עוד הצעה לעודד ידעיה הפגוע כל כך ומערב רגשות עם עמדות פוליטיות אך נעדר פרספקטיבה היסטורית. המלצה לצפות בסרט ההיסטורי החשוב הזה – בקט, עם ריצ'רד ברטון ופיטר אוטול המתאר מה קורה לחברים שמוצאים עצמם בבגרותם בעמדות פוליטיות יריבות:
עד שאתפנה להתייחס לדברים נוספים – אם אתייחס – להלן הגרסה הנכונה על הצלת נתניהו מטביעה הסותרת את דברי עודד שכלל לא השתתף בארוע (אבל מעז להתעבר בענין שאין לו כל קשר אליו):
ובאשר לכזב על דיר יאסין. במקרה לגמרי כתבתי על זה ממש בימים אלו כי הארוע התרחש בדיוק בימים אלה 9 באפריל 1948:
לפני 77 שנים ב-9 באפריל 1948 בערב ראש חודש ניסן חודש הגאולה שחל ביום ששי ערב שבת קודש "פרשת תזריע" כ"ט באדר ב' תש"ח – היום שסיים את שני חודשי אדר המעוברים שהיו באותה שנה ואשר בהם גובר מזלם של ישראל – התרחשו ביממה אחת בששי-שבת ההוא שני ארועים דרמטיים – שכאילו נבחרו למועד המיוחד הזה – וחוללו תפנית היסטורית יסודית במלחמת העצמאות. שני הארועים האלה שהתרחשו בנפרד, האחד ע"י הפלמ"ח והשני ע"י האצ"ל והלח"י, סמנו את סיום השלב הראשון של המלחמה שבו הובסו כוחות "יושבי הארץ" הערבים והביאו לתחילת הבריחה ההמונית שלהם. הם התרחשו כחמישה שבועות לפני הכרזת מדינת ישראל וקדמו לשלב השני והמכריע של המלחמה – פלישת חמשת צבאות ערב הסדירים שבלימתם והדיפתם דרשו מצה"ל, שזה עתה הוקם, עשרה חודשי מבצעים וקרבות עקובים מדם.
הראשון – הריגתו המקרית של עבד אל-קאדר אל-חוסייני מפקד מיליציות "צבא הג'יהאד הקדוש" ב-9 באפריל 1948 לפנות בוקרעל הר הקסטל שחלש על הדרך לירושלים והווה מוקד למצור קשה שהטילו הערבים על העיר. אל-חוסייני המפקד הצבאי הבכיר של "יושבי הארץ" הערבים ודמות כריזמטית נערצת (הערצה שעברה לבנו פייסל אלחוסייני), ערך באותו לילה סיור במוצבי הקסטל שהחזיקו לוחמיו. בשעת השחר קרא באנגלית "הלו בויס" לעבר שני לוחמים שחשב לאנשיו (חיילים בריטים שערקו והצטרפו לערבים), אך הם היו שני לוחמי הפלמ"ח מאיר כרמיול ויעקב סלמן שירו בו צרור קטלני. מותו הווה מכה אנושה למיליציות שלו שהתפרקו ולוחמיהם נטשו את עמדותיהם בקסטל כדי להשתתף בהלויתו ההמונית שנערכה באותו יום בהר הבית ומשכה אלפי ערבים מכל האזורים. כתוצאה מכך כבש הפלמ"ח מחדש את הקסטל והמצור על ירושלים הוסר, מה שהבטיח את שליטת הישוב היהודי בעיר.
השני – כבוש הכפר דיר יאסין על ידי כוחות האצ"ל והלח"י באותו יום ששי ה-9 באפריל 1948. במהלך הלחימה נהרגו עשרות מתושבי הכפר והארוע עורר בהלה גדולה בקרב האכלוסיה הערבית. דווחים מוגזמים על טבח כביכול שהיה שם התפשטו במהירות במהלך הלויתו של אל-חוסייני וכתוצאה מכך החלה בריחה המונית של ערבים מכפרים ושכונות בירושלים ובאזורים אחרים, מה שסמן את תחילת ה"נכבה" של הערבים "יושבי הארץ". הארוע התפרסם כ"טבח דיר יאסין", עלילת דם שקרית שהוציאה שם רע לישראל ולוחמי האצ"ל והלח"י. וכמה מחברי ההגנה והפלמ"ח, למשל מאיר פעיל, נתנו לה יד ככלי נגוח פוליטי להכפשת האצ"ל והלח"י.
[הערה בינים: "טבח דיר יאסין" – שלא היה ולא נברא אך בעקבותיו החלה בריחת הערבים מהארץ – הפך למיתוס עקש ומושא למחקרים היסטוריים. ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין שחקר את הארוע הוכיח בראיות אותות ומופתים כי מדובר בכזב ועלילת דם. הוא גִלָּה ש"לא כצעקתה" היה שם קרב עם לוחמים ערבים שהסתיים בנצחון הישראלים ולא טבח, חלילה. הוא בא לבן גוריון להציג בפניו את ממצאי המחקר שערך. תגובתו המדהימה של בן גוריון היתה: "שששש… לא כדאי לגלות ולפרסם זאת! שהרי זה מה שגרם לבריחת מאות אלפי ערבים ולדלול האכלוסיה הערבית בארץ" ובהפוך על הפוך – "אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן". מכאן שבן גוריון היה בעצם 'כהניסט' שדגל בטרנספר – לידיעת רונן בר וחבריו ב"חטיבה היהודית" בשב"כ! – אבל כמפא"יניק פרגמטיסט ידע לדבר פחות ולעשות יותר. ועליו נאמר "מלאכתם של צדיקים נעשתה בידי אחרים".]
ארועים גורליים אלה שהתרחשו ביממה אחת (ששי-שבת "פרשת תזריע" 10-9 באפריל) הוו נקודת מפנה מכרעת במלחמת העצמאות. מותו של אל-חוסייני שבר את רוח הלחימה של המיליציות הערביות המקומיות וכבוש דיר יאסין זרע פחד ובלבול בקרב האכלוסיה הערבית. יחד הם הובילו לקריסת ההתנגדות הערבית המקומית ופתחו את הדרך להקמת מדינת ישראל. כאילו יד נעלמה הכריעה את המאזניים ברגע קריטי זה והבטיחה את נצחון הישוב היהודי במערכה על עתיד הארץ עם הערבים "יושבי הארץ" (זה השם התנ"כי שאני משתמש בו במקום הכנוי המומצא המופרך 'פלשתינאים').
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב לביקורת שמתח עליו סגן נשיא ארצות הברית ג'יי־די ואנס וקרא לוואנס להילחם באיראן כפי שארצות הברית נלחמה בגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
בריאיון ל"ניו יורק טיימס" שפורסם מוקדם יותר היום, ואנס מתח ביקורת על בן גביר ועל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בעקבות ביקורתם על מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן, ואמר: "ראיתם אנשים במערכת [הישראלית], איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שתקפו את ההסכם. ואני מניח שהתשובה שלי אליהם תהיה: מה בדיוק ההצעה שלכם? אתם מדינה של תשעה מיליון איש. אי אפשר פשוט להרוג את הדרך שלכם כדי לפתור כל בעיית ביטחון לאומי שיש לכם".
בפוסט באנגלית ברשת X שמוען לוואנס השיב בן גביר: "זו ההצעה… להתמודד עם הנאצים של המאה העשרים ואחת, בדיוק כפי שארצות הברית התמודדה עם הנאצים של המאה העשרים".
המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן הודיעה בהצהרה שפרסמה שרשות מצר המפרץ הפרסי של המדינה תנקוט צעדים כדי להנפיק במהירות אישורי מעבר לספינות המבקשות לעבור במצר הורמוז, בהתאם למזכר ההבנות שנחתם בין טהרן לוושינגטון.
צעדים לפינוי מוקשים יינקטו במסגרת מזכר ההבנות, אך לספינות מומלץ להיצמד לנתיב וללוח הזמנים שהקצתה הרשות, נכתב בהצהרה שפורסמה בתקשורת הממלכתית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה בימים האחרונים להביא להרגעת הרוחות מול הבית הלבן, כך דיווחה הערב גילי כהן בתאגיד השידור כאן.
נתניהו ביקש להבהיר שהאמירות הביקורתיות של שרי הממשלה לא משקפות את עמדתו שלו ואת עמדת הקבינט כולו.
סגן נשיא ארצות הברית ג'יי־די ואנס סיים את מסיבת העיתונאים שלו בבית הלבן בנושא מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן בהשתלחות נוספת במבקרים הישראלים של ההסכם וטען שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוא המנהיג העולמי היחיד ששומר על סימפתיה כלפי ישראל וכי ארצות הברית היא "בעלת הברית העוצמתית" היחידה שעוד נותרה לה.
הוא הוסיף כי רבים מכלי הנשק של ישראל מיוצרים בארצות הברית ואמר כי ישראלים הממוקדים בביקורת על טראמפ צריכים "להתעורר ולהכיר במצב שבו המדינה הזו נמצאת".
הוא ציין שראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע מלבקר את ההסכם בשיחות עימו, אך הוסיף: "מה שאני אגיד, וזה אכן מפריע לי, הוא שראיתם אנשים בתוך הקבינט של ביבי שיצאו ותקפו את ההסכם, ובמובנים מסוימים תקפו באופן אישי מאוד את נשיא ארצות הברית".
הוא הוסיף: "דונלד ג'יי טראמפ הוא ראש המדינה היחיד בכל העולם כולו שרוחש סימפתיה למדינת ישראל ברגע זה בזמן. והוא במקרה ראש המדינה של מעצמת העל של העולם. אם הייתי בקבינט של ממשלת ישראל, אולי לא הייתי תוקף את בעלת הברית העוצמתית היחידה שנותרה לי בכל העולם כולו".
הוא המשיך, בפנייה למבקרים הישראלים: "בשלושת החודשים האחרונים, שני שלישים מכלי הנשק ההגנתיים שהגנו על המולדת שלכם נבנו בידיים אמריקאיות ושולמו בדולרים של משלמי המיסים האמריקאים".
מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה, בעקבות המתקפה בהובלת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, מקהלה גוברת של קולות בארצות הברית אימצה טון ביקורתי – ואף התנגדות גורפת – כלפי הסיוע הצבאי של ארצות הברית לישראל, שבעבר נהנה מתמיכה רחבה בוושינגטון. נתניהו הציע לבטל אותו בהדרגה לאורך תקופה של עשור.
ואנס טען כי המבקרים הישראלים של טראמפ חייבים להיות מודעים לכמה שהמדינה שלהם הפכה לבלתי פופולרית.
"הבעיה של ישראל היא לא דונלד ג'יי טראמפ", המשיך ואנס. "וכל מי שבישראל חושב שהבעיה הגדולה ביותר שלו היא נשיא ארצות הברית צריך להתעורר ולהכיר במצב שבו המדינה הזו נמצאת".
המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חאמנאי, אמר לכאורה כי הוא אישר את מזכר ההבנות שנחתם על ידי נשיאי איראן וארצות הברית לאחר שקיבל הבטחות מנשיא איראן מסעוד פזשכיאן ומגורמים בכירים נוספים כי זכויותיה של טהרן והאינטרסים של "חזית ההתנגדות" יישמרו.
חאמנאי, שהתמנה למנהיג העליון במרץ, נפצע בתקיפה שבה נהרג אביו וקודמו בתפקיד ב־28 בפברואר, ולא נראה או נשמע בפומבי מאז. בהודעה כתובה לאומה האיראנית, חאמנאי אמר כי פזשכיאן, בתפקידו כראש המועצה העליונה לביטחון לאומי, קיבל על עצמו את האחריות להבטיח שההסכם מגן על האינטרסים של איראן והתחייב שלא להיכנע אם וושינגטון תציג דרישות שהוא תיאר כמופרזות.
הוא אמר כי שיחות עתידיות עם ארצות הברית יתקיימו באופן ישיר, אך אין פירושן "קבלת עמדותיה".
"זה מובן מאליו שהמשא ומתן פנים אל פנים שיתקיים בעתיד אין פירושו קבלת נקודת המבט של האויב", אמר חאמנאי.
בשבועות האחרונים מצטברות עוד ועוד עדויות מעזה על משפחות המשיאות ילדות קטינות, על נשים הנדחקות לתלות מוחלטת בגברים לצורך הישרדותן, ועל גברים המנצלים את המצוקה כדי לתבוע מין בתמורה לקמח ולתרופות.
במצבים כאלה הגוף הנשי נעשה שוב מטבע עובר לסוחר בתוך סדר חברתי פטריארכלי, הממשיך להתקיים גם בלב האסון. אלא שמה שמטריד אינו רק התרחבות התופעה עצמה, אלא גם האופן שבו האישה נעלמת כמעט מייד בתוך הפרשנויות הפוליטיות לסבלה.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
קרב אידיאולוגי עז ניטש בארצנו הקטנטונת בין המחנה ה"משיחי" למחנה האנטי-משיחי. המחנה הליברלי מאשים את המחנה המשיחי ב"עליונות יהודית" בשמה רוצים לכונן כאן מדינת אפרטהייד/הלכה/ח'ומייניסטית.
אני רוצה להציע אבחנה שונה לוויכוח. אני טוען כי אין כאן מחנה שחף ממשיחיות או מתודעת עליונות יהודית. כל הוויכוח בין המחנות הוא בעצם על מה טיבה של המשיחיות אותה אנו אמורים לגלם ומה הוא הייעוד המיסיונרי (=השליחות) שלנו בהתאם לכך.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו