לבנות מחדש את המערכות הבינלאומיות ולחזק את הדמוקרטיות

וירוס הקורונה (צילום: AP Photo/Dita Alangkara)
AP Photo/Dita Alangkara
וירוס הקורונה

לאחר שננצח את הקורונה, נצטרך לבנות מחדש את המערכות הבינלאומיות ולחזק את הדמוקרטיות. הסברה הרווחת, שגורסת כי הדיקטטורות מתמודדות יותר טוב עם משברים בינלאומיים כגון פנדמיה או אסונות טבע – מוטעית מיסודה.

נכון שלמשטרים אוטוקרטיים יש יותר כלים כדי לעקוב אחר האזרחים שלהם, לכלוא ולהעניש אותם, ובזה הדמוקרטיות פחות מצטיינות. רבים בארץ ובעולם נושאים את עיניהם לסין היום, ומדגישים שרק בדיקטטורה אפשר להפעיל אמצעים דרמטיים ואף אכזריים על מנת לבלום את המגפה: לבנות בית חולים תוך 10 ימים, להכריז על סגר הדוק באזורים שם מתגוררים מיליוני בני אדם ולהעניש בצורה אכזרית את מי שמפר את הכללים. אך כיוון שמשטר אוטוקרטי מבוסס על פחד וציות, ולא על שוויון וכבוד, הוא בהכרח ינסה לעשות מניפולציה במידע ובכך יצור את הבעיה הראשונית.

משחקי המידע

ככל הנראה, נגיף הקורונה החל להתפשט בסין כבר בחודש נובמבר, והמיתות הראשונות ממנו היו כבר בחודש דצמבר. האם המידע על מה שקורה במחוזות הגיע למעלה בזמן, או שהפקידות במקום ניסתה להסתיר את מה שקורה? האם כשכבר רצו שמועות על המחלה המסתורית המשטר הסיני פעל כנדרש ועדכן את ארגון הבריאות העולמי במה שמתרחש? מדוע המשיכו בסין בחגיגות של ראש השנה הסיני, כשבמחוז הוביי כבר התפשטה המחלה וסרטונים על וירוס מסתורי שתוקף בצורה אכזרית את המבוגרים ואת המוחלשים?

בדיוק כך, ב-26 באפריל 1986, התנהג המשטר הסובייטי כאשר בעיר צ'רנוביל התפוצץ כור גרעיני מס' 5. גם שם ניסו להסתיר בתחילה את האסון מהעולם ומהאזרחים הסובייטים עצמם. בראשון למאי צעדו אלפי בני אדם במצעד המסורתי של יום הפועלים. גם ילדים רבים היו שם. רק לאחר כמה ימים, כשכבר לא היה ניתן להסתיר את ממדי האסון, השלטונות החלו לפנות את התושבים.

כמו בסין, ב-26 באפריל 1986, התנהג המשטר הסובייטי כאשר בעיר צ'רנוביל התפוצץ כור גרעיני מס' 5. גם שם ניסו להסתיר בתחילה את האסון מהעולם ומהאזרחים הסובייטים עצמם

גם באיראן כשכבר ידעו על המגפה המתפשטת החליטו לא לדחות את הבחירות לפרלמנט ולמעשה מנעו מידע אמיתי מאזרחיהם. השלטונות האיראניים טענו שארה"ב בכוונה מפיצה את המידע על המגפה כדי להקטין את רמת ההשתתפות של האזרחים בבחירות. הבחירות התקיימו, התפילות של יום השישי המשיכו כסדרן וכך גם העליה לרגל לעיר הקדושה קום עד כבר נהיה מאוחר מדי ואיראן הפכה לאחד ממוקדי המגפה באזור.

אמון במערכות השלטוניות הוא מצרך בסיסי

מצבים קיצוניים  של פנדמיה, אסון טבע או אסון מעשה ידי אדם מצריכים זרימה חופשית של המידע, את האמון של האזרחים במוסדות השלטון וכמובן, מערכות מתפקדות. אם אזרחים יודעים שהשלטון לא משקר להם ועושה כל מה שבידו על מנת להתמודד עם המצב, הם ישמעו להוראות ויישארו רגועים גם במצבים קיצוניים.

יחד עם זאת, הדמוקרטיות צריכות להתמודד עם שאלת המשמעת – שמירה על הבידוד, הקפדה על מילוי הוראות שניתנו על ידי משרדי הממשלה וכו'. הזלזול בהוראות של משרד הבריאות האיטלקי שהתחיל לפעול מאוחר מדי, כבר הביא לאסון כבד באיטליה וקריסה של מערכת הבריאות שלה.

מצבים קיצוניים  של פנדמיה, אסון טבע או אסון מעשה ידי אדם מצריכים זרימה חופשית של המידע, את האמון של האזרחים במוסדות השלטון וכמובן, מערכות מתפקדות

ועדיין, גם במצב זה עדיפה שקיפות, כאשר האזרחים יודעים שהממשלה לא משקרת להם והנתונים על התפשטות המחלה הם אמיתיים ומשקפים את המצב בשטח. ארגון הבריאות העולמי אינו אומר זאת בכל רמה, אך מומחיו הרבים כבר הביעו חשד בנתונים שמעבירות כמה וכמה מדינות שאינן דמוקרטיות על התפשטות הקורונה. כמובן שצריך להבדיל בין מדינות שלא יודעות להתמודד ולבדוק את החולים לבין אלה שמשקרות ביודעין.

כשיש מגפה, כולנו קצת סוציאליסטים

בימים טרופים אלה כמעט ולא שומעים את קולם של נאו-ליברליים שקוראים להקטין את מעורבות הממשלה ולהביא למינימום את תקצוב השירותים החברתיים, ובתוכם של שירותי הבריאות. פתאום, כשהעולם מתמודד עם סכנה ברורה ומיידית של מגפה שעלולה למוות בייסורים, כולם מבינים מדוע חייבים מערכת בריאות ציבורית איתנה ומשופעת בתקציבים.

כשאלף רופאים נכנסים לבידוד ואין להם תחליף, כי גם ככה חסרים רופאים ואחיות ביום-יום, כשלצוותים רפואיים אין את הציוד הנדרש, וכששומעים את החדשות על מחסור במכשירי ונטילציה באיטליה, כל הטיעונים בדבר הצמצום ההכרחי של ההוצאה הממשלתית פתאום כבר לא נשמעים רלוונטיים.

הנשיא טראמפ שסגר את המרכז הלאומי להתמודדות עם מגפות כי העיסוק בדברים המשעממים הללו היה נראה לו מיותר ואזוטרי, נאלץ להתמודד עם המשבר שלא דמיין אותו בסיוט הכי גרוע. מערכת הבריאות הישראלית משופעת בידע ובמומחים מצוינים, אך היא מגיעה למשבר הזה כשהיא דלה באמצעים ומורעבת. האם הפוליטיקאים יפנימו את המסר הזה בעתיד כשיגבשו את התקציב הבא של מדינת ישראל? יש לקוות שלפחות התמודדות עם הקורונה תגרום להם לשנות את סדר העדיפויות שלהם.

כל העולם כולו גשר צר מאוד

עוד עניין שלא ניתן להתעלם ממנו בימים אלה הוא הנחיצות של מוסדות בינלאומיים חזקים ומתפקדים. ארגונים מולטילאטרליים כגון ארגון הבריאות העולמי, האו"ם ומוסדות אחרים הוחלשו על ידי ראשי מדינות ציניקניים ובלתי-אחראיים במהלך השנים האחרונות.

במקום לתרום לרפורמה הנחוצה במוסדות הללו, הפופוליסטים מנעו מהם תקציבים, פגעו ביוקרתם וביכולתם. אך במצב של משבר עולמי אין מנוס מכך שתהיה לעולם "ועדה מסדרת" שתוכל לסנכרן, להעביר ולהצליב מידע, להמליץ ולפעול לפי הצורך.

במקום לתרום לרפורמה במוסדות הבינלאומיים, מנעו מהם תקציבים ופגעו ביוקרתם וביכולתם. אך במשבר עולמי אין מנוס מ"ועדה מסדרת" לעולם, שתסנכרן, תעביר ותצליב מידע, תמליץ ותפעל

מדינות רבות לא אימצו את ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי, וגם לא ממהרות לפעול בנדון בימים אלה, ולעולם אין שום אפשרות לכפות על המדינות הללו את המדיניות הגלובאלית. אין לדעת כמה זמן יימשך המשבר הנוכחי, אך ברור לגמרי שהעולם – כל מדינה ומדינה – יהיו חייבים להסיק את המסקנות האישיות והקולקטיביות ממנו, אחרת בעוד עשור נגיע להתרסקות הבאה שתכאב לנו הרבה יותר.

קסניה סבטלובה היא עמיתת מחקר במכון הבינתחומי הרצליה ועמיתת מדיניות במכון מתווים למדיניות חוץ אזורית. לשעבר חברת כנסת מטעם סיעת התנועה, והפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 836 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המגפה בשטחים הרשות הפלסטינית בסכנת קריסה בגלל משבר הקורונה

המובטלים החדשים בשטחי הרשות הפלסטינית מתקשים להביא אוכל הביתה ● בעלי העסקים נקרעים בין האחריות לעובדים לבין הדאגה לילדיהם ● התיירות מרוסקת ● הבנקים עשויים להיות הבאים בתור ● כולם תוהים איך ומתי יוחמרו מגבלות התנועה, וכיצד יעבור עליהם החג המתקרב ● וכולם מודאגים מהמצב בישראל ● "כשהכלכלה בישראל נפגעת, זה משפיע עלינו, והיכולות שלנו נעשות מוגבלות עוד יותר" ● "בסוף, יש לנו כאן אינטרס משותף"

עוד 1,610 מילים

הבלתי נתפס

עדיין לא נתפס שמי שהתיימר להציג אלטרנטיבה לפתולוגיה, יישב תחת ראש ממשלה, תוך כדי זה שהוא נאשם במשפט פלילי, ובכך יעניק לו הכשר ציבורי להיות רה"מ במקביל לדיוניו כנאשם בבית המשפט לאורך שנה וחצי.

עדיין לא נתפסת גם הצעידה בעיניים פקוחות של גנץ לתוך הכזב הקבוע: בפועל, כמובן שנתניהו לא יפנה את כיסאו לאחר שנה וחצי ולעולם לא יעניק לגנץ את הבכורה. אלא אם (אולי) יוכל לשריין את עצמו במשכן הנשיא (!) בעוד שנה וחצי. אולמרט נאלץ לפרוש כבר בשלב החקירות. אך נתניהו מקבל הכשר ממי שהתיימר להציג אלטרנטיבה. גם קצב נאלץ לפרוש מהנשיאות. בפתיחת חקירתו. מי יודע? אולי גם כאן נתניהו ייצור תקדים מחפיר. אף שהסיכוי לכך קלוש. נתניהו לא ישתנה. הוא ימשיך להתבצר בבלפור, יפר את הסכם הרוטציה ויחשוף את ערוותו של גנץ שיגורש למדבר הפוליטי בבושת פנים.

עדיין לא נתפסת הצעידה בעיניים פקוחות של גנץ לכזב הקבוע. בפועל, כמובן שנתניהו לא יפנה את כיסאו לאחר שנה וחצי ולעולם לא יעניק לגנץ את הבכורה. אלא אם יוכל לשריין את עצמו במשכן הנשיא בעוד שנה וחצי

עוד לא נתפס: גנץ ואשכנזי מעניקים הכשר לראש ממשלה נאשם לאחר שהוא העליל עלילת שווא בדיונית וחמורה על התביעה הכללית, יצר בקרב מחצית מהאזרחים תחושה כוזבת וזועמת שנתפרו לו תיקים, ניצל באגואיזם נרקיסיסטי נורא את מצבו המשפטי שאותו הביא על עצמו, כדי ללבות רגשי שנאה כפי מערכת המשפט, והציג את הרדיפה הבדיונית כלפיו כרדיפה דמיונית אחרי תומכיו. בלתי נתפס שגנץ נותן לדבר הנורא הזה יד. שגנץ ואשכנזי מכשירים את נתניהו אחרי מעשים כה חמורים ומסוכנים. הם הרי יודעים עד כמה ההסתה של נתניהו נגד מערכת המשפט מופרכת, פתולוגית ובלתי נסבלת. הם יודעים שהיא עלולה להצית אלימות. והם יודעים שקריסת האמון במערכת המשפט בעטיין של עלילות שווא (להבדיל מביקורת מוצדקת וחשובה), פירושה התפרקות חישוקי החברה הישראלית. אבל הם מכשירים זאת בדיעבד. לאחר שהבטיחו כ-ל הזמן שלא יעשו כן. איזו מעילה באמון.

עדיין בלתי נתפס שעשו כן דקה וחצי לאחר שאדלשטיין ונתניהו צפצפו על רצון הרוב הפרלמנטרי הנבחר וצפצפו על פסיקת בג"צ (לא צריך להסביר שאדלשטיין פעל בשליחות נתניהו, נכון?). גם זאת לראשונה בתולדות המדינה.

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עושים זאת לאחר קמפיין נורא מצד נתניהו שכלל כזבים חמורים, מעקבים, חקירות פרטיות וגם הקלטה חמורה במיוחד שהפרה את האמון הבסיסי שבין רב למי שמתייעץ עמו בידיעת נתניהו ובתיאום עמו ולאחר שנתניהו הכחיש בשקר נוסף מול פני האומה שהוא שוחח עם רב זה. אז שיקר. נו, אז מה? מה חדש?

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עושים זאת לאחר קמפיין נורא מצד נתניהו, שכלל כזבים חמורים, מעקבים, חקירות פרטיות והקלטה חמורה שהפרה את האמון הבסיסי שבין רב למי שמתייעץ עמו בידיעת נתניהו ובתיאום עמו, כשנתניהו משקר בענין

ובלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עושים כל זאת אחרי פרשת הצוללות החמורה לאחר שהבטיחו ועדת חקירה ממלכתית בנדון ולאחר חשיפת פרשת קבלת המניות במחיר נמוך במיוחד מידי בן הדוד ומכירתן תוך יצירת רווח עתק וכל זאת כשנתניהו מכהן כנבחר ציבור ואף כראש ממשלה ומסתיר את המעשים האסורים ממבקר המדינה (כשעוד היה מבקר כזה).

בלתי נתפס שעשו כן לאחר פירוק מוסד מבקר המדינה, לאחר הלעג החוזר להחלטות ועדת ההיתרים ולאחר שורת מינויים שתכליתם נאמנות לנאשם ולא לאינטרס הציבורי של האזרחים במדינה דמוקרטית: מפכ"ל ימני ודתי שגר בעבר בקריית ארבע אך סירב להיות נאמנו של חשוד (שהפך נאשם) ובכך הפך למושא הכפשות כוזבות והוכתר באופן מגוחך ופתולוכי כשליח השמאל. יועמ"ש דתי וימני מבית בית"רי שהועבר לתפקידו ללא צינון היישר מעבודתו הצמודה עם נתניהו כמזכיר הממשלה. ואף שקלע את עצמו למצב דברים בלתי אפשרי ולמרות שקיימים סימני שאלה נוקבים על תפקודו בפרשות נתניהו, גם הוא למזלנו הצליח לפעול למען האינטרס הציבורי ולא בשליחות חשוד הצמרת שהפך לנאשם חרף כל ניסיונות ההתחמקות שלו ממשפט. וברגע שעשה זאת, הפך גם הוא מושא ההתקפה הדמיונית והפתולוגית שקנתה לה אחיזה ציבורית כאילו הוא שליח השמאל המסתורי והשולט והמושך בחוטים שמבקש להפליל את שליח הציבור האומלל ונקי הכפיים.

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי וחבורת גמדיהם עשו כן לאחר שהנאשם הקדים את הבחירות מתוך נימוק אישי חמור: הקדמת פרסום כתב החשדות נגדו (זה לא צלח לו) ואז הוביל את כולנו לסבב בחירות שני באותה שנה (לראשונה בתולדות המדינה) כדי לחוקק חוק חסינות ארדואניסטי שפירושו ביטול השוויון לפני החוק (במדינת ישראל. בגדה הוא בוטל כבר מזמן. שם גם אין דמוקרטיה אלא משטר צבאי) וכן פסקת התגברות על פסיקת בג"צ שפירושה ביטול יכולתו של בג"צ להגן על זכויות האדם והאזרח מפני דורסנות שלטון הרוב. ולקינוח, הוביל אותנו לסבב בחירות שלישי בתוך שנה אחת (גם כן לראשונה בתולדות המדינה) כדי לממש את התוכנית המסוכנת כל כך של חסינות-התגברות במחיצת גוש פולחן אישיות שאיבד את הבושה, העניק גיבוי מלא לנאשם במשפט פלילי חרף הבטחות עבר רבות שלא לעשות כן (תראו את כחלון המביש שאמר שלא יישב בממשלה עם רה"מ נאשם ואז זחל לתוך מפלגתו של רה"מ ונותר בממשלתו) והציג בריש גלי תוכניות רשמיות להפיכת מדינת ישראל למדינת אפרטהייד.

בלתי נתפס שעשו כן לאחר פירוק מוסד מבקר המדינה, לאחר הלעג החוזר להחלטות ועדת ההיתרים ולאחר שורת מינויים שתכליתם נאמנות לנאשם ולא לאינטרס הציבורי של האזרחים במדינה דמוקרטית

בלתי נתפס שגנץ עשה זאת לאחר שנשבע מאות פעמים שלא יישב תחת הנאשם, לאחר שהבטיח שכחול-לבן לא תפורק, לאחר שהפרלמנט היה מצוי דקה לפני הפקעת השליטה בו מידי הנאשם לטובת הגוש הדמוקרטי בתום 11 שנות סירוס הפרלמנט ולאחר שניקרתה לפניו הזדמנות פז לחוקק חוקי הגבלת כהונת רה"מ בעתיד ל-2 קדנציות ולמנוע כהונת רה"מ נאשם בתום שנה שבמהלכה נמנו 3 מערכות בחירות, שבמהלכה היה הפרלמנט משותק, שבמהלכה הציבור חי תחת ממשלת מעבר לא נבחרת, שבמהלכה שרים מונו אך ורק בשל נאמנות או אינטרסים אישיים של הקיסר ושבמהלכה הוכח מעבר לכל ספק שקיים ניגוד עניינים מובנה ובלתי ניתן לגישור בין אינטרס הנאשם לבין האינטרס הציבורי של אזרחים במדינה דמוקרטית (מינוי אמיר אוחנה הוא דוגמא בוטה ואיומה לכך).

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עומדים להסכים לווטו מטעם נאשם במשפט פלילי על מינוי שופטים במסגרת הועדה למינוי שופטים. אין לתאר. ובלתי נתפס שהם מסכימים שיריב לוין ימונה ליושב ראש הפרלמנט לאחר שקרא לאדלשטיין לבזות את פסיקת בג"צ, השתלח בבג"צ באלימות מילולית וגיבה את הצפצוף על הרוב הפרלמנטרי הנבחר. עונשו על המהלכים הללו צריך להיות נידוי פוליטי בכל מדינה דמוקרטית. בישראל הוא יתמנה ליושב ראש הפרלמנט וממלא מקום הנשיא בהסכמתם המלאה והמחפירה של גנץ-אשכנזי.

בלתי נתפס שהם פירקו את המפלגה והגוש לטובת ישיבה תחת הנאשם כשהנאשם אפילו לא צריך לוותר על גוש פולחן האישיות שלו. זו לא ממשלת אחדות. תהיה ממשלת ימין עם סרח עודף בדמות 15-16 חברי כחול-לבן פלוס צמד המתלבטים המוסריים הנדל והאוזר ששוללים בגזענות עקשנית ממשלת מיעוט בתמיכת הנציגים הפרלמנטריים של האזרחים הערבים. ועכשיו הם קוראים לעצמם סיעת דרך ארץ. והרי הנדל והאוזר נכנסו לכנסת על גבם של גנץ ולפיד. הם לא היו נכנסים לעולם לבדם ובכוחות עצמם.

בלתי נתפס שגנץ עשה זאת לאחר שנשבע מאות פעמים שלא יישב תחת הנאשם, לאחר שהבטיח שכחול-לבן לא תפורק, לאחר שהפרלמנט היה דקה לפני הפקעת השליטה בו מידי הנאשם לטובת הגוש הדמוקרטי

בלתי נתפס שהסרח העודף הזה לממשלת הימין מסכים למינוי מירי רגב לשרת ביטחון הפנים (!), לחקיקת הכשרת נתניהו לכהן כשר וממלא מקום ראש הממשלה גם כנאשם (ביטול הלכת דרעי-פנחסי. פתאום חוק פרסונלי זה סבבה. טוב, ככה זה כשהוא לטובת נתניהו) ולישיבה עם הומופובים גזעניים כדוגמת סמוטריץ' ורפי פרץ.

ובלתי נתפס ומביש במיוחד שלצדם זוחל לממשלת נתניהו עמיר פרץ במחיצת איציק שמולי. כי לא מספיק שפירק את מפלגת העבודה, העניק לפיקציה האלקטורלית אורלי לוי הן מחיקת חובות עצומה והן מיקום בכנסת על חשבון אישים כעומר בר-לב ובכך צימק את המחנה הדמוקרטי המתנדנד. עכשיו הוא גם זוחל לממשלת נתניהו בלי בושה. מוטב שיגדל בחזרה את השפם. ככה לפחות לא נצטרך לקרוא את שפתיו כשהוא גונב את קולנו בשקרים נקלים.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,182 מילים

שלח לכחול-לבן: קודם נכנעתם ועכשיו אתם מאיימים באקדח ריק

דיווח: כ"ל מאיימים לחדש חקיקה נגד נתניהו אם לא יתקדם במו"מ הקואליציוני ● נתניהו הורה להעביר את החוזרים מחו"ל לבידוד במלוניות ● ארדן: לחייב חולי קורונה בבני ברק לעבור לטיפול במלונית ● ח"כ טרופר: אם לא נגיע להסכם שמבטיח את הדברים שחשובים לנו – לא תהיה ממשלה ● בדיקת הקורונה של הרמטכ"ל אביב כוכבי יצאה שלילית

עוד 17 עדכונים

בסביבת כחול-לבן שומעים וקוראים את הביקורות הקשות נגד בני גנץ ומתפוצצים ● האוזר והנדל אשמים, אומרים שם, הם השאירו אותנו ללא קלפים ● מקורב לגנץ בראיון לזמן ישראל: הוא לא בונה על כך שנתניהו יפנה את מקומו בזמן, גבי אשכנזי לא הטיל וטו על ממשלת מיעוט, יאיר לפיד לעולם לא יהיה ראש ממשלה, הציבור לא מבין את משמעות המהלך, וגם יובל דיסקין - שתקף את גנץ ברשתות החברתיות - לא מבין כלום

עוד 1,213 מילים

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

תגובות אחרונות

הסכנות האמיתיות לדמוקרטיה

המערבולת הפוליטית ששבתה את ישראל בשנה אחרונה נסבה במובהק על עניין אחד מרכזי: הישרדותו הפוליטית, וכנראה גם האישית, של בנימין נתניהו. אבל במקביל, התסבוכת הזו היא גם תולדה של שני תהליכים ארוכי-טווח, שהקריירה הפוליטית של נתניהו כרוכה בהם: מעמדם של אזרחי ישראל הערבים ומאזן הכוחות בין מערכת המשפט והמערכת הפוליטית. בשני ההיבטים באות לידי ביטוי מגמות שנמשכות מאז שנות השמונים והתשעים – העשורים בהם נכנס נתניהו לפוליטיקה הישראלית וטיפס בה במהירות.

דווקא בימים שבהם העיניים מרוכזות בהווה המיידי, בשל התהפוכות הפוליטיות הרודפות זו את זו, ובעיקר בשל המגפה המתחוללת, שמחריפה ומחדדת את המשברים הערכיים והשלטוניים בהם נתונה ישראל, כדאי להזכיר את הפרספקטיבה ההיסטורית הרחבה. בימים בהם מדי יום נזעקות כותרות ומצהירות כי הדמוקרטיה בסכנה, התבוננות ארוכת-טווח מלמדת כי תהליכים אלה, והאופן בו הם משולבים בקריירה של נתניהו, מסמנים את הסכנות האמיתיות לתשתיתה, למוסדותיה ולאופייה הדמוקרטיים של ישראל.

בימים בהם נזעקות כותרות כי הדמוקרטיה בסכנה, התבוננות ארוכת-טווח מלמדת כי תהליכים אלה, והאופן בו הם משולבים בקריירה של נתניהו, מסמנים את הסכנות האמיתיות לאופיה הדמוקרטי של ישראל

תושביה הערבים של מדינת ישראל סבלו מאז ומתמיד ממעמד של אזרחים סוג ב' והופלו לרעה מבחינה אזרחית ופוליטית. מאז שנות השמונים חלו במעמדם שתי מגמות, אשר יש שיראו בהן סותרות, הנוגעות לעליית נציגותם הפוליטית מזה ולהשתלבותם האזרחית מזה.

מחד, המנהיגות הפוליטית של האוכלוסיה הערבית הלכה והפכה מרכזית בייצוגם: בשנות השמונים הוקמה ועדת המעקב העליונה ואז גם החלו רובם של אזרחי ישראל הפלסטינים להצביע למפלגות ערביות.

בתקופת ממשלת רבין בשנות התשעים נציגות זו זכתה לכוח פוליטי משמעותי כשתמכה בצעדי הממשלה מבחוץ, והאוכלוסייה הערבית זכתה לייצוג ציבורי משמעותי יותר בזכות מדיניות הממשלה.

כישלונם של הסכמי אוסלו בשנות התשעים ובפרט אירועי אוקטובר 2000 היפכו את מגמת השילוב, והגבירו את הנתק הפוליטי בין הציבור היהודי והערבי, ואולם אירועים אלה רק הגבירו את חשיבותה של הנציגות הפוליטית הערבית. ניסיונן של ממשלות ימין לדכא נציגות זו בהעלאת אחוז החסימה הביאו לתוצאה הפוכה, בזכות החזון והפרגמטיות של מנהיגי הציבור הערבי עם הקמתה של הרשימה המשותפת, ומגמת ההתחזקות הגיעה לשיאה במערכת הבחירות האחרונה כשהמשותפת בשיא כוחה.

במקביל, שינויים במבנה המשק הישראלי והעולמי וצמיחתו של מעמד בינוני ערבי ישראלי הביאו להשתלבות אזרחית הולכת וגוברת של הערבים במערכות החיים השונות בישראל.  הדבר ניכר בפרט במקצועות שונים במערכת הבריאות, כפי שניבט לעין כל בימי המגפה המשתוללת כעת. דווקא השתלבות זו תרמה לחיזוקה של הנציגות הפוליטית, שכן היא הגבירה, מתוך רצון או מהשלמה,  את הלגיטימציה למוסדותיה השלטוניים של ישראל ואת הנכונות בקרב הציבור הערבי להשתתפות בזירה הפוליטית הישראלית.

ניסיונות ממשלות ימין לדכא את הנציגות הפוליטית הערבית בהעלאת אחוז החסימה הביאו לתוצאה הפוכה, בזכות החזון והפרגמטיות של מנהיגי הציבור הערבי, בעיקר במערכת הבחירות האחרונה

ואולם, מגמת ההשתלבות הכלכלית-אזרחית לא סימנה פתיחות פוליטית של הרוב היהודי וקבלה גבוהה יותר של האזרחים הערבים. להיפך, ההתפתחויות במערכת הפוליטית הגבירו את הבידול בין האוכלוסיות וטיפחו מגמות לאומניות וגזעניות בקרב הציבור היהודי.

בחירתם, המובנת כשלעצמה, של נציגיו הפוליטיים של המגזר להעמיד את הסוגיה הפלסטינית בראש סדר-יומם (לפחות עד לאחרונה), והתמקדות התקשורת הישראלית בסוגיה זו בסיקור הפוליטיקה הערבית הוסיפו אף הם למגמת הנתק. אליה נוספו סממנים של חשדנות, עוינות ואיבה בכל הופעה של נציג מפלגה ערבית בתקשורת הישראלית הממלכתית.

לצד זאת, מפלגות שדוגלות בהתניית אזרחות בעמידה בקריטריונים לאומיים ובחילופי אוכלוסין על בסיס לאום, שבעבר נמצאו בשוליה הימניים של המפה הפוליטית, הפכו למרכזיות בפוליטיקה הישראלית. את שיא המגמה סימן כינונו של חוק יסוד הלאום בכנסת העשרים. הסירוב להשתייך למחנה פוליטי שנסמך על קולות הערבים – בין אם כעניין אידיאולוגי, ובין אם כתירוץ לאופורטוניזם פוליטי שמתקבל כלגיטימי – עומד ביסוד המבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת הפוליטית בשנה האחרונה.

לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו, ידע בנימין נתניהו למנף את המגמה הזו ולתרגם את הסנטימנט היהודי הבדלני להון פוליטי – החל מקמפיין "נתניהו טוב ליהודים" ב-1996, דרך "הערבים נוהרים לקלפיות"  כשני עשורים לאחר מכן, ועד לימים אלה בהם מחנהו טען, בהובלתו ובניצוחו, לחוסר הלגיטימיות של תוצאות הבחירות לכנסת, בשל הישענותו של הרוב על נציגי המפלגות הערביות.

הסירוב להשתייך למחנה פוליטי שנסמך על קולות הערבים – בין אם כעניין אידיאולוגי, ובין אם כתירוץ לאופורטוניזם פוליטי שמתקבל כלגיטימי – עומד ביסוד המבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת הפוליטית בשנה האחרונה

מדיניות פופוליסטית זו ננקטת לאורך השנים בחוסר-אחריות ובלא שתילקחנה בחשבון השלכותיה הרחבות, וכך היא מחלחלת מטה, מזינה ומלבה יצרים ואמוציות לאומניים וגזעניים ברחוב הישראלי. בישראל של השנים האחרונות, תקריות רחוב אלימות שקורבנותיהם ערבים הפכו, למרבה הצער, לתופעה שאינה נדירה כלל. הטיעון הרואה בנציגים הפוליטיים של הציבור הערבי מוקצים, והמרכזיות שתפס בהתפתחויות הפרלמנטריות האחרונות, גם אם אינם המקבילה הפוליטית המדויקת של גזענות הרחוב, בוודאי אינם מסייעים למיגורה.

*  *  *

תהליך נוסף המתרחש מאז שנות השמונים הוא העלייה בכוחה של המערכת המשפטית, ובית המשפט העליון בראשה, אל מול המערכת הפוליטית. ביסוד מגמה זו גורמים מגוונים, חלקם גלובליים וחלקם ייחודיים לנסיבות הישראליות. במסגרתה, הגבירו בתי-המשפט והמשפטנים את מעורבותם בנעשה במערכת הפוליטית, אם באמצעות ביקורת שיפוטית על הכנסת והממשלה, ואם באמצעות העמדת קריטריונים שאיפשרו פיקוח משפטי הדוק יותר על שליחי-ציבור, והביאו לסיומן של קריירות ציבוריות בגין עבירות מין ושחיתות.

תהליך התחזקות המערכת המשפטית הגיע לשיאו בסוף שנות התשעים וראשית שנות האלפיים, בתקופת נשיאותו של אהרן ברק, אז זכה בג"צ ליוקרה ציבורית חסרת-תקדים. מאז חלה נסיגה מסויימת בכוחו של בית-המשפט, ויותר מכך בפופולריות שלו בציבור, אך מאזן הכוחות בין המערכת המשפטית לפוליטית נותר עדין ושברירי. גם את האפיזודה עם יו"ר הכנסת, חרף חוסר-התקדים בחומרתה, אפשר לראות מתוך זווית זו.

המערכת המשפטית המתחזקת בעשורים האחרונים קידמה לא רק את הפיקוח המשפטי על המערכת הפוליטית, אלא גם ערכים ליברליים שבמרכזם רעיון זכויות האדם, ובמסגרתם גם הגנה על זכויות המיעוט הערבי.

המערכת המשפטית המתחזקת בעשורים האחרונים קידמה לא רק את הפיקוח המשפטי על המערכת הפוליטית, אלא גם ערכים ליברליים שבמרכזם רעיון זכויות האדם, ובמסגרתם הגנה על זכויות המיעוט הערבי

כאן נפגשים שני התהליכים ארוכי-הטווח. בשנת 2000 קבע בית-המשפט העליון את זכותה של משפחה ערבית להתגורר ביישוב קהילתי שיועד ליהודים בלבד (בעקבות זאת, בחוק הלאום הוכנס סעיף המתייחס לכך בעקיפין), ולאורך השנים משמש בג"צ כמגן אחרון המאפשר את השתתפותן של מפלגות וח"כים ערבים בבחירות לכנסת.

גם בתחום היחסים עם הפלסטינים בשטחים, אף שעל פי רוב בג"צ מיישר קו עם הקו המרכזי של התפיסות הביטחוניות הישראליות, הוא סימן מספר פעמים גבולות משפטיים להפעלת הכוח הישראלי. עמדות ופסיקות אלה משמשות בידי מתנגדיו של בג"צ מימין להציגו כשמאלני, וכך לחתור תחת הלגיטימיות העממית הרחבה של מערכת המשפט הישראלית.

כך הפך הוויכוח הענייני על גבולות סמכויותיה של המערכת המשפטית לכמעט בלתי-ניתן להפרדה משאלות פוליטיות של ימין ושמאל. וכך נותר האיזון בין הרשויות תקוע במאזן בלתי יציב. מחד, בית המשפט מגלה, ככלל, יותר ריסון שיפוטי בעשור האחרון בהתערבות במערכת הפוליטית, אך עדיין אינו נרתע מלהתערב במקרים מסוימים. ועוד, ריסון זה אינו חל על מערכת התביעה, שהמשיכה במגמת חיזוק הפיקוח על אנשי-ציבור.

מאידך, הצעות שונות שמועלות במערכת הפוליטית להגבלת כוחה של המערכת השיפוטית, כגון הגבלת היקפה של הביקורת השיפוטית או הסדרת סמכויות היועמ"ש לממשלה נעצרות, שכן הן נתפסות כמייצגות אינטרסים פוליטיים חד-צדדיים. ואמנם, הסדרה כזו ראוי שתיוסד על קונצנזוס פוליטי וציבורי רחב.

למרות הכרזת המלחמה שלו בשנות התשעים על "האליטות הישנות", נתניהו לא העמיד דווקא את מערכת המשפט כמטרה להתקפה לאורך השנים. חרף פרשיות משפטיות שונות בשנות התשעים (בראון-חברון, עמדי והמתנות) – האליטות התקשורתית, התרבותית, האקדמית וכן הביטחונית עמדו אצלו במקום גבוה יותר.

כל זאת עד שהגיעו החקירות הנוכחיות ואיתן העמדתו לדין. או-אז הפכה מערכת המשפט ואכיפת החוק לחלק ממנגנוני השמאל ומהקנוניה לבצע הפיכה שלטונית. התעמולה נגד מערכת המשפט בוודאי מתפשטת אף היא לרחשי לב הציבור הרחב, אך אין לדעת את מידת השפעתה בפועל.

המלחמה באליטות אחרות עמדה אצל נתניהו במקום גבוה יותר, עד שהגיעו החקירות הנוכחיות ואיתן העמדתו לדין, ומערכת המשפט הפכה לחלק ממנגנוני השמאל ומקנוניית ההפיכה השלטונית

התשובה מצויה ככל הנראה איפשהו בין כישלונה היחסי של ההפגנה נגד הפרקליטות שארגן לעצמו נתניהו לפני ארבעה חודשים, לבין ההצלחה האלקטורלית של הליכוד וגוש הימין במערכת הבחירות האחרונה, בה זכה נתניהו, למרות היותו נאשם פלילי, בקולותיהם של מיליוני בוחרים. גם אם הצלחה זו אינה מסמנת לכשעצמה זילות כלפי מערכת המשפט, עצם קיומה של ההפגנה ההיא, וכן יחסו המבזה של אדלשטיין לפסק-דינו של בג"צ עתה, מסמנים מגמה מדאיגה. נדמה כי נתניהו לא יבחל בהקרבת מערכת המשפט, גם לא בהתססה עממית, כדי להימלט מדין.

*  *  *

מגפת הקורונה טרפה את הקלפים ופתחה פתח למנהיגי המערכת הפוליטית לצאת מהמבוי הסתום, בחסותו של מצב החירום. לעת הזו, לא ניתן להתנבא כיצד ייראה העולם בימים שלאחר המגפה. בטווח הקצר הסתמן הפתרון הפוליטי בדמות ממשלת אחדות.

בטווח הארוך, ייתכן שיהיו למגיפה ולמשבר הכלכלי השלכות עומק על מוסדות כמו מדינת הלאום, הדמוקרטיה הפרלמנטרית והמערכת הכלכלית הגלובלית.

בטווח הביניים, עם זאת, ניתן להניח שהמוסדות ימשיכו להתנהל כסדרם. וכאן יש לסמן את מעמדם של האזרחים הערבים ואת הלגיטימיות הציבורית של מערכת המשפט, כנתונים תחת איום, המסכן את הדמוקרטיה שישראל עוד מקיימת בגבולות הקו הירוק. השימוש בתקנות לשעת חירום והפגיעה הזמנית בתפקוד הכנסת הן מדאיגות, אך לא הן יביאו למותה של הדמוקרטיה. את הסכנה האמיתית, הקיומית, מסמנים הגזענות הלאומנית וביזויה של מערכת המשפט, בפרט כשהם זוכים לגיבוי מההנהגה הפוליטית.

יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,384 מילים
עודכן עכשיו

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

צרות בליכוד: נתניהו הסתבך עם מחנה אדלשטיין

יולי אדלשטיין רוצה לחזור לכס יו״ר הכנסת, אך כחול-לבן הטילו וטו על המינוי ● עכשיו מתברר שהסיפור של אדלשטיין הופך לאחת הסוגיות הקשות במו״מ הקואליציוני, ואנשיו של אדלשטיין פגועים מנתניהו ● לטענתם, אין משרה שתפצה את היו״ר לשעבר, גם לא שר בכיר בממשלה ● והם מאיימים: "אם יעלה החוק שאסור לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום, נעבור אחד אחד בליכוד כדי שיתמכו בזה" ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶמְשָׁלָה

"אנחנו נכנסים לתקופה שלאזרחים לא יהיה בה עבודה ולא יהיה בה רווחה, ולכן חיוני מתמיד לפצל את שני המשרדים, להפקיד עליהם שני שרים שונים, כך שלאחד מהם תהיה עבודה ולשני רווחה" ● במהדורה מיוחדת של אוצר מילים, אמיר בן-דוד מביא ראיון ראשון ובלעדי עם יועצו של נתניהו לענייני הפיכת לימונים ללימונדה, תחמן בר מינוי טוב

עוד 1,073 מילים

כל הבשורות הטובות לכיס ולסביבה - שלא נוכל לחגוג בקרוב

איסור מכירת כלי פלסטיק בחופי ת"א, צניחה במחירי הדלק, אשרור אוטובוס השבת של רמת גן, הפחתה בזיהום בתחנות הרכבת ואור ירוק להוספת אוטובוסים ● השבוע נרשמו חדשות מצוינות בתחומי הסביבה ו/או הצרכנות, שאף אחד מאיתנו לא יזכה ליהנות מהן בזמן הקרוב

העקומה של תפוצת הקורונה בישראל אולי מתחילה להתמתן בימים האחרונים, אבל עקומת האירוניה נמצאת בשיאה. שורה של מהלכים והכרעות שהיו נחוצים ובוערים בימי שיגרה, הימים הרחוקים ההם של עידן הטרום-קורונה, הבשילו דווקא עכשיו – כשההשפעה שלהם על המציאות, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, שואפת לאפס. אפשר לגייס צבא שלם של קלישאות כדי לתאר את זה – לתת אגוזים למי שאין להם שיניים, או שמא למכור קרח לאסקימוסים. כך או כך, קבלו את חמישיית האירוניה הפותחת של שבוע הקורונה האחרון:

משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)
משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)

1

פחות פלסטיק בחופים

חם מהתנור – עיריית תל אביב החליטה אתמול בישיבת המועצה (שנערכה בזום) לאסור מכירת כלי פלסטיק חד פעמיים בחופי הים. החלטה חשובה, אפילו דרמטית. זוכרים את הימים – רק לפני כמה חודשים – שבהם העיריות הודיעו בזו אחר זו על ביטול השימוש בחד"פים בצהרונים, ובאופן כללי הכריזו על מלחמת חורמה במגיפת הפלסטיק? אז לקראת פרוץ עונת הרחצה עיריית תל אביב הלכה צעד משמעותי קדימה (אילת קדמה לה, אגב). באמת צעד חשוב, רק חבל שאין עונת רחצה, הים סגור, ואף אחד לא מוכר בחופים שום דבר, רב או חד פעמי.

2

ירידה במחיר הדלק

מחיר הדלק צנח השבוע בפראות ל-4.89 שקלים לליטר, הנמוך מאז סוף העשור הקודם. חדשות טובות לנהגי המכוניות הפרטיות, חדשות רעות לסביבה, אבל בעצם לא זה ולא זה: ממילא אין לאן לנסוע, הכבישים ריקים ורוב המכוניות בישראל עומדות ומעלות אבק.

3

יותר אוטובוסים

בג"ץ איפשר סוף סוף למדינה לחזור לרכוש אוטובוסים: הסכסוך המשפטי הזה – בין יצרני האוטובוסים המקומיים למשרד האוצר שמעוניין לייבא יותר אוטובוסים מחו"ל – תקע את התחבורה הציבורית במשך כמעט שנתיים.

מבלי להיכנס לשאלה מי צודק במחלוקת, ההשלכות של הקיפאון היו הרסניות: שירות האוטובוסים ברחבי הארץ זקוק לתגבור נואש, משרד התחבורה כבר קיבל החלטה עקרונית לתגבר קווים רבים ולהוסיף קווים חדשים, אבל אי אפשר היה לבצע את ההחלטה בגלל שלא ניתן היה להגדיל את צי האוטובוסים.

תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )
תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )

התוצאה: נוסעים בכל הארץ המשיכו לסבול מצפיפות נוראית או ממחסור בקווים חיוניים. אז עכשיו אפשר סוף סוף לרכוש אוטובוסים – רק שהתחבורה הציבורית קוצצה כמעט לחלוטין ואין להם לאן לנסוע.

4

אור ירוק לאוטובוס השבת

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה נגד הפעלת ה"סבבוס" – קו האוטובוס הפופולרי שמופעל בשבתות על ידי עיריית רמת גן ומסיע את תושבי העיר לים ולמרכזי הבילוי בתל אביב. את העתירה הגישו קבוצת תושבי רמת גן בראשם הרב יעקב אריאל, לשעבר הרב הראשי של העיר.

אז הסבבוס עקרונית יכול לפעול, רק חבל שאין ים, אין בילויים ושהתחבורה הציבורית בקושי עובדת בימי חול – קל וחומר בשבת.

5

צניחה בזיהום בתחנות הרכבת

בדיקות שנערכו לאחרונה בתחנות הרכבת הראו שזיהום האוויר בסביבת הרציפים ירד משמעותית (הבדיקות נעשו כשעדיין נסעו רכבות).

הזיהום בתחנת השלום למשל (התחנה העמוסה בישראל) מוכר כבר כמה שנים כמפגע בריאותי מסוכן, וכל הניסיונות להפעיל מסננים ומאווררים הניבו תוצאות חלקיות בלבד. הנוסעים בתחנה מכירים את השלטים האלקטרוניים המתריעים מפני זיהום אוויר גבוה אבל חוץ מלהילחץ אין להם הרבה מה לעשות בנושא.

אז בימי הקורונה הזיהום ירד משמעותית, בעיקר מפני שחלק גדול מהעשן מגיע מנתיבי איילון שהתנועה בהם דלילה מאוד. הבעיה: הרכבת מושבתת לחלוטין. אז האוויר ברציפים סוף-סוף נקי, אבל הרציפים ריקים, לתפארת הקורונה והאירוניה.

משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
עוד 474 מילים

דעה מדינת ישראל חולה מאוד

פוליטיקה המבוססת על שקרים, כנסת שמאבדת מכוחה, פערים כלכליים הולכים וגדלים, מערכת בריאות ענייה ומרוסקת, וקרעים חברתיים עמוקים ● מדינת ישראל הייתה חולה זמן רב לפני התפרצות הקורונה, אבל המגיפה הציפה את כל הבעיות אל פני השטח ● כבר בעתיד הקרוב ישראל תשתנה לחלוטין ● נותר לנו רק לקוות שהשינוי יהיה לטובה

עוד 1,119 מילים

משרד הבריאות העביר את "שאלון הקורונה" של מכון ויצמן לחברה מסחרית

מעקב זמן ישראל משרד הבריאות אימץ את השאלון החכם שפותח במכון ויצמן כדי לזהות מוקדי התפרצות הקורונה באמצעות חכמת המונים ● אבל בשלב זה נפרדו דרכי המדינה והמדענים - וביצוע השאלון הופקד בידי "דיאגנוסטיק רובוטיקס" ● כעת, חברה פרטית אוספת עלינו מידע רגיש ● בין המשקיעים בה: מבטח-שמיר, קרן אלפא קפיטל, והזוג יהודית וקובי ריכטר ● תגובת משרד הבריאות טרם התקבלה

עוד 957 מילים

הנחיית משרד הבריאות: עדיפות נמוכה לבדיקות קורונה לרופאים ולצוותים

פרסום ראשון מסמך חדש של משרד הבריאות מנחה את אנשי מערכת הבריאות כיצד לתעדף את ביצוע בדיקות הקורונה ● במפתיע, עובדי בתי חולים ובתי אבות שהתגלו אצלם חום ושיעול מופיעים בתחתית סדר העדיפויות, מבין הקבוצות באוכלוסייה שאותן מומלץ לבדוק ● מהמסמך עולה שעד כה כלל לא הייתה המלצה לבדוק עובדי צוות עם תסמינים

משרד הבריאות נותן עדיפות נמוכה לבדיקות קורונה בקרב צוותים רפואיים ביחס לקבוצות אחרות בסיכון, כך עולה ממסמך של הצוות המייעץ למדיניות איתור חולי קורונה של משרד הבריאות שיצא אתמול (יום ב') והגיע לידי זמן ישראל.

במסמך שהוציאה פרופ׳ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, מפורטות ההמלצות המעודכנות של הצוות היועץ למדיניות איתור חולים בנגיף הקורונה. המסמך מפרט את האוכלוסיות שיש עדיפות גבוהה לבדוק אותן, לפי דירוג. מדובר בעדכון של המדיניות שהייתה נהוגה עד עכשיו.

המסמך מפרט: "התוויות מוצעות לפי עדיפויות, מגבוהה לנמוכה", בבדיקה, לפי הדירוג הבא: "1.  בעלי חום, שיעול או קושי בנשימה השבים מחו"ל. 2. בעלי חום, שיעול או קושי בנשימה שהיו במגע עם חולים מאומתים".

בתוך הקבוצה השנייה יש דירוג פנימי שמעניק עדיפות ל"אוכלוסיות צפופות", "אוכלוסיות בסיכון לפתח מחלה עם הסתמנות קלינית קשה", "עובדים בקשר עם אוכלוסיות בסיכון" ו"עובדים חיוניים".

במקום השלישי – מעל הרופאים והאחיות שכבר יש להם חום ושיעול – נמצאים "אנשים חסרי תסמינים השבים מחו"ל ממדינות ואזורים עם תחלואה נרחבת".

במקום הרביעי נמצאים "בעלי חום, שיעול וקשיים בנשימה שגרים או עובדים במסגרות סגורות, שבהן נתגלתה תחלואה בקורונה, כגון בתי אבות, בתי חולים, בתי כלא ואתרי מחיה צפופים".

הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה

רק במקום החמישי נמצאים "בעלי חום, שיעול וקשיי נשימה בקרב עובדי בתי חולים, בתי אבות ומוסדות סיעודיים, הנושאים בתפקיד טיפולי הכולל מגע הדוק מתמשך עם קבוצות חולים נרחבות".

מהמסמך עולה עוד שעד כה כלל לא הייתה המלצה לתעדוף בדיקה של אנשי צוותים רפואיים עם תסמינים. לפי המסמך, עובדי בתי החולים ובתי האבות הוספו לטבלת הנבדקים כעת, ולפני כן לא נמצאו ברשימת האוכלוסיות המועדפות.

הפרדה בין שני סוגי בדיקות

המסמך מתייחס גם לבדיקות בכלל האוכלוסייה, מחלק אותן לשתיים – בדיקות שנותרו לאיתור נשאים וחולים בקורונה ובידודם, ובדיקות ניטור לקבלת תמונת מצב להימצאות והתפשטות הנגיף – וקובע שיש להפריד בין שני סוגי הבדיקות.

לפי המסמך, רופאים ואנשי צוותים בבתי אבות עם תסמינים של חום ושיעול,  נמצאו בעדיפות לבדיקה במקום החמישי, למרות הסיכון העצום שקיים בהדבקה של צוותים רפואיים. רק לפני כשבועיים נשלחו עשרות אנשי צוות באיכילוב לבידוד בעקבות הידבקות רופאים בקורונה, ומחלקות בבית החולים הושבתו.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.

הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
עוד 321 מילים

עכשיו שהכנסת פועלת, אין לממשלה הצדקה להעביר תקנות שעת חירום

מזה כחודשיים, מתמודדת ממשלת המעבר עם משבר מגפת הקורונה באמצעות תקנות לשעת חירום ● "תקנות שעת חירום הן כלי אנטי דמוקרטי, הכרח בל יגונה", מזהירה האגודה לזכויות האזרח ● עכשיו, כשהכנסת מתפקדת, ועדות הוקמו ונבחר יו"ר קבוע, אין יותר הצדקה להשתמש בכלי הדרקוני הזה ● פרשנות

עוד 841 מילים

ארדן: "ליל הסדר מדאיג אותנו, לקראת החג יהיו החמרות נוספות"

גדעון סער: בני גנץ צריך לפתור את בעיית גודל הממשלה ● בנט: אם לא נתנהל נכון, עלולים להגיע למצב שיהיו לנו יותר מתאבדים מאשר מתים ● דיווח: חברי כנסת בכחול לבן דוחקים בגנץ לסגת מהדרישה שלא למנות את אדלשטיין ליושב ראש הכנסת

עוד 40 עדכונים

בחזרה לעתיד "במקום 4,200 מיטות שחפת, יש רק 800"

ההיסטוריה חוזרת על עצמה? ● ב-1949, מנכ"ל משרד הבריאות היה מודאג מהתפשטות השחפת במדינה הצעירה, והתריע על-כך בפני ראש הממשלה ● "מצב העניינים הגיע לדרגה כזאת, שנאלץ אני להעיר את תשומת לבך לבעיה חמורה זו ולבקש את עזרתך" ● למרות האזהרות החריפות, זה לקח כמעט עשור עד שהמדינה השתלטה על המגפה

עוד 1,516 מילים

עדות אישית "קניתי לעצמי מסכות באלפי שקלים ברשת"

לחלק מהרופאים במחלקות השגרתיות - שאינן ייעודיות לקורונה - לא נשאר ציוד מיגון, והם נאלצים לרכוש אותו מכספם ● כך מספרת רופאה מתמחה לזמן ישראל ● "אנחנו חשופים, רק במזל לא נדבקה כל המחלקה", היא אומרת ● "מסכת N-95 אמורה להספיק ליום, ואני מסתובבת איתה שבוע" ● תגובת משרד הבריאות לא התקבלה

עוד 727 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה