משק האנרגיה הישראלי שרוי בהמתנה מתוחה לאירוע שכולם מקווים שלא יתרחש. הכוונה, כמובן, לפגיעה חלילה של טיל בתשתית חיונית בנוסח הפגיעה בבז"ן במערכה הקודמת מול איראן, שהביאה אל הקצה את יכולת אספקת הדלקים לצרכים החיוניים של המשק.

גם במערכה הנוכחית האיראנים ניסו לטווח את מפרץ חיפה כבר מהשעות הראשונות, אם כי בעצימות נמוכה יותר מאשר את ריכוזי האוכלוסייה במרכז הארץ – עד כה ללא הצלחה. "אנחנו לא באמת יודעים אם זו היערכות טובה יותר של מערך ההגנה האווירית שהפיק לקחים מהפעם הקודמת או שזה פשוט מזל", אומר לזמן ישראל גורם במשק האנרגיה, "אבל מחזיקים אצבעות שזה יימשך ככה".

מה שלא הצליח לאיראנים עד כה בישראל עבד יותר טוב בערב הסעודית, שם כטב"ם איראני הצליח לפגוע הבוקר (שני) במתקן נפט של חברת "עראמקו". בהקשר הזה, הכניסה של חזבאללה למערכה היא כמובן לא חדשות טובות. פגיעה במתחם הפטרוכימי בחיפה היא החלום הנושן של חזבאללה, ויורשיו של חסן נסראללה מן הסתם ישמחו להגשים את מורשתו.

בבז"ן הודיעו מייד עם פתיחת המערכה על הפחתה משמעותית בפעילות אבל הדגישו שזיקוק הדלקים לטובת הצרכים החיוניים של המשק נמשך. משיחות עם מספר גורמים בענף נראה שהתעשייה התכוננה ברצינות למלחמה

בבז"ן הודיעו מייד עם פתיחת המערכה על הפחתה משמעותית בפעילות אבל הדגישו שזיקוק הדלקים לטובת הצרכים החיוניים של המשק (בראשם דלק לצבא ולמטוסים) נמשך כרגיל.

משיחות עם מספר גורמים בענף נראה שהתעשייה התכוננה ברצינות למלחמה. החשש הגדול במקרים שבהם מתקני תעשייה ממוקמים בסמוך לאוכלוסייה, כמו במפרץ חיפה, הוא מפגיעה ישירה במכלי ענק שמאחסנים חומרים מסוכנים.

עוד סצנות מבית הזיקוק ראס טנורה השייך לאראמקו הסעודית, לאחר שספג מתקפה איראנית קשה שכוונה נגד אחד ממתקני האנרגיה החשובים ביותר בממלכה, בהסלמה מסוכנת שעלולה לפגוע ביציבות אספקת הנפט העולמית.
????????⚔️???????? pic.twitter.com/kehciRgJzw

— Shlomi (@shlomi_il) March 2, 2026

כשפרץ "עם כלביא" התברר שרבים מהמכלים במפרץ חיפה מלאים עד גדותיהם, והחל מרוץ נגד הזמן והטילים לריקונם. הפעם המכלים ברוב המפעלים דוללו משמעותית או אף רוקנו עוד בטרם המריא מטוס הקרב הראשון לטהרן והגיעו צווי הדילול של פיקוד העורף.

העיניים נשואות לבז"ן ולמתחמי התעשייה אבל צריך לזכור שישראל מרושתת לאורכה ולרוחבה במתקני תשתיות רגישים ובצנרת המוליכה חומרים מסוכנים. המיקומים לרוב מוכמנים, ופגיעה של טיל בהם היא בעיקר עניין של מזל.

"לפעמים אני נוסע בכביש ותופס את עצמי – 30 מטר מימין יש מתחת לאדמה צינור שמוביל סולר ו־50 מטר משמאל יש מכל עם אלפי טונות של חומצה זרחתית", אומר גורם בתחום התשתיות, "אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם ינחת פה טיל בליסטי. עד עכשיו זה לא קרה בזכות ההגנה האווירית ובזכות המזל, נקווה שככה זה יימשך".

בצוהרי יום ראשון עמדה אספקת החשמל מאנרגיות מתחדשות על 3,950 מגהוואט – קרוב למחצית מצריכת החשמל במשק באותה עת. המשמעות: אלמלא הפריסה הסולארית, היינו נושמים אוויר הרבה יותר מזוהם

מייד עם פרוץ המערכה השבית משרד האנרגיה את כל שלוש אסדות הגז של ישראל, מכיוון שפגיעה ישירה באסדה פעילה צפויה לגרום נזק אדיר, אובדן בחיי אדם והשבתה של הקידוח לתקופה ארוכה מאוד. בבת אחת המשק עבר להסתמך על מקורות אנרגיה אחרים – חלקם מזהמים ויקרים מאוד (פחם, סולר, מזוט) וחלקם נקיים וזולים – שמש.

בצוהרי יום ראשון עמדה אספקת החשמל מאנרגיות מתחדשות על 3,950 מגהוואט – קרוב למחצית מצריכת החשמל במשק באותה עת (43.3%). המשמעות: אלמלא ישראל עשתה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית בתחום הפריסה הסולארית, היינו נושמים בימים הראשונים למלחמה אוויר הרבה יותר מזוהם והרבה יותר יקר.

עשן מיתמר באזור מתקן בז"ן בחיפה לאחר פגיעת טיל איראני, 16 ביוני 2025 (צילום: Ahmad GHARABLI / AFP)

לאחר הסגירה הראשונית של האסדות חודש ייצור הגז באופן חלקי, כך שמפעלי התעשייה הנסמכים על הזרמת גז קיבלו ברוב המקרים את האספקה הנדרשת להם. במקביל, משרד האנרגיה נערך למצב קיצוני שבו אספקת הגז תופסק לחלוטין.

שרי הממשלה התבקשו לחתום בווטסאפ על החלטה שמאשרת לשר האנרגיה להורות על הגדלה משמעותית של מאגרי הסולר לשעת חירום, ובמקביל להעניק לו פטור ממס הבלו כדי שרכישת הסולר לא תעמיס על חשבונות החשמל של הצרכנים.

כמה ימים לפני המלחמה פרסם מבקר המדינה דוח על היערכות משק האנרגיה למלחמה. חלק משמעותי מהדוח היה חסוי מטעמי צנזורה. המבקר התייחס גם למצב המלאים לשעת חירום והתקבל הרושם שדעתו אינה נוחה מהמצב, אבל הנתונים והמסקנות כאמור הושחרו מהגרסה הפומבית.

במצב העניינים הנוכחי, נראה שהמחלוקת על עתיד בז"ן והתעשייה במפרץ חיפה נותרת בעינה וכנראה תתלקח מחדש מייד עם תום המערכה הנוכחית, כפוף כמובן לאירועים שיתרחשו או לא יתרחשו במהלכה

נותר רק לקוות שלא יגיע הרגע שבו יתברר שליקויים שהמבקר חשף לא תוקנו כשעוד היה ניתן. במשרד האנרגיה אומרים שמשק האנרגיה ערוך ומוכן למלחמה כולל מלאי הגפ"מ (גז בישול) שהיה בחסר לפני מספר חודשים.

במצב העניינים הנוכחי, נראה שהמחלוקת על עתיד בז"ן והתעשייה במפרץ חיפה נותרת בעינה וכנראה תתלקח מחדש מייד עם תום המערכה הנוכחית, כפוף כמובן לאירועים שיתרחשו או לא יתרחשו במהלכה.

עשן מיתמר לאחר שטיל איראני פגע במתקני בז"ן בחיפה, 16 ביוני 2025. (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

בצד של מתנגדי התעשייה – עיריית חיפה, הירוקים והיועץ הכלכלי לראש הממשלה פרופסור אבי שמחון, שמוביל את תוכנית ההוצאה של פינוי התעשייה מהמפרץ – שבים וטוענים שהתלות של המשק בבתי הזיקוק מסוכנת, שכל פגיעה של טיל באחד משלבי ייצור הדלקים עלולה להשבית את המערך ולהשאיר את ישראל בלי דלקים חיוניים, ושהנוכחות של המפעלים במפרץ מסכנת את מאות אלפי תושבי חיפה והסביבה.

לפי הגישה הזו, ישראל חייבת לעבור לייבוא תזקיקים – כלומר, דלקים שכבר עברו בחו"ל את שלב הזיקוק – ולסגור את פעילות הזיקוק בארץ. "איך יכול להיות שהממשלה לא ניצלה את החודשים שחלפו מאז 'עם כלביא' כדי להצטייד בדלקים מזוקקים ולייתר את התלות בבתי הזיקוק?" תוהה גורם בתחום, "היינו יכולים להיכנס למלחמה הזו במצב אחר והרבה יותר רגוע".

כמו במקרים רבים בחיים, כל צד רואה במלחמה אירוע שמאשש ומתקף את הנחות המוצא שלו. נראה שכך זה גם יימשך, אלא אם יתרחש אירוע דרמטי וקיצוני שייאלץ את כולם ואת המדינה לחשב מסלול מחדש

בצד של התעשייה, לעומת זאת, ממשיכים לטעון שהמלחמה דווקא מוכיחה את החיוניות של בתי הזיקוק עבור המשק הישראלי, מזכירים שהפעם גם בית הזיקוק באשדוד עובד (המערכה הקודמת מול איראן תפסה אותו בעיצומם של שיפוצים), וטוענים שהסתמכות על ייבוא בשעת מלחמה עלולה להשאיר את ישראל בלי אספקת דלקים חיוניים ברגע האמת.

לפי הגישה הזו, אין לישראל אפשרות לאגור מספיק דלקים מזוקקים כדי להיות מוכנה לכל תרחיש, ובתי הזיקוק חייבים להמשיך לפעול.

בית זיקוק אשדוד (צילום: אילן מלסטר, המשרד להגנת הסביבה)

כמו במקרים רבים בחיים, כל צד רואה במלחמה אירוע שמאשש ומתקף את הנחות המוצא שלו. נראה שכך זה גם יימשך, אלא אם יתרחש אירוע דרמטי וקיצוני שייאלץ את כולם ואת המדינה לחשב מסלול מחדש. לפחות על זה יש קונצנזוס: כולם מקווים שתרחיש כזה לא יתממש.