בשבוע שעבר התקיים בכנסת "כנס חירום – מחזירים את המשילות" ביוזמת ח"כ עמיחי שיקלי ותנועות "הביטחוניסטים", "רגבים", "אם תרצו", "עד כאן" ו"ישראל שלי".
איזה שם יפה זה "הביטחוניסטים"? באמת משרה תחושה של מקצועיות וביטחון. מה להם ולפוליטיקה קטנה ומפלגות? קטן עליהם. אפילו באתר שלהם הם מדגישים כי התנועה "איננה גוף מפלגתי, וככזו איננה מייעצת לפוליטיקאים בישראל כיצד להרכיב ממשלות". זה רק במקרה שהם יוזמים כנס חירום ביחד עם תנועות הימין האידיאולוגיות. ככה יצא.
איזה שם יפה זה "הביטחוניסטים"? באמת משרה תחושה של מקצועיות וביטחון. מה להם ולפוליטיקה קטנה ומפלגות? קטן עליהם. זה רק במקרה שהם יוזמים כנס חירום ביחד עם תנועות הימין האידיאולוגיות. ככה יצא
טוב, לא באמת. "הביטחוניסטים" היא מעין ריאקציה ימנית להתארגנויות אנשי ביטחון ומפקדים המבקשות להשפיע על השיח בישראל. עד כאן לגיטימי כמובן.
אלא שבתנועה החליטו לקחת צעד אחד רחוק מידי את האצטלה הביטחונית והמקצועית לכאורה, לשאיפה הפוליטית שלהם לסכל הקמת ממשלה שיש בה שותפות של מפלגות המייצגות את החברה הערבית.
בכנס החירום שהתקיים, מייסד התנועה ומנכ"לה, תא"ל במילואים אמיר אביבי, "זרק פצצה", כדברי ח"כ שמחה רוטמן מסיעת הציונות הדתית. לדבריו, הזהירה התנועה מבעוד מועד, כי "בעקבות השיח של מפלגות ציוניות על מסירת השלטון לידי התנועה האסלאמית, יפרצו מהומות לאומניות".
עכשיו בכנסת נזרקה פצצה.@Amir_Avivi
וארגון @habithonistim הזהירו לפני פרוץ המהומות, שבעקבות השיח של מפלגות ציוניות על מסירת השלטון לידי התנועה האיסלאמית, יפרצו מהומות לאומניות.— שמחה רוטמן – Simcha Rothman (@rothmar) May 26, 2021
התפיסה של תא"ל אביבי הרבה יותר רחבה, שכן מייד לאחר מכן טרח להבהיר בחילופי ציוצים עמי בטוויטר כי :
"אלף פעם שמעתי את האמירה שצריך לשמר את הרוב היהודי בישראל. ולמה בדיוק? לאיזו מטרה, אם לא הקמת ממשלה ציונית שלא תלויה בקיומה במפלגות אנטי ציוניות? שילוב בממשלה ציונית קיימת כן. תלות לא!".
כתבתי שהתנועה לא מוכנה לשותפות של מפלגות ערביות בקואליציה? טוב, זה לא מדויק. תא"ל אביבי מוכן לתת להם להיות שותפים מדומים. נכון שיש פה דמוקרטיה, אבל יש קול כשר ויש כזה שהוא לא כשר. אולי אפשר להכשיר אותו כגלגל רזרבי, רק אם נסכים להיות לארג'ים. בכל זאת ביטחון.
"הביטחוניסטים" פשוט הופכת את היוצרות: במקום לעסוק בביטחון לאומי ומשם לגזור מסקנות מדיניות ופוליטיות, היא קודם מסמנת מטרה פוליטית, ואח"כ מעניקה מעטפת "ביטחונית" שתסביר את הדרך למטרה.
"הביטחוניסטים" הופכת את היוצרות: במקום לעסוק בביטחון לאומי ומשם לגזור מסקנות מדיניות ופוליטיות, היא קודם מסמנת מטרה פוליטית, ואז מעניקה לה מעטפת "ביטחונית"
הדבר הזה מייצר כשל לוגי בסיסי בתפיסה שהיא מייצגת, וחשוב לעשות סדר בדברים. צודק תא"ל אביבי שיש לשמר את הרוב היהודי בישראל, אך הוא מתעלם מ-2 נקודות יסוד:
1
פנימית: ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, ולכן רוב יהודי מוצק הוא נדבך הכרחי, במקביל לכך שכל האזרחים במדינה, ללא הבדל דת, גזע, מין – שווים.
לכן, פסילה קטגורית של השתתפות חברי הכנסת מהמפלגות הערביות במשחק הפוליטי – פסולה מיסודה. את הגישה מובילים חבורת סמוטריץ' ושות' ו"הביטחוניסטים" בסה"כ מאשררים.
זו ממשלה שתסכן את ביטחון ישראל לאור המוכנות למסור את מפתחות השלטון לאחים המוסלמים מה שיביא להידרדרות ביטחונית חמורה. כל המזרח התיכון צופה בהצגה הזאת ומחכך ידיו בהנאה איך היהודים מחסלים את הציונות במו ידיהם בגלל ריבים, אגו ותאוות שלטון. https://t.co/xVS8ie1vRI
— Amir Avivi אמיר אביבי (@Amir_Avivi) May 30, 2021
יתר על כן, היא גם מסוכנת ביותר ביטחונית, שכן כשאדם כמו ח"כ מנסור עבאס אשר רץ על טיקט של השתתפות פוליטית ואף הגיע ללוד לבית כנסת שנשרף, נפסל על הסף להיות שותף, כל תומכי ההשתלבות בקרב ערביי ישראל מקבלים מסר אחד: אין סיכוי להשתלבות, לא מעוניינים בערבים שמסתובבים לנו בין הרגליים. זה כמובן מעודד התבדלות ולאומנות.
2
חיצונית: שימור הרוב היהודי המוצק בישראל וגם את היותה דמוקרטית, מחייב אסטרטגיה של היפרדות מהפלסטינים ופתרון 2 מדינות.
פסילת ח"כים ממפלגות ערביות גם מסוכנת ביטחונית. כשאדם כח"כ מנסור עבאס, שרץ על טיקט השתתפות פוליטית והגיע ללוד לבית כנסת שנשרף, נפסל על הסף, זה מסר לכל תומכי ההשתלבות בחברה הערבית
אם "הביטחוניסטים" לא שמים זאת כיעד, כיצד הם מצליחים ליישב את הסתירה? הסיכוי היחידי לכך נעוץ לא בביטחון, אלא בתפיסה אידיאולוגית שמעדיפה את ארץ ישראל השלמה על פני הביטחון, ומכאן השם "ביטחוניסטים" כבר נשמע אחרת לחלוטין. עאלק ביטחון. גזענות בוודאות.
עו"ד ערן חרמוני הוא מזכ"ל מפלגת העבודה. בעבר מנהל המרכז הרעיוני-חינוכי בקרן ברל כצנלסון, וממיסדיה של תנועת 'שמאלה-שמאל ציוני ישראלי'.
אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.
עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה
לאחרונה, במסגרת "מועדון הסרטים" של "יד ושם", צפיתי ב"גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer) העוסק ביוזף גבלס, שר התעמולה של אדולף היטלר. הסרט אינטנסיבי, מצמרר, מזעזע ומפחיד. רואים שם כמה היטלר חפץ במלחמה, וכמה שיותר ממנה. לצדו, עמד גבלס, ששאף יותר מכל לרצות את היטלר – מגלומן בפני עצמו וכן תועמלן מבריק.
גבלס הבין כמה קל לשנות דעת קהל ועשה זאת שוב ושוב, גם כשפקפק במטרות. לא זו אף זו, היה ניכר שבעודו מבשל שקרים ומביים מציאות, הוא עצמו הלך והשתכנע באמיתות הפיקציות פרי יצירתו, עד להתאבדותו.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
בממשלת ישראל אין חשיבה מעמיקה על היום שאחרי המלחמה הרב זירתית. ישנו ראש ממשלה שאומר – וכולם מצייתים. מוצגים במאמר שמונה מהלכים לצורך הבאת ישראל למציאות חדשה ורגועה, כפי שהיא מופיעה בהצהרת הכוונות במגילת העצמאות. ראש הממשלה הזה מוזכר במהלך הראשון בהם, כי רק כך ניתן ליישם חשיבה רצינית על עתידנו לטווחים הבינוני והארוך.
מהלך ראשון: "שחרור" נתניהו
הניסיון של השנתיים וחצי האחרונות וגם קודם לכן מראה, שכל עוד לא נסלק את בנימין נתניהו – המבוך שנקלענו אליו ילך ויעמיק. הדרך שמאפשרת את סילוקו היא עסקת שחרור מהמשפט תמורת עזיבתו את הפוליטיקה הישראלית.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם