ביום חמישי האחרון נדמה היה שהפסקת האש בין ארה"ב לאיראן קורסת. ארה"ב העבירה במצר הורמוז שלוש ספינות מלחמה שלה, והאיראנים לא נשארו אדישים. הם ירו לעברן כמה טילי חוף־ים ושיגרו במקביל כמה מל"טים מתאבדים. כל החימוש האיראני הופל על ידי מערך ההגנה האמריקאי.
שעות אחר כך החלו לצוץ דיווחים על פיצוצים בשורת מיקומים לאורך החוף האיראני. בדיעבד התברר כי זו הייתה תקיפה אמריקאית. אף שוושינגטון לא הודתה בכך רשמית, זה נראה כמו פעולת משיכה אמריקאית מתוחכמת. המטרה הייתה לחשוף את בסיסי השיגור האיראניים, שהותקפו מייד אחר כך, ולמעשה חשפו את מיקומן של אותן ערי טילים לאורך החוף שהקימה איראן ליום פקודה.
המשמעות של הפעולה האמריקאית היא כי ארה"ב נחושה להמשיך במבצע הצבאי המשני לפתיחת מצר הורמוז, תוך הידוק הסגר הימי המתמשך על איראן.
אתמול (שבת) פרסם פיקוד המרכז של ארה"ב, סנטקום, כי עצר 58 ספינות איראניות והשבית בירי ארבע מכליות ריקות. תקרית האש האחרונה הייתה שלשום בלילה, כאשר ספינות קרב אמריקאיות ירו לעבר מכליות ריקות שניסו לעבור במצר לכיוון מסוף הנפט האיראני באי חארג.
ייתכן שלהתעלמות האמריקאית מהירי האיראני יש הסבר נוסף, שמאחוריו עומד כנראה חומר מודיעיני אמריקאי וישראלי על מידת הפגיעה הקשה בכלכלה האיראנית מאז החל הסגר הימי
ועל אף התקריות האלה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך להתעקש כי הפסקת האש עומדת בעינה. הפרשנות המיידית של ההצהרה הזו היא חוסר הרצון של הממשל לפתוח בסבב לחימה חדש. זה לא מתאים לשעון המדיני של הנשיא האמריקאי, עם הפגישה הצפויה לקראת סוף השבוע עם נשיא סין.
אבל ייתכן שלהתעלמות האמריקאית מהירי האיראני יש הסבר נוסף, שמאחוריו עומד כנראה חומר מודיעיני אמריקאי וישראלי על מידת הפגיעה הקשה בכלכלה האיראנית מאז החל הסגר הימי.
אתמול, בגילוי נדיר של כנות, הזהיר בכיר בלשכת המסחר הלאומית של איראן כי המשך הסגר עלול למוטט בתוך זמן קצר את הכלכלה האיראנית, בשל תלותה המוחלטת במפרץ הפרסי להעברת נפט וסחורות וחוסר יכולתה להשלים את הפער בדרכים יבשתיות. בשל ניתוק האינטרנט באיראן מאז תחילת המלחמה, קשה מאוד לקבל תמונת מצב מדויקת על הנעשה במדינה. אבל גם מרסיסי המידע המעטים שיוצאים ממנה ניתן בהחלט להבין שההתדרדרות מהירה.
העיתון הרפורמיסטי "אעתמאד" פרסם אתמול כי בשל המחסור במטבע חוץ, מחירי התרופות באיראן עלו בחלקם ב־300% בעקבות הורדת הסובסידיה הממשלתית.
הנתונים הללו מצטרפים לפרסום לפני שבועיים ב"ניו יורק טיימס" על עלייה של 700% במחיר הבשר ועל מחסור במוצרי מזון בסיסיים. לכך יש להוסיף את קריאתו של הנשיא מסעוד פזשכיאן לציבור לפני שלושה שבועות לחסוך בחשמל בשל המחסור באנרגיה.
גם אם הנתונים הללו מציירים תמונה חלקית בלבד, הם בהחלט מעידים על אפקטיביות המצור. לאורך זמן הוא עשוי להיות האמצעי היעיל ביותר במלחמה הנוכחית, הרבה יותר מתקיפה ממוקדת כזו או אחרת
גם אם הנתונים הללו מציירים תמונה חלקית בלבד, הם בהחלט מעידים על אפקטיביות המצור. לאורך זמן הוא עשוי להיות האמצעי היעיל ביותר במלחמה הנוכחית, הרבה יותר מתקיפה ממוקדת כזו או אחרת.
השאלה היא האם יש לארה"ב את הזמן הזה. כרגע לפחות יש שלושה שעוני חול שאוזלים לנשיא האמריקאי: הפגישה עם הנשיא הסיני השבוע, שמבטיחה אולי איפוק אמריקאי עד לתחילת השבוע הבא; המונדיאל, שמתחיל בעוד כחודש; ובחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.
בין המועדים הללו יש לנשיא חלונות פעולה קטנים מאוד לפעול בהם צבאית, בהנחה שהוא רוצה פעולה קצרה, עוצמתית וכזו שתביא את האיראנים במהירות לשולחן הדיונים. הבעיה בהנחה הזו היא שגם האיראנים מבינים את לוחות הזמנים, ולכן גם אם האש תחודש, לא בטוח שהם יחזרו במהירות למשא ומתן.
הדבר מחזק עוד יותר את אופציית החנק הכלכלי על איראן, ובמיוחד על סקטור הנפט שלה, שכרגע לפחות אין לו מוצא אחר מלבד הורמוז.







































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו