כמו ג'ון בלושי ודן אקרויד בסרט "האחים בלוז", גם בצלאל סמוטריץ' יצא למשימה מאלוהים. משימה מהקב"ה במקרה שלו.

"אני אדם מאמין", הוא כותב בתחילת המאמר "תוכנית ההכרעה", שפורסם ב-2017 בכתב העת "השילוח", "מאמין בקדוש ברוך הוא, באהבתו לעם ישראל ובהשגחתו עליו. מאמין בתורה שהזהירה מפני הגלות והבטיחה את הגאולה. מאמין בדברי הנביאים שחזו את החורבן, ולא פחות מכך את הבניין המחודש שאנחנו זוכים לראות קורם עור וגידים לעינינו. מאמין שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו, התגשמות נבואות התורה וחזיונות הנביאים".

מיד אחרי שהוא כותב את הדברים הללו, סמוטריץ' ממהר להרגיע שהוא לא מתכוון להציג תוכנית גאולה אלוהית מיסטית, וגם לא מניפסט דתי-אמוני "אלא תוכנית ריאלית, גאופוליטית ואסטרטגית.

"התוכנית היא פרי ניתוח של המציאות ושל שורשיה, ובתשתיתה הנחות יסוד עובדתיות, היסטוריות, דמוקרטיות, ביטחוניות ומדיניות, המובילות לפתרון שלמיטב שיפוטי הוא היחיד שהינו בעל היתכנות מציאותית – בוודאי בהשוואה לכל הפתרונות המוצעים חדשות לבקרים".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', 21 בפברואר 2023 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)

בסטייה המהירה הזו, הכמעט אגבית, סמוטריץ' מבקש לשכנע אותנו כבר בתחילת דבריו, שלמרות שעל פי עדותו שלו הוא אחוז באמונות לא-רציונליות בעליל, אמונות לא-רציונליות מעצם מהותן – על בורא עולם שיש לו עם נבחר שאותו הוא אוהב מכל העמים ושעליו הוא משגיח השגחה פרטית, ועל כך שאנחנו, כולנו, חיים עכשיו בתוך נבואות גאולה מלפני אלפי שנים, שאותן מדינת ישראל נוסדה כדי להגשים – למרות כל אלה, התוכנית שהוא מציג היא תוכנית פעולה ריאלית, מחושבת, מנומקת וסדורה, ולא חזון מיסטי אפוקליפטי. כאילו הפרדה כזו בכלל אפשרית.

התשובה הקצרה היא שהפרדה כזו אינה אפשרית. אבל בל נקדים את המאוחר.

כש"תוכנית ההכרעה" פורסמה לפני שש שנים, היא משכה מעט מאוד תשומת לב ציבורית. סמוטריץ' היה אז פוליטיקאי צעיר בקדנציה הראשונה שלו בכנסת, עם מה שנראה אז כהשפעה מוגבלת על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל ומי שנחשב לאבי הציונות הדתית (צילום: אוסף אברהם שבדרון, הספרייה הלאומית)

גם אחרי שהוא הוביל את "האיחוד הלאומי", מפלגתו דאז, לאמץ את תוכניתו במלואה כמצע מדיני רשמי – הדבר לא עורר התרגשות גדולה, ונתפס כעוד גלגול של רעיונות הגאולה המוכרים מבית המדרש של הרב קוק.

אבל כשקוראים את "תוכנית ההכרעה" של סמוטריץ' על רקע אירועי השבוע – לא קשה לראות שהיא עשתה במהירות שיא את כל הדרך מהשוליים אל מרכז קבלת ההחלטות בישראל, ושהיא החוט המקשר בין כל האירועים שמטלטלים עכשיו את המדינה:

• חוקי ההפיכה המשטרית של יריב לוין ושמחה רוטמן (אי אפשר יהיה להוציא לפועל את "תוכנית ההכרעה", בלי להכריע קודם את מערכת המשפט ולנתק את ישראל מהמשפט הבינלאומי);
• הייבוש הכלכלי של החברה הערבית והפקרתה להתמודד לבדה עם גל מעשי רצח חסר תקדים;
• אירועי האלימות היזומים של המתנחלים והחיבוק שהם מקבלים מהממסד;
• והזלזול היהיר בכל האזהרות מהארץ ומהעולם, של מומחי ביטחון, של מדינאים ושל כלכלנים, שמתריעים שאנחנו צועדים לעבר אסון.

סמוטריץ' לא ממצמץ מול הביקורת ומול האירועים. לשיטתו – שאותה הוא מעולם לא ניסה להסתיר או להסוות, ומהבחינה הזו הוא בלי ספק אחד הפוליטיקאים הישרים ביותר בישראל – נוצרה עכשיו הזדמנות פז היסטורית, שמי יודע אם תחזור בעתיד, להתניע את שרשרת האירועים ההכרחית הזו, שכדי לחולל אותם הוא נכנס מלכתחילה לפוליטיקה.

וכך, במילותיו שלו – כשלצידן כמה הערות ותמיהות הכרחיות שלי – סמוטריץ' מתאר את "תוכנית ההכרעה" שלו, שאותה הוא עצמו מגדיר: "שינוי של מאה ושמונים מעלות ממה שהורגלנו לחשוב בעשורים האחרונים".

בצלאל סמוטריץ' בליל הבחירות, 9 באפריל 2019 (צילום: פלאש90)

אין עם פלסטיני

"בלי 'הסכסוך', בלי המאבק בישראל, אין לאומיות פלסטינית. ממילא, הסיכוי שניתן יהיה לקיים בארץ ישראל את הציונות ואת הלאומיות הפלשתינית במקביל, בחלוקה טריטוריאלית כזו או אחרת, אינו קיים. המציאות של העשורים האחרונים מלמדת עד כמה הבחנה פשוטה זו נכונה".

לכן, פשרה עם ה"עם הפלסטיני" שאינו קיים בלי הסכסוך עם ישראל, לא הייתה אפשרית ולעולם לא תהיה אפשרית

"פתרון שתי המדינות, מעבר להיותו שגוי מבחינה ערכית וציונית, הוא גם לא ריאלי בעליל".

ומה עושים עם מיליוני האנשים שחיים כאן ולמרות שסמוטריץ' לא מכיר בקיומם הלאומי מתעקשים להגדיר את עצמם כפלסטינים?

"המשך קיומן של שתי השאיפות הלאומיות הסותרות בפיסת הארץ הקטנה שלנו יבטיח לנו עוד שנים רבות של דם וחיים על החרב. רק כאשר אחד הצדדים יוותר, ברצון או בכורח, על מימוש שאיפתו הלאומית בארץ ישראל יבוא השלום המיוחל, וניתן יהיה לקיים כאן חיים של דו-קיום אזרחי".

סמוטריץ' אמנם מציע כאן בנימוס את האופציה של "ויתור מרצון", אבל מאחר שתוכניתו היא תוכנית ש"בתשתיתה הנחות יסוד עובדתיות, היסטוריות, דמוקרטיות, ביטחוניות ומדיניות", הוא יודע שבעימותים כאלה אף אחד לא מוותר ברצון ובהתנדבות על דרישותיו ועל מאווייו.

מפגינים בקפלן עם השלט "חובה להתנגד לטרור מתנחלים", 1 ביולי 2023 (צילום: הגוש נגד הכיבוש)

זה לא קרה וזה לא יקרה. ולכן "תוכנית ההכרעה", שנועדה להגשים חזון מיסטי באמצעים רציונליים, גם אמורה להשיג שלום באמצעות מלחמה, ולכפות "דו-קיום" בכוח.

סמוטריץ' מזהה לבדו את הצרימה הזו ומזדרז להרגיע:

"תוכנית ההכרעה תהיה אולי קשה לעיכול ברגע הראשון, אולם ההיגיון הרב הטמון בה, כמו גם היותה הכרחית ובלתי נמנעת, יביאו בסופו של דבר לאימוצה על ידי החברה בישראל ועל ידי הקהילייה הבינלאומית".

איך הנס הזה יקרה? סמוטריץ' לא מפרט. מי שמאמין לא מפחד. למי שאינו מאמין קשה לחיות השנה.

ההכרעה תושג במעשים

האתגר הראשון בדרך להכרעה המיוחלת הוא "לצרוב בתודעה של הערבים ושל העולם כולו שאין שום סיכוי להקמת מדינה ערבית בארץ ישראל".

ההכרעה תושג בנחישות

וכדאי לשים לב לדימויים שבעזרתם סמוטריץ' מתאר את הנחישות הזו:

"לא עוד דשדוש ופתרונות קוסמטיים של רדיפה אחר היתושים, אלא ייבוש הביצה וטיפול בשורשי הבעיה עד תומה".

כמו אנשי העליות הראשונות, שהתגייסו לייבש את ביצות חדרה ועמק החולה ונלחמו ביתושי האנופלס, האתגר של דורנו – על פי סמוטריץ' – הוא לייבש את הביצה הערבית ולהתמודד עם היתושים הפלסטינים.

יישוב ביצות בעמק, 1925 (צילום: נדב מן, ביתמונה, הספרייה הלאומית)

ההכרעה תושג באמצעים חסרי תקדים

"האתגרים שמדינת ישראל נדרשת להתמודד איתם הם חסרי תקדים, ומשום כך גם הפתרון והמציאות שתיווצר בעקבותיו מותר להם שיהיו מקוריים וחסרי תקדים… ההתמודדות עם מציאות חסרת תקדים מצדיקה פתרונות והסדרים חסרי תקדים, שאולי קשה יהיה להגן עליהם בסיטואציות אחרות אבל בהחלט ניתן לעמוד מאחוריהם ולהצדיק אותם בהקשר של מדינת ישראל".

עד כמה חסרי תקדים יהיו האמצעים הללו? אפשר רק לדמיין. כשסמוטריץ' נשאל, אחרי פרסום התוכנית, אם הוא מתכוון גם להרג משפחות, נשים וילדים, הוא ענה: "במלחמה כמו במלחמה".

ההכרעה בגדה המערבית תושג כמו שהיא הושגה עם ערביי ישראל

"ערביי ישראל ידעו היטב שאילו חלילה ניצחו במלחמת השחרור הם היו מחסלים באכזריות את היהודים, כפי שמקובל במזרח התיכון בין מנצחים ומפסידים וכפי שמתרחש היום. משום כך הם העריכו את הרחמנות והנדיבות הישראלית שהופגנה כלפיהם וחיו כאן בשלום, גם לפני שהיו להם זכויות שוות ובלעדיהן… צריך ואפשר לחזור לימים שאחרי תש"ח, הן עם ערביי ישראל, הן עם ערביי יהודה ושומרון. זה עבד מצוין אז, וזה יכול וצריך לעבוד מצוין גם היום".

אתם מתעקשים לקרוא לזה "נכבה"? זכותכם. סמוטריץ' לא מתכוון להתנצל. רק לפני שנה וחצי הוא אמר, מעל דוכן הנואמים בכנסת, לחברי הכנסת הערבים שקטעו את נאומו בקריאות ביניים "אתם פה בטעות, כי בן-גוריון לא גמר את העבודה ולא זרק אתכם ב-48'".

ההכרעה תהיה טובה לכלכלה

"הצורך לגשר על הפערים בין הכלכלה הישראלית לכלכלה הפלסטינית טומן בחובו פוטנציאל לצמיחה כלכלית גדולה למשק הישראלי. שיפור איכות החיים, הטכנולוגיה, התשתיות ויתר מרכיבי החיים ביהודה ושומרון יגדיל את הצריכה, וממילא את הצמיחה בשני המשקים".

כלומר: אחרי שנכריע את העם הפלסטיני שאינו קיים באמצעים חסרי תקדים, שאולי יהיה קצת קשה להגן עליהם, הפלסטינים בכל זאת יעריכו את הרחמנות והנדיבות שנגלה אם לא נרצח אותם, וישמחו להיות צרכנים טובים בשוק החופשי לטכנולוגיה ולסחורות שישראל תמכור להם.

ההכרעה תשתלם מאוד לישראלים

"פיתוח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון בצורה ריבונית וממוסדת יסייע גם בפתרון מצוקת הדיור במדינת ישראל. ביהודה ושומרון יש אדמות מדינה רבות, במרכז הארץ, שניתן להפוך אותן לזמינות למגורים במחירים נמוכים בהרבה מהמקובל בתוך הקו הירוק, ובכך להגדיל את היצע הדיור בר-ההשגה בישראל במאות אלפי יחידות".

אתם לא צועקים כבר שנים שאתם רוצים "דיור בר השגה"? הנה, "תוכנית ההכרעה" תשיג לכם אותו.

אתר בנייה ליחידות דיור חדשות בהתנחלות נוה דניאל בגוש עציון, 18 ביוני 2023 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

ההכרעה תושג בדרך של הפרד ומשול

הערבים שלא יחוסלו באכזריות, לא יגורשו ולא יהגרו למדינות אחרות בעידוד ישראל, יורשו – אם הם יתנהגו יפה – לנהל את חייהם.

"הממשל העצמי של ערביי יהודה ושומרון יחולק לשישה ממשלים מוניציפליים אזוריים שייבחרו בבחירות דמוקרטיות – חברון, בית לחם, רמאללה, יריחו, שכם וג'נין. הממשלים הללו מתאימים למבנה התרבותי והחמולתי של החברה הערבית, ועל כן יבטיחו שלום פנימי ושגשוג כלכלי.

"חלוקה לממשלים מוניציפליים אזוריים תפרק את הקולקטיב הלאומי הפלסטיני ואת השאיפות לממשו, אבל במקביל גם תשמר את החלוקה השבטית-חמולתית ולכן תאפשר קיום של מערכת יציבה לניהול חיי היום-יום ללא מתחים וללא מאבקים פנימיים. הממשלים המוניציפליים האזוריים הללו יקיימו מערכת יחסי גומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין מדינת ישראל, ובכך יתאפשר פיתוח כלכלי אזורי יציב ובר-קיימא".

ההכרעה תיצור מדינת אפרטהייד

"ערביי יהודה ושומרון יוכלו לנהל את חיי היום-יום של עצמם, אולם לא יוכלו בשלב הראשון להצביע לכנסת ישראל. בכך יישמר הרוב היהודי בקבלת ההחלטות במדינת ישראל… אף שמדובר במציאות לא מושלמת מבחינת זכויות האזרח, מדובר בהחלט במציאות סבירה, ואפילו הטובה ביותר האפשרית בנסיבות המורכבות של מדינת ישראל במרחב המזרח תיכוני".

פלסטיני מצביע במזרח ירושלים. אילוסטרציה (צילום: דניאל דרייפוס/פלאש90)

אבל אל תקראו לזה מדינת אפרטהייד

"לא, ההסדר המדורג הזה אינו הופך את מדינת ישראל ל'מדינת אפרטהייד'. משטר של חירות אינו מתחיל ונגמר בזכות לבחור ולהיבחר. אין ספק שהזכות הזו היא אחת מזכויות היסוד הדמוקרטיות, אבל היא בפירוש לא המגדירה היחידה שלה… גם בהיעדר זכות הצבעה לפרלמנט ריבוני מלא אין מדובר בשלטון אפרטהייד – אלא, לכל היותר, במרכיב חסר בסל החירויות, או אם נרצה – גירעון במובהקות הדמוקרטית.

"ניתן להחיל את הריבונות הישראלית על כל שטחי יהודה ושומרון מבלי להעניק לערבים המתגוררים בהם זכות הצבעה לכנסת כבר ביום הראשון, ועדיין להישאר דמוקרטיה. לא מושלמת, אבל דמוקרטיה. לא מושלמת – פשוט כי המציאות אינה מושלמת".

סמוטריץ' לא נבהל מאזהרות על גירעון בתקציב ומאיומים על הורדת דירוג האשראי, לא מתרגש מהתרעות בכירי צה"ל, השב"כ והמוסד על פגיעה חמורה בביטחון ישראל, וגם לא מוטרד מגירעון עתידי במה שהוא מכנה "המובהקות הדמוקרטית".

הוא חדור תחושת שליחות של מי שמממש "תוכנית ריאלית, גאופוליטית ואסטרטגית" שהיא גם "הכרחית ובלתי נמנעת", כי היא מגשימה את חזון נביאי ישראל. זו הסיבה שאלוהים לצידו.

ראש הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' בכנס בחירות בגוש עציון, 26 באוקטובר 2022 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

לראייה: למרות שהוא מייצג מיעוט קולני, אלים וקטן בחברה הישראלית, סמוטריץ' המריא במהירות שיא לעמדת השפעה כה גדולה, שהיא מאפשרת לו עכשיו לייבש את הביצה הערבית ממשרד האוצר, לקדם את "השמדת היתושים" ממשרד הביטחון, להוביל לשיא של כל הזמנים באישורי בנייה להתנחלויות, ולעודד במילים ובקריצה את תומכיו האלימים בהתנחלויות לחתור בכל הכוח אל העימות הגדול הבלתי נמנע, שיבעיר את האזור. העימות שאחריו תושג הצריבה התודעתית אצל הערבים ותוגשם ההכרעה המיוחלת בחסדי השם.

זה חזון ניאו-יהודי ופוסט-ציוני אפוקליפטי. אם "תוכנית ההכרעה" של סמוטריץ' תמומש במלואה, היא עלולה להירשם בהיסטוריה כאחד המסמכים המכוננים של תקופתנו. אבל עוד קודם היא תטביע את המזרח התיכון בנהרות של דם, תעצב באופן בלתי הפיך את חיי הדורות הבאים, ותשנה את ישראל לבלי הכר.