יום המודעות הבינלאומי למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, שחל ממש לפני המלחמה עם איראן ונדחק מפניה – לוש בצל המלחמה בעזה פנים מכוערות נוספות של פגיעה קשה ומטרידה: נוכלות, עושק, הונאה צרכנית ועוקץ אזרחים ותיקים. כרבע מהזקנים בישראל דיווחו על הונאה, כספית או צרכנית, מתחילת המלחמה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה.

בישראל יותר מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים בני 65 ומעלה, המהווים כ-12 אחוז מהאוכלוסייה. על-פי נתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי, בשנה שחלפה דווחו למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות למעלה מ-8,400 מקרים רק של התעללות והזנחת זקנים, המצביעים על עלייה מתמדת במקרים, וזאת ללא המקרים של ניצול ועושק זקנים. להערכת גורמי המקצוע המספרים גדולים בהרבה, כיוון שלא כל המקרים מדווחים.

שמואל (סמי) קידר הוא מנכ"ל איגוד העמותות לזקן – הל"ב. תושב רמת גן, נשוי לתמר, אב וסב. משמש בתפקיד בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות. קידר פעיל חברתי, מתנדב ומייעץ בנושא הטיפול בזקנים בארגונים שונים, יו"ר מרכז יום בתל השומר. כמו כן הוא דירקטור במכללה לישראל שברמת גן ובבית ספר למשחק בית צבי. יקיר העיר רמת גן.

יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בזקנים, שיחול בשבוע הבא, ב-15.6, הוא הזדמנות לעשות בדק בית חברתי על תופעה שצריכה להדיר שינה מעינינו.

מעל למיליון קשישים בני 65 ומעלה חיים בישראל והם מהווים כ-12 אחוזים מכלל האוכלוסייה. על פי נתוני משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בשנת 2019 הייתה עלייה במקרי הפגיעה בקשישים שטופלו לעומת שנת 2018, ונספרו בה מעל 7,000 מקרים. ונראה שבעקבות שנת הקורונה מגמת העלייה תימשך.

עפ"י נתוני משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ב-2019 נספרו מעל 7000 מקרי פגיעה בקשישים שהגיעו לטיפול, עלייה לעומת 2018, ונראה שמגמת העלייה תמשך בעקבות שנת הקורונה

אלימות כלפי קשישים יכולה להתבטא בדרכים שונות: פיזית, נפשית, מילולית, מינית, כלכלית ועוד. על פי משרד הרווחה, ברוב המקרים ישנם סימנים המעידים על התעללות באדם מבוגר כגון: ניצול משאבים כלכליים של הקשיש; הגברת בידוד שלא לצורך; שיתוף הקשיש במידע חלקי על מצבו; מניעת תקשורת עם הסביבה; מניעת גישה לטיפול רפואי; מניעת גישה למזון ועוד. כמו כן ניתן לזהות סימני התעללות גופניים, התנהגותיים ורגשיים אצל הקשישים הנפגעים.

מתוך מחקרים עולה כי רוב הפוגעים הם אנשים המוכרים לקשיש כמו בני משפחה או מטפלים, אשר חלקם לא עושים זאת בזדון ואף יחושו בושה ואשמה בשל הפגיעה, אך חלקם פוגעים בזדון ומנצלים לרעה את חולשתו של הקשיש.

המחויבות למיגור תופעת ההתעללות וההזנחה של קשישים אינה מוטלת רק על אנשי המקצוע: עובדים סוציאליים, רופאים, מטפלים, אנשי סיעוד ועוד – אלא על כולנו. וכאשר נזהה פגיעה כלשהי אנו מחויבים להושיט עזרה ולדווח לרשויות.

חברה המגינה על אזרחיה החלשים מפגינה את החוזק שלה ומתווה את הדרך לדורות הבאים. אנו מחויבים לאפשר לקשישים לחיות בסביבה בטוחה ותומכת בה יוכלו להמשיך לקיים חיים פעילים, לערוך מפגשים חברתיים, לתרום מהידע והניסיון שלהם ולחיות בכבוד.

עד שהשלכות שנת הקורונה ייבחנו גם בהיבט של מקרי האלימות וההזנחה של הקשישים, ניתן לראות, כפי שעולה מהשטח, שחלק מהאוכלוסייה המבוגרת נפגע גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה נפשית.

עד שהשלכות שנת הקורונה ייבחנו גם בהיבט של מקרי האלימות וההזנחה של הקשישים, ניתן לראות, כפי שעולה מהשטח, שחלק מהאוכלוסייה המבוגרת נפגע גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה נפשית

בתקופת הסגרים, קשישים רבים היו בבידוד בביתם ונמנעה מהם הפעילות השגרתית היום יומית שכללה יציאה מהבית לטיול, מפגש משפחתי וחברתי, קניות ועוד. בהעדר קשרים חברתיים ומגע אנושי, קשישים רבים דיווחו על הרגשת בדידות ועל תחושות דיכאון ומצבם של חלקם הידרדר מבחינה בריאותית, קוגניטיבית ונפשית.

במצב זה רבים מהקשישים נחלשו עוד יותר והפכו לפגיעים יותר. במיוחד בימים אלה, עם החזרה המלאה לשגרה לאחר שנת הקורונה, חשוב לזהות את הקשישים שנפגעו לסייע להם ובד בבד לחזק את ביטחונם האישי.

אחת הדרכים לחיזוק הביטחון העצמי והקשרים החברתיים הוא ביקור במרכזי היום לקשיש הפרוסים ברשויות המקומיות בכל רחבי הארץ. מרכזי היום נותנים מענה חברתי להפגת הבדידות לקשישים בקהילה ומאפשרים להם לשתף את הצוותים המקצועיים ברגשותיהם, חששותיהם ועל ידי שיח לחזק את הביטחון האישי שלהם.

בתקופת הקורונה ובשל הסגרים, כ-50% מהקשישים הפסיקו להגיע למרכזי היום ומצבם הבריאותי והנפשי הדרדר מאוד. בימים אלה, עם החזרה לשגרת פעילות מלאה, חשוב ביותר לעודד את הקשישים לחזור למרכזי היום ולפעילות.

השתייכות למרכז יום מאפשרת מעקב ופיקוח של הצוותים על מצבם הבריאותי והנפשי של הקשישים ויכולת לזהות נורות אזהרה בכל מה שקשור לטיפול או ליחס בלתי הולם כלפיהם ולתת להם מענה וטיפול מיידי.

בתקופת הקורונה, כ-50% מהקשישים הפסיקו להגיע למרכזי היום ומצבם הבריאותי והנפשי הדרדר. השתייכות למרכז יום מאפשרת מעקב של הצוותים וזיהוי נורות אזהרה לגבי טיפול או יחס בלתי הולם כלפיהם

ביום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בזקנים אני קורא לכולנו לקחת אחריות אישית וחברתית למיגור התופעה. ובתוך כך אני קורא לממשלה ולשלטון המקומי לחזק את התשתיות החברתיות שנבנו לקשישים בקהילה במהלך עשרות שנים: מרכזי היום והמועדונים, לתמוך בהם תקציבית ובכך לאפשר לקשישים לחיות בכבוד ובסביבה מוגנת בקהילה.

שמואל (סמי) קידר הוא מנכ"ל איגוד העמותות לזקן – הל"ב. תושב רמת גן, נשוי לתמר, אב וסב. משמש בתפקיד בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות. קידר פעיל חברתי, מתנדב ומייעץ בנושא הטיפול בזקנים בארגונים שונים, יו"ר מרכז יום בתל השומר. כמו כן הוא דירקטור במכללה לישראל שברמת גן ובבית ספר למשחק בית צבי. יקיר העיר רמת גן.

כשקראתי על התוכנית שמקדם משרד האוצר להעביר את ניהול בתי הספר וגני הילדים לרשויות המקומיות, חשבתי מייד על ילדיי ועל בתי הספר שלהם. שאלתי את עצמי שאלה פשוטה: האם החינוך שהם יקבלו יהיה תלוי מעכשיו בעיר שבה אנחנו גרים, בכסף שיש בקופת העירייה ובזהותו של ראש העיר?

אפשר להבין למה הרעיון נשמע הגיוני. משרד החינוך ריכוזי, מסורבל ופוליטי. שרים מתחלפים, תוכניות נולדות ונעלמות, ולא פעם אנחנו ההורים מגלים שאין באמת עם מי לדבר. לכן העברת הסמכויות לרשות המקומית, שמכירה את בתי הספר ואת התושבים, עשויה להישמע כמו פתרון.

לי-אור דיין-אטיאס היא יזמת ופעילה קהילתית. בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה, תואר שני במנהל עסקים וסמנכ"ל תפעול כבר 15 שנה. יזמה והקימה גינות קהילתיות, ממייסדות בית הספר הדמוקרטי ביבנה ומועמדת למועצה בבחירות המקומיות 2023 בסיעת חוזה חדש, אותה הקימה. בת 44, אמא לשתי בנות ובן. מאמינה שאפשר לנצח במאבק על הדמוקרטיה, המדינה והחברה בישראל.

בסוף השבוע מצאתי את עצמי חוזר אל "הקאמבק", סרטו התיעודי המצוין של איתי אשר מכאן 11, שליווה את מסע הבחירות של בנימין נתניהו בסתיו 2022. עצרו הכול וצפו בו. לא מתוך נוסטלגיה, אלא משום שזה הקדימון לשובו של הקאמבק, בדרך לבחירות של 27 באוקטובר, הראשונות מאז השבעה באוקטובר.

היופי בסרט הוא דווקא במה שלא הצליח בו. אשר ביקש להתלוות לקמפיין מבפנים, ונדחה שוב ושוב. "אנחנו לא מכניסים עיתונאים לבטן הרכה שלנו", הסביר לו טופז לוק, והסירוב הזה הוא הממצא המרכזי.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

בשיח הפוליטי נגד גדי איזנקוט חוזרת לאחרונה טענה משונה: הוא אינו מזרחי מספיק. שואלים איזה מרוקאי היה מחזיק בדעות שלו, מטילים ספק באותנטיות של הרקע שלו, בוחנים כיצד הוא מדבר, נראה ומתנהג.

דברים דומים נאמרים גם על נעמה לזימי ועל אחרים באופוזיציה. ערוץ 14 הקדיש תוכנית שלמה לנושא רק השבוע.

נמרוד דוויק, מקים תנועת דרכנו, דמוקרטTV ועמותת אזרחים קטנים לחינוך לדמוקרטיה מגיל גן. מרצה באוניברסיטת רייכמן, יזם וסופר.