עתיקות בעלי ערך היסטורי? מי זוכר את שמו של  מוחמד א-דיב שמצא את  המגילות  הראשונות בקומראן?

מגיע כבוד למוצאי המגילות הגנוזות הבדואים של מדבר יהודה ואולי קצת פחות כבוד לשודדי העתיקות, אספני העתיקות הפרטיים בארץ ובעולם, שהיו מוכנים לשלם סכומי עתק בעבורן.

הארכיון הסודי של שמעון בן-כוסבא, נשיא בית ישראל

הארכאולוג יצחק אשל, בן קיבוץ נגבה, התראיין לאחרונה אצל אורי מילשטיין בסדרת ראיונות שהוגדרו כסנסציה עולמית, על גילוי הארכיון הסודי של נשיא בית ישראל שמעון בן-כוסבא.

אשל מספר שקיבל את הארכיון כבר ב-1969 מסוחר עתיקות בדואי שהיה חבר קרוב של אביו. אשל מספר שסוחר העתיקות הבדואי מכר עתיקות גם למשה דיין שהיה אספן עתיקות נלהב. את הארכיון של בר-כוכבא הוא שמר אצלו ומסר ליצחק אשל, כנראה כי לא הצליח למצוא לו קונה. הארכיון מכיל אלפי איגרות וממצאים נוספים שחושפים פרטים חדשים על מרד בר-כוכבא כפי שאשל מתאר בסדרת הראיונות.

חלק ראשון – ארכיון המרד של שמעון בר כוכבא

חלק שני – הבנה חדשה של הרקע למלחמת בר כוכבא ברומאים

חלק שלישי – בר כוכבא שולח מסרים לרומאים

סיכום הראיונות  עם יצחק אשל ותשובה לשאלות הצופים – האם ארכיון בר כוכבא מזויף?

התיאורים של יצחק אשל של מרד בר-כוכבא מפתיעים ומרתקים. בעיקר מעניינת הטענה שלוחמי בר-כוכבא הפתיעו את אנשי הליגיון העשירי הרומאי בירושלים, חדרו בהיחבא לחומות העיר וכבשו בקרב קשה עם עשרות הרוגים את העיר ואת הר הבית מהליגיון הרומאי העשירי.

מי זוכר את מוחמד א-דיב שמצא את  המגילות הראשונות בקומראן? מגיע כבוד למוצאי המגילות הגנוזות הבדואים של מדבר יהודה ואולי קצת פחות כבוד לשודדי העתיקות ואספני העתיקות הפרטיים

יחד עם זאת, חסרה מאוד בסדרת הראיונות של אשל הצגה מסודרת וברורה למצלמה של האיגרות עצמן, המידע הגולמי. אשל מספק הצצה חפוזה בלבד של החומר הגולמי שבידיו ולא מציג למצלמות באופן ברור ומשכנע את האיגרות שתומכות בדבריו ושאינן מוכרות לציבור ולחוקרים בארץ ובעולם. אשל מבטיח שיפרסמן בספרו, אבל תמונה בהירה אחת שווה אלף מילים, ותמונה כזו של אחת מהאיגרות המקוריות שבידיו, למשל האיגרת שמתארת את כיבוש ירושלים על ידי לוחמי בר כוכבא, חסרה, ופרסומה יצדיק את הכותרת סנסציה עולמית.

חרבה ביתר ונחרשה העיר

פרופ' בועז זיסו השיק את ספרו החדש באוגוסט 2020 בהרצאה בבית הנשיא יצחק בן-צבי בירושלים.

ההרצאה של זיסו מרתקת לא פחות מדבריו של אשל וסוקרת באופן שיטתי ומסודר תוצאות מחקר של עשרות שנים של מרד בר-כוכבא. הוא מציג למצלמות גם את עיקרי הממצאים הארכאולוגיים שכוללים אגרות עם שמו של מנהיג המרד, הנשיא שמעון בן כוסבא, כתובות ומטבעות. גם שמם של הלל בן-גריס ואלעזר הכהן שמככבים בתיאוריו של יצחק אשל מופיעים באחת האיגרות.

גם על פי הרצאתו של זיסו, לא הובהרו עדיין נושאים מרכזיים הקשורים במרד בר-כוכבא. לא ידוע למשל אם טקס החרישה הרומאי על ידי הדריאנוס, שסימל את הקמתה של העיר הרומאית איליה קפיטולינה על חורבות העיר ירושלים, היה סיבת המרד או אולי תוצאה שלו לאחר דיכויו האכזרי על ידי הרומאים.

הממצאים הארכאולוגיים מאשרים שהחורבן בעקבות מרד בר-כוכבא היה גדול מאוד, כפי שתיאר ההיסטוריון הרומי קסיוס דיו. הוא כתב שכחמישים מבצרים, 980 ישובים ביהודה הוחרבו במרד וכ-580 אלף איש נהרגו. שואת בר-כוכבא, רצח עם שבוצע על ידי הקיסר הדריאנוס והצבא הרומאי.

הממצאים הארכאולוגיים מאשרים שהחורבן בעקבות מרד בר-כוכבא היה גדול מאוד. הוא כתב שכ-50 מבצרים, 980 ישובים ביהודה הוחרבו במרד וכ-580 אלף איש נהרגו. שואת בר-כוכבא, רצח עם שבוצע על ידי הקיסר

נמצאו שרידים המעידים על החורבן, שריפה ונטישת ערים. על פי הממצאים, הישוב ביהודה לא התאושש מהחורבן לאחר דיכוי המרד. מדינת בר-כוכבא התקיימה כ-4 שנים, מ-132 ועד 135 לספירה, ונקראה באיגרות בית ישראל.

קנאת סופרים תרבה חוכמה

יתכן שלידי סוחר העתיקות הבדואי מאיזור באר-שבע הגיעו חלק מהאוצרות של מערות קומראן וואדי מורבעאת בשנות הארבעים והחמישים במקביל, ואולי אפילו לפני שהגיעו לשם משלחות המחקר הבריטיות ירדניות ואחר כך הישראליות.

יתכן שיש איגרות וממצאים נוספים שעדיין אינם מוכרים לחוקרים ונמצאים בידי אספני עתיקות פרטיים בעולם. תגליות מדעיות גדולות מתרחשות לפעמים במקרה, כמו מציאת המגילות הראשונות במערה בקומראן על ידי מוחמד א-דיב.

ולפעמים גם תגליות כאלו מעוררות מחלוקות, כמו במקרה של גילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים על ידי זוכה פרס הנובל בשנת 2011 פרופ' דן שכטמן.  קנאת סופרים מרבה חוכמה ומקדמת את הידע האנושי, אבל שיתוף של המידע הגולמי עם הציבור צריך להתקיים כדי שהתחרות המחקרית תהיה הוגנת.

ראוי שד"ר יצחק אשל וחבריו למחקר יחשפו את האיגרות שבידיהם למצלמות ויאפשרו לחוקרים נוספים ולציבור הרחב גישה אליהם. כך גם נדע אם הארכיון הסודי של נשיא בית ישראל שמעון בן-כוסבא אמיתי או זיוף עתיקות מתעתע.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.