דיפלומטיה ישראלית: סיפור התנקשות

בנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL
בנימין נתניהו

מספרים שלפני כ-170 שנים, כשבמשרד החוץ הבריטי התקבלה טלגרמה ראשונה, אמר הלורד פלמרסטון, שעמד במשך שנים רבות בראש מערך החוץ הבריטי: "הגיע קץ הדיפלומטיה!" הטכנולוגיה החדישה נראתה אז כה פורצת דרך, עד שפלמרסטון סבר כי בעקבות חשיפתה לא יהיה צורך יותר במשרד החוץ.

מאז, הטכנולוגיה המשיכה להתפתח ולהפתיע, אבל האנושות לא נפטרה מרופאים, מורים, עורכי הדין וכמובן גם לא מהדיפלומטים. לא המציאו בינתיים שום תחליף לקשר האישי, ליכולת האנליטית, להשכלה מצוינת ולאופקים רחבים שמאפשרים לדיפלומט להכיר את המדינה בה הוא או היא משרתים.

דיפלומטים מנוסים ומשכילים יכולים למנוע מלחמות, לסייע במציאת פתרונות בסכסוכים, למנוע התקררות יחסים בין מדינות, ואף לשנות את דעתן של האליטות המקומיות בעניינים כאלה ואחרים.

עם זאת, גם בישראל של היום יש מי שחושב שטכנולוגיה יכולה לייצר קיצורי דרך בתהליכים דיפלומטיים. הרי במאה ה-21 – כאשר טראמפ, פוטין ונתניהו משוחחים מדי כמה שבועות ישירות בטלפון – אנשי משרד החוץ הם קודם כל אנשי מכירות שצריכים לדאוג לכלכלה, כי למדיניות ידאגו כבר הקדקודים עצמם.

הרפורמה במשרד שיוזם שר החוץ הטרי, ישראל כ"ץ, צפויה למדוד את הישגיו של משרד החוץ קודם כל לפי הקריטריון הכלכלי, והיא לא באה יש מאין. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מי שעד לא מזמן מילא את תפקיד שר החוץ, מאמין שצריך לגייס לקורס הצוערים הרבה יותר אנשים עם הבנה בכלכלה.

"אם הייתי יכול לעשות משהו אחד במשרד החוץ זה לבחור את הדיפלומטים שלנו לפי זה שיבינו מה זה כלכלה, מה זה כלכלת שוק, מה זה חברות… השינוי הזה עדיין לא קורה", אמר נתניהו השבוע בשיחה סגורה עם חניכי המכללה לביטחון לאומי.

לתפיסתם של נתניהו וכ"ץ, קשרים בין מדינות מושתתים בראש ובראשונה על העניין הכלכלי. לראייה מביא נתניהו את הנתון הבא: "אנחנו מרחיבים את היחסים של ישראל, יש לנו יחסים דיפלומטים עם 160 מדינות, כולל מדינות מוסלמיות גדולות – קזחסטן, אזרבייג'ן ועוד כמה ענקיות. כשאני הייתי באו"ם זה היה 80. למה? טכנולוגיה אזרחית, טכנולוגיה צבאית, מודיעין. הם רוצים, ולכן זה עובד".

גם נתניהו וגם כ"ץ מאמינים שתנופה בסחר חוץ יכולה לבוא במקום קירבה אידאולוגית, ושעסקות גדולות – גם אם חד-פעמיות – יכולות להחליף את הרקמה העדינה הנשזרת במשך זמן רב של ניהול יחסים דיפלומטיים קרובים.

האמונה התמימה בכך שהכלכלה לבדה יכולה להחזיק מים, ולקדם בריתות ושותפויות אסטרטגיות בין העמים והמדינות, מתעלמת מכמה עובדות שנתניהו שוכח לציין.

בשנים שחלפו בין התקופה שבה שירת נתניהו במשרד החוץ בשנות ה-80 לבין ימנו אלה, קרו עוד כמה דברים, כגון נפילת הגוש הסובייטי, השינוי האסטרטגי ביחס למדינות ערב וישראל שחל באפריקה, הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1993 ועוד כמה אירועים שהובילו לשינוי מדיניות.

בזכות הסכמי אוסלו, למשל, שודרגו היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי באופן משמעותי. ועוגנו בתהליך ברצלונה, שהביא לעליית מדרגה משמעותית בקשרים המסחריים, האקדמיים והתרבותיים בין ישראל לאיחוד, וקידם פיתוח קשרים נוספים עם מדינות בעולם הערבי.

ספק רב אם ישראל היתה יכולה להגיע ליחסים טובים יותר עם האיחוד רק בזכות התובנות הכלכליות של הסגל הדיפלומטי בבירות האירופיות, וללא שינוי משמעותי במדיניות שלה.

למרות החשיבות של התהליכים הכלכליים על חיינו, לא רק הם מניעים את גלגלי הדיפלומטיה הבינלאומית. האם נספח כלכלי יכול להשפיע על ההחלטה של חברי הפרלמנטים באירופה או באמריקה הלטינית בסוגיות הרות גורל לישראל, כמו למשל סיווג ארגוני טרור או מכירת נשק למדינות תומכות טרור?

האם המניע הכלכלי והעניין בחדשנות הישראלית יכול לגרום למדינות שמסרבות לנרמל את היחסים עם ישראל לשנות את עמדתן? התשובה לשאלות הללו היא ברורה: המניע המדיני הוא זה שסולל על פי רוב את הדרך למניע כלכלי, ולא להפך.

מותר וצריך לדבר על רפורמות במשרדי הממשלה, לרבות משרד החוץ. אך אי אפשר לפגוע אנושות במשרד החוץ ובאנשיו, לגרוע מסמכויותיהם, לקצץ בשכרם ובתקצוב הנציגויות הישראליות בחו"ל, ובמקביל לדרוש מהמשרד ואנשיו לספק תוצאות אחרות.

הבעיה הנוכחית של משרד החוץ עמוקה יותר ממחסור בתקציבים. השינוי שעליו מדברים נתניהו וכ"ץ הוא שינוי אידאולוגי עצום, שלא תואם את רוח משרד החוץ ואת היסודות שהניחו אבא אבן ויורשיו לפעילותו, וגם לא את המציאות שבה פועלים הדיפלומטים הישראלים בחו"ל.

בינתיים, שגרירים ותיקים יפרשו, אחרים יעזבו בגלל התנאים הירודים וחוסר ההשפעה על עיצוב מדיניות, והדור החדש שיגדל ויימדד בעיקר על פי תפוקות כלכליות כבר יהיה שונה בתכלית. ראש הממשלה ושר החוץ צריכים לשנות כיוון ולסלול מדיניות אחרת. אחרת, הנזק לדיפלומטיה הישראלית עלול להיות ארוך טווח וקשה מנשוא.

קסניה סבטלובה היא מנכ"לית עמותת ROPES לשיתוף פעולה אזורי ועמיתת מחקר במכון ATLANTIC COUNCIL בוושינגטון, לשעבר חברת כנסת מטעם מפלגת התנועה ומומחית לענייני מזרח התיכון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 646 מילים
כל הזמן // יום שישי, 18 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קונגרס החמין הראשון

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: כשעם רדוף וגלותי ניסה להגדיר את המטבח הישראלי, בלי להזכיר את המילים "גטו" או "ערבי", ושכח את התבלין העיקרי - קמצוץ מתבקש של הומור יהודי

עוד 1,861 מילים
היום ה־651 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

צה״ל יירט טיל מתימן - אזעקות נשמעו במרכז ובירושלים

גורם ישראלי בכיר: חמאס גורר רגליים במהלך המו״מ - ספק לגבי רצינותו; דיווח: נשקלת הוצאת משלחת בכירה לדוחה ● דיווח: ראש המוסד ביקש סיוע אמריקאי לטרנספר של פלסטינים מעזה ללוב, אינדונזיה ואתיופיה ● בג״ץ: פיטורי היועמ״שית לא יהיו בתוקף עד לביקורת שיפוטית ● נתניהו אמר לאפיפיור כי ישראל וחמאס מתקרבות להסכם; השניים שוחחו על רקע הפגיעה בכנסייה בעזה

עוד 32 עדכונים
אמיר בן-דוד

בספרו "דברים שבעל-פה", עמוס עוז מפחד מ"מחלת השחזרת"

בחודש דצמבר הקרוב ימלאו שבע שנים למותו של עמוס עוז על סף גיל שמונים. מאז קולו חסר כאן מאוד והוא חסר במיוחד מאז ה-7 באוקטובר. בראש מהדהדת השאלה: מה הוא היה אומר על אירועי האימים?

האם עוז היה משכיל להראות לנו איזשהו אור בקצה המנהרה? אולי אפשר להקיש משהו על תגובותיו המשוערות לפי ספרו "דברים שבעל פה", שיצא לאור לאחרונה בהוצאת "כתר".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,040 מילים

ביקורו של שגריר ארה"ב האקבי באולם משפט תיקי האלפים, והמסר הפומבי שלפיו נתניהו "אינו זוכה ליחס הוגן", מהווים פגיעה חמורה בריבונותה ובעצמאותה של מדינת ישראל ● אם יסתבר שמדובר במהלך מתואם שבו מעורב גם ראש הממשלה, ולא ביוזמה פרטית של טראמפ, קיים חשד לשורת עבירות פליליות – שהפחותה בהן היא מרמה והפרת אמונים ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-3 תגובות

למקרה שפיספסת

רן גורן במשל ארוטי על החברה הישראלית השסועה

פני החברה הישראלית העכשווית והשסועה, על הסוגיות החברתיות, הדתיות והפוליטיות הבוערות שבה, נשקפים בבירור ובהרחבה בספרו הרביעי של רן גורן, "קוראלס" (הוצאת ספרי ניב, 2025), מה שהופך את הספר כה אקטואלי.

הספר אמנם מגולל פרשיות אהבה ויחסים רומנטיים, מהולים בתאווה, חרטה וכיסופים בין הגיבור שי מרחב, איש שב"כ בעברו ועורך דין במקצועו, לבין ארבע אהובות, אלא שאלה הם רק באי כוח של זרמי עומק בחברה הישראלית.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 790 מילים

המשחק הכפול של ש"ס

ש"ס לא רוצה לצאת מהממשלה, אבל הייתה חייבת את ההצגה הזו מול הרבנים הליטאים והחסידים ● בפועל, שרים לא באמת מתפטרים, לפחות לא מייד; בכירים נשארים בעמדות כוח, ודרעי ממשיך לשבת בקבינט ● המטרה כעת היא לקבוע עם נתניהו מועד מוסכם לבחירות, כנראה במרץ הקרוב, וכך דרעי לא יואשם בפירוק הממשלה ● פרשנות

עוד 598 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

המלחמה בעזה תעצב את תוצאות הבחירות

סקר חדש שערך יוסי טאטיקה מגלה כי המלחמה בעזה היא הנושא החשוב ביותר לציבור לקראת הבחירות, לפני גיוס החרדים, יוקר המחיה והמשילות ● בסקר מנדטים מקביל: הליכוד בראש עם 30 מנדטים, ולאופוזיציה אין דרך להקים ממשלה ללא רע"ם

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני. הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות. תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומ... המשך קריאה

קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני.
הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות.
תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומציגים את היהודים בנפרד ככאלה שכל צד מעדיף לא לשתף אותו.
הייתם צורחים,שזו אנטישמיות.
תתעורר גזענים!!!

קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות ... המשך קריאה

קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות שלהם, הערבים למפלגות שלהם, מי שרחצו את סבא שלו ב-DDT יצביע לליכוד, ורפי השכל לגנץ. ולא משנה שום דבר! אפילו לא זין באוקטובר!

נתניהו יכול להמשיך להיות ראש הממשלה הגרוע בתולדות המדינה, ועדיין בקושי חצי מנדט יזוז מפה לשם. העם היושב בישראל אינו בנוי לדמוקרטיה ולא מבין אותה. מי שמאמין באליל סערות אדומי מסוף עידן הברונזה עוד פחות מכולם.

עוד 133 מילים ו-2 תגובות

חמש דקות מנבטים, שנות אור מהמדינה

מתנדבים מחו"ל הגיעו לחמ"ל הקהילתי בכפר הלא מוכר אלזרנוג, שהקימו נשים בדואיות בתחילת המלחמה ● הם שיחקו עם הילדים, ארזו סלי מזון, ושמעו מהן על חיים בעוני, ללא מיגון וללא זכאות לסיוע מהמדינה ● הנשים פועלות במסגרת פרויקט "נשמיאת" – מונח שמשמעותו נתינה ללא תמורה ● "אנשים חיים בפחד פנימי ולא מצליחים לצאת מהנקודה הזו"

עוד 1,849 מילים

ש״ס הודיעה על פרישה מהממשלה במחאה על "הרדיפה נגד בני התורה", ותקפה בחריפות את יולי אדלשטיין, תוך התעלמות מנתניהו ● בליכוד גוברת המתיחות סביב חוק ההשתמטות – עם דרישה להדחת אדלשטיין מצד אחד וביקורת על החרדים מצד ח"כים כמו אילוז וסעדה ● במקביל, נתניהו נמנע מלהתבטא, בתקווה שהנושא לא יהפוך למוקד הקמפיין הבא ● פרשנות

עוד 989 מילים

א־שרע רימה את כולם, וישראל הבינה את זה מאוחר מדי

טבח סווידא הוא מיקרוקוסמוס למה שהיה עלול להתרחש אם ישראל הייתה מתירה לכוחות של א־שרע להתקרב לגבול ● התקיפות הישראליות לא מנעו את הטבח, והאמון עם הדרוזים בישראל התערער ● בעוד ארה"ב מכשירה את שלטונו של א־שרע, בישראל מתחזקת ההבנה כי יש למנוע כל התבססות אסלאמיסטית בגבול ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך... המשך קריאה

ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך שהם סורים, ומחכים לשובם אל חיקו של אסד.

עוד 796 מילים ו-1 תגובות
היום ה־650 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

ועדת השרים שדנה בפיטורי בהרב־מיארה ממליצה לממשלה להפסיק את כהונתה

סלובניה הכריזה על סמוטריץ' ועל בן גביר כאישיויות לא רצויות לאחר שהביעו, לדבריה, תמיכה ברצח עם ● משרד ראש הממשלה הביע צער על כך שפלסטינים נהרגו בכנסייה בעיר עזה, לאחר שטראמפ שוחח עם נתניהו בנושא ● דיווחים: אף שהוכרזה הפסקת אש, התחדשה הלחימה בין דרוזים לבדואים באזור סווידא ● מערך ההגנה האווירית יירט שתי רקטות ששוגרו ארצה מהרצועה

עוד 46 עדכונים

גז, נפט וגזלייטינג

דבר מוזר קורה מאז שטילים איראניים התפוצצו במתחם בז"ן: אם היה נדמה שהתגשמות נבואות הזעם תזרז את פינוי התעשייה מהמפרץ, בפועל נראה שהרוחות מנשבות דווקא בכיוון ההפוך ● אף שגם בית הזיקוק באשדוד מושבת ואספקת הדלקים למשק בסכנה, בתעשייה ובממשלה טוענים שבתי הזיקוק הם תעודת הביטוח של ישראל ● פעיל סביבה: "עושים לנו גזלייטינג מושלם"

עוד 881 מילים ו-2 תגובות

התמותה בקריית שמונה זינקה ב־20%

בחלק מקיבוצי גבול הצפון נרשמה עלייה בתמותה מאז הפינוי ● רבים מהקשישים שפונו מקריית שמונה לא רוצים לחזור לבתיהם ● לפי אנשי מקצוע המלווים את אוכלוסיית הגיל השלישי מקרוב, אלה שכן חזרו סובלים מהתדרדרות בריאותית, רגשית וקוגניטיבית, ומתקשים לתפקד ● "הם שואלים את עצמם ואותנו: מה הטעם בכל השנים שחיינו כאן?"

עוד 1,042 מילים

פשרת בג"ץ לא מבטיחה את מינוי זיני לראשות שב"כ

הפשרה שהושגה בין נתניהו ליועמ"שית מאפשרת לרה"מ להציע מועמד לראשות שב"כ בעוד חודשיים, אך הקביעה שבחוות הדעת שלפיה הוא מצוי בניגוד עניינים נותרה בתוקף ● ועדת גרוניס תבחן את המינוי גם בהיבטי טוהר מידות רחבים ● בג"ץ דחה את הדרישה לחייב את היועצת להתנגד לעתירות עתידיות, כך שהדרך של זיני לתפקיד רחוקה מלהיות מובטחת ● פרשנות

עוד 982 מילים

מפגן האומץ של יולי אדלשטיין

יו"ר ועדת החוץ והביטחון סירב לשמש חותמת גומי לחוק הפטור מגיוס חרדים – והציג גרסה קשוחה יותר שמעוררת זעם במפלגות החרדיות ולחץ כבד מנתניהו ● אדלשטיין צפוי לשלם על כך מחיר פוליטי בליכוד, אבל בינתיים הוא זוכה לתשואות ממילואימניקים ולתדמית של מנהיג אחראי ברגע האמת ● השאלה היא כמה זמן זה יחזיק ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים - גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומד... המשך קריאה

תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.

עוד 746 מילים ו-1 תגובות
היום ה־649 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

שר החוץ של ארה"ב: הסכמנו על צעדים קונקרטיים שיביאו לסיום הסיטואציה המדאיגה בסוריה

מאות דרוזים חדרו לשטח סוריה; ישראל פועלת להשיבם ארצה ● המשא ומתן עם חמאס: ישראל הסכימה שלא לשהות בציר מורג במהלך הפסקת האש ● ש"ס הודיעה שתפרוש מהממשלה, אך לא תעזוב את הקואליציה ● היועצת המשפטית לממשלה הודיעה שלא תתייצב לשימוע הנוסף שהממשלה מבקשת לערוך לה ● לוחם בחטיבת כפיר נפצע באורח קשה בקרב בדרום הרצועה

עוד 63 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה