ההסתכלות על האחר. היא אכן חשובה מאוד, והדברים שכתבת ראויים.
אבל חוץ מהחטופים ובני משפחותיהם, יש גם את כל תושבי העוטף, הדרום ואזרחי מדינת ישראל בכלל.
מדובר כאן במליוני פנים, שצריך להסתכל עליהם, ולחשוב האם אני מחזיר אותם לאותה הנץמציאות הקשה של לפני שמחת תורה תשפ"ד ואולי אפילו חס וחלילה אל המציאות של שמחת תורה ההוא ףבעצמו.
גם אלה ראויים להתייחסות.
א. כל אשה שאינה רוצה להתגייס לתפקיד קרבי, יכולה לעשות זאת (בניגוד לגברים). זו אפליה בין נשים לגברים, והיא מוצדקת לחלוטין. לכן, גם אם כל הבנות הדתיות יתגייסו, זה לא ישנה בהכרח את הסד"כ הקרבי.
ב. לא רק צבא חשוב, יש גם דברים אחרים. בנות השירות הלאומי משרתות בבתי חולים, בגופי בטחון, בחינוך ועוד. האם כולן עושות תפקיד חשוב ? לא. האם כל מי שמתגייס לצה"ל עושה תפקיד חשוב ? גם כן לא. השאיפה היא שכמה שיותר גברים ונשים יעשו תפקידים כמה שיותר חשובים, אבל תמיד ישארו כאלה שלא
ג. הסיבה שלא היו מספיק חיילים בעוטף, אינה קשורה להסטת הכוחות לאיו"ש כמו שהיא לא קשורה לכוחות שהיו בצפון, או בבקעה מול ירדן. היתה טעות בהערכת כוונות החמאס, והיא שהביאה לדילול הכוחות. אחרי שהתבררה הטעות, יש מספיק כוחות גם בעזה, גם בצפון וגם באיו"ש.
פרויקט מנהטן, שהוליד את פצצת האטום, היה אולי האתגר המדעי והלוגיסטי הגדול בהיסטוריה האנושית, והוא משמש עד היום כמודל הקלאסי לפתרון בעיות הנדסיות רחבות-היקף.
הפרויקט דרש ריכוז חסר תקדים של משאבים ומוחות מזהירים, אך הוא פעל בתוך מערכת סגורה המצייתת לחוקי פיזיקה קבועים מראש. חומר בקיע אינו מפתח אסטרטגיית-נגד, ומשוואות מתמטיות אינן משנות את טבען כדי להתחמק מפיצוח. לכן, מנקודת מבט מערכתית נחשבת משימה מסוג זה כבעיה "מסובכת" (Complicated). הבחנה זו מעוגנת בתורת המערכות ובמודל קינבין (Cynefin), מסגרת תפיסתית שפותחה בשנת 1999 על ידי דייב סנודן כדי לסייע לארגונים, סוכנויות מודיעין וממסדים ביטחוניים לנווט בתנאי אי-ודאות.
השגריר בדימוס אילן מור שרת במיגוון תפקידים במשרד החוץ, כולל בתפקיד של שגריר בהונגריה ובקרואטיה, וכיהן כציר המדיני בשגרירויות ישראל בבייג'ינג ובברלין.
על רקע סערת מינויו של מקורבו של ראש הממשלה, רומן גופמן, לראש המוסד, מן הראוי לקרוא את "הודעה גורלית – מאחורי מבצע הביפרים הנועז" מאת אדם פיין – שם מומצא.
מבצע הביפרים עצר את נשימתו של העולם כולו מול הגאונות, היוזמה והתושייה של המוסד, אשר לקח כלי קשר בנאלי כמו ביפר והפך אותו לכלי נשק שובר שוויון.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"האם חלילה, יתברר שזו אכן הייתה שירת הברבור, והמוסד המפואר ילך בדרכה של המשטרה העלובה – כאשר למרבה הפלצות, אנו כבר רואים סימני קריסה גם של שב"כ? "
פנחס, לא שב"כ או מוסד או משטרה. זו שירת הברבור של כל המדינה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם




























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם