ב־22 בספטמבר 2025 אורגנה באיטליה הפגנה ושביתה כללית נגד המלחמה בעזה, ביוזמת קבוצת איגודי עובדים קטנים וקיצוניים מהשמאל. המהלך הפתיע רבים: ברומא ציפו כוחות המשטרה לכמה אלפי מפגינים, אך עד סוף היום העריכו הרשויות כי כ־50 אלף איש יצאו לרחובות. המארגנים טענו מנגד כי 300 אלף השתתפו בצעדה בבירה, נוסף על מאות אלפים נוספים בכ־80 ערים ברחבי המדינה.

באותו יום חסמו עובדי הנמל בגנואה את הגישה לנמל המרכזי של העיר, בדרישה שאיטליה תפסיק לאפשר משלוחים לישראל. כמה ידוענים איטלקים הצטרפו למחאה או הביעו תמיכה בה. בטלוויזיה, המגישה המפורסמת אנטונלה קלריצ'י קראה בשידור חי לצופים שלא להישאר אדישים ל"טבח בעזה", במהלך תוכנית הבוקר הפופולרית שלה בערוץ "ראי 1", הערוץ הנצפה ביותר במדינה.

בשבוע שלאחר מכן הודיע איגוד העובדים הגדול באיטליה – קונפדרציית העבודה הכללית האיטלקית (CGIL), שלדבריה מונה כחמישה מיליון חברים ושלא תמכה ביוזמת ה־22 בספטמבר – על שביתה כללית והפגנה משלו למען עזה.

המארגנים טענו כי יותר משני מיליון בני אדם השתתפו בעצרות ברחבי המדינה, מה שהפך אותן להפגנה הגדולה ביותר מזה שנים

אלו התקיימו ב־3 באוקטובר, בתמיכת שתי מפלגות האופוזיציה המרכזיות, מפלגת המרכז־שמאל "פרטיטו דמוקרטיקו" ("המפלגה הדמוקרטית") (PD) ו"תנועת חמשת הכוכבים", וכן קואליציה קטנה יותר של מפלגות שמאל קיצוני, "AVS–Verdi".

המארגנים טענו כי יותר משני מיליון בני אדם השתתפו בעצרות ברחבי המדינה, מה שהפך אותן להפגנה הגדולה ביותר מזה שנים. "העצרת של היום היא הפגנה עצומה למען עזה שמראה איך איטליה טובה יותר מאלה שמנהלים אותה", אמרה מזכירת ה־PD, אלי שליין.

מנהיגת המפלגה הדמוקרטית באיטליה אלי שליין מקבלת את פני חברי הפרלמנט האיטלקי ארטורו סקוטו ואנאליסה קוראדו, עם נחיתתם ברומא, לאחר שעוכבו על ידי הרשויות בישראל משום שניסו לפרוץ את המצור הימי על עזה, אוקטובר 2025 (צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse via AP)

במקביל, על פי סקר שפורסם בספטמבר על ידי מכון הסקרים הבולט SWG, כ־15% מהאיטלקים חושבים כי תקיפות פיזיות של יהודים "מוצדקות לחלוטין או במידה רבה".

כמו במדינות רבות אחרות, המלחמה שפרצה בעקבות טבח 7 באוקטובר 2023, וההרס הנרחב שתועד ברצועת עזה מאז – עוררו זעם בקרב מגזרים רחבים בציבור האיטלקי.

בחודשים האחרונים החלו גם כוחות האופוזיציה באיטליה להשתמש בעזה כקריאת קרב נגד הממשלה, כשהם חשים את הלך הרוח ברחוב ומסתמכים על סקרים המרמזים שהנושא חוצה את גבולות מצביעי המרכז והשמאל.

בחודשים האחרונים החלו גם כוחות האופוזיציה להשתמש בעזה כקריאת קרב נגד הממשלה, כשהם מסתמכים על סקרים המרמזים שהנושא חוצה את גבולות מצביעי המרכז והשמאל

כשהמזרח התיכון הופך במהירות לנושא דומיננטי בתוכניות האירוח האיטלקיות, ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, יותר ויותר דמויות ציבוריות – ובהן מנהיגים פוליטיים, עיתונאים ואינטלקטואלים – מתחילות לתאר את פעולותיה של ישראל כרצח עם.

ישראל טוענת בעקביות כי היא נוקטת צעדים משמעותיים לצמצום הנפגעים האזרחיים, אך נראה שהציבור האיטלקי משתכנע מכך פחות ופחות.

סקר שפורסם ב־26 בספטמבר על ידי מכון המחקר "Ixè" בחן את עמדותיהם של 1,000 נשאלים (טעות דגימה: 3.1%). למשיבים הוצגה השאלה האם הם מסכימים עם "מי שמאשימים את ישראל בביצוע רצח עם נגד הפלסטינים". כ־74% השיבו בחיוב, 22.6% לא הסכימו ו־3.8% אמרו שאינם יודעים.

הפגנה אנטי־ישראלית ופרו־פלסטינית בבולוניה, איטליה, 3 באוקטובר 2025 (צילום: Guido Calamosca/LaPresse via AP)

הפילוח המפלגתי ממחיש עד כמה רחב הקונצנזוס: 89% ממצביעי ה־PD ו"תנועת חמשת הכוכבים" בבחירות לפרלמנט האירופי ב־2024 הסכימו עם ההאשמה, אך גם 64% ממצביעי מפלגת הימין הקיצוני Fratelli D'Italia (FDI) ("האחים של איטליה") בראשות ראשת הממשלה ג'ורג'ה מלוני, ו־65% ממצביעי מפלגת הימין הפופוליסטית "לגה" – השותפה המרכזית בקואליציה השלטת.

עוד עולה מהסקר כי 59% מהנשאלים תומכים בניתוק קשרים בין איטליה לישראל. כאן שוב התמיכה חוצה מחנות: יותר מ־70% ממצביעי PD ו"חמשת הכוכבים" תומכים במהלך, לצד 40% ממצביעי FDI ו־63% ממצביעי "לגה".

להמחשת עוצמת התחושות בשטח, קיארה, בת 17, אמרה לכלי התקשורת המקומי "Vicenza Today" במהלך הפגנה בוויצ'נצה – עיר בצפון איטליה – כי מבחינתה הבעיה נעוצה בהחלטת האו"ם ההיסטורית.

לפי סקר של מכון "Ixè", כ־74% השיבו בחיוב על השאלה האם הם מסכימים עם "מי שמאשימים את ישראל בביצוע רצח עם נגד הפלסטינים"

"החלטת האו"ם מ־1947 להקים שתי מדינות לשני עמים הייתה טעות או מעשה בחוסר תום לב, כי בתהליך ההיסטורי הזה הסיעה המנצחת הייתה זו של הציונות הרוויזיוניסטית הסמכותנית והפשיסטית".

קיארה הוסיפה כי היא תומכת במפלגת "לגה", "אבל במקרה הזה בחרתי להיות כאן עם חבריי לכיתה. יש לנו דעות שונות בהרבה דברים, אבל לא לגבי אנשים חסרי הגנה שמושמדים באופן לא אנושי".

מפגין פרו־פלסטיני מניף דגל מול שוטרים במהלך מחאה בכביש המהיר במילאנו, 3 באוקטובר 2025 (צילום: Stefano RELLANDINI / AFP)

כשעמדות אנטי־ישראליות מתהפכות על יוזמיהן

התקווה לאחד אופוזיציה מפוררת, לייצר כאב ראש פוליטי לממשלה שניסתה לשמור על עמדה מאוזנת ופרופיל נמוך יותר כלפי ישראל – ואולי אף למשוך חלק ממצביעיה – הייתה פיתוי משמעותי, במיוחד עבור מפלגת PD המתונה יותר. אלא שלא פעם המהלך התהפך על יוזמיו.

"זו הצבעה למרקה ולפלסטין", אמר מטאו ריצ'י, מועמד קואליציית המרכז־שמאל למושל מחוז מרקה במרכז איטליה, בערב הבחירות בספטמבר. ריצ'י הובס על ידי מועמד המרכז־ימין פרנצ'סקו אקוורולי, וכמה פרשנים העריכו כי הסיבה לכך הייתה ההתמקדות האובססיבית של ריצ'י בנושא עזה במקום עיסוק בסוגיות מקומיות יותר.

ביקורת דומה הופנתה כלפי האיגודים והמפלגות באופוזיציה גם ברמה הארצית, במיוחד על רקע העובדה שאיטליה מתמודדת כבר עשרות שנים עם קיפאון כלכלי, אבטלה ולחץ פיסקלי מכביד.

עצרות פרו־פלסטיניות לוו לעיתים באלימות. אירועי ונדליזם ושיבוש בלתי חוקי של התחבורה הותירו איטלקים רבים מבולבלים – גם כאלה שמזדהים עם העניין הפלסטיני

יתרה מזאת, עצרות פרו־פלסטיניות לוו לעיתים באלימות. אירועי ונדליזם ושיבוש בלתי חוקי של התחבורה הציבורית הותירו איטלקים רבים מבולבלים – גם כאלה שמזדהים עם העניין הפלסטיני.

ביום שישי האחרון, במהלך שביתה כללית נוספת שקידמו איגודי השמאל הקיצוני נגד חוק התקציב של הממשלה ונגד המלחמה בעזה, פרצו עשרות פעילים לחדר החדשות של היומון האיטלקי "לה סטמפה" בטורינו. הם ריססו כתובות גרפיטי ובהן "Free Palestine" ו"עיתונים שותפים לפשעי ישראל", וגרמו לנזק משמעותי.

מפגינים פרו־פלסטינים נושאים שלטים עם תמונתה של ראשת ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, ועליהם הכיתוב: "שותפה לרצח עם", בכיכר סן ג'ובאני ברומא, 4 באוקטובר 2025 (צילום: AP/Alessandra Tarantino)

האירוע עורר גינויים נרחבים וזעזע גם איטלקים המבקרים בחריפות את מדיניות ישראל. העיתונאית אנליזה קוצוקראה, ששימשה עד לפני כמה חודשים כסגנית העורך הראשי של "לה סטמפה", כתבה ב־"X" כי בעבר, "[העורך הראשי] אנדראה מלאגוטי ואני שמנו את המילה 'רצח עם' בכותרת הראשית בעמוד הראשון בלי לדאוג לאופן שבו יגיבו מגזרים מסוימים בציבור. זה מה שכואב לי יותר מכול, כי [הפעילים] אינם יודעים על מה הם תקפו".

הוונדליזם נגד "לה סטמפה" הצית גם סערה פוליטית סביב דמות נוספת הנתפסת באיטליה כנציגה מרכזית של העניין הפלסטיני – פרופסור פרנצ'סקה אלבנזה, השליחה המיוחדת של האו"ם לענייני הפלסטינים.

אלבנזה הואשמה בהטיה נגד ישראל, שלטענת מבקריה גבלה באנטישמיות, עוד לפני 7 באוקטובר. מאז הפכה לדמות בעלת השפעה ציבורית רחבה באיטליה, כפי שניכר מהופעותיה התכופות בטלוויזיה, מהנוכחות הבולטת של ספרה בחנויות הספרים ומהפרסים הרבים ותוארי אזרחות הכבוד שקיבלה ברחבי המדינה, ובהם בבולוניה, בארי ורג'ו אמיליה.

כשנשאלה על התקיפה בחדר החדשות, אמרה אלבנזה שהיא "גינתה את האלימות", אך גם "גינתה את העיתונאים", שאותם האשימה בכך שאינם מספקים סיקור הוגן למצוקת הפלסטינים

בעיר האחרונה היא אף נזפה בראש העירייה על הבמה לאחר שהביע תקווה שהחטופים הישראלים המוחזקים בידי ארגוני טרור בעזה ישובו בקרוב לבתיהם. כשנשאלה על התקיפה בחדר החדשות, אמרה אלבנזה כי היא "גינתה את האלימות", אך גם "גינתה את העיתונאים", שאותם האשימה בכך שאינם מספקים סיקור הוגן למצוקת הפלסטינים. היא אף כינתה את האירוע "אזהרה לעיתונות".

דבריה עוררו גינוי מצד ראש הממשלה מלוני, וגרמו לראשי ערים באיטליה לשקול מחדש את הענקת תוארי אזרחות הכבוד לאלבנזה – בהם ראש עיריית פירנצה, שחזר בו מההצעה בעקבות המחלוקת.

נשיאת איגוד הקהילות היהודיות באיטליה נעמי די סניי לצד נשיא קהילת יהודי רומא ויקטור פאדלון במטה אגודת העיתונות הזרה ברומא, 1 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Alessandra Tarantino)

אווירה עוינת ליהודים

אבל מי שמשלמים את המחיר הכבד ביותר על האווירה העוינת כלפי ישראל הם יהודי איטליה. עם כ־23 אלף חברים רשומים ברחבי המדינה – יותר ממחציתם ברומא – הקהילות היהודיות באיטליה אומנם קטנות, אך בעלות שורשים עמוקים, עם היסטוריה המתפרשת על פני יותר מ־2,000 שנה.

הדוח העדכני של Centro di Documentazione Ebraica Contemporanea (CDEC) – מכון מחקר ממילאנו המנטר מקרוב את האנטישמיות באיטליה – מצא כי ב־2024 התקבלו 877 דיווחים על אירועים אנטישמיים – כמעט כפליים מה־454 שנרשמו ב־2023, וזינוק דרמטי לעומת 241 מקרים ב־2022.

ביום שני שעבר התעוררה הקהילה היהודית של רומא לידיעה מטרידה: במהלך הלילה הושחתו קירותיו החיצוניים של בית הכנסת "בית מיכאל" בשכונת מונטוורדה ההררית. על הקירות רוססו כתובות כמו "Free Palestine" ו"מונטוורדה אנטי־ציונית ואנטי־פשיסטית".

הוונדליסטים כיסו בצבע שחור גם את הלוח המקדיש את בית הכנסת לזכרו של סטפנו גאי טאקה – ילד בן שנתיים שנהרג בפיגוע טרור פלסטיני נגד בית הכנסת המרכזי של רומא בשנת 1982

הוונדליסטים כיסו בצבע שחור גם את הלוח המקדיש את בית הכנסת לזכרו של סטפנו גאי טאקה – ילד בן שנתיים שנהרג בפיגוע טרור פלסטיני נגד בית הכנסת המרכזי של רומא בשנת 1982.

ההשחתה עוררה גינויים נרחבים, ונשיא איטליה סרג'ו מטרלה התקשר לויקטור פאדלון, נשיא הקהילה היהודית של רומא, כדי להביע את הזדהותו. ובכל זאת, יהודים רבים מתקשים שלא לחוש כי התקיפה משקפת מקרה נוסף שבו סנטימנט אנטי־ישראלי גולש לאנטישמיות גלויה, תוך שפשוף מלח על אחד הפצעים העמוקים ביותר של הקהילה.

לוח הזיכרון לסטפנו גאי טאקה בבית הכנסת "בית מיכאל", לאחר שהושחת על ידי ונדליסטים ברומא, 1 בדצמבר 2025 (צילום: European Jewish Congress)

גם הפיגוע ב־1982 התרחש על רקע אקלים של עוינות ציבורית שניזונה ממתחים במזרח התיכון – אז, מלחמת לבנון הראשונה. בחודשים שקדמו לפיגוע, במהלך עצרת של CGIL, הותירו מפגינים ארון קבורה לבן על מפתן בית הכנסת, והמנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת – שטרם התנער אז מטרור – הגיע לרומא לביקור רשמי.

פאדלון הזהיר ב"לה סטמפה" מפני ניצול ההפגנות למען עזה ככלי לחצים פוליטיים: "בעזה, הפסקת האש מחזיקה מעמד למרות הקשיים המתמשכים, אבל באיטליה, כמעט רק באיטליה, הפגנות פרו־פלסטיניות התרבו והפכו אגרסיביות יותר ויותר.

פאדלון הביע חשש גם מהצטלבות מאבקי האיגודים עם הפוליטיקה של המזה"ת: "אנחנו, יהודי רומא, זוכרים היטב שמצעד איגודים ב־1982 הוביל להצבת ארון קבורה מול בית הכנסת. אחר כך היה הפיגוע שהרג את סטפנו"

"אנטישמיות היא תועבה שחדרה להיסטוריה, מנצלת את הרגשות הנמוכים ביותר, ומשמשת כאלת כוח כדי להשיג עוצמה. זה קורה כאן, עכשיו. מחאות מסוימות נועדו להפעיל לחץ על הממשלה, זה ברור".

פאדלון הביע חשש גם מהצטלבות מאבקי האיגודים עם הפוליטיקה של המזרח התיכון: "אנחנו, יהודי רומא, זוכרים היטב שמצעד איגודים ב־1982 הוביל להצבת ארון קבורה מול בית הכנסת", אמר. "אחר כך היה הפיגוע שהרג את סטפנו".