מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022. לאחר שנדחו כל ההסתייגויות, אושרה ההצעה בקריאה שלישית ברוב של תשעה תומכים מול שלושה מתנגדים.
החוק, שייכנס לתוקפו ביום שלישי הקרוב, כולל חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי, דרך הבחנה בין "מצב בריאותי מיוחד" שיחול בין גלים לבין "מצב חירום בשל נגיף הקורונה", זאת במקום החוק הנוכחי בו יש רק מצב חירום אחד, שהכרזה עליו היא תנאי להטלת כלל ההגבלות המעוגנות בחוק – החל בהגבלות קלות יחסית כגון תו סגול וכלה בהגבלות חמורות, דוגמת סגר.
ב"מצב בריאותי מיוחד"- הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה יותר למקובל בפיקוח על תקנות "רגילות" שמביאה הממשלה- התקנות יובאו לוועדה 5 ימים לפני מועד הכניסה לתוקף וייכנסו לתוקף רק אם יקבלו אישור פרלמנטרי מראש.
ב"מצב החירום"- הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה לזה המקובל כיום כך שתקנות שתתקין הממשלה מכוח החוק יוכלו להיכנס לתוקף גם בלא אישור ועדה מראש, וניתן יהיה לאשרן בדיעבד בוועדה או במליאה, אך פרק הזמן שיהיה נתון לוועדה לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 ל-48 שעות.
בהצעת החוק מעוגנת לראשונה הסמכה מפורשת להתקנת תקנות לעניין חובת הצגה של "תו ירוק" בכניסה למקומות פתוחים לציבור, מקומות עבודה, אירועים פרטיים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה ועוד. הסמכה זו מסדירה את שיקול הדעת של הממשלה בקשר לתו הירוק ומגבילה את הממשלה בהחלת תו ירוק על מקומות המוכרים או מספקים שירותים או מוצרים חיוניים.
ועדת חוקה עמדה על כך כי לא תימנע האפשרות הקיימת היום, להצגת תוצאת בדיקה שלילית בכניסה למקומות אלו, לצד האפשרות להציג תעודת מתחסן או מחלים. זאת בניגוד להצ"ח הממשלתית שנועדה לאפשר חובת תו ירוק אף ללא אפשרות להצגת תוצאת בדיקה שלילית.
לפי החוק, הרכב קבינט הקורונה ישונה לחמישה שרים לפחות ובהם רה"מ ושר הבריאות. שר האוצר יהיה חבר קבוע בוועדת השרים המצומצמת שהממשלה רשאית להסמיך לדון בשינויים שיערכו ח"כים בתקנות בעת 'מצב בריאותי מיוחד'.
בוטלה סמכות הממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" שמכוחו ניתן להגביל הפגנות. בוטלה חובת המדינה למימון ציבורי של שהות מבודדים או חולים במלונית למעט חריגים.
עוד מוצע לעגן בחוק סמכות לסגור מוסד חינוך אם שהה בו מאומת או לצורך חקירה אפידמיולוגית ונוספו סייגים והגבלות על סמכות זו. זאת במקום הסמכות שמסורה היום לממשלה לקבוע כך בתקנות. מוצע בנוסף להרחיב את הסמכות הקיימת לסגירת המוסד החינוכי גם במקרה ששהה בו אדם הנושא זן מסוכן של נגיף הקורונה. כן מוצע להוסיף בחוק הוראות לעניין הגשת השגה על החלטת סגירה מסוג זה, ועתירה מינהלית על ההחלטה בהשגה.
נושא מרכזי נוסף בהצעת החוק הוא הגבלות על כניסת זרים לישראל שנקבעות בשל התפשטות נגיף הקורונה: כיום הגבלות על כניסת זרים נעשות בהנחיות של רשות האוכלוסין וההגירה שנקבעות מכוח חוק הכניסה לישראל, וזאת למרות קיומה של סמכות מקבילה לקביעתן בחוק הקורונה. בעקבות כך, ההגבלות אינן נקבעות בהתאם למנגנון האישור של התקנות, אינן מובאות לוועדות הכנסת ולא כפופות למנגנוני האיזון שבחוק הקורונה כגון: ועדת חריגים מובנית, חובת מתן תשובה תוך זמן קצר של 24 שעות, אפשרות השגה על ההחלטה ועוד. הוועדה קבעה כי ההגבלה על כניסה ויציאה של בני זוג וילדים קטינים של אזרחים ישראלים, תושבי קבע וכן בעלי אשרת תושב ארעי, תוסדר בתקנות באישור הוועדה ולא בהנחיות של רשות האוכלוסין.
עוד נקבע כי כל תיקון העוסק בצו בידוד בית לעניין בידוד או עטית מסכה, יובא לאישור ועדת הבריאות במלואו, ולא רק החמרות.
בהתאם להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה תוקן נוסח הצעת החוק כך שהוכנסו לתוכו שתי הסתייגויותיו של ח"כ רוטמן ולפיהן:
-בתקופת תוקפה של הכרזה על "מצב חירום בשל נגיף הקורונה" – יהיו חברים שבעה שרים לפחות ובהם ראש הממשלה, שר הבריאות ושר האוצר. זאת במקום חמישה חברים שאישרה הוועדה בנוסח הקודם.
– השתתפות בתפילה נוספה לסעיף החריגים לסגר, לפיו גם במצב בו יש הגבלה על יציאה ממקום המגורים, יש שורה של חריגים שההגבלה לא יכולה למנוע יציאה עבורם.
יו"ר ועדת חוקה ח"כ גלעד קריב הציג את ההצעה והתייחס לביקורת שהוטחה בו ובחברי הוועדה במהלך הכנת החוק –
לצערי הרב, בשולי המחאה הציבורית הלגיטימית נשמעים גם קולות, קולות אלימים, שחוצים קווים מקובלים של שיח בחברה דמוקרטית. לא אחת, לצד השמעת אותם ביטויים אלימים וביטויים שמקומם לא יכירם במדינת ישראל, בין השאר בהקשר לעברו הכואב של העם היהודי, לא אחת אל השיח האלים בשולי המחאה הציבורית, ולתופעות האלה מצטרפת גם תופעה של הפצת פייק ניוז. כך קרה גם בעניינו של החוק הזה כאשר אנשים הטיחו דברים קשים בחברי וחברות הוועדה מתוך בורות מוחלטת בפרטי הצעת החוק ובדיונים שהתקיימו בוועדה.
האלימות המילולית הזאת והפצת הפייק ניוז פוגעות בראש וראשונה ביכולת לקיים שיח פתוח, ולקיים שגרה ברוכה של מחאה ציבורית. לאורך כל דיוני הוועדה סירבנו לתת לאותו מיעוט להשתלט על התדמית של המחאה הציבורית והקפדנו על כך שקולות שונים ומגוונים יישמעו בחדר הוועדה. אני מנצל את הבמה הזאת על-מנת לפנות לאזרחי ואזרחיות ישראל, ולבקש מהם לא להימשך אחרי הפצת הפייק ניוז.
ח"כ שמחה רוטמן –
האינטרס של בריאות הציבור התיישר בדיוק עם מה שחשוב לשופטים: הפגנה, עיתונאים, נתב"ג. תפילה אפס, לא. והדבר הזה בעיניי היה עיוות שבמדינה יהודית לא יכול לעמוד. אני לא יכול להגיד שבשביל זה נכנסתי לפוליטיקה. לא תיארתי לעצמי שהקורונה תימשך כל כך הרבה זמן, אבל בהחלט בשביל האמירה הברורה, ויותר מזה, האמירה הברורה על תפילה חשובה לי מאוד מאוד.
ואני מאוד-מאוד מודה גם ליושב-ראש הוועדה, גם לאופוזיציה, לקואליציה, לכולם, שסביב הדבר הזה הצלחנו להתאחד כולנו, ואפילו היום בוועדה לפחות לעניין התפילה כולנו, כולל כולם. בנושא הזה לא הייתה מחלוקת בכלל, אפילו לא עם המשותפת.
הכותרות הראשיות עכשיו
אציג כאן את היתרונות שינבעו לישראל מהגעה לעסקה, וארכז תשובות לטענות נפוצות נגדה. המסמך מתייחס באופן כללי לשתי הגרסאות המוצעות לעסקה: עסקה חלקית (פעימה ראשונה, דוגמת זו שנמצאת בימים אלו על שולחן המשא ומתן) ועסקה כוללת (מהלך גדול, שיחזיר את כל החטופים ויוביל לסיום המלחמה).
א. עסקה חלקית
יתרונות העסקה:
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
הרשות הפלסטינית שמרה על שקט ועל אי-מעורבות של העם הפלסטיני בגדה המערבית בהתנגדות ובמעשי אלימות נגד מתנחלים במשך 19 שנים, לאורך כהונתו של הנשיא אבו מאזן. הוא עדיין מקפיד על מדיניות זו ועל הפילוסופיה של "ללא אלימות וללא פעולות מזוינות נגד ישראל" אלא תמיכה "בהתנגדות בדרכי שלום על מנת לסיים את הכיבוש ולהקים המדינה הפלסטינית".
שירותי הביטחון הפלסטינים, המיוצגים על ידי שירות המודיעין הכללי, תרמו לשמירה על השקט בגדה המערבית לאורך מעל 200 ימי המלחמה בעזה, וזאת מבלי לבצע פעולות מזוינות שתומכות בעזה או בתנועת חמאס.
ד"ר עלי אל-אעור הוא המנהל הכללי של מכון אל קודס ללימודי ישראל. מומחה לקשר עם החברה הישראלית, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. הוא גם פרשן פוליטי לענייני ישראל בתקשורת הפלסטינית ומתמקד ביחסים בין הפלסטינים לישראלים בתקשורת הישראלית. מנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
במשחק פוקר, השחקנים מהמרים על סמך שילוב בין הערכת הקלפים שבידיהם ועל השולחן, ובין התנהגות היריבים שלהם במשחק. ככל שהסיבוב מתקדם, כל שחקן או שחקנית יכולים להגדיל את סכום ההימור, וכל שאר השחקנים צריכים להחליט אם להשוות עד לסכום החדש, להמר בסכום גבוה יותר, או להתקפל ולהפסיד את הכסף שהמרו עליו כבר בסיבוב זה.
כל שחקן פוקר נתקל במצב, לפיו כבר ברור לו שבסבירות גבוהה היד שהוא מחזיק אינה היד המנצחת ושהסיכוי להפסיד את הכסף גבוה מאוד, אך מכיוון שכבר הימר על סכום כסף מסוים – הפיתוי לא לוותר גדול מדי והוא ממשיך להמר על הסיכוי הקטן שיתמזל מזלו, ובכך בעצם מגדיל את הפסדיו.
עמרי לביא הוא מנהל מוצר בסטארט-אפ בישראל, ובעל תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. רס״ן במילואים.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם