הכנסת חייבת להתאים את חוקי הבחירות לימי הקורונה, או שנסתכן בדיכוי הצבעה והגברת המחלה.

ממשלת ישראל מצעידה את מדינת ישראל לאירוע הפרת זכות הבחירה והזכות לבריאות ב-23 במרץ, כשהיא ממשיכה להתעלם מהאפשרות שנתוני התחלואה לא ירדו עד הבחירות. זה לא חייב להיות כך.

ממשלת ישראל מצעידה את מדינת  ישראל לאירוע הפרת זכות הבחירה והזכות לבריאות ב-23 במרץ, כשהיא ממשיכה להתעלם מהאפשרות שנתוני התחלואה לא ירדו עד אז

במציאות בה לא ניתן לדעת מה יהיה היקף התפשטות המגפה בשבוע הבא, על אחת כמה וכמה לא ניתן לדעת מה יהיה ב-23 במרץ ולכן יש להימנע מאווירת "יהיה בסדר" ולהתכונן לתסריט הקיצוני ביותר. זאת כשמטרת העל נותרת בעינה: מימוש מלא של זכות ההצבעה והזכות לבריאות.

למרות הזמן הדוחק, מגפת הקורונה עדיין מעמידה אתגרים יוצאי דופן בפני ישראל, כפי שעשתה בשאר המדינות הדמוקרטיות: עצם הנוכחות בקלפיות מגבירה מאד את הסיכון להדבקות. ועדיין יש שורה של פתרונות אחרים לבעיה. אלא שכדי ליישם אותם, הכנסת צריכה לפעול כבר עכשיו ולתקן את חוק הבחירות כדי שיום הבחירות יתקיים ללא דילול מצביעים מחד וגל רביעי של הדבקה מאידך.

לאחר שלושה סגרים, הנחיות מבולבלות ושנה שלמה בה שהו אזרחי ישראל בבתיהם לסירוגין, יחששו אזרחים רבים, בצדק, להתייצב בקלפי הומה, משום שהצפיפות עצמה מקדמת את המחלה. זו אינה טענה בעלמא: הדו"ח שהוצאנו בנושא במכון "זולת" סקר 27 מערכות בחירות ב-25 מדינות, ומצא שבשמונה המדינות שלא הוסיפו אמצעי הצבעה חדשים, חלה ירידה של 8% עד 15% במספר המצביעים – כמו גם עליה ניכרת בתחלואה.

זו הבעיה ועדיין אפשר לפתור אותה בלי לדחות את הבחירות. ועדת הבחירות המרכזית כבר עשתה כברת דרך כשהודיעה על הוספת 2,000 נקודות הצבעה, מה שיקטין את מספר המצביעים בכל נקודה. אבל אין די בכך. פתרון מתבקש היה הצבעה בדואר, אבל ממשלת נתניהו חיסלה את שירות הדואר הישראלי ואי אפשר יהיה לשקם אותו עד הבחירות.

הדו"ח שהוצאנו בנושא סקר 27 מערכות בחירות ב-25 מדינות, ומצא שבשמונה המדינות שלא הוסיפו אמצעי הצבעה חדשים, חלה ירידה של 8% עד 15% במספר המצביעים – כמו גם עליה ניכרת בתחלואה

הצעדים שהכנסת חייבת לנקוט הם, ראשית כל, הוספת ימי ההצבעה: לא די עוד ביום הצבעה אחד. אנחנו חייבים לרווח את הקלפיות, ועל כן לערוך את הבחירות במשך שלושה ימים.

מה שהיה טוב ויעיל בחיסונים יהיה גם יעיל כשוועדת הבחירות תודיע לכל אזרח במסרון – כפי שעשו קופות החולים ביחס לחיסון – את יום ההצבעה והשעה שבה עליו להתייצב בקלפי. הנזק למשק מהרחבת ימי ההצבעה יהיה זניח: הוא משותק ברובו גם כך, וחלק ניכר מהקלפיות מוצבות בבתי ספר, שבמגזרים שומרי החוק אינם פועלים במלואם בימי המגפה.

יש לשקול גם הצבת קלפיות נוספות במרכזי הערים, כך שאזרחים יוכלו לבצע בהן הצבעה מוקדמת: המהלך נוסה בהצלחה בכמה מדינות בארה"ב בבחירות 2020.

מעבר לכך, ניצבת בעיית חולי הקורונה המאומתים והאנשים בבידוד מחשש להדבקות. האחרונים ודאי יחששו להתייצב בקלפי. הפתרון הוא קלפיות ניידות: צוותים של ועדת הבחירות המרכזית, בתיאום עם משרד הבריאות, שיתייצבו בבתיהם של המבודדים והחולים ויאפשרו להם להצביע.

אם לא יאומצו המלצות אלה, לאור נתוני התחלואה הגבוהים, הירידה בקצב ההתחסנות והחשש מפני וריאנטים של המחלה, אנו עלולים למצוא את עצמנו פוגעים בזכות הבחירה ובזכות לבחור ביום חגה של הדמוקרטיה.

הנזק למשק מהרחבת ימי ההצבעה יהיה זניח: הוא משותק ברובו גם כך, וחלק ניכר מהקלפיות מוצבות בבתי ספר, שבמגזרים שומרי החוק אינם פועלים במלואם בימי המגפה

הימים אינם רגילים. הם ימי משבר ציבורי גדול. ואם אנחנו רוצים לחסן את הדמוקרטיה שלנו, לאפשר לכל אזרח לממש את זכות ההצבעה שלו ובו זמנית להגן על האוכלוסיה מפני המגפה, אלה הצעדים הנדרשים.

הצעדים חריגים – אבל הם ודאי חריגים פחות מדחייתן של בחירות למועד בלתי ידוע על ידי כנסת שכבר פיזרה את עצמה.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם.