יהודה רחנייב הוא יוצר, אוצר ויזם תרבות, המגיש שתי תוכניות אירוח שבועיות העוסקות ביצירה ישראלית. הוא מוביל את פרויקט "הרוח החדשה" – סדרת כנסים המפגישה בין דוברים ויוצרים מתחומי האמנות. פועלו מתמקד בבחינת הקשר בין הזהות היהודית והישראלית ובעיצובו מחדש דרך שיח תרבותי עמוק.
אחרי אלפיים שנות גלות, רדיפות, פוגרומים ועלילות דם, שהתבססו על הסתה מצד אירופה הנוצרית – קשה להאמין שכעת אנחנו מגישים את ראשנו על מגש של כסף לאנטישמיות מודרנית. שאנחנו בכלל צריכים להזכיר לעצמנו מהי שנאה על רקע דתי.
במשך כמעט אלפיים שנה האשימו את אותנו ב"רצח ישו", האשימו את היהודים בכך שהם מקור הרוע וסיבת כל הבעיות בעולם. למרות שזה היה שקר, די היה בכך כדי לעורר אנשים מכל שכבות האוכלוסייה המערבית ולהצדיק אלימות ורצח. השיא הגיע במחנות הריכוז וברצח השיטתי של שישה מיליון יהודים, מהם כ־1.5 מיליון ילדים.
יהודה רחנייב הוא יוצר, אוצר ויזם תרבות, המגיש שתי תוכניות אירוח שבועיות העוסקות ביצירה ישראלית. הוא מוביל את פרויקט "הרוח החדשה" – סדרת כנסים המפגישה בין דוברים ויוצרים מתחומי האמנות. פועלו מתמקד בבחינת הקשר בין הזהות היהודית והישראלית ובעיצובו מחדש דרך שיח תרבותי עמוק.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"מגש הכסף" של התקשורת הישראלית.
אותו "מגש של כסף" שעליו הגיש יוסי ביילין את הריבונות על הר הבית לוותיקן, בנספח סודי של הסכמי אוסלו מ-1993 (La Stampa).
הגירסה הישראלית של ההלקאה העצמית ב... המשך קריאה
"מגש הכסף" של התקשורת הישראלית.
אותו "מגש של כסף" שעליו הגיש יוסי ביילין את הריבונות על הר הבית לוותיקן, בנספח סודי של הסכמי אוסלו מ-1993 (La Stampa).
הגירסה הישראלית של ההלקאה העצמית במדינות המערב על עברן הקולוניאלי.
שם וכאן לא מדובר באמת בהלקאה עצמית, אלא בסלידה של ה"אליטות" מההמונים, המסורתיים, ה"בבונים" – שעדיף להידבר עם הזרים והאויבים מאשר איתם.
בשני העשורים האחרונים ישראל נלחמת שוב ושוב באותו אויב – ובכל פעם מבטיחה שהפעם זה ייגמר אחרת. מבצעים צבאיים יוצאים לדרך, הישגים מוצגים לציבור, אך לאחר זמן לא רב המציאות חוזרת כמעט לאותה נקודה.
מבצע עופרת יצוקה (2008–2009), מבצע עמוד ענן (2012), מבצע צוק איתן (2014) ומבצע שומר החומות (2021) — כולם הוצגו כתגובה הכרחית לאיום ביטחוני. חמאס ספג מכות קשות, מפקדים חוסלו ותשתיות נהרסו. ובכל זאת, הארגון המשיך להתקיים.
יהודה רחנייב הוא יוצר, אוצר ויזם תרבות, המגיש שתי תוכניות אירוח שבועיות העוסקות ביצירה ישראלית. הוא מוביל את פרויקט "הרוח החדשה" – סדרת כנסים המפגישה בין דוברים ויוצרים מתחומי האמנות. פועלו מתמקד בבחינת הקשר בין הזהות היהודית והישראלית ובעיצובו מחדש דרך שיח תרבותי עמוק.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אכן כך, החוסן הוא בחזון
באחיזה בחלום ובתקווה המשותפים לכולם
קבינט מצומצם והחלטות פה אחד ויחיד
הינם הרעה
הערה: האם המילים השלטון הקרוב , בעצם אומרות שלטון רקוב
בתחילת שנת 2023 יצאה לדרכה הרפורמה המשפטית, ואיתה התלקחה מחלוקת חריפה – בעדה ונגדה. הוויכוח הציבורי בישראל סביב מערכת המשפט מתנהל בשני קווים מקבילים שאינם נפגשים: חלק אחד מהעם דוחף לרפורמה משפטית בשם "משילות" ו"ריסון האקטיביזם"; חלק שני מגן בחירוף נפש על מערכת המשפט בשם "ערכי הדמוקרטיה" ו"שלטון החוק".
אלא שבין שני המחנות הללו הולכת לאיבוד אמת פשוטה ומתבקשת: האם מערכת המשפט בישראל עובדת טוב עבור אזרחי ישראל? על השאלה הזו כמעט שלא מדברים. לא משום שהיא אינה קיימת – אלא משום שטובת האזרחים אינה משרתת את נציגי שני המחנות.
יהודה רחנייב הוא יוצר, אוצר ויזם תרבות, המגיש שתי תוכניות אירוח שבועיות העוסקות ביצירה ישראלית. הוא מוביל את פרויקט "הרוח החדשה" – סדרת כנסים המפגישה בין דוברים ויוצרים מתחומי האמנות. פועלו מתמקד בבחינת הקשר בין הזהות היהודית והישראלית ובעיצובו מחדש דרך שיח תרבותי עמוק.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עצם זה שאתה קורא לזה בשם המכובס "רפורמה משפטית" ולא מה שזה באמת, 'הפיכה משטרית' על מלא מלא, מראה באיזה צד אתה נמצא. מה, תחלואי המערכת התגלו פתאום? דווקא כשהנוכל עומד למשפט? היו בעיות, ל... המשך קריאה
עצם זה שאתה קורא לזה בשם המכובס "רפורמה משפטית" ולא מה שזה באמת, 'הפיכה משטרית' על מלא מלא, מראה באיזה צד אתה נמצא. מה, תחלואי המערכת התגלו פתאום? דווקא כשהנוכל עומד למשפט? היו בעיות, למה לא פתרו אותן במשך שנות הדור שהנוכל נמצא בשלטון?
ובמה מועילה הממשלה של האפסים, אנשי שלושת הכפ'ים למערכת? בעיכוב שלהם במינוי שופטים נוספים על מנת לקצר את ההליכים? במשיכת הזמן הנצחית על ידי הנוכל ונציגיו במשפט? במה.
כל מה שהם מעוניינים בו הוא להנציח את שלטון האפסים, הקקיסטוקרטים בשלטון. ביחד עם המשיחיים והטפילים. זה כל מה שהם מעוניינים בו. לא שום שיפור במערכת.
ואתה נותן לזה יד ותמיכה. אתה חלק מההרס של המדינה הליברל דמוקרטית המופתית שהקימו הורינו.
בבקשה. תעשה 'רפורמה' לתרועת הבבונים. שיהיה לך ולזו שניצלה-באופן-מכוון-את-טעות-הזולת לבריאות.
מנהיגות מושחתת נושאת בתוכה את סופה. לא משום שמישהו רוצה להפיל אותה, אלא משום שהיא נשענת על יסודות רקובים שאינם מסוגלים להחזיק מעמד לאורך זמן.
כאשר אנשים חסרי כישורים מגיעים לשלטון – לעיתים במסווה של קורבנות, בשם "הצדק" או בשם "העם" – המאבק שלהם איננו על טובת הציבור, אלא על הרצון להנציח בורות, עוני ופילוג. אין כאן עניין של אידאולוגיה או דעה פוליטית, אלא תופעה פסיכולוגית עמוקה.
יהודה רחנייב הוא יוצר, אוצר ויזם תרבות, המגיש שתי תוכניות אירוח שבועיות העוסקות ביצירה ישראלית. הוא מוביל את פרויקט "הרוח החדשה" – סדרת כנסים המפגישה בין דוברים ויוצרים מתחומי האמנות. פועלו מתמקד בבחינת הקשר בין הזהות היהודית והישראלית ובעיצובו מחדש דרך שיח תרבותי עמוק.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בעוד כשנה צפוי לקום בית הדין הייעודי למחבלים שהשתתפו בפשעי השבעה באוקטובר בעוטף עזה.
אלפי ימי דיון יוקדשו לבחינת חומר הראיות כדי להעמיד לדין מאות מחבלים בבתי דיון צבאיים ברשות שופט מחוזי מכהן או בדימוס, עם משמר מיוחד שיוקם לשם כך. האירוע יהיה חסר תקדים, כמו מתקפת הטרור ההמונית שבגינה ייתבעו ויועמדו לדין המבצעים.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
הכנסת תצטרך להשלים במהלך השנה את חקיקת המשנה לחוק המיוחד שאושר לפני שבוע ברוב גדול ללא מתנגדים. למרות שעל הצעת החוק חתומים חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), היא קודמה בשיתוף פעולה של הקואליציה והאופוזיציה כאשר המחוקקים נתנו את המקום הראוי לגורמי המקצוע במשרד המשפטים.
ההליכים מציבים אתגר בקושי לחבר בין נאשמים לזירות ולאירועים, בסיכון של פגיעה בנפגעים ובני משפחותיהם וכן, גם בהוגנות של ההליך, כך שלא ייתפס כמשפט ראווה
כתבי האישום מנוסחים בהובלת פרקליטות מחוז דרום בראשות ארז פדן שצפוי להפוך לפרקליט צבאי וההליכים מציבים אתגר תקדימי בקושי לחבר בין נאשמים לזירות ולאירועים שונים, בסיכון של פגיעה בנפגעים ובני משפחותיהם בדיונים שאמורים להיות פומביים ואף משודרים בחלקם, וכן, גם להוגנות של ההליך, כך שלא ייתפס כמשפט ראווה.
בית שנשרף בכפר עזה על ידי מחבלים של חמאס, 10 באוקטובר 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)
איך משדרים בלי לפגוע?
"הציבוריות של התיק תהיה על סטרואידים ולכן צריך לדאוג באופן מוגבר לזכויות הנפגעים", אומרת עו"ד יעל ויאס גבירצמן, שמייצגת מעל 450 נפגעים ישירים של הזוועות מעשרים זירות של הטבח בקיבוצים, אופקים, שדרות, והפסטיבלים – בהם שורדים, חטופים, נרצחים ומשפחותיהם.
בשיחה עם זמן ישראל, היא מסבירה את חשיבות החוק ומדגישה את ההגנה הנדרשת על הקורבנות והמשפחות: "הדגש שלנו היה שחוק נפגעי עבירה שמוחל בחוק החדש לא יישאר אות מתה, אלא שמחילים אותו בפועל.
"זה אומר שנפגעים יוכלו לדעת על דברים לפני שמפרסמים אותם בכתבי האישום, ובמהלך הדיונים כשידברו עליהם או על יקיריהם וכל המעיים יהיו על השולחן, לנפגע תהיה זכות להגיד שהוא כן או לא רוצה דלתיים סגורות.
"נפגעים יוכלו לדעת מראש פרטים לפני שמפרסמים אותם, וכשידברו עליהם ויקיריהם וכל המעיים יהיו על השולחן, לנפגע תהיה זכות להגיד שהוא כן או לא רוצה דלתיים סגורות"
"למשל, ביחס לשידור ההליך שגם אני רוצה בו, אז איך עושים את זה ושומרים על כבוד הפרט וההסכמה של הנפגעים? רואים את ההליך ואחרי חצי שעה משדרים, כי אולי חשפו משהו חסוי.
"בטריבונלים פליליים בינלאומיים ההליך מתקיים תחת כללים מסוימים של מה חסוי ומה האחריות של הצדדים לבקש דלתיים סגורות למידע מסוים ולהמשיך לדבר באופן ציבורי על העובדות".
מחבלי חמאס ליד קיבוץ ניר עוז במהלך הטבח ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)
לחבר נאשם לזירה ואירוע
"בסוף בית המשפט הוא זה שיחליט", אומרת ויאס גבירצמן, "אבל דרשנו שבאיזונים המתאימים לשיקול הזה יהיה מקום מרכזי.
"מהבחינה הזו של לתת מקום לנפגעים צריך הכשרה של הגורמים המקצועיים, בהם החוקרים, הפרקליטים, השופטים, שב"ס ומי שינהל את הדיון. יהיה מתאם מיוחד לנפגעים בפרקליטות או במשרד המשפטים וזה חשוב שיש שם וכתובת של אותו אדם.
"נמשיך לעבוד בחקיקת המשנה במטרה להפוך את נטל ההוכחה מהנפגעים לצדדים בהליך כדי שזה ייושם בפועל ושהם לא יצטרכו לרוץ אחרי הזכויות שלהם".
אפשר יהיה לחבר בין נאשם לכל זירה? "זו זירת הפשע הכי מתועדת בהיסטוריה האנושית, עם מצלמות גו-פרו וכו' כי הטובחים דאגו לזה. אני חושבת שאפשר יהיה לחבר יחיד לזירה, אבל לא בטוח שבתוך הזירה אפשר לחבר יחיד לאירוע ולדעת מי עשה מה בדיוק בכל זה. בכל זירה – כמו בבארי ובניר עוז – יש דפוסים שחוזרים ומשותפים ומצד שני יש סממנים שייחודיים לה, ואם אדם היה בזירה מסוימת אפשר להחיל אחריות".
"אפשר לחבר יחיד לזירה ולא בטוח שבתוך הזירה אפשר לחבר יחיד לאירוע ולדעת מי עשה מה בדיוק בכל זה. בכל זירה יש דפוסים שחוזרים ומצד שני סממנים שייחודיים לה"
הריסות משטרת שדרות מושלכות בטבע, 7 באוקטובר 2024 (צילום: אביב לביא)
צריך תגבור?
החוק החדש החל להתגבש בדיונים פנימיים של הגורמים המקצועיים כבר בחודש שלאחר מתקפת חמאס ונפתח לשיח ציבורי בוועדת החוקה של הכנסת רק בשלהי השנה שעברה.
בתחילה הייתה מחשבה להקים טריבונל בינלאומי עם גורמים לא ישראלים, אבל זה לא התקדם והחוק שעבר קריאה ראשונה קבע שלד שלפיו הטריבונל יהיה צבאי ויוקם בירושלים.
לפי ההצעה, יהיו כמה הרכבים של שלושה שופטים שבראש כל אחד מהם יעמוד שופט מחוזי מכהן או בדימוס ובערכאת הערעור ישב שופט עליון בדימוס. הרמטכ"ל יהיה רשאי למנות את התובעים בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי ולבית המשפט יוגשו עבירות על רצח, השמדת עם, פגיעה בריבונות, גרימת מלחמה וטרור באמצעות רצח, אונס, אלימות מינית, עינויים, חטיפות והעלמה בכפייה ועוד.
"אפשר להקים בית דין בינלאומי אבל לא בהכרח צריך. בפרקליטות יש אנשים ראויים ולמרות זאת המדינה יכלה לקבל תגבור ובמקרים דומים מדינות מצוינות עשו כך"
עו"ד ויאס גבירצמן ייסדה לצורך הייצוג את ארגון O7J ומביאה מומחיות ייחודית במשפט הבינלאומי הפלילי שאותה היא תעמיד גם לרשות הפרקליטות אם תידרש. אין עודף של משפטנים בתחום הזה, ובשל כך היא מציינת שאפשר היה לחשוב על הבאת גורמים זרים שיסייעו בכך:
"אפשר היה להקים בית דין 'מבולאם' אבל לא בהכרח צריך. לישראל יש פרקליטים ראויים ומסורים מאוד, גם בחקירות ובהעמדה לדין. למרות זאת, המדינה יכלה לקבל תגבור ובמקרים דומים מדינות מצוינות עשו כך. זה לא מתוך נחיתות ואפילו לא כדי לקבל לגיטימציה. יש אולי חמישה ישראלים שעוסקים בליטיגציה של משפט בינלאומי פלילי ואני ועוד אחד היחידים שנמצאים כרגע בארץ".
יעל ויאס גבירצמן (צילום: LUCIEN LUNGRIVA PRESS POUR "LE "MONDE)
זוועות המוניות
החוק המיוחד מתואר ככזה שנועד להעמיד לדין על פשעים שבוצעו בישראלים במעשים שמוגדרים כפשעים נגד העם היהודי והאנושות. ברור שמדובר במצב מיוחד שמצריך התאמות, אפילו מסיבות לוגיסטיות, שגם הן תרמו לכך שבית הדין כפוף לצבא. בתשובה לשאלה מה הפתרונות שהחוק מספק, עו"ד ויאס גבירצמן אומרת כך:
"מי שממנה את השופטים אלה גורמים צבאיים וקבעו ערבויות שההליך יתנהל בצורה רצינית כאשר מי שיוביל כל הרכב חייב להיות שופט מחוזי מנוסה. שופטים צבאיים דנים במקרי טרור מזעזעים, לפעמים באזרחי ולפעמים לא כך שזה יכול להיות גם שופט צבאי כל עוד שומרים על כך שהדין האזרחי חל.
"שרפו אדם עד האפר, כך שקשה לזהות ולדעת מה עשו לו לפני כן. הזירות זוהמו בלחימה ולא היה מז"פ. כולם מסכימים שהכלים הקיימים לא מתאימים לחקור את הפשעים האלה"
"סיבה נוספת היא האתגרים הראייתיים: רוצים להעמיד לדין על פשעים בינלאומיים, לא רצח ואונס אחד, אלא זוועות המוניות, (mass atrocities). זה חדש למציאות הישראלית ונקווה שזו הפעם האחרונה. בעולם, כל פעם שיש מצב כזה, למשל באוקראינה, קונגו או סודאן, האתגרים הראייתיים דומים. המבצעים נכנסו במטרה לייצר כמה שיותר כאוס וסבל.
"שרפו אדם עד האפר, כך שקשה לזהות ולדעת מה עשו לו לפני כן. הזירות זוהמו כי הייתה שם לחימה ואחר כך אנשים נכנסו ויצאו חופשי אחרי שהזיזו דברים, זה לא שהיה שם מז"פ משטרתי שלקח טביעות אצבעות. כל המומחים מסכימים שהכלים הקיימים לא מתאימים לחקור את הפשעים האלה והמחוקק מבין שצריך להתאים את דיני הראיות למציאות.
זק"א וחיילים במרכז הפורנזי בבסיס שורה (צילום: Nati Shohat/Flash90)
להתאים את דיני הראיות
"בישראל חלה מערכת 'המשפט המקובל' שבה דיני הראיות הכי נוקשים בעולם. זה אומר שראיות כמו 'שמעתי שכך וכך קרה' או דוחות הן לא קבילות בעוד שבמערכות כמו בצרפת וגרמניה החומרים האלה כן נחשבים לראיות אלא שיש בהן ערבויות אחרות, כמו לתת שיקול דעת לשופט ולא להרשיע רק על בסיס ראיה עקיפה שבישראל לא נחשבת כלל.
"רוצים שיכירו בראיות כמו דוחות שלא קבילים בדרך כלל, וזה לא אומר שההליך לא הוגן, וכך מקובל בצרפת או בהאג. נוכל להביא את כותבי הדוח וחומרי גלם שביססו אותו"
"אנחנו רוצים שבית המשפט יכיר בהן וייתן להן משקל וצריך לראות איך זה קורה. כך שבמקרה הזה יתקבלו ראיות שלא קבילות בדרך כלל, וזה לא אומר שההליך לא הוגן, כי הוא דומה למקובל בצרפת או בהאג.
"כך למשל, הדוח האחרון שפורסם על פשעי המין יוכל להפוך לראיה והיו דוחות קודמים. אני אוכל להביא את מי שחקר וכתב להעיד ושיביאו את חומרי הגלם שביססו את חוות הדעת.
"הפרקליט הוא המומחה כדי להגדיר ולבחון אותם. גם ראיות דיגיטליות נחשבות לפחות מקובלות בפלילים וזה חדש לעולם כולו אבל בטריבונלים בין-לאומיים מיישמים את קבלתן. החוק הזה כללי וראשי, וברור לכל שדרושה חקיקת משנה כדי ליישם את הדברים, כולל ראיות ותפקיד הנפגעים".
בין התפקיד לאדם הפרטי
המרואיינת העדיפה לא להתייחס לכך בהזדמנות זו, אבל ברור לכל שטיוח של פשעים שבוצעו על ידי חיילים או סוהרים ישראלים או היעדר חקירה שלהם כלל, לא יתרמו ללגיטימציה הבינלאומית של מערכת המשפט הישראלית ושל בית הדין המיוחד למחבלים שעומד להיות מוקם.
בסופו של דבר הכנסת תוכל גם להתקין תקנות לביצוע עונש מוות לפי החוק המיוחד, במנותק לחוק עונש המוות שעבר לאחרונה בכנסת. להשקפתה עו"ד ויאס גבירצמן, עונש כזה לא יביא צדק ורק יגרום נזק משפטי, מוסרי וביטחוני ובשעה שאנו מבקשים להתאושש מאירועי רצח המוני, "עלינו לבחור בכלים שמחזקים אותנו, לא בכלים שמחלישים את מה שנשאר", כתבה במאמר בזמן ישראל.
ארגון O7J מעניק ייצוג ללא תשלום למשפחות וקורבנות הפשעים שבוצעו בידי חמאס וארגוני טרור אחרים בשבעה באוקטובר ולאחר מכן. הארגון כולל חוקרים ומתעדים ושותפים שמנהלים הליכים פליליים ואזרחיים בבתי משפט בינלאומיים וכאמור גם בישראל, כנגד מי שביצעו, הורו, אפשרו ומימנו את הפשעים האלה.
"כאדם פרטי לא הייתי פותחת לרגע את הדבר הזה אבל יש לי פה משימה ספציפית אז יותר קל לי. לעומת זאת, כשאני הולכת לתערוכה של אחד הקיבוצים שנפגעו אז שם אני אבכה, יש לי את הפיצול הזה"
כדי לייצג בהליכים, עו"ד ויאס גבירצמן נחשפה לתיעודים הרלוונטיים כעצימות גבוהה. על החשיפה שרובנו יכולנו להימנע ממנה, היא אומרת כך: "ראיתי ואני מכירה את רוב החומרים שיש. כאדם פרטי לא הייתי פותחת לרגע את הדבר הזה אבל יש לי פה משימה ספציפית אז יותר קל לי. לעומת זאת, כשאני הולכת לתערוכה של אחד הקיבוצים שנפגעו אז שם אני אבכה, יש לי את הפיצול הזה".
פרשת תקיפתו ורציחתו של ימנו בנימין זלקה ז"ל מסעירה את הציבור הישראלי גם בימים בהם סערות אחרות פוקדות אותנו יום אחר יום, שעה אחר שעה, ומות חיילינו ורציחתם של אזרחינו הפכו למרבה הזוועה לעניין יומיומי. אתייחס לדברים בהקשר המשפטי הספציפי וזה הכללי יותר.
ישראל ידעה פרשות ומעשי רצח רבים מאוד, כשבשנים האחרונות חלה עליה תלולה במספר הרוצחים ובעיקר – הנרצחים (יש רוצחים שדמם של כמה קורבנות על ידיהם). ועדיין, אנו זוכרים מתוכם בעיקר את מעשי הרצח האכזריים ביותר, אלה שהדעת אינה יכולה להכיל והלב מתפקע מולם.
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בעוד איתמר בן גביר וח"כ יצחק קרויזר מניפים דגלי ישראל מול כיפת הסלע, ברמאללה מתכנס כנס פתח השמיני באווירה של ירושת כתר. האסטרטגיה של אבו מאזן מול הטרור היהודי על ההר היא, ברמז עבה: סבלנות, היהודים יעשו את העבודה בשבילנו.
* * *
בסוף השבוע התנקזו ביום אחד שני אירועים המבשרים התנגשות חזיתית: יום ירושלים הפרוע מצד אחד, וכנס פתח השמיני שהתכנס ברמאללה באיחור של עשר שנים.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"מגש הכסף" של התקשורת הישראלית.
אותו "מגש של כסף" שעליו הגיש יוסי ביילין את הריבונות על הר הבית לוותיקן, בנספח סודי של הסכמי אוסלו מ-1993 (La Stampa).
הגירסה הישראלית של ההלקאה העצמית במדינות המערב על עברן הקולוניאלי.
שם וכאן לא מדובר באמת בהלקאה עצמית, אלא בסלידה של ה"אליטות" מההמונים, המסורתיים, ה"בבונים" – שעדיף להידבר עם הזרים והאויבים מאשר איתם.