"מתמטיקה, אנגלית ומחשבים", אלו שלוש התשובות הפופולריות ביותר של הורים ותלמידים בעשור האחרון לשאלה "מהם המקצועות בבית הספר שהכי חשובים לעתיד?". אפשר לאהוב את זה, מותר למחות ולהתווכח על זה, אבל המסר מהציבור לאוחזים בהגה החינוך הוא חד וברור. הציבור הישראלי מבין את העולם שאליו גדלים ילדינו כעולם חישובי, בינלאומי ודיגיטלי.

אפשר לאהוב את זה, מותר למחות ולהתווכח על זה, אבל המסר מהציבור לאוחזים בהגה החינוך הוא חד וברור. הציבור הישראלי מבין את העולם שאליו גדלים ילדינו כעולם חישובי, בינלאומי ודיגיטלי

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

התובנה הזו מקבלת כעת משנה תוקף במחקר מקיף של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. צוות המחקר של אקשטיין, חשאי, סומקין וניר נברו במאגרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לגלות מה עובדי ההייטק בישראל למדו כשהיו בבית הספר. התשובה מובהקת ולא מפתיעה, הם למדו חמש יחידות מתמטיקה, אנגלית ומחשבים ו/או פיזיקה.

יותר מזה, ההייטקיסטים נשאלו בסקר מהן המיומנויות הכי חשובות להצלחתם בעבודה. הם השיבו בברור כי היכולת לפתור בעיות מורכבות לא מוכרות בתנאים של חוסר וודאות, להשתמש בידע שלמדו כדי להתמודד עם אתגרים מהמציאות האמתית, ללמוד בעצמם בלי חשש ובמשמעת אישית גבוהה, ולתקשר ולשתף פעולה עם אחרים ושונים מהם.

כמה ומי הם בוגרי מערכת החינוך שלנו שמסיימים תיכון עם "בגרות הייטק" משוכללת שמכילה את חבילת חמש היחידות? כמה ומי הם התלמידים שרכשו כלים ובנו מיומנויות כאלו, כפי שהן נמדדות במבחן פיז"ה הבינלאומי? התשובה היא תשעה אחוזים. רק תשעה אחוזים מילדינו מוכנים לעולם החדש הזה, והם ברובם בנים למשפחות מבוססות, יהודיות, ממרכז הארץ.

אבל עכשיו כל זה עומד להשתנות. השינוי כבר החל כאשר חמישה עשר אחוזים ניגשו לחמש יחידות מתמטיקה, מחציתם תלמידות, וביניהם יותר תלמידים מהפריפריה ומהחברה הערבית. שיעור הסטודנטים ללימודי הנדסה באוניברסיטאות צמח בעקבות זאת לשנים עשר אחוזים, תודות למדיניות ממוקדת של המועצה להשכלה גבוהה.

השינוי כבר החל כש-15% ניגשו ל-5 יחידות מתמטיקה, מחציתם תלמידות, ובהם יותר מהפריפריה ומהחברה הערבית. שיעור הסטודנטים להנדסה צמח ל-12%, תודות למדיניות ממוקדת של המל"ג

גם ההייטק הישראלי התרחב בארבע השנים האחרונות מתשעה לשניים עשר אחוזים. בקרב הצעירים אחד מכל חמישה כבר עובד בהייטק. זהו שינוי כלכלי וחברתי עמוק בישראל שמרעיד את תפיסות העולם. מדובר פה בהרבה מעבר למודעות הדרושים על שלטי החוצות באיילון ולמערכוני ההייטקס של ארץ נהדרת. לנגד עינינו נרקם החלום הישראלי החדש.

הממשלה הבינה את המסר מיד. היא הגדירה עם הקמתה יעד שאפתני – חמישה עשר אחוז מהישראלים יעבדו בהייטק ומיליון מאתנו ישתמשו במיומנויות הייטק בעבודתם. הצורך במיומנויות דיגיטליות הולך ומתגבר בכל מגזרי החיים. סניפי בנק נסגרים ומוחלפים באפליקציה, משלוחי פיצה מגיעים לסף ביתנו בלחיצת כפתור וכל השירותים משתפרים ומתייעלים.

גם המסר להורים ברור. כהורים לילדים, מה אנחנו רוצים? שיהיו להם חיים טובים, שהם יגשימו את החלומות שלהם ויממשו את הפוטנציאל שטמון בהם. לשם כך הם זקוקים למורות ומורים מעולים, לחוגי העשרה ביסודי ולכיתות מצוינות כבר בחטיבת הביניים. אנחנו שואפים להעלות אותם על מסלול חמש היחידות של "בגרות הייטק", כדי שיזנקו ממנו לדרך של הצלחה.

קפיצת המדרגה הגדולה תגיע עכשיו ממשרד החינוך. השלב הבא כרוך בהתאמת תכנית הלימודים למיומנויות של פתרון בעיות מהחיים עצמם, למידה עצמאית, עבודת צוות ויכולת תקשורתית. אלו מיומנויות שדרושות במיוחד להייטק, אבל למעשה הן נחוצות לכולנו במאה העשרים ואחת. אלו צעדים שנעשים כבר במדינות אחרות ולישראל יש פוטנציאל גדול לעשות זאת היטב.

קפיצת המדרגה הגדולה תגיע עכשיו ממשרד החינוך. השלב הבא כרוך בהתאמת תכנית הלימודים למיומנויות של פתרון בעיות מהחיים עצמם, למידה עצמאית, עבודת צוות ויכולת תקשורתית

המיומנויות הללו ישולבו ב"חבילה" משודרגת של לימודי מתמטיקה יישומית, אנגלית תקשורתית, תכנות ורשתות מחשבים. עלינו לפעול ביחד כדי להנגיש את "בגרות ההייטק" לכל מי שנכונים לאתגר המצוינות, החל מחטיבת הביניים ולא רק לבנים יהודים ממרכז הארץ. כשנפתח להם את הדרך, אז לא רק שהכלכלה הישראלית תשגשג יותר, אלא גם החברה הישראלית תהיה הוגנת יותר.

אלי הורביץ הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך. הוא מכהן כחבר בוועד המנהל של "חמדע", מרכז לחינוך מדעי בת"א והיה בין מייסדיו ויוזמיו של “אבני ראשה” – המכון הישראלי למנהיגות בית-ספרית. בעבר שירת כמשנה למנכ”ל “יד הנדיב” והיה ממובילי הקמת מאגר “גיידסטאר” להגברת שקיפות עמותות בישראל. בראשית דרכו שימש עוזרו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת. הוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזה"ת, תושב העיר מודיעין ואב לארבעה (צילום:אינגריד מולר)