ראש הממשלה יאיר לפיד ממריא הבוקר לפריז, שם ייפגש עם נשיא צרפת עמנואל מקרון. הפגישה אמורה להתקיים בשעות אחר הצהריים, ואחריה ימסרו שני המנהיגים הצהרות לתקשורת. אחרי הפגישה יחזור לפיד לארץ. זו הפגישה המדינית הראשונה שמקיים לפיד בכהונתו כראש הממשלה.
הפגישה עם מקרון נקבעה עוד בימים שבהם כיהן נפתלי בנט כראש הממשלה. הביקור מתקיים זמן קצר אחרי הניצחון של מקרון בבחירות לנשיאות ובאמצע פעילות מדינית מואצת במיוחד: פסגת ה-G7 פסגת מנהיגי נאט"ו, המלחמה באוקראינה ואירועים שוטפים נוספים.
השיחות בין שני המנהיגים יעסקו בעיקר באיראן ובסוגיית הגז מול חופי לבנון, על רקע חדירת שלושת המל"טים של חזבאללה ויירוטם באזור אסדת הגז כריש.
גורם מדיני בכיר אמר אתמול כי "אסור לחזור להסכם הגרעין הקודם מול איראן, אבל אנחנו לא מתנגדים להסכם אחר. אנחנו נדבר עם הצרפתים כדי לגבש איתם מסגרת משותפת. אנחנו יודעים מה גבולות הגזרה של האמריקאים. נרצה לדעת גם מה הצרפתים מוכנים לעשות. אנחנו מבקשים שיהיה כבר סוף לשיחות הלא נגמרות עם איראן".
"אסור לחזור להסכם הקודם מול איראן, אבל אנחנו לא מתנגדים להסכם אחר. נדבר עם הצרפתים כדי לגבש איתם מסגרת משותפת. נרצה לדעת גם מה הצרפתים מוכנים לעשות"
לדברי הגורם, "ראש הממשלה יציג בפני הנשיא מקרון חומרים חדשים שיראו איך חזבאללה מסכן את לבנון ואת יציבותה ויתייחס בשיחה גם להפלת שלושת המל"טים ששיגר חזבאללה. ראש הממשלה יברך את הנשיא על העמדה שלו ביחס ללבנון וידבר איתו על חשיבות האסדה כריש, הפקת הגז, הייצוא למצרים והייצוא לאירופה".
"אנחנו נרצה שמקרון יבהיר ללבנון שאנחנו רוצים להשלים את המו"מ על קווי הגבול הימיים, אבל לא תחת האיומים של חזבאללה. שחזבאללה לא ישחק איתנו באש", הזהיר הגורם. "חזבאללה נקט קו תוקפני. פגיעה באסדת הגז או מסביב לה זה מהלך מסוכן. יירטנו שלושה מל"טים ואם חזבאללה ימשיך, זה יביא להתדרדרות שאנחנו לא מעוניינים בה".
"לצרפת יש מערכת יחסים עמוקה עם לבנון. זה לא פשוט להשפיע שם. אנחנו נרצה להעביר מסר: תנצלו את הזמן הזה. יש תנאים טובים, אפשר להגיע להסכם על הקו הימי. העמדה שלנו מוכרת. יש עוד מחלוקות ונרצה שהצרפתים יגידו להם שחזבאללה לא יכולה לבצע פעולות כאלה", סיכם הגורם המדיני.
"לצרפת יש מערכת יחסים עמוקה עם לבנון. זה לא פשוט להשפיע שם. אנחנו נרצה להעביר מסר: תנצלו את הזמן הזה. יש תנאים טובים, אפשר להגיע להסכם על הקו הימי"
נושא נוסף שיעלה הוא השבויים והנעדרים, כמו בכל פגישה של ראשי הממשלה. "לא נפסיק לחפש דרכים כדי להביא לשחרורם", אמר הגורם הבכיר בהתייחסו לשבויים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד – כמו גם גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין.
בעניין ממצאי החקירה שביצע משרד החוץ האמריקאי של הירי בעיתונאית שירין אבו-עאקלה אמר הגורם: "מדובר באירוע טראגי. אנחנו מגבים את חיילי צה"ל ואין מה להרחיב. הכדור שפגע בעיתונאית עבר בדיקה בליסטית ואין תשובה מוחלטת. אנחנו נישאר ברמה של אי-ודאות".
מלחמה היא תמיד משחק ציני של מספרים, או יותר נכון טרגדיה שבדרך כלל מסוכמת באופן כמותי. אבל בוודאי שיש משמעות למספרים, ובשל חשיבותם, בדרך כלל יש לצדדים במלחמה אינטרס להסתירם או לסלפם.
דוגמה מובהקת לכך היא המלחמה באוקראינה, בה שני הצדדים מסתירים את מספר האבדות שלהם לצד ניפוח של נתוני האבדות של האויב. אולם בישראל תמיד הייתה אמונה שאנחנו אמינים יותר ושקופים יותר, ולראיה, שמות הרוגינו מפורסמים ביום נפילתם.
חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.
שינוי האקלים פוגש את האנושות בכל החולשות שלה
בספרו "אלטנוילנד" תיאר בנימין זאב הרצל מערכת בחירות דמיונית שעתידה להתקיים ב"חברה החדשה", כלומר במדינת ישראל העתידית.
בין המתמודדים בבחירות באותה מדינה עתידית נזכר ד"ר גאייר (בגרמנית: עוף דורס אוכל נבלות), שמתואר כקנאי דתי וכלאומן גזעני, "מסית, מדיח המפריח סיסמאות שנועדו להחניף להמון".
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התגובות לסיפור שלי לפני שבוע, "מפגשים מהסוג הטיפשי", הזכירו לי דברים שכתבתי פעם ועוסקים בחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ לנוכח הטמטום האנושי הרווח בקרב החיים על פני הכדור.
* * *
"איה סופיה" הוא מסגד גדול, עתיק וחשוב בלב העיר איסטנבול. הוא הוקם במאה השלישית לספירה ככנסיה על ידי הקיסר קונסטנטין, הקיסר שקיבל עליו את הנצרות והשליט אותה על האימפריה הרומית. היא נהרסה ונבנתה שוב על ידי תאודוסיוס במאה הרביעית לספירה, נהרסה שוב ונבנתה בצורתה הנוכחית המרשימה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במאה ה-15 נכבשה העיר, שנקראה אז קונסטנטינופול, על ידי העותומנים המוסלמים בראשות הסולטן מחמט השני – והכנסייה הוסבה למסגד.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם