קו החוף של ישראל הוא נכס עצום ואדיר. רצועת החוף – מחוף זיקים בדרום עד ראש הנקרה בצפון – משתרעת על פני כ-210 ק"מ, שלצידה שוכנות ערים ומועצות רבות.

קו החוף שייך ע"פ חוק חוק לכלל תושבות ותושבי המדינה. תחזוקת החופים עולה מיליונים רבים. מי אמור לשלם אותם?

כמו במקרים רבים אחרים, מדינת ישראל מתנהלת במדיניות עמומה, אינה עומדת בהחלטותיה ולא משפה רשויות על שירותים לאומיים שהן נותנות.

קו החוף שייך ע"פ חוק לכל תושבי המדינה. תחזוקת החופים עולה מיליונים. מי אמור לשלמם? כמו במקרים רבים, מדיניות המדינה עמומה, אין עמידה בהחלטות, ואין שיפוי רשויות על אספקת שירותים לאומיים

בחלק מהערים והרשויות השוכנות לחוף הים התיכון בישראל יש בתי מלון, נדל"ן מניב, מסעדות ועוד נכסים אשר מייצרים הכנסות, ומאפשרים לרשויות להתמודד עם עלויות התחזוקה. אולם במועצות אזוריות, כמו המועצה האזורית עמק חפר שבראשה אני עומדת, אין נכסים מניבים בחופים. על פי פרק החופים בתמ"א 1 (לשעבר תמ"א 13) אסור להקים כאלו – החלטה שאני תומכת בה, משום שהחופים הבתוליים הם נכס אמיתי של טבע וסביבה.

בעבר, גביית חנייה בחוף בית ינאי אפשרה למועצה, פחות או יותר, להתמודד עם ההוצאות האדירות בחוף המשרת מאות אלפי אזרחים מרחבי המדינה. לפני כשנתיים משרד הפנים אסר את גביית התשלום מתוך התפיסה הנכונה שהחוף שייך לכולם.ן! – אך הדבר צריך היה להיות מגובה בתקציביים חלופיים הולמים, דבר שלא קרה.

ההוצאות לתחזוקת החופים הן אדירות. מיליוני ₪ שאין למועצות כל יכולת לעמוד בהן. לכן, לפני פתיחת עונת הרחצה פנינו למנכ"ל משרד הפנים – ביחד עם שלוש מועצות אזוריות נוספות על קו החוף – והודענו כי לא נפתח את העונה אם לא יתקבל תקצוב לכך. יום לפני פתיחת העונה קיבלנו מהמשרד תקציב השתתפות, חלקי ביותר, ועמו עלינו לנסות ולהתמודד. ברור כבר עכשיו שנאלץ להשקיע סכומים אדירים, שיבואו על חשבון שירותים אחרים שאנו מספקים.

גביית חנייה בחוף בית ינאי אפשרה למועצה להתמודד עם ההוצאות האדירות בחוף המשרת מאות אלפי אזרחים במדינה. לפני כשנתיים משרד הפנים אסר לגבות בטענה שהחוף שייך לכולם, אך לא גיבה זאת בתקציבים

בעיה נוספת בחופים, "יקרה" ומסוכנת הרבה יותר, היא המצוקים.
במועצה האזורית עמק חפר יש מצוק מרהיב המתפרש מבית ינאי ועד נתניה, ומתנשא לגובה רב. זוהי תופעת טבע מרהיבה ויוצאת דופן בישראל, אך כאמור – גם מסוכנת. המצוק בעמק חפר נמצא בסכנת התמוטטות מתמדת, ובשנת 2009 כבר גבה את חייו של תושב צעיר. שנה לפני כן נפצע צעיר בחוף סמוך – בגבעת אולגה.

מצוק בית ינאי, צילום באדיבות מועצת עמק חפר

דוח מבקר המדינה משנת 2010 התריע על מצב המצוק והטיל את האחריות על הממשלה. באותה שנה, בעקבות סערה ונזקים שנגרמו למצוק בחוף בית ינאי, המועצה הקימה באופן יזום  סוללת מגן של סלעים בתחתית המצוק כדי למנוע אסון. סוללה זו מחזיקה מעמד עד היום.

המשרד להגנת הסביבה לא רק שלא סייע בנושא, אלא תבע בשל כך את המועצה, את העומד בראשה ותושבים מבית ינאי. רק ב-2018, לאחר שבע שנים וחצי של תהליכים, הודיע פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, שטיעוני המועצה התקבלו והתיק נסגר.

מצוק בית ינאי, צילום באדיבות מועצת עמק חפר

בעקבות דו"ח מבקר המדינה, החליטה ממשלת ישראל שההגנה על מצוקי החוף – באמצעות שוברי גלים או אמצעים המתווכים בין הים לחוף – תבוצע על ידי החברה הממשלתית למיגון חופי הים התיכון.

בשנת 2015 אישרה הממשלה את תכנית המתאר להגנות הדחופות למצוק החופי בעלות של כחצי מיליארד ₪. נראה היה שהפתרון סופסוף מתקרב: בתכנית למיגון מצוקי החוף נקבעה מסגרת תקציבית למצוקי עמק חפר, העומדת על 120 מיליון ₪. אולם הכסף שהובטח עד כה למועצת עמק חפר עומד על 4.2 מיליון ₪ בלבד – כ-3% מאומדן העבודות הנחוצות. בסכום הזה לא ניתן, כמובן, לא לשמור על המצוק ולא למנוע את סכנות המפולת.

בתקציב זעום זה יחלו בשבועות הקרובים עבודות מטעם המועצה, למיגון בוהן המצוק ברצועת החוף הדרומית של בית ינאי. אולם – זו כמובן טיפה בים, או אולי מדויק יותר – גרגיר של חול על מצוק. עם תקציב כזה אין שום אפשרות לטפל במצוק כראוי על מנת למנוע את האסונות הבאים וכדי לשמור על הנכס הנדיר והנפלא זה של מצוק החוף.

דוח מבקר המדינה משנת 2010 התריע על מצב המצוק והטיל את האחריות על הממשלה. באותה שנה, בעקבות סערה ונזקים שנגרמו למצוק בחוף בית ינאי, המועצה הקימה סוללת מגן של סלעים בתחתית המצוק למניעת אסון

וכך, שוב ושוב הממשלה לא ממלאת את תפקידה ולא מעבירה את הכספים לרשויות על מנת שיבצעו בפועל. האם רק אסון ישחרר את התקציבים? האם רק קריסת מצוק על רוחצים ואסון לאומי יביא לשינוי?

הגיע הזמן לשים סוף להתנהלות הזו! בימים אלה, אני פונה אל שר הפנים והשרים הרלבנטיים לנושא בממשלה החדשה וקוראת לשנות את ההתנהלות: לתקצב כראוי את תחזוקת החופים ואת הטיפול במצוקים, ולאפשר לכולנו ליהנות בבטחה מהמשאב הלאומי הנהדר הזה.

ד"ר גלית שאול היא ראשת המועצה האזורית עמק חפר. עורכת דין ובעלת דוקטורט בקרימינולוגיה מאוניברסיטת L.u.d.e.s בלוגאנו, שווייץ. ניהלה את תחום ההתנדבות במערכות ציבוריות במשרד הרווחה ושמשה מנכ"לית מרכז רקמן, המרכז לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן. שאול נשואה ללירון ואם לארבעה ילדים. מתגוררת במושב חגלה.