JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אמריקה בע"מ: המנכ"ל טראמפ מבטיח "רווחים" מומצאים לאזרחים | זמן ישראל

אמריקה בע"מ

הרעיון לחלק 2,000 דולר כדיבידנד לאזרחי ארה"ב מציג את המדינה כחברה משגשגת, את האזרחים כבעלי מניות ואת טראמפ כמנכ"ל נדיב ● אך בחינת המספרים חושפת מציאות שונה לחלוטין – והרבה פחות מחמיאה עבור האמריקאים ● פרשנות

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מנופף מתוך רכבו בדרכו להשתתף בפסגת איגוד מדינות דרום־מזרח אסיה, 26 באוקטובר 2025 (צילום: Hasnoor Hussain / POOL / AFP)
Hasnoor Hussain / POOL / AFP

הרעיון לחלק 2,000 דולר כדיבידנד לאזרחי ארה"ב מציג את המדינה כחברה משגשגת, את האזרחים כבעלי מניות ואת טראמפ כמנכ"ל נדיב ● אך בחינת המספרים חושפת מציאות שונה לחלוטין – והרבה פחות מחמיאה עבור האמריקאים ● פרשנות

במכה רטורית מבריקה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מיתג מחדש את מדיניות הרווחה. תשכחו מקצבאות, מענקים סוציאליים או דמי אבטלה – טראמפ מציע לאמריקאים "דיבידנד לאומי".

בזמן שהוא מקדם את תוכנית המכסים ברשת החברתית שלו, טראמפ הציע דיבידנד המוערך בכ־2,000 דולר לאדם, למעט בעלי הכנסות גבוהות, במסגרת תוכנית לחלוקת תשלום ישיר לאזרחי ארה"ב.

המיתוג של המהלך הוא לא פחות מגאוני: דיבידנד איננו נדבה. זהו תשלום שבעלי מניות מקבלים כשהחברה מצליחה ומרוויחה. בכך, טראמפ הופך את אזרחי ארה"ב לבעלי מניות ב"אמריקה בע"מ". והוא, כמובן, במשחק הזה ממוצב כמנכ"ל המצליח שמפנק את כולם בחלוקת "רווחים".

כשצוללים למספרים מגלים ש"אמריקה בע"מ" היא חברה עם ניהול חשבונות יצירתי מאוד – ושה"דיבידנד" הזה הוא כנראה הדבר הרחוק ביותר מ"חלוקת רווחים"

ההבטחה – צ'ק של 2,000 דולר או הטבה בגובה דומה – משקפת שינוי תפיסה רעיוני. המדינה אינה "רשת ביטחון" סוציאל־דמוקרטית; היא עסק. וכשהעסק מרוויח, הבעלים גוזרים קופון.

אבל כאן בדיוק מתחילה הבעיה. כי כשצוללים למספרים שמאחורי ההכרזה הזו, מגלים ש"אמריקה בע"מ" היא חברה עם ניהול חשבונות יצירתי מאוד – ושה"דיבידנד" הזה הוא כנראה הדבר הרחוק ביותר מ"חלוקת רווחים".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ רוקד לאחר שנשא נאום בפני אנשי חיל הים בבסיס האמריקאי ביוקוסוקה, 28 באוקטובר 2025 (צילום: Philip FONG / AFP)
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ רוקד לאחר שנשא נאום בפני אנשי חיל הים בבסיס האמריקאי ביוקוסוקה, 28 באוקטובר 2025 (צילום: Philip FONG / AFP)

ה"רווחים" הלא קיימים

מאיפה יגיע הכסף? טראמפ ברור לחלוטין: מהמכסים. לפי משנתו, כדי לשמור על נתח שוק בארה"ב ולהישאר תחרותיות, חברות זרות יורידו את מחיר המוצרים שלהן לפני המכס, ובכך "ישלמו" למעשה חלק מהמכס מתוך שולי הרווח שלהן. הוא טוען שבאופן כזה ארה"ב כבר "לוקחת טריליוני דולרים" ממדינות זרות, וכעת הגיע הזמן לחלק את השלל לאזרחים.

נשמע טוב, אבל זו הטעיה כפולה.

ראשית, המיתוס שטראמפ כל כך אוהב לחזור עליו מנותק מהמציאות. חברות זרות אינן משלמות את רוב המכסים שהאמריקאים הטילו. מחקרים כלכליים רבים – כולל מאוניברסיטאות ומכוני מחקר כמו "מכון ברוקינגס" ו־"Tax Foundation" – מאשרים כי מכסים הם למעשה מס המועבר ברובו לצרכנים ולעסקים האמריקאים, ולא ליצואנים הזרים.

במילים אחרות, טראמפ גובה מהאזרחים "מס נסתר" על כל מוצר מיובא שהם קונים – ועכשיו מציע להחזיר להם חלק מהכסף הזה בחזרה, בתוספת מיתוג של "דיבידנד"

בדוח עדכני של "גולדמן זקס" מאוקטובר 2025, חוקרים מעריכים כי צרכנים אמריקאים סופגים כ־55% מנטל המכסים החדשים דרך התייקרות המוצרים המיובאים, בעוד עסקים אמריקאים, היבואנים, נושאים עוד כ־22% מהנטל. בסך הכול כ־80% מעלות המכסים נופלת על האמריקאים עצמם.

במילים אחרות, טראמפ גובה מהאזרחים "מס נסתר" על כל מוצר מיובא שהם קונים – ועכשיו מציע להחזיר להם חלק מהכסף הזה בחזרה, בתוספת מיתוג של "דיבידנד". זהו פרדוקס כלכלי: הצרכן משלם 100 דולר במכסים סמויים כדי לקבל אולי 50 דולר כ"דיבידנד".

הפגנה נגד מדיניות המכסים של דונלד טראמפ ליד שגרירות ארה"ב בסיאול, קוריאה הדרומית, 15 ביולי 2025 (צילום: Jung Yeon-je / AFP)
הפגנה נגד מדיניות המכסים של דונלד טראמפ ליד שגרירות ארה"ב בסיאול, קוריאה הדרומית, 15 ביולי 2025 (צילום: Jung Yeon-je / AFP)

שנית, גם אם נתעלם לרגע מזהות המשלם, המספרים פשוט לא מסתדרים. טראמפ מדבר על טריליונים, אבל ההכנסות השנתיות ממכסים בארה"ב עומדות על לא יותר מ־200 מיליארד דולר. ומה העלות של ה"דיבידנד" המובטח? ההערכות מדברות על כ־500 מיליארד דולר.

לא צריך תואר בכלכלה כדי להבין את הבעיה: יש כאן פער מימון שנתי של כ־300 מיליארד דולר. כלומר, זה לא "דיבידנד מרווחים" – זה תשלום תמריץ הממומן מגירעון ענק. באופן אירוני, ההצעה הזו סותרת לחלוטין את הבטחתו המקבילה של טראמפ "לפרוע את חובנו העצום".

מהלך קשה ליישום

הרעיון של טראמפ לחלק כסף לאזרחים מזכיר מאוד את תשלומי התמריצים מתקופת הקורונה. אלא שאז, גם תחת טראמפ וגם תחת ג'ו ביידן, התשלומים הוגדרו משפטית כ"זיכויי מס מראש" ודרשו חקיקה מפורשת של הקונגרס.

בניגוד למנכ"ל אמיתי, לנשיא ארה"ב אין סמכות חוקתית פשוט למשוך כספים מהאוצר ולחלק אותם. "כוח הארנק" שייך בלעדית לקונגרס

כאן טמון המכשול המשמעותי ביותר עבור טראמפ. בניגוד למנכ"ל אמיתי, לנשיא ארה"ב אין סמכות חוקתית פשוט למשוך כספים מהאוצר ולחלק אותם. "כוח הארנק" שייך בלעדית לקונגרס. כספי מכס, מרגע שנגבו, נכנסים לקרן הכללית של הממשל, והנשיא אינו יכול להחליט על הקצאתם מחדש ללא חוק תקציב מפורש של הקונגרס.

הדוגמה היחידה כמעט לדיבידנד ממוסד בארה"ב היא קרן הקבע של מדינת אלסקה, הממומנת מרווחי הנפט ומוגנת בחוקת המדינה. זהו מודל שונה לחלוטין – ואינו ישים ברמה הפדרלית ללא שינוי חקיקה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציג את המכסים החדשים, 2 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציג את המכסים החדשים, 2 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

אז למה הוא עושה את זה?

אם ה"דיבידנד" איננו באמת דיבידנד, ה"רווחים" אינם באמת רווחים, והמהלך כולו ממילא דורש חקיקה בקונגרס שלא ברור אם תתרחש – מה המטרה האמיתית של כל זה?

התשובה היא פוליטיקה, לא כלכלה.

ההכרזה של טראמפ אינה מקרית. היא הגיעה בדיוק בזמן שבו בית המשפט העליון בארה"ב דן בהיקף סמכותו להטיל מכסים. לאחר שבתי משפט נמוכים יותר פסקו כי חרג מסמכותו, וכאשר השופטים העליונים הביעו ספקנות לגבי הטיעון המשפטי של "מצב חירום לאומי", טראמפ נזקק להצדקה חדשה.

במקום טיעון משפטי, הוא מציג טיעון פופוליסטי: הוא אומר לציבור, ולמעשה גם לשופטים – אם תוותרו על המכסים, תוותרו גם על 2,000 הדולרים ש"הרווחתם" ושאני מתכוון להעביר לכם

במקום טיעון משפטי, הוא מציג טיעון פופוליסטי: הוא אומר לציבור, ולמעשה גם לשופטים – אם תוותרו על המכסים, תוותרו גם על 2,000 הדולרים ש"הרווחתם" ושאני מתכוון להעביר לכם.

בסופו של דבר, ה"דיבידנד" הוא מהלך אסטרטגי שמטרתו לייצר לגיטימציה ציבורית למדיניות סחר אגרסיבית. זהו ניסיון להכשיר לציבור נטל כלכלי – ייקור של מוצרים – באמצעות הבטחה להטבה מוחשית.

ארגז משלוח של פריטים שנתפסו על ידי סוכנות המכס והגנת הגבולות של ארה"ב לבדיקה נוספת בנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, 4 בפברואר 2022 (צילום: Patrick T. FALLON / AFP)
ארגז משלוח של פריטים שנתפסו על ידי סוכנות המכס והגנת הגבולות של ארה"ב לבדיקה נוספת בנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, 4 בפברואר 2022 (צילום: Patrick T. FALLON / AFP)

למעשה, ה"דיבידנד" הזה אינו כסף; הוא נרטיב. וכמו תמיד אצל טראמפ, הנרטיב הוא המוצר האמיתי בסוף.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
פופוליסט שקרן, מיזוגן נרקיסיסט, מטרידן ופושט רגל סידרתי, בור ועם הארץ, עומד בראש ה'דמוקרטיה הגדולה בעולם' זו שהבטיחו לנו שיש בה 'איזונים ובלמים', אות ומופת לכל הפופוליסטים העבריינים המג... המשך קריאה

פופוליסט שקרן, מיזוגן נרקיסיסט, מטרידן ופושט רגל סידרתי, בור ועם הארץ, עומד בראש ה'דמוקרטיה הגדולה בעולם' זו שהבטיחו לנו שיש בה 'איזונים ובלמים', אות ומופת לכל הפופוליסטים העבריינים המגעילים בעולם, ובתוכם לא אחר מאשר הנהנתניהו העבריין החזירי שלנו.

איזה עולם.

לכתבה המלאה עוד 756 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 3 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.