מי שמסתובב כיום במסדרונות חברות ההייטק לא יכול להתעלם מהסוד הגלוי שכולם כבר מכירים, אך מעדיפים שלא לומר בקול: תוכנות הבינה המלאכותית כבר היום מייתרות חלק משמעותי מהעובדים בתהליך פיתוח המוצר.

אנשי פיתוח רבים מעידים כי הם כמעט שלא "נוגעים" עוד בקוד, אלא כותבים הוראות לבינה המלאכותית שמבצעת את הקידוד עבורם. עבודה שבעבר נמשכה ימים ואפילו שבועות, מצטמצמת כיום לדקות או שעות בודדות.

גם עבודת ה"דיבוג" – הסיוט הגדול ביותר של כל מתכנת, הכולל איתור ותיקון מתיש של שגיאות בקוד – נעשית היום במהירות ובקלות יחסית על ידי הבינה המלאכותית. מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה אף הודה בפה מלא: חמישית עד שליש מהקוד הפנימי של החברה כבר נכתב בעזרת AI.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבהירה כי הסיכון למשרות בהייטק הישראלי גדול במיוחד. על פי סקר עדכני, ישראל נמנית עם המובילות בעולם באימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבהירה כי הסיכון למשרות בהייטק הישראלי גדול במיוחד. על פי סקר עדכני, ישראל נמנית עם המובילות בעולם באימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית: 28% מהעסקים בארץ כבר משלבים בינה מלאכותית, לעומת 13% באירופה.

בענף ההייטק הנתון מטפס לכ־60%. כמעט מחצית מהחברות מודות בגלוי: מערכות ה־AI שלהן מבצעות עבודות שבעבר נעשו בידי בני אדם.

אילוסטרציה: בינה מלאכותית בעבודה (צילום: iStock/demaerre)

כאן נכנס ממד מדאיג נוסף. מחקר של מרכז טאוב מצא קשר ישיר בין חשיפה גבוהה ל־AI לבין סיכון ממשי לאבטלה או לייאוש בחיפוש עבודה. הקשר חזק במיוחד במקצועות שבהם ל־AI יש "השלמתיות נמוכה" – כלומר, יכולת גבוהה להחליף בני אדם.

לרוע המזל, דווקא באותם מקצועות נרשמה בישראל העלייה החדה ביותר בשימוש בבינה מלאכותית. מעין פצצה מתקתקת בשוק העבודה המקומי.

אז מדוע עדיין אין גלי פיטורים נרחבים? איך ייתכן שרק 4% מהחברות דיווחו כי הטמעת ה־AI הובילה אצלן לצמצום בכוח האדם?

גם מי שבכל זאת העזו לנסות להטמיע AI נתקלו בקשיים. דוח של MIT מצא כי רק 5% מהחברות שהשקיעו בבינה מלאכותית הצליחו להפיק ממנה ערך ממשי

הסיבה לכך נעוצה בין היתר בעובדה שהטכנולוגיה עדיין חדשה, וכמו בכל מהפכה טכנולוגית – מנהלים מהססים. הם מעדיפים רווחים מקסימליים עם מינימום כאב ראש. מעבר ל־AI מחייב לעיתים הקמת תשתיות מתאימות, גיבוש אסטרטגיה ותוספת השקעות. ואם העסק עדיין מתפקד היטב – למה לבצע שינוי שלא ברור אם יצליח?

גם מי שבכל זאת העזו לנסות להטמיע AI נתקלו בקשיים. דוח של MIT מצא כי רק 5% מהחברות שהשקיעו בבינה מלאכותית הצליחו להפיק ממנה ערך ממשי. אבל גם זה נתון זמני: עם הזמן הידע יצטבר, הניסיון יגדל, התוכנות ישתכללו – והפיטורים יהפכו לבלתי נמנעים.

בנייני אמדוקס, רעננה (צילום: פלאש90)

חברות ההייטק, שבדרך כלל אינן חוששות מחדשנות, הן הראשונות להוביל את השינוי בשוק העבודה. הן גם לא חייבות לפתח מערכות ייעודיות בעצמן: חברות המפתחות מודלי שפה בבינה מלאכותית משקיעות הון עתק בפיתוח מוצרי מדף המותאמים במיוחד לתעשיית ההייטק – ובפרט לפיתוח תוכנה.

בפועל, כבר היום יש חברות הייטק ישראליות שמובילות את המהפכה. "יוטפו" פיטרה שליש מעובדיה וסגרה חטיבות לא־ליבתיות לטובת מוצרי AI; "טייטו קר" פיטרה 55 עובדים והתרכזה בפיתוח רפואי מבוסס בינה מלאכותית; "לייטריקס" העבירה את עיקר הפעילות לאפליקציות AI על חשבון מוצרים ותיקים; ו"אמדוקס" הקימה חטיבת AI ייעודית וצפויה לקצץ עובדים.

המגמה ברורה: הבינה המלאכותית בדרך להפוך לליבה העסקית של החברות, וקצב הפיטורים – שיחל בענף ההייטק ובהמשך יתרחב לשאר המגזרים – רק ילך ויגבר

המגמה ברורה: הבינה המלאכותית בדרך להפוך לליבה העסקית של החברות, וקצב הפיטורים – שיחל בענף ההייטק ובהמשך יתרחב לשאר המגזרים – רק ילך ויגבר. חלק מהגל הזה כבר מעבר לפינה.

ומה עושה הממשלה כדי להתמודד עם הצונאמי הצפוי? מקימה ועדות וכותבת מסמכים. ועדת נגל, שקמה השנה מטעם הממשלה, מצביעה על היעדר אסטרטגיה לאומית, על הקצאת משאבים מצומצמת לאקדמיה ועל היעדר תשתית מחשוב לאומית בהיקף רחב. מבקר המדינה מצא כי ההחלטות קיימות, אך יישומן חלקי מאוד. אפילו תקציבים שאושרו נותרו על הנייר.

אילוסטרציה: עובדת בחברת הייטק בתל אביב (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ישראל עלולה להפוך ל"אזור אפס" של המשבר הזה אם הממשלה לא תתעורר. דווקא מדינה עם שיעור תעסוקה חריג בהייטק וכלכלה התלויה בו נותרת ללא תוכנית שתגן על עובדיה. אם המובטלים יישארו ללא מענה, הפגיעה לא תיעצר בהם: היא תכה בכל המשק – במיסוי, בנדל"ן, בצריכה ובכלכלה כולה. ללא אחוזים ניכרים מעובדי ההייטק, ישראל לא תהיה אותה ישראל.