יושב ראש יהדות התורה החדש, יעקב אשר, הבהיר כי מפלגתו אינה משויכת אוטומטית לאף מחנה פוליטי. בריאיון לערוץ כנסת אמר אשר כי בשלב זה המפלגה אינה עוסקת בחבירה לגושים, והוסיף כי היא מהווה גוש עצמאי שאותו כינה "גוש התורה". 

אשר ציין את הקרבה של סיעתו לליכוד, אך הדגיש כי הדבר אינו מכתיב בהכרח את המפה הפוליטית. "גוש הליכוד קרוב אלינו מבחינה ערכית", הסביר אשר, "אבל הגושים הפוליטיים הם משהו אחר לגמרי". לדבריו, "אנחנו גוש בפני עצמנו – מי שירצה אותנו יצטרך להצטרף אלינו".

בהמשך הריאיון סירב יושב הראש לשלול תרחישים עתידיים כלשהם, ובהם גם אפשרות של ישיבה משותפת עם איזנקוט. הוא הבהיר כי במפלגה יקבלו החלטות בנושא הרכבת הממשלה רק לאחר הבחירות: "אנחנו כרגע לא מנהלים שום משא ומתן, שום מגעים". כשנשאל על ממשלה אפשרית בראשות בנט או ליברמן, סירב להתחייב: "כל מי שמתעסק עכשיו בספקולציות הוא טיפש". 

עוד אמר אשר כי "אנחנו לא ניכנס לממשלה, רק ממשלה שתסדיר את מעמד לומדי התורה, תסדיר את חוק הגיוס. נקודה. מפה קחו את זה ימינה, קחו את זה שמאלה". לדבריו, זו ההסכמה של כלל חברי יהדות התורה, כולל אגודת ישראל. עוד אמר: "אין לנו נקמות באף אחד […] ואין לנו עניין להכתיר אף אחד".

הרב דב לנדו במהלך פגישה שעסקה בגיוס חרדים לצה"ל בבני ברק. 5 באפריל 2024 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)

אשר גם סירב להסתייג מדברי הרב דב לנדו, שאמר על הציונות הדתית כי "אלה הולכים ונהרגים מפני שרבותיהם מלמדים אותם תורה מעוותת". גם כשהמראיינים הקשו עליו, הוא חזר ואמר: "קודם כול, מה שאומר הרב לנדו מבחינתי מקובל עליי".

לצד זאת, אשר טען שהדברים אינם מתייחסים לעצם לימוד התורה בישיבות הציונות הדתית, אלא להחלטות מסוימות: "מתי ללכת למלחמה, מתי לא ללכת למלחמה, דברים מהסוג הזה". לדבריו, "אנחנו מלאי הערכה ללומדי התורה מהציבור הדתי לאומי", אך "לנו יש דרך אחרת".

אשר גם ציטט דברים שלדבריו אמר לו לנדו על הפועלים לגיוס תלמידי ישיבות: "תגיד שמה לאנשים בכנסת שהולכים נגד העניין של בחורי הישיבות ונגד הלימוד, תגיד להם שבהתנהלותם, לא בכוונה, הם עלולים להמיט אסון על היישוב העברי בארץ ישראל". כשנשאל על משמעות הדברים, הסביר: "התורה שאנחנו משמרים אותה […] היא המגינה ומצילה".

כשנשאל, בעקבות דברי לנדו על המדינה, אם היה מעדיף מנדט בריטי על פני שלטון ישראלי, השיב: "קטונתי, קטונתי מלהיכנס לדברים הללו".

ח"כ יעקב אשר בכנסת, 24 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

רוסיה תקפה ספינת משא בנמל מיקולאייב שבאוקראינה, לחופי הים השחור. כך דיווח משרד ההגנה הרוסי, על פי סוכנות הידיעות הממלכתית "רי"א נובוסטי".

במשרד טענו כי הספינה שימשה להעברת אספקה וציוד עבור צבא אוקראינה. בסוכנות הידיעות "רויטרס" הדגישו כי לא ניתן היה לאמת את הטענה ממקור עצמאי.

במקביל, נרשמו הפסקות חשמל חירום בבירת אוקראינה קייב ובאזור הסובב אותה, כך מסרה ספקית האנרגיה הפרטית DTEK. החברה מסרה בהצהרה כי היא פועלת על פי הוראות מפעילת רשת החשמל הארצית אוקראנרגו.

יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן התייחס לתקיפת פעילי המפלגה אמש בירושלים, במהלכה נגנב מכשיר הטלפון של אחד מהם והם חולצו מהמקום בידי שוטרים: 

"אתמול בלילה הותקפו פעילות ופעילי הדמוקרטים בשוק מחנה יהודה. אני מחזק אותם וגאה בהם. מדובר בצעירות וצעירים שאוהבים את המדינה ולא חוששים להיאבק על עתידה.

"אנחנו, הדמוקרטים, לא מתקפלים מול בריונות, ולא נבהלים מול אלימות. נמשיך להגיע לכל מקום בישראל, בנחישות ובלי היסוס.

"את השנאה והאלימות נעצור בעמידה איתנה מול ההסתה, בשמירה על החוק ובפתקי אמת בקלפי ב-27 באוקטובר".

אתמול בלילה הותקפו פעילות ופעילי הדמוקרטים בשוק מחנה יהודה. אני מחזק אותם וגאה בהם. מדובר בצעירות וצעירים שאוהבים את המדינה ולא חוששים להיאבק על עתידה.

אנחנו, הדמוקרטים, לא מתקפלים מול בריונות, ולא נבהלים מול אלימות. נמשיך להגיע לכל מקום בישראל, בנחישות ובלי היסוס.

את השנאה… pic.twitter.com/Zdl8DtYvqz

— Yair Golan – יאיר גולן (@YairGolan1) October 9, 2026

סקר מעריב העלה כי אילו היו הבחירות לכנסת נערכות היום, מפלגת "ישר!" הייתה המפלגה הגדולה בישראל עם 21 מנדטים ועוקפת את מפלגת הליכוד שזוכה ב-20 מנדטים. 

לפי נתוני הסקר, מפלגת "ביחד" מתייצבת במקום השלישי עם 13 מנדטים. אחריה זוכות מפלגות "הדמוקרטים" וישראל ביתנו ב-9 מנדטים כל אחת, ועוצמה יהודית מקבלת 8 מנדטים.

עוד עולה מן התוצאות כי הרשימה הערבית המשותפת, יהדות התורה וש"ס מקבלות 7 מנדטים כל אחת. מפלגת הציונות הדתית זוכה ב-6 מנדטים ורע"מ ב-5, ואילו מפלגות "עמך ישראל" ו"המילואימניקים והכלכלית" סוגרות את הרשימה עם 4 מנדטים כל אחת.

בחלוקה לגושים, מפת הסקר מצביעה על שוויון פוליטי כאשר גוש נתניהו וגוש השינוי עומדים על 52 מנדטים כל אחד. רשימתם של הנדל וזליכה גורפת 4 מנדטים, והמפלגות הערביות מקבלות יחד 12 מנדטים.

בריאיון מטלטל, האיש ששימש מזכירו הצבאי של בנימין נתניהו ב־7 באוקטובר 2023 האשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בכך שהחמיץ הזדמנויות מובהקות להשיב חטופים נוספים מעזה בחיים, משום שעשיית הדבר הייתה מסכנת את הקריירה הפוליטית שלו.

כשדן בישיבות הקבינט במהלך המלחמה, אבי גיל אמר לערוץ 12 אמש כי היו מקרים שבהם נתניהו בחר לשמר את ממשלתו במקום להסכים לעסקה שהייתה משיבה חטופים לישראל, שחלקם מתו בהמשך בשבי, אך הייתה עלולה להפיל את הקואליציה שלו.

גיל הכיר בכך שמנהיגות מחייבת התבוננות בתמונה המלאה, וכי "גם שיקולים פוליטיים הם חלק מהעניין". לאחר מכן הוסיף: "האם חשבתי אז שזו טעות? האם חשבתי שנכון לתת עדיפות להחזרת חטופים? התשובה היא כן".

בריאיון הממושך העלה גיל שורה של טענות נפיצות, שרבות מהן נגעו לשאלות המכריעות מה ידע נתניהו לפני 7 באוקטובר, כיצד פעל במהלך המתקפה בהובלת חמאס וכיצד קיבל החלטות בחודשים שלאחר מכן.

המזכיר הצבאי לשעבר, שכיהן בתפקיד מיולי 2021 עד מאי 2024, טען גם כי ראש הסגל של נתניהו שיבש את רישומי שיחות הטלפון שלו מ־7 באוקטובר. הוא טען כי הסיפור שסיפר נתניהו על התקופה שקדמה למתקפה ההרסנית, לרבות במסמך רשמי שהגיש במסגרת חקירת מבקר המדינה, משמיט פרטים מכריעים. והוא אמר כי בשבועות ובחודשים שלפני המתקפה, כל ראשי מערכת הביטחון הזהירו את נתניהו שוב ושוב מפני מלחמה מתקרבת.

הטענות החמורות ענו בהכחשה זועמת מצד ראש הממשלה, שהחזיר אל גיל את האשמה על המחדלים באותו יום. התנהלותו של נתניהו סביב 7 באוקטובר נמצאת במרכז מערכת הבחירות, והוא ביקש להאשים את ראשי מערכת הביטחון של המדינה באי־מניעת היום הקטלני ביותר בתולדות ישראל.

דבריו של גיל לתקשורת היו "ניסיון לטשטש את האמת הפשוטה והכואבת על כישלונו", טען נתניהו בתגובה לריאיון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בטקס הממלכתי לזכר טבח ה-7 באוקטובר. 5 באוקטובר 2026 (צילום: צילום מסך ערוץ כנסת)

גדי איזנקוט, המוביל במרוץ הבחירות, קרא לחקירה פלילית בנוגע לשקריו לכאורה של ראש הממשלה. אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו הניצית, האשים את נתניהו בבגידה.

"בזמן שאחים ואחיות אחרים באזור הגבול נטבחו בידי חמאס, נתניהו עסק בשינוי פרוטוקולים במקום להציל אותם", כתב איזנקוט בטוויטר. "שום דבר לא יציל אותו מוועדת החקירה הממלכתית שנקים אחרי הבחירות".

"הם היו יכולים לחזור קודם"

ארבעים ושישה מתוך 251 החטופים שנלקחו במתקפת 7 באוקטובר נחטפו בחיים ומתו בשבי. כשנשאל ביום חמישי אם אפשר היה להשיב חלק מהם בחיים, ואם אפשר היה להשיב מוקדם יותר חלק מאלה ששרדו, גיל השיב בפשטות: "יכולנו".

גיל הצביע על כך שנתניהו נכנע ללחץ מצד שרי ימין קיצוני בקואליציה שלו, שרצו בהעצמת המלחמה נגד חמאס בעזה והתנגדו לעסקאות חטופים ולהפסקות אש. אחד מאותם שרים, איתמר בן גביר, התרברב בסיכול עסקאות חטופים במהלך המלחמה.

גיל נשאל אם היו מקרים שבהם נתניהו קיבל החלטה, ולאחר מכן שרי ימין קיצוני אמרו: "אין עסקה", ונתניהו שינה כיוון. "כן", אמר. "עם הזמן נוצרו פערים בין ההמלצות של גורמי הביטחון ואולי אפילו הרצונות של ראש הממשלה עצמו", מצד אחד, "לבין ההחלטות או ההמלצות של שריו", אמר גיל.

לאחר מכן נשאל אם, מסיבות פוליטיות, חטופים נרצחו או מתו בשבי כשאפשר היה להחזירם הביתה בחיים. "זה מדויק", אמר. "הם היו יכולים לחזור קודם".

כשנשאל ביתר תקיפות אם נכח בישיבה שבה ראש הממשלה הכריע לטובת "הממשלה והפוליטיקה, במילים אחרות לטובת הישרדותו הפוליטית האישית", על פני חייהם של חטופים בעזה, גיל השיב לבסוף: "עובדתית, זה בדיוק מה שקרה".

כשנשאל אם נמנע ממנו להכניס מסמך מסוים לישיבת קבינט, דבר שהביא לכישלונה של עסקת חטופים, הוא לא אמר דבר. נראה שהשאלה התייחסה לטענה, שדווחה בשנה שעברה בניו יורק טיימס, שלפיה מסמך ובו עיקריה של עסקת חטופים הוכנס לישיבת קבינט ישראלית, אך הפך לחסר משמעות כאשר שר האוצר מהימין הקיצוני בצלאל סמוטריץ' איים להפיל את הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הסגל צחי ברוורמן בכנסת, 14 ביולי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גיל האשים גם את ראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן, בשיבוש רישומי שיחות הטלפון מבוקר 7 באוקטובר, בניסיון לכאורה לשקם את תדמיתו של נתניהו.

איסוף הפרוטוקולים של הישיבות מבוקר 7 באוקטובר 2023 החל שבועיים או שלושה לאחר תחילת המלחמה, אמר גיל לערוץ 12. בסוף אותו חודש, אמר, פנו אליו כמה אנשים כדי ליידע אותו שמתבצע מאמץ "חריג" לאיסוף פרוטוקולים. "איסוף הפרוטוקולים הזה נעשה בניגוד לנהלים", אמר.

הוא סיפר שפנה ליועצת המשפטית לממשלה וביקש ממנה להבהיר את הכללים באופן רשמי כדי להפסיק את הנוהג, וכך עשתה.

לאחר מכן, בינואר 2024, סיפרה לגיל קצרנית במשרד ראש הממשלה, בשיחה פנים אל פנים, כי התבקשה לשלוף את תיעוד שיחת הטלפון שקיים עם נתניהו בקו המאובטח שלהם בשעה 6:40 בבוקר ב־7 באוקטובר, וכי ברוורמן אמר לה לשנות באופן כוזב את השעה המתועדת של אותה שיחה מאובטחת ראשונה בין גיל לנתניהו ל־6:29 בבוקר.

"היא נכנסה למשרד שלי, סגרה את הדלת וסיפרה לי הכול", אמר. "היא הבינה שזו חריגה מהנוהג המקובל", אמר. "חודשיים קודם לכן הופץ מסמך שמסביר מה מותר ומה אסור… היא אמרה לי, אסור לי לשנות את זה".

היא ציינה שהשיחה הוקלטה וסומנה כשיחה שהתקיימה בין 06:40 ל־06:44. "אם אני זוכר נכון, השינוי [בפרוטוקול] בוצע על ידי ראש הסגל", אמר. "אלה העובדות. אי אפשר לחלוק עליהן".

"הדבר הראשון שאני זוכר היה שתהיתי למה, בינואר 2024, הם מתעסקים בסטנוגרמה של שיחת טלפון בת ארבע דקות מבוקר 7 באוקטובר?", המשיך. "למי זה חשוב? מה היה בשיחה שהפך את העיסוק בה לכל כך חשוב?"

כשנשאל אם שינוי כזה הוא חריג, גיל הביע פליאה: "זה לשנות סטנוגרמה. זה לשנות את האמת. זה חריג? אני מקווה שכן".

זו אינה הפעם הראשונה שברוורמן מואשם במעשים פליליים. הוא עומד בפני כתב אישום בגין שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים בקשר לפרשת הדלפת מסמכים מסווגים. בשל אותן טענות, הוא לא הצליח להיכנס לתפקיד שגריר ישראל הבא בבריטניה, שאליו יועד.

ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה צחי ברוורמן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בזמן עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו הפלילי, 18 בדצמבר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"דרשו את ההקלטות המקוריות"

גיל אמר כי לאחר שנודע לו על הניסיון לשבש את התיעוד, הוא כתב מיד פתק בכתב יד ליועצת המשפטית לממשלה כדי לעדכן אותה. "היה לי חשוב להעלות את זה על הכתב", כדי להתמודד עם כל טענה כוזבת שתועלה בהמשך, אמר. "זה זיוף".

כשנשאל אם ייתכן שהיו זיופים נוספים כאלה, השיב: "זו עובדה שהם הורו לשנות את השעה של שיחה. היו עוד שינויים כאלה? אני לא יודע". הוא הוסיף: "ראיתי שינוי בפרוטוקול".

הוא הציע המלצה למי שיחקור בסופו של דבר את המתקפה: "אל תסתמכו רק על התמלילים הכתובים של הדברים. דרשו את ההקלטות המקוריות… הקשיבו למה שנאמר".

גיל שיער כי "ייתכן" שהשינוי בשעת השיחה נועד להכשיר את הקרקע לרמיזות מסביבת נתניהו שלפיהן בכירים ידעו על המתקפה מראש, ובמעשה בגידה הסתירו אותה במכוון מראש הממשלה עד שהמתקפה כבר הייתה בעיצומה.

אתה מתאר התנהגות פלילית, אמרו לגיל מראייניו, שפוגעת במדינה ובביטחונה. אז מדוע, נשאל, רשויות אכיפת החוק אינן מגישות כתבי אישום? "תשאלו אותן", השיב.

"אני יודע את העובדות", אמר. "ועל העובדות אין מחלוקת. שעת השיחה שונתה. [או ליתר דיוק], היה ניסיון לשנות אותה, כי תפסנו את זה. זה אירוע חמור, והעובדה היא שהם לא מכחישים אותו".

גיל: ראשי מערכת הביטחון אמרו לפני 7 באוקטובר שמלחמה עומדת לפרוץ

חלק גדול מהריאיון עסק במה שנתניהו ידע על מתקפה אפשרית, ובמועד שבו ידע זאת. בשבועות האחרונים פורסמו דיווחים רבים שלפיהם מנהיגים ברחבי האזור הזהירו מפני מתקפה קרובה של חמאס, אך נתניהו הכחיש את הטענות הללו באופן נחרץ והתעקש שראשי מערכת הביטחון שלו הבטיחו לו שמלחמה אינה עומדת בפתח.

גיל אמר לערוץ 12 כי בכירים במערכת הביטחון הזהירו שוב ושוב מפני מלחמה מתקרבת בשבועות ובחודשים שלפני הפלישה והטבח, אם כי לא היו אזהרות בנוגע לתרחיש המסוים שהתרחש ב־7 באוקטובר 2023.

"במשך שבועות הוגשו מסמכים", אמר. "מערכת הביטחון תיארה מציאות שבה אויבינו מזהים את השסע [בחברה], מזהים היחלשות ופגיעה בהרתעה שלנו".

"האם הייתה התרעה ספציפית, ממוקדת, על תרחיש כמו מתקפה כזאת מעזה? התשובה היא חד־משמעית לא", אמר. "האם התחלנו לזהות במערכת הביטחון פגיעה בהרתעה שלנו, שאויבינו מסתכלים אחרת על ישראל? התשובה היא חד־משמעית כן", הוסיף. "וזה הוצג בכל הדרגים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך ביצוע הפעימה השנייה של עסקת החטופים עם חמאס לצד מזכירו הצבאי אלוף אבי גיל. 25 בנובמבר 2023 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

גיל העביר אישית אזהרה לראש הממשלה

הוא אמר כי ביולי 2023 תיווך אישית שיחה לנתניהו מראש השב"כ רונן בר על מלחמה מתקרבת, שבה בר הצהיר באופן רשמי כי הוא "מעביר התרעה למלחמה", בשעה שהקואליציה קידמה את החקיקה המשמעותית הראשונה בחבילת השינויים של נתניהו במערכת המשפט.

"הגעתי לראש הממשלה בבית החולים", אמר גיל, בהתייחסו לסוף שבוע ביולי 2023 שבו ראש הממשלה אושפז בשל התייבשות לכאורה, "כדי לתת לו שלושה דברים — דוח המודיעין של סוף השבוע, מכתב אישי מהרמטכ"ל שהוא ביקש שיימסר לו ערב החקיקה, ו[כדי לארגן] שיחת טלפון מסווגת עם ראש השב"כ, שאני חיברתי".

הוא סירב לחשוף את תוכן המכתב או השיחה. "ראש השב"כ לשעבר דייק בדבריו", אמר, כשנשאל אם התיאור שמסר בר בהמשך, שלפיו הזהיר את נתניהו שמלחמה מתקרבת, היה נכון. הוא אמר שבר ציפה שנתניהו יזמן אותו במהירות לדיון נוסף, אך הדבר לא קרה.

הוא ציין כי הרמטכ"ל ושר הביטחון שלחו שני קצינים בכירים מאוד לשוחח עם חברי הכנסת על סימני האזהרה, וכי לא ניתנה להם הזדמנות להשמיע את דבריהם. "לפחות תקשיבו להם", אמר. "אתם לא חייבים לקבל את עמדותיהם".

כשנשאל כיצד ייתכן שמערכת הביטחון לא הייתה מוכנה לנוכח כל הדברים שעליהם התריעה, השיב: "אין מחלוקת על הכישלון הקולוסלי של כל הדרגים, ובראש ובראשונה של גורמי הביטחון". אבל הוא הוסיף: "כל מה שמערכת הביטחון ידעה נאמר [לנתניהו]".

הוא אישר את נכונותו של מסמך שפורסם ונשא את חתימתו, ולפיו בר דחק בישראל לבצע חיסולים של מנהיגי חמאס בעזה בתקופה זו, והדבר לא קרה.

כשנשאל אם נתניהו דחה בקשות חוזרות ונשנות לתקוף את מנהיג חמאס יחיא סנוואר, אדריכל מתקפת 7 באוקטובר, אמר: "היו המלצות לסיכולים ממוקדים בעזה, והן לא אושרו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש שב"כ רונן בר והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה אלוף אבי גיל, 18 באפריל 2024 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

גיל מכחיש שידע על אזהרות מאיחוד האמירויות וממצרים

אבל גיל לא אישר דיווחים שלפיהם נתניהו קיבל אזהרות על המתקפה ממצרים ומאיחוד האמירויות.

גיל טען שלא היה בלשכת נתניהו כאשר נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד הזהיר לכאורה את ראש הממשלה שחמאס עומד לתקוף. גיל גם לא השיב לשאלת ההמשך, אם ייתכן שלא היה יודע על שיחה כזאת. גיל ציין כי "לא כל מה שקורה בלשכת ראש הממשלה מופיע בלוח הזמנים הרשמי".

"לא ידוע לי על" אזהרה כלשהי מראש המודיעין המצרי עבאס כאמל, הוסיף גיל. על סמך מידע זמין לציבור על מטוס פרטי שנחת בנמל התעופה בן גוריון למשך שעה, כ־11 ימים לפני הטבח בהובלת חמאס, העריך גיל כי "מישהו, כך נראה, נפגש עם מישהו שהגיע ממצרים".

אותו אדם שיודע צריך לצאת ולדבר, אמר. "אני מניח שזה לא היה כדי לתת מתנה לחג".

מה קרה בבוקר 7 באוקטובר?

אחת מטענותיו המרכזיות של נתניהו היא שראשי מערכת הביטחון שלו נמנעו במכוון מלהעיר אותו בזמן כדי למנוע את המתקפה, שהחלה ב־6:29 בבוקר, אף ש"כל הסימנים היו שם", וכי היה יכול לעצור אותה אילו התעורר מוקדם יותר.

בריאיון מסר גיל תיאור מפורט של המודיעין שהתקבל בשעות שלפני מתקפת חמאס ושל המועד שבו החליט להעיר את ראש הממשלה.

במהלך הלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר, מודיעין שהצביע על מתקפה אפשרית "זרם במערכות" כפי שהיה אמור, אמר. "המידע הגיע למחשבי המודיעין בלשכת ראש חטיבת המחקר באמ"ן, בלשכת ראש אמ"ן, בלשכת המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ובלשכת המודיעין של המזכיר הצבאי".

"המודיעין זרם לשם כל הלילה", אמר גיל, ותיאר "סימנים מחשידים [מעזה], לצד סימנים שמסבירים למה הם שגרתיים, ללא שום דחיפות מבחינת הזמן".

גיל הסביר שאלפי מסמכים מגיעים ללשכות ביום, לרבות בשעות הלילה. בשעה 3:55 לפנות בוקר ב־7 באוקטובר, אומר גיל, קצין המודיעין שלו קיבל מידע על מה שהמודיעין הישראלי רואה בעזה, לצד שיחת טלפון מאנשי המודיעין ששלחו את המידע, כדי לוודא שהקצין ראה אותו.

בהודעת המודיעין הופיעו המונחים "שגרתי" ו"לא חריג" כמה פעמים, ציין גיל. במסמך נאמר גם שהערכות נוספות יתקיימו בהמשך היום, דבר שחיזק את הרושם שאין מצב חירום מיידי.

"לכן [הקצין] קיבל החלטה מקצועית, שקולה" שלא להעיר את גיל, דבר שמשמעותו הייתה שראש הממשלה לא ראה את החומר מיד, אמר גיל על קצין המודיעין שלו, "כי בעיניו אין דחיפות".

הוא אמר ש"בהחלט" היו מקרים אחרים שבהם הוא, גיל, לא הועַר משום שהחומר לא נחשב דחוף דיו.

הרמטכ"ל וראש השב"כ "לא מתקשרים ישירות לראש הממשלה", הדגיש גיל בתגובה לשאלה מדוע לא התקשרו לנתניהו. הדרך שלהם לתאם שיחה עם ראש הממשלה, אמר, היא באמצעות המזכיר הצבאי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, מזכירו הצבאי אבי גיל וראש הסגל צחי ברוורמן בבסיס חיל האוויר נבטים, 17 בינואר 2024 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

מתי העיר את נתניהו?

גיל אמר שהוא עצמו הועַר בשיחת טלפון בשעה 6:12 בבוקר מראש המטה של ראש השב"כ רונן בר. ראש המטה של בר אמר לו שהם חייבים לדבר בטלפון המאובטח על "הדרום". הם קיימו את השיחה הזאת ב־6:17 בבוקר, הוא אומר.

בכיר השב"כ אמר לו שיש סימנים מחשידים מעזה, לרבות ירידה של מנהיגי חמאס אל מתחת לקרקע והפעלה של כרטיסי סים ישראליים, דבר שהצביע על כך שבעלי הטלפונים האלה התכוונו להיכנס לישראל, אך שיש גם סיבות להאמין ששום דבר יוצא דופן אינו עומד להתרחש.

הוא אמר לגיל גם שהעניין אינו דחוף, ושייערכו הערכות מצב בהמשך אותו יום. בכיר השב"כ אמר גם שכוח מובחר של השב"כ נשלח לכיוון עזה, ליתר ביטחון.

"לפני שאני מעדכן את ראש הממשלה, אני חייב לדבר עם לפחות גוף נוסף אחד, צה"ל, שאחראי על עזה", אמר גיל. לכן התקשר לראש המטה של הרמטכ"ל הרצי הלוי בשעה 6:22 או 6:23, לשיחה בת ארבע או חמש דקות, "ובזמן שאנחנו מדברים, אחרי כמה דקות, הטלפון שלי מתחיל לרטוט עם התרעות רבות על ירי רקטות בדרום". זה, אישר, היה "ב־6:29 בבוקר".

זה היה הרגע שבו התקשר לנתניהו בוואטסאפ כדי להעיר אותו. "ראש הממשלה, חמאס החל בירי רקטות משמעותי מאוד", אמר גיל שסיפר לנתניהו. בהמשך הם שוחחו בקו מאובטח בשעה 6:40 בבוקר, אמר.

"אמרתי לראש הממשלה, אנחנו במלחמה", אמר גיל.

כשגיל נשאל על כך שנתניהו האשים את ראשי מערכת הביטחון של ישראל, ובהם ראש השב"כ בר, בבחירה מכוונת שלא להעיר אותו בשעות שלפני הפלישה, תוך רמיזה לבגידה, גיל הבהיר שהטענות האלה כוזבות.

"בואו נדבר עובדות", ביקש. כמובן "היה כישלון", המשיך, ו"הפרשנות" של מה שהתרחש בעזה הייתה "בהחלט" שגויה. אבל על סמך מה שהוא יודע, הרעיון שמישהו הסתיר מידע במכוון "הוא שקר", אמר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר ההגנה של צרפת סבסטיאן לקורנו בלשכת ראש הממשלה בירושלים, 22 בינואר 2024 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

גיל: ראש הממשלה לא ביקש לדבר עם ראשי מערכת הביטחון בבוקר 7 באוקטובר

לאחר שנודע לו מה מתרחש, נתניהו לא קיים שיחות עם בכירים במערכת הביטחון בשעתיים הראשונות של מתקפות חמאס, אמר גיל.

נתניהו הגיע לקריה בתל אביב בין 8:30 ל־8:45 בבוקר ב־7 באוקטובר, שעתיים לאחר שגיל העיר אותו, אמר. בשעתיים שלאחר תחילת מתקפת חמאס, הוסיף גיל, נתניהו לא ביקש ממנו להעלות על הקו אף גורם ביטחוני.

נתניהו נפגש בקריה בימים הראשונים של המלחמה עם יונתן אוריך ואלי פלדשטיין — שני יועצים בכירים המואשמים בקבלת כסף מקטאר — סיפר גיל, אף שלא היה להם סיווג ביטחוני.

גיל אמר שדאג לכך שלא יקבלו גישה לישיבות מסווגות.

הוא נזכר גם בעניין בלתי מוסבר בהפרות לכאורה של הסכם השלום מצד מצרים, באמצעות הכנסת כוחות לא מאושרים לחצי האי סיני, אם כי לא ידע אם הדבר היה חלק ממסע השפעה קטארי, כפי שטענו כמה אנשים.

פרשת קטאר-גייט: בנימין נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין (צילום: פלאש90, מונטז')

גיל: "פערים רבים" בתיאורו של ראש הממשלה את התקופה שקדמה למתקפה

"ללא ספק" יש פער בין מה שקרה בתקופה שקדמה למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 לבין מה שנאמר לציבור, אמר גיל.

"יש פערים רבים", אמר גיל בריאיון הממושך. בשלוש השנים האחרונות, הוסיף, "נפתח פער בין העובדות, האמת, בין מה שקרה, בין מה שנאמר, לבין מה שמוצג לציבור היום".

גיל אמר שהמסמך בן 55 העמודים שנתניהו מסר למבקר המדינה בפברואר במסגרת חקירתו, ופרסם לציבור, "אינו משקף את מה שראיתי, את מה ששמעתי ואת הדיונים שבהם השתתפתי".

"הוא משקף חלק מזה", אמר גיל, כשנשאל ביתר תקיפות אם החומר היה כוזב ולכן עלול להיות פלילי. "הוא לא משקף נאמנה את כל מה שנאמר בדיונים. הוא אפילו לא משקף חצי מהתמונה", הוסיף.

גיל אמר שמילא 16 מחברות ברשימות בכתב יד על מה שראה ושמע במהלך כהונתו.

נתניהו מתעקש שגיל "בחר שלא להעיר את ראש הממשלה בזמן"

בתגובה לריאיון טען נתניהו שגיל ידע, "כמו אחרים", על המתקפה המתקרבת "ובחר שלא להעיר את ראש הממשלה בזמן". דבריו של גיל לתקשורת היו "ניסיון לטשטש את האמת הפשוטה והכואבת על כישלונו", הוסיף נתניהו.

בהמשך שיתף ראש הממשלה בטוויטר קטע בן שתי דקות מערוץ 14 התומך בממשלה, שהתיימר להפריך את הריאיון הממושך בערוץ 12.

הקטע בערוץ 14 מיחזר דיווחים קודמים על המידע שגיל קיבל בשעות שלפני שהעיר את נתניהו בתחילת המתקפה, לרבות העובדה שעשרות לוחמי חמאס הפעילו כרטיסי סים ישראליים כדי לתקשר במהלך המתקפה, ושמנהיגי ארגון הטרור ירדו אל מתחת לקרקע, לרשתות המנהרות שלו.

המזכיר הצבאי לראש הממשלה, אלוף אבי גיל, ינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

איזנקוט קורא לחקירה פלילית; ליברמן: בגידה

מפלגת ישר! של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מסרה בתגובה לריאיון כי פנתה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בבקשה לבדוק אם נתניהו שיקר למבקר המדינה בנוגע לתקופה שקדמה למתקפת 7 באוקטובר, על סמך טענותיו של גיל שלפיהן ראש הממשלה הציג תיאור מטעה.

איזנקוט מתח ביקורת על נתניהו גם בעקבות טענתו של גיל שברוורמן ניסה לזייף רישומי שיחות טלפון.

"בזמן שאחים ואחיות אחרים באזור הגבול נטבחו בידי חמאס, נתניהו עסק בשינוי פרוטוקולים במקום להציל אותם", אמר איזנקוט. "שום דבר לא יציל אותו מוועדת החקירה הממלכתית שנקים אחרי הבחירות".

ליברמן אמר בהצהרה מצולמת כי על בהרב־מיארה "להורות על פתיחה מיידית של חקירה נגד ראש הממשלה ואנשיו בחשד לבגידה ולקשירת קשר".

ליברמן קרא גם לרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, "למנוע כל ניסיון להשתמש בצה"ל לצרכים פוליטיים רק כדי לשנות את סדר היום הציבורי רגע לפני הבחירות" ב־27 באוקטובר.

גיל: אני שואל "כל יום" איך זה קרה לנו

כשגיל נפגש עם משפחותיהם של חטופים שמתו בעזה, או עם חטופים לשעבר ששהו בשבי זמן רב יותר מכפי שהיה אפשר למנוע, הוא נשאל, מה הוא אומר להם?

"שהם צודקים", השיב. הוא אמר שהוא יושב עם "אנשים שחזרו מהגיהינום הזה, וכן, אתה יודע שחלק מהם היו יכולים לחזור מוקדם יותר".

כשנשאל, במבט לאחור, מה היה יכול לעשות אחרת, גיל ציין שהיה חייל במדים במדינת ישראל במשך 35 שנה, "כל חיי הבוגרים", ושירת בתפקיד בכיר כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה.

"אי אפשר לקחת את זה ממני. אני נושא את זה איתי. אני רואה את החורים. אני פוגש את האנשים שחזרו משבי חמאס. וזה איתי. זה בתוכי", אמר.

כשנשאל אם ראש הממשלה "אחראי" לכשלים סביב 7 באוקטובר, גיל אמר "כן", והוסיף: "אני לא מבין באיזה עולם אפשר לנתק את מושג המנהיגות ממושג האחריות". כמפקד יחידת המסתערבים המובחרת דובדבן של צה"ל, אמר, "הייתי אחראי", בין שמבצע שעליו הורה הצליח ובין שנכשל, ו"אין מנהיגות בלי אחריות".

גיל לא השיב כשנשאל כיצד ההיסטוריה תשפוט את נתניהו. אבל בנוגע לאופן שבו ההיסטוריה תשפוט אותו, אמר: "אני לא יודע. אני מקווה שאני מתבסס על עובדות אמת, ועל זה ישפטו אותי".

גיל נשאל אם הוא שואל את עצמו לפעמים "איך זה קרה לנו, לצה"ל הגדול?"

"לפעמים?", השיב במרירות. "כל יום".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לישיבת קבינט במשרד ראש הממשלה בירושלים ב-22 בינואר 2023. מימין מזכירו הצבאי, אלוף אבי גיל. משמאל ראש לשכתו צחי ברוורמן (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)