הצעת חוק יסוד המכריזה על לימוד תורה כערך יסוד של מדינת ישראל, שנתפסת במידה רבה כחלק ממאמץ המפלגות החרדיות לשמר פטורים נרחבים משירות צבאי לתלמידי ישיבות, הוסרה ברגע האחרון מסדר יומה של הכנסת היום, לאחר שתוכננה לעלות לקריאה ראשונה במליאה.

לא נמסר הסבר להסרת הצעת החוק מסדר היום, אך המהלך בא על רקע התנגדות פנימית משמעותית בקואליציה, כולל מצד חברי כנסת בליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובמפלגת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הדבר מעלה את האפשרות שלקואליציה אין את הקולות הדרושים לקידום ההצעה.

הצעת החוק, שתצטרך לעבור עוד שתי הצבעות בכנסת לפני שתהפוך לחוק, קודמה השבוע במהירות בוועדת הכנסת בשלושה דיוני מרתון, חרף התנגדות חריפה מצד גורמי הייעוץ המשפטי, שטענו כי גם מהות החקיקה וגם הליך החקיקה פגומים באופן עמוק. הקואליציה ביקשה להעביר את ההצעה כחוק לפני שהכנסת צפויה להתפזר ולצאת לפגרת בחירות ב־17 ביולי.

היועצים המשפטיים של הכנסת ולשכת היועצת המשפטית לממשלה טענו כי החקיקה מעלה שאלות חוקתיות מהותיות שנותרו ללא מענה, ובהן מטרתה והשלכותיה המשפטיות, והזהירו כי אין לקדמה לפני שהסוגיות האלה יטופלו.

הם גם מתחו ביקורת על ההחלטה להכין חוק יסוד בוועדת הכנסת ולא בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שבה חקיקה כזו נדונה בדרך כלל, ואמרו כי ההליך המואץ אינו ראוי. בהיעדר חוקה, חוקי היסוד בישראל הם בעלי המעמד המשפטי הגבוה ביותר במדינה.

ההצעה עוררה התנגדות חריפה, כשמבקריה טוענים כי מדובר בניסיון שקוף לעקוף את פסיקות בג"ץ המחייבות את גיוסם של תלמידי הישיבות החרדים, באמצעות עיגון חוקתי של לימוד התורה כדי להגן על משתמטים מגיוס מפני סנקציות והעמדה לדין.

ח"כ משה גפני מחוץ ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 3 ביוני 2026. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את כניסתו של מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, עד למתן פסק דין סופי בעתירות נגד מינויו.

בית המשפט דן בימים אלה בעתירות המבקשות לבטל את ההצבעה השנויה במחלוקת שבה נבחר ראבילו למבקר המדינה בתחילת יוני. במהלך ההצבעה, כמה חברי כנסת מהקואליציה הציגו למצלמות מחוץ לקלפי את פתק ההצבעה שעליו שמו של ראבילו, או צילמו את עצמם בווידיאו או בתמונה כשהם מצביעים עבורו בתוך הקלפי.

בדיון שהתקיים לאחרונה בבית המשפט, השופטים מתחו ביקורת חריפה על אופן ניהול ההצבעה, ורמזו כי הדרישה בחוק שלפיה הבחירה תיעשה בהצבעה חשאית הופרה. נראה כי בית המשפט נוטה להתערב בנושא, ככל הנראה באמצעות הכרזה על ביטול ההצבעה והוראה לכנסת לקיימה מחדש.

מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן אמור לסיים את תפקידו ב־3 ביולי, וראבילו היה צפוי להיכנס לתפקידו ב־4 ביולי. בית המשפט אומר כי הוא זקוק לזמן נוסף כדי לכתוב את פסק הדין, ולכן הוא מקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד עד שיוכל לפרסם את החלטתו. בית המשפט אומר כי ייתן את פסק הדין במהירות האפשרית.

היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, ממליצה כי הכנסת תתפזר ב־17 ביולי, 101 ימים לפני הבחירות, שחייבות להתקיים עד 27 באוקטובר.

לפי לוח הזמנים הזה, יום חמישי, 16 ביולי, יהיה היום האחרון של כהונת הכנסת הנוכחית לפני יציאתה לפגרת בחירות.

בצה"ל אומרים כי הם בודקים תמונה, שלפי הטענות צולמה על ידי חייל, ובה נראה לכאורה גבר פלסטיני שעיניו מכוסות והוא קשור לאלונקה.

ציוץ מ-30 ביוני 2026 בו נראה פלסטיני קשור לאלונקה

"לאחר שנערכה בדיקה מקיפה, מקור התיעוד עדיין לא זוהה. הבדיקה נמשכת", אומרים בצה"ל בתגובה לפניית זמן ישראל בנוגע לתמונה, שהופצה ברשת על ידי חשבונות אנטי־ישראליים.

"התיעוד, אם הוא אותנטי, אינו עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל ופקודותיו. אם יימצא שהוא אותנטי, הנושא יטופל בהתאם", מוסיף הצבא.

נטען כי התמונה פורסמה על ידי חייל מגדוד נצח יהודה של חטיבת כפיר במהלך פעילות בצפון רצועת עזה. עם זאת, מקור צבאי אומר כי בעקבות בדיקה, הטענה הזאת אינה מבוססת בשלב זה.

אלוף במילואים ניצן אלון, לשעבר האחראי על סוגיית החטופים, יוצא נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שטען השבוע לזכותו את השבת כל החטופים שהוחזקו בידי ארגוני הטרור ברצועת עזה, ואומר כי המלחמה הייתה יכולה להסתיים "לפחות שנה קודם לכן".

"בעזה ניהלנו מלחמה ארוכה, שהייתה יכולה להסתיים לפחות שנה קודם לכן. כשמדברים על השבת כל החטופים, צריך לזכור שכ־40 חטופים שנחטפו בחיים נהרגו בשבי, ואני לא שוכח את זה. במקרים מסוימים, בהתנהלות ובהחלטות אחרות, או במשא ומתן אחר, ייתכן שהיינו יכולים להחזיר אותם בחיים", אומר אלון בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן.

שר הביטחון ישראל כ"ץ לצד האלוף ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים. 17 בנובמבר 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

"לכן, השר סמוטריץ', שהתנגד לחלק מההסכמים בשלבים שונים, אני לא חושב שיכול לקחת קרדיט על השבת כל החטופים", הוא אומר.

"הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות כוללות מוקדמות יותר בשם אותו 'ניצחון מוחלט', שהוא למעשה כזב", מוסיף אלון, בהתייחסו לסיסמה שחזרו עליה ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברים נוספים בקואליציה במהלך המלחמה.

סמוטריץ' הצביע שוב ושוב במהלך המלחמה בת השנתיים ברצועה נגד עסקאות שהיו מביאות לשחרור החטופים מוקדם יותר מכפי ששוחררו בסופו של דבר.