דמיינו לכם חייזרית שנשלחת בחשאי אל כדור הארץ אחת לחצי מאה על מנת לדווח על החיים האנושיים שמתקיימים על כוכב הלכת. מה היא עשויה לספר לעמיתיה החוצנים על 2024?
קודם כל, לפני צאתה לדרך, היא תעבור על הדוחות הקודמים שלה ותבחין בכמה דברים. ב-1974, המעצמה הדמוקרטית המובילה בעולם, ארצות הברית, חוותה נסיגה גאופוליטית ואי-סדר פנימי, ואילו ברית המועצות נראתה חזקה יותר ויותר. כלכלתה של סין, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, הייתה בקושי מעל רף הקיום, ומצבה של המדינה השנייה בגודלה, הודו, לא היה טוב הרבה יותר.
הכלכלה העולמית סבלה הן מאינפלציה והן מצמיחה איטית. מלחמות או איומים למלחמות – הן מלחמות אזרחים והן בין מדינות – נכחו בכל חלק של העולם. ארמגדון גרעיני ריחף כמו חרב דמוקלס מעל כדור הארץ.
ולמרות כל זאת, הדוח של 1974 היה לא ספק אופטימי בהשוואה לזה של 1924. מלחמת עולם מחרידה אחת הסתיימה, וזרעה את הזרעים לאחת נוספת, רצחנית אף יותר. האימפריאליזם עיצב את הסדר הבינלאומי ושיעור משמעותי מאוכלוסיית העולם נשלט או נוצל על ידי בירות אירופיות במרחק אלפי קילומטרים. שפל כלכלי חריף הסתיים זה עתה, אבל בישר קריסה כלכלית הרסנית יותר כמה שנים לאחר מכן. גזענות, מיזוגניה ואי-סובלנות היו הנורמה.
וגם זה היה גן עדן לעומת הדוח של 1874, שלפיו תוחלת החיים בעולם עמדה על 30 שנה, ורק מעטים מהאנשים שחיו אז לא חוו בשלב כלשהו בחייהם אלימות אישית וקהילתית, מחלה קטלנית, שלטון וממשל כושלים ואיומי רעב ואסון. למעשה, כל דוח היה קשה יותר מזה שבא חצי מאה אחריו.
מהפרספקטיבה ההיסטורית הזאת, ב-2024 החייזרית הייתה יכולה לשלוח הביתה דוח זוהר. הרעב והבערות הצטמצמו בצורה דרמטית, ותוחלת החיים גדלה ביותר מפי שניים במאה האחרונה. נוצרו ממדי עושר בל יתוארו; כמויות מידע מדהימות זמינות לאנשים מן השורה באופן מיידי; וטכנולוגיות עבודה וטכנולוגיות מצילות חיים חדשות נוצרות מדי יום.
אירועים של רצח עם הם נדירים; סובלנות, ולא דעות קדומות, היא נורמה רווחת יותר ויותר; הקולוניאליזם הרשמי הושלך לפח האשפה של ההיסטוריה; ומיתון כלכלי אינו צפוי להפוך לשפל משתק.
והכי חשוב, התמריצים שהיו למדינות לגייס את החברות שלהן למלחמות כיבוש כוללות – אולי ההיבט הנפוץ והמפחיד ביותר של הפוליטיקה העולמית בדוחות העבר שלה – כמעט נעלמו.
ההצלחה ביצירת עולם משגשג, עתיר מידע ובטוח יותר עבור האנושות יצרה מערכת חדשה של אתגרים על כדור הארץ אשר, אם לא ייפתרו, מאיימים באסון גדול אם לא בהכחדת האנושות
בקצרה, העולם עשה התקדמות בל תתואר בהתמודדות עם אתגרי המחסור שהטרידו את האנושות במשך אלפי שנים והיו אחד המניעים העיקריים למלחמות כוללות לצורך ביזה, התרחבות אימפריאלית וכיבושים.
אבל ההצלחה ביצירת עולם משגשג, עתיר מידע ובטוח יותר עבור האנושות יצרה באופן בלתי צפוי מערכת חדשה של אתגרים על כדור הארץ אשר, אם לא ייפתרו, מאיימים באסון גדול אם לא בהכחדת האנושות.
ההתקדמות המדהימה ביצירת רמות דמיוניות של עושר, מידע וביטחון יצרה בעיות חדשות, מטרידות יותר ואולי אף מסוכנות יותר – בעיות השפע; אתגרים בלתי צפויים שעלולים להיות הרי אסון, אשר נוצרו, באופן אירוני, על ידי מאמציה המרשימים של האנושות למנוע מחסור.
חמש מהפכות
חמש תמורות מהפכניות מילאו תפקיד מרכזי ביצירת עידן השפע הנוכחי שלנו. ראשית, צמצום דמוגרפי רצוני בלתי צפוי התחולל בעולם המפותח, שבו שיעורי הילודה צונחים בעוד תוחלת החיים עולה בצורה ניכרת; עם עליית הגיל החציוני וירידה בגידול האוכלוסייה פוחת הצורך בכיבוש שטחים חדשים.
שנית, התרחשה מהפכה כלכלית-טכנולוגית ששיפרה בצורה ניכרת את התוצרת החקלאית ואת זמינות המזון, הגבירה בצורה דרמטית את הפריון התעשייתי ושינתה את הקפיטליזם הפיננסי, תוך שיפור התחבורה, הדיור והבריאות ויצירת שפע דלק נגיש ובר השגה.
חמש תמורות מהפכניות מילאו תפקיד מרכזי ביצירת עידן השפע הנוכחי וחברו יחדיו לצמצום איום הרעב, המחלות והסבל שידעה האנושות, תוך הגדלה משמעותית של העושר העולמי
שלישית, התחוללה מהפכת מידע, שבה אוריינות רחבה ושינויים טכנולוגיים הגבירו בצורה משמעותית את כמות הגישה לידע על העולם.
רביעית, מנהיגי העולם המפותח יצרו מוסדות ופרקטיקות שלטון שיצרו יציבות פנימית ורווחה חברתית-כלכלית גדולות הרבה יותר, התגברו על מצבי שפל גדולים וסיפקו ביטחון אישי וקולקטיבי מוגבר, תוך יצירת סדר פוליטי שהעריך סדר, ריבונות, ועם הזמן – זכויות אדם.
לבסוף, יכולות צבאיות פורצות דרך, ובייחוד נשק תרמו-גרעיני, הגדילו בצורה בלתי כדאית את העלויות והסיכונים שבמלחמות כיבושים בין מעצמות גדולות.
כל המהפכות הללו חברו יחדיו לצמצום איום הרעב, המחלות והסבל שידע הניסיון האנושי זה שנים, תוך הגדלה משמעותית של העושר והמידע הכוללים והחלשת מניעי הליבה להתרחבות טריטוריאלית, דבר ששיפר לאין ערוך את איכות החיים בעולם המפותח. אוכלוסיות התייצבו והזדקנו; מזון, משאבים ושווקים הפכו מצויים בשפע; ונוצרה התפוצצות של מידע בלתי אמצעי.
אז מהן בדיוק בעיות השפע? הסדר העולמי הנוכחי מייצר תפוקה חומרית אדירה, שנוצרת על ידי חילופים עולמיים הולכים וגדלים, אך סוגיית חלוקתה ההוגנת בקרב ובין אוכלוסיות שנויה במחלוקת.
השגשוג האדיר של האנושות הוליד סכנות חמורות לאסונות אקלים, אקולוגיה, הגירה ובריאות. טכנולוגיות חדשות פתרו אינספור בעיות, אך בד בבד יצרו בעיות חדשות ומפחידות
השגשוג האדיר הזה, שנוצר על ידי מיומנויות הסחר והתעשייה המתפתחות, הוליד סכנות חמורות לאסונות אקלים, אקולוגיה, הגירה ובריאות הציבור. טכנולוגיות חדשות, שפותחו בעיקר במגזר הפרטי, פתרו אינספור בעיות, אך בד בבד יצרו בעיות חדשות ומפחידות.
באופן מפתיע, כמויות נתונים ומידע בלתי מוגבלות, שכבר אינן מתווכות על ידי מוסדות מסורתיים, מולידות סכנות שונות אך מפחידות באותה מידה כמו מידע מועט הנשלט על ידי מוסדות הדת או על ידי המדינה.
בעיות השפע
כפי שמראים ג'ונתן ס' בלייק וניל גילמן בספרם החדש, "Children of a Modest Star" ("ילדים של כוכב צנוע"), רשימת האיומים שיצר השפע על רווחתם של בני האדם, על חייהם ועל כדור הארץ עצמו היא מבהילה:
"שינוי האקלים, מגפות, עמידות גוברת לאנטיביוטיקה, אובדן המגוון הביולוגי, הידלדלות האוזון הסטרטוספרי, עומס האירוסולים האטמוספריים, פסולת חלל, שיבושים גנטיים אנתרופוגניים, ירידה בבריאות הקרקע, שיבוש מחזורי החנקן והזרחן, דלדול המים המתוקים, החמצת האוקיינוסים, הפלסטיק באוקיינוסים – ואולי אפילו הופעתן של טכנולוגיות בעלות פוטנציאל הארצה כמו הנדסת ביוטכנולוגיה ובינה מלאכותית".
רשימת האיומים שיצר השפע מבהילה: שינוי האקלים, מגפות, עמידות גוברת לאנטיביוטיקה, פסולת חלל, שיבושים גנטיים, החמצת האוקיינוסים ואולי אפילו בינה מלאכותית
מאפיין מרכזי של עידן השפע הוא היכולת הבלתי רגילה להעביר כמויות אדירות של רעיונות, כסף, סחורות ובעיקר אנשים מסביב לעולם במהירות, ללא קשר לגבולות ולטריטוריה.
אולם המהפכה הזאת ביכולת השילוח אינה פשוט מאפשרת לאזרחים ולמוצרים טובים לנוע מסביב לעולם: סוכנים בלתי רצויים – החל בפתוגנים, עבור בטרוריסטים וכלה ברעיונות רעים – יכולים גם הם לנוע הרבה יותר מהר וללא מאמץ, דבר שיש לו פעמים רבות השלכות הרסניות.
גם הציפיות גדלו משמעותית, אבל לא התגשמו. בשעה שעידן השפע מקדם סובלנות ואינדיווידואליות רדיקלית, הוא גם מערער את הלכידות החברתית ומחליש את תחושת שותפות המטרה הדרושה כדי להתמודד עם האתגרים הללו.
נורמות ומוסדות שלטון שפותחו כדי למנוע מחסור התגלו כבלתי מתאימים להתמודדות עם האתגרים של זמננו, מה שהוביל למשבר של לגיטימיות פוליטית ועודד קיטוב.
בעידן שבו אין הרבה היגיון באימפריות, ביזה וכיבושים, מדוע המעצמות המובילות בעולם מתמקדות בנושאים שהדהדו בעולם המחסור, ואינן נותנות מענה מספק לסוגיות הדוחקות שנוצרו על ידי עולם השפע?
בעידן של שפע, שבו אין הרבה היגיון באימפריות, ביזה וכיבושים, כיצד עלינו להבין את התהפוכות הנוכחיות בפוליטיקה העולמית, שבאות לידי ביטוי בזוועות המתרחשות במזרח התיכון, בפלישה האלימה של רוסיה לאוקראינה ובמתיחות הגוברת בין שתי המדינות החזקות ביותר בעולם, סין וארצות הברית?
מדוע המעצמות המובילות מתמקדות לכאורה בנושאים שהדהדו בעולם המחסור, בייחוד יריבות בין מעצמות גדולות ומלחמות, ואינן נותנות מענה מספק לסוגיות הדוחקות שנוצרו על ידי עולם השפע?
![מלחמת ארה"ב-סין. אילוסטרציה (צילום: iStock)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/11/iStock-1215715673.jpg "מלחמת ארה"ב-סין. אילוסטרציה (צילום: iStock)")
הנחות יסוד מיושנות
הסיבות לכך רבות, אך שלוש בולטות במיוחד. ראשית, הפלישה של רוסיה לאוקראינה ב-2022 היא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, וחושפת את הסכנות שבהחלטות אסטרטגיות המבוססות על הנחות מיושנות ביחס לכיבושים.
מנקודת המבט של האינטרס הלאומי הצר, ברצון לשלוט בדונבס היה היגיון מסוים ב-1900, כאשר הפחם השופע שלו, החיטה, ההגנה לעומק והאוכלוסייה הצייתנית הוסיפו לכוחה של רוסיה בעולם שעוצב על ידי מחסור, ובו אימפריאליזם וכיבושים היו הנורמה.
הפלישה של רוסיה לאוקראינה – והמלחמות של ארה"ב במזרח התיכון לאחר 11 בספטמבר – חושפות את הסכנות שבקבלת החלטות אסטרטגיות המבוססות על הנחות מיושנות
היום, בעידן שבו מזון ואוכל זמינים בזול ובשפע מבחינה היסטורית, האדמה פחות בעלת ערך, שטחים כבושים קשים הרבה יותר להכנעה, אסטרטגיות גדולות חלופיות הן הרבה יותר מבטיחות, והעולם מזועזע מהפרת נורמות של ריבונות וזכויות אדם בידי רוסיה ונכון להעניש אותה על כך, הרי אפילו כיבוש מוצלח של אוקראינה לא היה צפוי להפוך את רוסיה לחזקה יותר בטווח הארוך.
ישנם הבדלים חשובים רבים בין המלחמות ההרסניות שניהלה ארצות הברית אחרי ה-11 בספטמבר במזרח התיכון הגדול לבין הפלישה הרוסית לאוקראינה. אולם שתיהן משקפות החלטות אסטרטגיות גרועות המבוססות על קריאה שגויה באופן עמוק של אופי הכוח ושל התמריצים המניעים את המערכת הבינלאומית העכשווית, חוסר הבנה של הקושי המוגבר ושל התמורה המופחתת שבשימוש בכוח לכיבוש שטחים או להכנעת אוכלוסיות שאינן משתפות פעולה בעידן השפע.
שנית, חשוב להכיר בכך שישנן סיבות רבות למלחמות ולסכסוכים לבד מביזה ומכיבושים אימפריאליים. בפרט, עלינו להבחין בין כיבוש אימפריאלי מימים עברו – או דחף יקר ולעיתים קרובות חסר גבולות להוספת שטחים ומושבות – לבין סיפוח שטחים היסטוריים, או הרצון המוגבל של מדינה לתבוע לעצמה בחזרה שטחים שהיא מאמינה כי אבדו לה בצורה בלתי הוגנת.
המקומות המסוכנים ביותר בעולם – קשמיר, חצי האי הקוריאני, המזרח התיכון ומצר טייוואן – הם לעיתים קרובות מדינות שמוכנות להילחם, במחיר גבוה, על מנת להשיב לעצמן שטחים ששייכים להן בעיניהן באופן טבעי והיסטורי. הגם שאולי הם נראים דומים, כיבוש אימפריאלי וסיפוח שטחים היסטוריים מוּנעים מגורמים ומכוחות שונים בצורה משמעותית, מעוצבים על ידי חישובי עלות-תועלת שונים ודורשים תגובות אסטרטגיות שונות.
המקומות המסוכנים ביותר בעולם הם לעיתים קרובות מדינות שמוכנות להילחם, במחיר גבוה, על מנת להשיב לעצמן שטחים ששייכים להן בעיניהן באופן טבעי והיסטורי
השאלה אם השאיפה של סין להשתלט על טייוואן היא דוגמה לרצון בסיפוח שטחים היסטוריים או בשליטה עולמית היא שאלה קריטית. אבל תהיה אשר תהיה המטרה הסופית של סין, הנסיבות המשתנות שמייצר עידן השפע הופכות את חזרתה של אימפריה אירו-אסייתית המתפשטת ללא הרף, בדומה לצרפת של נפוליאון, לגרמניה הנאצית, ליפן האימפריאלית או לברית המועצות של סטאלין, לבלתי סבירה.
בשונה ממדינות ומאימפריות בעידן המחסור, לסין אין סיבה לפחד מפני כובש זר, והיא אף לא תוכל, גם אם תרצה בכך, לפלוש, לכבוש ולהשתלט בקלות על שכנות כמו הודו, יפן ומדינות דרום-מזרח אסיה, בייחוד אם השתלטות עתידית מוצלחת על טייוואן תביא למאזן צבאי ולהפצת נשק גרעיני ברחבי האזור.
בעידן השפע, סין עשויה לגלות במהרה שיחס העלות-תועלת של כיבוש שטחים השתנה מאוד במאה השנים האחרונות. גם אם בייג'ין תרצה לצאת למסע כיבושים אימפריאלי, קשה לדמיין כיצד תצליח לעשות זאת, ואם תנסה, היא תסתכן בתבוסתה ובקריסתה שלה.
לבסוף, פעמים רבות נדרש זמן מה – לעיתים עשורים – לאנשים, למוסדות ולמדינות להבין שהסביבה והנסיבות שלהם השתנו ולעדכן בהתאם את ההנחות, את העדשות המושגיות ואת הפרקטיקות הפוליטיות שלהם.
אלפי שנים של כיבושים, אימפריאליזם ומהפכות אלימות – ומוסדות שלטון שנבנו כדי להתמודד עם המשברים הללו – הותירו צלקות עמוקות והנחות שלא אותגרו, ומדינות, מנהיגים ואוכלוסיות איחרו להבין את השינויים העמוקים במציאויות הדמוגרפית, הטכנולוגית, הכלכלית והחברתית-תרבותית שתרמו רבות לריסון המחסור בעודם מקדמים את בעיות השפע.
אלפי שנים של כיבושים, אימפריאליזם ומהפכות אלימות הותירו צלקות עמוקות והנחות שלא אותגרו, ומדינות, מנהיגים ואוכלוסיות איחרו להבין את השינויים העמוקים האלו
קוצר הראייה הזה עלול לגבות מחיר כבד. המנהיגים של היום אולי חולקים את מאפייניהם של קודמיהם הטרגיים ערב מלחמת העולם הראשונה.
לנוכח עולם המשתנה במהירות ותופעות גלובליות שהם אינם מבינים, הם חוזרים לאמונותיהם הישנות, שאינן מדוברות ולעיתים קרובות גם אינן נבחנות, ביחס לאופן שבו העולם אמור לעבוד, בניגוד לניסיון להבין טוב יותר כיצד העולם עובד בפועל.
מחיר הכישלון
מפחידות ככל שיהיו בעיות המחסור וההתנהגויות הגאופוליטיות שהן גוררות, לפחות הן מוכרות. מעצמות מובילות והמנהיגים והמוסדות שלהן מבינים כיצד לשחק את משחק המעצמה הגדולה הפוליטי ששלט בעבר. בעיות השפע, והפתרונות הדרושים, אינם מוכרים, מבלבלים ומטרידים.
ועדיין, כוכב לכת נמס, הגירות המוניות, מגפה נוספת וקטלנית עוד יותר, טכנולוגיות חדשות ומערערות והגידולים הממאירים של חוסר השוויון, הקיטוב העמוק והפיצול והניכור החברתיים-תרבותיים מאיימים על ארצות הברית ועל כדור הארץ הרבה יותר מאשר ההגמון האירו-אסייתי התעשייתי שהתרחב במחצית הראשונה של המאה העשרים.
המין האנושי לעולם אינו בוחר בדרך הקלה, ובהתחשב בסיכונים, הוא עלול לפשל בקלות – לפתוח במלחמת עולם שלישית או להיות בלתי ערוך למגפה קטלנית יותר מהקורונה, לבינה מלאכותית בלתי מרוסנת או להשלכות הקטלניות של משבר האקלים
כיצד ידידתנו החייזרית תסיים את הדוח שלה? היא תצביע על כך שהמוסדות, הפרקטיקות, התיאוריות והפוליטיקות שהצליחו לרסן את המחסור – וששולטים בשיח העכשווי – אינם מתאימים, למרבה הצער, להתמודדות עם בעיות השפע.
יודגש מחירו של הכישלון לעדכן את הנחות הליבה, שלרוב אינן מדוברות, על האופן שבו העולם עובד ועל מה שחשוב, וכן שההיערכות למלחמה הקודמת עלולה להביא אותה על כדור הארץ באופן טרגי ומיותר.
הדוח שלה יוכיח את ההוגים והמדינאים של 2024 על החזרה הכפייתית שלהם ליריבות בין מעצמות גדולות כדי לשלוט באוקיינוסים וביבשה, אשר, אם בעיות השפע לא יטופלו, עלולים לגווע ולהיות בלתי ראויים למגורים בתוך זמן לא רב.
בניגוד לידידיה הארציים, הביקורים בכדור הארץ אחת לחצי מאה עוררו בה אופטימיות. המין האנושי לעולם אינו בוחר בדרך הקלה, ובהתחשב בסיכונים, הוא עלול לפשל בקלות – לפתוח במלחמת עולם שלישית או להיות בלתי ערוך למגפה קטלנית יותר מהקורונה, לבינה מלאכותית בלתי מרוסנת או להשלכות הקטלניות של משבר האקלים.
היא מזכירה לעצמה, ומייחלת שגם תושבי כוכב הלכת הזה יזכרו, שמעטים ממי שחיו ב-1974, ב-1924 או ב-1824 יכלו לדמיין את ההתקדמות המדהימה שעשו מאז תושבי הכדור. דבר זה, אולי בניגוד לקול ההיגיון שלה, נותן לה תקווה שהיא תזכה לבקר בו גם ב-2074 ולהתפעל ממנו שוב.
פרנסיס ג'יי גאווין הוא פרופסור מכובד על שם ג'ובאני אניילי ומנהל מרכז הנרי א' קיסינג'ר לעניינים בינלאומיים באוניברסיטת SAIS – ג'ון הופקינס. מאמר זה עובד מתוך ספרו האחרון, The Taming of Scarcity and the Problems of Plenty: Rethinking International Relations and American Grand Strategy in a New Era
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו