במשך שבוע שלם חשבתי על השלט שאביא להפגנה במוצ"ש בקפלן. במשך כל השבוע המלים הראשונות שתכננתי לכתוב היו "די לאשליות".

כשראיתי בטוויטר לא מזמן ש"אחים לנשק" מגייסים כסף כדי להעלות עוד קמפיין חוצות נגד בנימין נתניהו, המלים בשלט שלי התחלפו ל"די לקמפיינים".

חנן כהן הוא מפגין סדרתי - רוטשילד, כיכר גורן, בלפור וקפלן (בינתיים). פעיל אינטרנט ותיק - אתר שתי"ל, לא רלוונטי ותולדות הדיגיטל בישראל. חבר הקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש.

בפוסט קודם טענתי שהתנגדות נחושה היא לא מלחמת אזרחים וקראתי למאבק נחוש ולא אלים. כאן חיברתי תרחיש אפשרי למאבק:

בוקר אחד יצאו לוחמי 73' לקרב האחרון של חייהם וגייסו אליו את כל המדינה. הם יצאו ברגל מביתם לירושלים. מחיפה, נתניה, הרצליה, תל אביב, מבשרת, ראשון לציון, באר שבע, אשדוד, דימונה, מהקיבוצים ומהמושבים.

חנן כהן הוא מפגין סדרתי - רוטשילד, כיכר גורן, בלפור וקפלן (בינתיים). פעיל אינטרנט ותיק - אתר שתי"ל, לא רלוונטי ותולדות הדיגיטל בישראל. חבר הקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש.

מספר ימים לאחר השבעה באוקטובר הבנתי שבנימין נתניהו לא יחזיר את החטופים ושכל ניסיון לפנות אל המצפון שלו ינחל כישלון. כאשר חזרו ההפגנות והעצרות, הכנתי שלט שעליו כתבתי "לביבי אין מצפון" והתחלתי להסתובב איתו בהפגנות.

בעצרת בכיכר החטופים ביקשו ממני להוריד את השלט כי "אנחנו לא פוליטיים", אז עברתי איתו לקפלן.

חנן כהן הוא מפגין סדרתי - רוטשילד, כיכר גורן, בלפור וקפלן (בינתיים). פעיל אינטרנט ותיק - אתר שתי"ל, לא רלוונטי ותולדות הדיגיטל בישראל. חבר הקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש.

בתחקיר שפרסם הניו יורק טיימס לפני כשבוע, "כך הפכה ישראל את במת האירוויזיון לכלי של עוצמה רכה", ההצלחה של ישראל בהצבעת הקהל באירוויזיון 2025 מוצגת כתוצאה חריגה שדורשת הסבר.

במיוחד 33 האחוזים שקיבלה יובל רפאל בהצבעה הציבורית בספרד, מדינה שדעת הקהל בה עוינת עמוקות לממשלת ישראל. ההסבר שמציע העיתון: קמפיין השפעה מתואם של ממשלת ישראל.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

מקווה שהיה לכם שבועות חגיגי, עד כמה שניתן; זהו החג האהוב עליי מאז הגעתי לישראל בשנות השמונים. עם זאת, ארבעה עשורים הם בהחלט מספיק זמן כדי להבחין בין המנהגים החביבים לבין העיקר: איכות הסביבה של ארצנו.

גם השנה הקפדתי לסייר בעמק יזרעאל בעונת הקציר ואף להגיע למופע מחול מסורתי. עשיתי זאת מתוך הבנה כי כאשר מתמודדים עם חוסר יציבות אזורית מתמשכת, קשה לפנות זמן ואנרגיות לנושאים אחרים. הרי גחלי הסיפור של איראן ולבנון עדיין לוחשות.

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי.

פעם בשבוע אני ממלא לוטו באינטרנט. השבוע הפרס הראשון בלוטו עומד על שלושים מיליון שקל, מה שאומר שלמי שממלא דאבל לוטו הפרס הראשון עשוי להגיע לששים מיליון.

ריבונו של עולם, מה אעשה בכל הכסף הזה אם חלילה אזכה בפרס הראשון?

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.