1

לא בכל יום עיר בישראל מכריזה על דיאטה. למעשה, העיר המדוברת, תל אביב, השיקה שלוש דיאטות בבת אחת: דיאטת כבישים; דיאטת מהירות; ודיאטת הרוגים בתאונות דרכים. לכאורה שלושה יעדים שונים, בפועל אלה פניו השונים של אותו מהלך.

לפני כארבעה חודשים התקשורת רגשה לכמה דקות: תל אביב הוכרזה כעיר של "עד 30 קמ"ש", מגבלת מהירות שנשמעת דרקונית באוזניו של הנהג הישראלי קצר הרוח. בימים אלה מתחילים בעירייה לנטר את התוצאות ולראות האם התנועה בעיר באמת נמצאת במגמת האטה.

"זה לא יקרה ביום אחד", מנסה אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחנייה בעירייה, למתן ציפיות, "בתקשורת נוצרה אווירה של 'תל אביב עוברת ל־30 קמ"ש' כאילו זה משהו שקורה ברגע. זה לא עובד ככה. זה מהלך שמזיז גלגלי שיניים שמשנים מציאות. אנחנו מעריכים שנראה תוצאות בתוך שנתיים–שלוש".

בישראל, כידוע, הקטל בדרכים שובר שיאים של עשורים, והממשלה לא נוקפת אצבע. עיריית תל אביב־יפו, בהשראת מודלים מוצלחים מהעולם, מנסה לקחת אחריות על מה שמתרחש בגבולותיה המוניציפליים

הפחתת המהירות, מסביר אייל הרשטיק, מנהל המטה לבטיחות בדרכים בעירייה, היא לא המטרה – היא אמצעי לצמצום מספר הנפגעים בתאונות דרכים, שרובם נמנים עם הולכי הרגל ורוכבי הדו־גלגלי: "בכל העולם הגיעו למסקנה שהמהירות היא הגורם המרכזי לתאונות דרכים ולפגיעות קשות.

"תשעה מ־10 הולכי רגל או רוכבי אופניים שנפגעו ב־30 קמ"ש ישרדו, ב־50 קמ"ש היחס בדיוק הפוך. השוודים הם המובילים בעולם בבטיחות. הייתי בכנס בגטבורג, העיר השנייה בגודלה בשוודיה, עיר נמל ותעשייה. לפני 20 שנה היו להם 20–30 הרוגים בשנה בתאונות דרכים, היום אחד–שניים. כל ההרצאות היו על מהירות, מהירות, מהירות. זה המפתח".

אילוסטרציה: כביש עם הגבלת מהירות ברמת גן, מאי 2024 (צילום: Chenspec, ויקישיתוף)

ואכן, בישראל העיר תל אביב אולי פורצת דרך, אבל בעולם ערים ממותנות תנועה עם חזון "Vision zero" (אפס הרוגים בתאונות דרכים) הן טרנד חם. באוסלו הצליחו לאפס את מספר ההרוגים השנתי בתאונות בכבישים, באיטליה כל הערים הגדולות מגבילות את המהירות ל־30 קמ"ש ובמרכז לונדון המהירות מוגבלת ל־20 מייל לשעה (32 קמ"ש).

בישראל, כידוע, הקטל בדרכים שובר שיאים של עשורים, והממשלה לא נוקפת אצבע. עיריית תל אביב־יפו, בהשראת מודלים מוצלחים מהעולם, מנסה לקחת אחריות על מה שמתרחש בגבולותיה המוניציפליים. בדרג הפוליטי הדמות הדומיננטית במהלך היא מיטל להבי, סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה, שמחזיקה כבר שנים באג'נדה של היפוך פירמידת התנועה העירונית.

הדרך למימוש חזון ה־30 קמ"ש עוברת בשינוי פני העיר. הדגש הוא לא על אכיפה – לא יוצבו שוטר או פקח בכל פינת רחוב – אלא על שינוי תשתיתי עמוק שיקשה על הנהגים ללחוץ על דוושת הגז.

"תסתכל על הכבישים הישנים של תל אביב, פעם חשבו שיותר רחב זה יותר בטוח וכל נתיב היה ברוחב 5.5 מטר. אנחנו עושים הכל כדי להצר נתיבים, כי נתיבים צרים מחייבים את הנהגים להאט"

"אנחנו קוראים לזה שיפור תשתיות", אומר הרשטיק, "אבל בכיוון הפוך מפעם. תסתכל על הכבישים הישנים של תל אביב, פעם חשבו שיותר רחב זה יותר בטוח וכל נתיב היה ברוחב 5.5 מטר. אנחנו עושים הכל כדי להצר נתיבים, כי נתיבים צרים מחייבים את הנהגים להאט.

"ברחוב קינג ג'ורג' שחודש עכשיו, השארנו רק נתיב אחד ברוחב מינימלי של ארבעה מטרים. אי אפשר פחות מזה כי זה הרוחב שמאפשר מעבר של כבאית".

רחוב בתל אביב, יוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השינוי התשתיתי אמור לייצר שפה תחבורתית חדשה ושינוי של המרחב הציבורי: מדרכות יותר רחבות, יותר שבילי אופניים, פחות נתיבים למכוניות ונתיבים יותר צרים. במעברי חצייה מתקינים "אוזניים" שמקצרות את משך החצייה, נקודת תורפה ידועה בעיקר אצל זקנים שמוצאים את עצמם באמצע מעבר החצייה כשהאור מתחלף לאדום.

במקביל, סומנו על הכבישים 250 שבלונות של 30 קמ"ש והוספו תמרורים שאמורים להזכיר לנהגים את כללי המשחק החדשים.

המהלך התחיל למעשה לפני כמה שנים, כשמאות רחובות קטנים ושכונתיים הוגדרו כממותני תנועה. עכשיו ההגדרה הזו זלגה אל כל המרחב שבין רחוב הירקון במערב לדרך נמיר במזרח, שדרות רוקח בצפון ליהודה הלוי בדרום – ובקיצור כל ליבת העיר, כולל צירי תנועה מרכזיים כמו דיזנגוף ושדרות רוטשילד.

"דיזנגוף הוא אולי הרחוב הכי הליכתי בישראל, יש בו גם הרבה תחבורה ציבורית והרבה אופניים, אבל יש בו הרבה תאונות כי המרחקים בין הרמזורים גדולים ורוחב הכביש מזמין מהירות גבוהה"

הרשטיק: "דיזנגוף הוא אולי הרחוב הכי הליכתי בישראל, יש בו גם הרבה תחבורה ציבורית והרבה אופניים, אבל יש בו הרבה תאונות כי המרחקים בין הרמזורים גדולים ורוחב הכביש מזמין מהירות גבוהה. כל 20 הרחובות בתל אביב שיש בהם הכי הרבה תאונות הם רחובות מוכרים ומרכזיים שאין בהם מיתון תנועה.

"אלה רחובות שיצטרכו לעבור דיאטת כבישים. זה יצטרך להשתנות וזה כבר משתנה – אם פעם היינו רוצים להתקין פסי האטה בדיזנגוף שמותאמים לאוטובוסים זה לא היה עובר, היום זה מתקבל". 

פארק המסילה בדרום תל אביב, 2 בפברואר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אבל בשורה התחתונה, הכרזתם על עיר 30 קמ"ש כשבפועל אין לכם שום יכולת לאכוף את זה.
"נכון. הסמכות לאכיפה נמצאת אצל המשטרה, והיא לא מתעסקת עם 30 קמ"ש. אנחנו מבקשים כבר שנים להעביר אלינו סמכויות אכיפה, בלונדון הרשות המטרופולינית יכולה לאכוף, ובמשטרה מגלים נכונות.

"הבעיה היא שבין ההסכמה העקרונית לבין הביצוע מפרידות שלוש שנים. אבל מלכתחילה המהלך שלנו לא מבוסס על אכיפה וחלוקת קנסות. אנחנו צריכים לוודא באמצעות התשתיות שלא תוכל לנסוע מהר. כשהתנועה בכביש ממותנת, במקומות שבהם אין שביל אופניים הרוכבים ירגישו מספיק בטוחים כדי לרדת לכביש וזה ימתן את התנועה עוד יותר.

"יש כבר לא מעט נהגים עם מודעות, ומספיק שכל נהג שלישי בכביש יגביל את עצמו ל־30 קמ"ש כדי שזה ייצר האטת תנועה".

היפוך פירמידת התנועה בעיר בהכרח אמור לבוא על חשבון נהגי המכוניות, אבל הגבלת ה־30 קמ"ש כשלעצמה, לפי הבדיקות שנערכו בעירייה, דווקא לא אמורה להשפיע עליהם

מאז 2022 נמצאת עקומת ההרוגים בתאונות דרכים בתל אביב בירידה משמעותית, עם חריגה מפתיעה ומתסכלת אשתקד. מ־22 הרוגים ב־2022 נרשמה ירידה ל־16 ב־2023 ול־14 ב־2024, אבל בשנה שעברה נרשמה עלייה ל־20.

בעירייה ניתחו את התוצאות ולא הצליחו להגיע להסבר, למעט המתאם עם העלייה בתאונות בכל הארץ וצבר של מקרים חריגים שאין להם קשר למצב התשתיות – למשל קשיש שנסע באוטובוס ובעצירת חירום עף מהמושב ונהרג, או נוסע עם בעיות נפשיות שירד מאוטובוס באמצע נסיעה ונהרג מפגיעת רכב. בעירייה מקווים שהתוצאות של 2026 יצביעו על חזרה למגמת הירידה.

מד"א וזק"א בזירת תאונת דרכים שבה נהרג רוכב דו־גלגלי חשמלי בתל אביב, 20 באפריל 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

היפוך פירמידת התנועה בעיר בהכרח אמור לבוא על חשבון נהגי המכוניות הפרטיות, אבל הגבלת ה־30 קמ"ש כשלעצמה, לפי הבדיקות שנערכו בעירייה, דווקא לא אמורה להשפיע עליהם.

בדיקה שערכו יועצי תנועה על 240 מסלולי נסיעה אפשריים באורך של כשבעה קילומטרים בעיר, העלתה שהגבלת המהירות ל־30 קמ"ש מוסיפה רק 30–60 שניות לזמן הנסיעה. הסיבה מוכרת: נסיעה מהירה יותר מביאה את הנהג מהר יותר אל הרמזור – אבל שם הוא עומד וממתין כמו כולם.

בעיריית תל אביב־יפו מכוונים לשינוי התנהגותי הדרגתי בקרב הנהגים, אבל כשכל המרחב הישראלי מדבר בשפה אחרת זה לא יהיה פשוט.

"הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כבר מפיצה את זה לערים נוספות, וכבר התחילו למתן תנועה ליד מוסדות חינוך. קח שלוש–ארבע שנים קדימה ותראה שעוד ערים יעשו את זה"

מאות אלפי נהגים נכנסים מדי יום לתל אביב ממודיעין ועד שוהם, מרמת גן ועד פתח תקווה, מנתניה ועד הוד השרון. בערי המוצא שלהם אין 'רחובות ממותני תנועה', אין הגבלה של 30 קמ"ש ואין נתיבים מוצרים ומעברי חצייה מורחבים. למה שהם ישנו את תרבות הנהיגה שלהם בתל אביב?

"בדיוק כמו עם שבילי אופניים", אומר הרשטיק, "מה שתל אביב מתחילה משפיע על כולם. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כבר מפיצה את זה לערים נוספות, וכבר התחילו למתן תנועה ליד מוסדות חינוך. קח שלוש–ארבע שנים קדימה ותראה שעוד ערים יעשו את זה".

שבילי האופניים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ינואר 2021 (צילום: עמוד הפייסבוק של מיטל להבי)

2

אין לי יומרות להיות מבקר סרטים, אבל הרושם שלי כצופה מהשורה הוא שהקולנוע האמריקאי זה לא מה שהיה. יצא לי לצפות בכמה מהסרטים שכיכבו בטקס האוסקר שהתקיים השבוע, וכולם עוררו אצלי געגוע ליצירות המופת של פעם. אולי זה עניין של גיל ואולי של טעם.

מבחינה אחת, מתברר, אוסקר 2026 היה דווקא משכמו ומעלה: לפי בדיקת "Good Vision", חברה שמתמחה באחריות תאגידית ומלווה תהליכים סביבתיים בחברות ועסקים, האוסקר של השנה היה הטקס הירוק ביותר בהיסטוריה של הוליווד. ויותר חשוב מהטקס: תעשיית הקולנוע כולה, אומר עברי ורבין, מנכ"ל "Good Vision", עוברת שינוי עומק חסר תקדים.

"קיימות היא כבר לא עניין שיווקי", אומר ורבין, "אלא עיקרון ניהולי שמוטמע מראש בתכנון התקציב, בחוזים המשפטיים, בטכנולוגיות הצילום ובדיווח למשקיעים. כשפליטות גזי חממה נמדדות באתרי הצילום בכל יום, כששימוש ב־AI מחליף טיסות וסטים של תפאורות חד־פעמיות, מדובר בשינוי מהותי ולא תדמיתי".

מבחינה אחת, מתברר, אוסקר 2026 היה דווקא משכמו ומעלה: לפי בדיקת "Good Vision", האוסקר של השנה היה הטקס הירוק ביותר בהיסטוריה של הוליווד

ורבין וצוותו חיברו דוח קצר שמסכם את השינויים שזיהו בהתנהלות של הוליווד. לדבריו הם עשו זאת בעיקר מתוך סקרנות ועניין, "הרי מדובר בתעשייה שהכי משפיעה על התרבות המערבית. בתעשיית הקולנוע בארץ בכלל אין את המודעות הזו, ולפני שנה כשהייתי בכנס בפריז למדתי שיש ארגון שכל תכליתו היא לקדם קיימות בהוליווד".

הבדיקה העלתה שורה של דוגמאות לכיוון החדש של עולם הקולנוע: הסרט "המנט" שילב בהפקה צוות ייעוץ סביבתי וצמצם שימוש בגנרטורים מזהמים לטובת אנרגיות מתחדשות באתרי הצילום; הפקת "חוטאים" צולמה בלואיזיאנה תוך שימוש בדלק ביולוגי לכל רכבי ההפקה וצמצום של יותר מ־80% בכמויות הפלסטיק החד־פעמי במהלך הצילומים.

ג'סי באקלי, זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על "המנט", ומייקל בי ג'ורדן, זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על "חוטאים", לוס אנג'לס, 15 במרץ 2026 (צילום: Jordan Strauss/Invision/AP)

כמו כן, הפקות רבות נוהלו תחת מסגרות מדידה מסודרות של טביעת רגל פחמנית; בחוזים של שחקנים ובמאים בהפקות רבות הופיעו סעיפי "Green Rider" – נספח משפטי המחייב את ההפקה לעמוד בסטנדרטים סביבתיים, החל מקייטרינג צמחוני ללא פלסטיק ועד שימוש באנרגיה מתחדשת ומחזור פסולת.

בעבר, אומר ורבין, צעדים כאלה היו תלויים ברצון הטוב של ההפקה; היום אי עמידה בדרישות עלולה להיחשב כהפרת חוזה.

השינוי, לפי הדוח, ניכר גם בתוכן. כ־25% מהסרטים שהיו מועמדים השנה לפרסים עברו את מבחן Climate Reality Check – בדיקה שבוחנת האם שינוי האקלים נוכח כחלק מהעולם הסיפורי של הסרט. גם האקדמיה עצמה פרסמה מדריך לסטייל מקיים שמעודד הגעה לשטיח האדום בלבוש וינטג' או מחומרים ממוחזרים, אבל לא נראה שכל המשתתפים זרמו עם הרעיון.

כ־25% מהסרטים שהיו מועמדים השנה לפרסים עברו את מבחן Climate Reality Check – בדיקה שבוחנת האם שינוי האקלים נוכח כחלק מהעולם הסיפורי של הסרט

ורבין סבור שאי אפשר לשלול את האפשרות שהאצת המגמה הירוקה היא תגובת נגד של הוליווד לדונלד טראמפ ולטראמפיזם. "אני לא יודע אם זו התרסה מכוונת אבל זו אמירה", הוא אומר, "הרי קליפורניה היא מעוז המתנגדים הגדול ביותר למהלכים האנטי דמוקרטיים, וזו גם מדינה שסבלה הרבה משינוי האקלים – שרפות, בצורות ושיטפונות.

"כתעשייה שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה, הוליווד מפנימה שקיימות היא כבר לא בחירה ערכית, אלא סטנדרט מחייב".

פסל האוסקר מוצג בתיאטרון דולבי בלוס אנג'לס, 14 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Gregory Bull)

3

שנתיים וחצי חוששים בישראל מתרחיש עלטה שייגרם מפגיעת טילים בתשתיות רשת החשמל, אבל מי שגרמה את הנזק הכי גדול לרשת היא הרוח רבת העוצמה שנשבה כאן בשבת האחרונה.

מלבד שכבת החול הכתומה שכיסתה את רוב חלקי הארץ וסופות החול הכבדות שעטפו את הנגב, הרוח גם קרעה חוטים וקווי מתח בדרום וגרמה להפסקה באספקת החשמל לשורה של יישובים – ביניהם קיבוץ בארי, כפר מימון, שוקדה, ניצנה ועזוז.

מלבד שכבת החול הכתומה שכיסתה את רוב חלקי הארץ, הרוח גם קרעה חוטים וקווי מתח בדרום וגרמה להפסקה באספקת החשמל לשורה של יישובים

במקביל נאלצה "כפיר", מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, להודיע במוצאי שבת על עיכוב בתחילת השירות בשל נזקים שגרמה הרוח בכמה מוקדים לאורך תוואי הרכבת. זה היה ספתח קשוח למה שמכונה באופן מסורתי "עונת המעבר"; מעניין איך ייראה ההמשך.

נזקים בדרום בעקבות רוחות חזקות, 14 במרץ 2026 (צילום: חברת חשמל)

4

תמיד תהיתי מה עושה גן יפני בקיבוץ חפציבה שלמרגלות הגלבוע. השבוע נתקלתי בסיפור המלבב הזה של גיא רילוב, מהחקלאים האורגנים הבולטים בישראל (חוות מקורה):

"פעם בשנה אני מטפס על הגלבוע מהעמק, ולא משנה מתי אני מטפס אני פוגש את הטיפוס נטול החולצה. לא קבענו, לא דיברנו שנה, ובכל זאת נפגשים על ההר. זהו דן וסרמן מחפציבה, מחלוצי הכותנה האורגנית בכלל ובעמק בפרט. אני מזהה אותו מרחוק, מתחבקים, סיפור אחד ונפרדים.

דן וסרמן (צילום: גיא רילוב)

"הפעם סיפורו הוא על איך הגיעה כת המָקוּיה למקם את בסיסה בחפציבה. מסתבר שאי שם בשנות ה־60' נשלחו שני חקלאים מחפציבה ליפן לבחון זני אורז לגידול בעמק. בנסיעה ברכבת ביפן שמע אותם מייסד כת המקויה, איקורו טשימה, ומשם הכל היסטוריה. המקויה הקימה בחפציבה בית וגן נפלא אליו הם מגיעים לעיתים ובעיקר תומכים ואוהבים את ישראל".