הכנסת חייבת להתאים את חוקי הבחירות לימי הקורונה, או שנסתכן בדיכוי הצבעה והגברת המחלה.

ממשלת ישראל מצעידה את מדינת ישראל לאירוע הפרת זכות הבחירה והזכות לבריאות ב-23 במרץ, כשהיא ממשיכה להתעלם מהאפשרות שנתוני התחלואה לא ירדו עד הבחירות. זה לא חייב להיות כך.

ממשלת ישראל מצעידה את מדינת  ישראל לאירוע הפרת זכות הבחירה והזכות לבריאות ב-23 במרץ, כשהיא ממשיכה להתעלם מהאפשרות שנתוני התחלואה לא ירדו עד אז

במציאות בה לא ניתן לדעת מה יהיה היקף התפשטות המגפה בשבוע הבא, על אחת כמה וכמה לא ניתן לדעת מה יהיה ב-23 במרץ ולכן יש להימנע מאווירת "יהיה בסדר" ולהתכונן לתסריט הקיצוני ביותר. זאת כשמטרת העל נותרת בעינה: מימוש מלא של זכות ההצבעה והזכות לבריאות.

למרות הזמן הדוחק, מגפת הקורונה עדיין מעמידה אתגרים יוצאי דופן בפני ישראל, כפי שעשתה בשאר המדינות הדמוקרטיות: עצם הנוכחות בקלפיות מגבירה מאד את הסיכון להדבקות. ועדיין יש שורה של פתרונות אחרים לבעיה. אלא שכדי ליישם אותם, הכנסת צריכה לפעול כבר עכשיו ולתקן את חוק הבחירות כדי שיום הבחירות יתקיים ללא דילול מצביעים מחד וגל רביעי של הדבקה מאידך.

לאחר שלושה סגרים, הנחיות מבולבלות ושנה שלמה בה שהו אזרחי ישראל בבתיהם לסירוגין, יחששו אזרחים רבים, בצדק, להתייצב בקלפי הומה, משום שהצפיפות עצמה מקדמת את המחלה. זו אינה טענה בעלמא: הדו"ח שהוצאנו בנושא במכון "זולת" סקר 27 מערכות בחירות ב-25 מדינות, ומצא שבשמונה המדינות שלא הוסיפו אמצעי הצבעה חדשים, חלה ירידה של 8% עד 15% במספר המצביעים – כמו גם עליה ניכרת בתחלואה.

זו הבעיה ועדיין אפשר לפתור אותה בלי לדחות את הבחירות. ועדת הבחירות המרכזית כבר עשתה כברת דרך כשהודיעה על הוספת 2,000 נקודות הצבעה, מה שיקטין את מספר המצביעים בכל נקודה. אבל אין די בכך. פתרון מתבקש היה הצבעה בדואר, אבל ממשלת נתניהו חיסלה את שירות הדואר הישראלי ואי אפשר יהיה לשקם אותו עד הבחירות.

הדו"ח שהוצאנו בנושא סקר 27 מערכות בחירות ב-25 מדינות, ומצא שבשמונה המדינות שלא הוסיפו אמצעי הצבעה חדשים, חלה ירידה של 8% עד 15% במספר המצביעים – כמו גם עליה ניכרת בתחלואה

הצעדים שהכנסת חייבת לנקוט הם, ראשית כל, הוספת ימי ההצבעה: לא די עוד ביום הצבעה אחד. אנחנו חייבים לרווח את הקלפיות, ועל כן לערוך את הבחירות במשך שלושה ימים.

מה שהיה טוב ויעיל בחיסונים יהיה גם יעיל כשוועדת הבחירות תודיע לכל אזרח במסרון – כפי שעשו קופות החולים ביחס לחיסון – את יום ההצבעה והשעה שבה עליו להתייצב בקלפי. הנזק למשק מהרחבת ימי ההצבעה יהיה זניח: הוא משותק ברובו גם כך, וחלק ניכר מהקלפיות מוצבות בבתי ספר, שבמגזרים שומרי החוק אינם פועלים במלואם בימי המגפה.

יש לשקול גם הצבת קלפיות נוספות במרכזי הערים, כך שאזרחים יוכלו לבצע בהן הצבעה מוקדמת: המהלך נוסה בהצלחה בכמה מדינות בארה"ב בבחירות 2020.

מעבר לכך, ניצבת בעיית חולי הקורונה המאומתים והאנשים בבידוד מחשש להדבקות. האחרונים ודאי יחששו להתייצב בקלפי. הפתרון הוא קלפיות ניידות: צוותים של ועדת הבחירות המרכזית, בתיאום עם משרד הבריאות, שיתייצבו בבתיהם של המבודדים והחולים ויאפשרו להם להצביע.

אם לא יאומצו המלצות אלה, לאור נתוני התחלואה הגבוהים, הירידה בקצב ההתחסנות והחשש מפני וריאנטים של המחלה, אנו עלולים למצוא את עצמנו פוגעים בזכות הבחירה ובזכות לבחור ביום חגה של הדמוקרטיה.

הנזק למשק מהרחבת ימי ההצבעה יהיה זניח: הוא משותק ברובו גם כך, וחלק ניכר מהקלפיות מוצבות בבתי ספר, שבמגזרים שומרי החוק אינם פועלים במלואם בימי המגפה

הימים אינם רגילים. הם ימי משבר ציבורי גדול. ואם אנחנו רוצים לחסן את הדמוקרטיה שלנו, לאפשר לכל אזרח לממש את זכות ההצבעה שלו ובו זמנית להגן על האוכלוסיה מפני המגפה, אלה הצעדים הנדרשים.

הצעדים חריגים – אבל הם ודאי חריגים פחות מדחייתן של בחירות למועד בלתי ידוע על ידי כנסת שכבר פיזרה את עצמה.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וסינית מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי מפתח בפוליטיקה הישראלית בקואליציה ובאופוזיציה. בחמש השנים האחרונות שימשה כמנהלת המטה של יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וניהלה קמפיינים פוליטיים רבים למועמדים ורשימות בבחירות הארציות והעירוניות. היא פעילה חברתית בשמאל הישראלי וחברת הנהלת מרצ.

יש לי חלום. ובחלומי מאורעות  7 באוקטובר, מאורעות תשפ"ד, לא התרחשו. הטבח הנורא לא בוצע, שום אזרח לא נחטף וכל ילדינו, טפֵּנו, הורינו, סבינו וסבותינו נמצאים בביתם, אהובים ומטופלים.

יש לי חלום. ובחלומי שולט החופש לחיות, כלל אזרחי ישראל שווי זכויות וחובות ואין אפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם, בלי הבדל דת, גזע, מין או מגדר. בחלומי כולנו אזרחים, בני אדם ואין אפליה בינינו, לא משנה אם אנחנו יהודים, נוצרים, בדווים או מוסלמים ולא משנה אם אנחנו שייכים לקהילה הלהט"בית או סטרייטים.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

לא כל מה שנכון – ראוי לפרסום בזמן מלחמה. מן הסתם, חוקי הצנזורה נוקשים יותר בזמן מלחמה מאשר בעתות שגרה.

ידוע שהמו"מ לשחרור חטופים הוא מורכב וכולל שיקולים פסיכולוגיים. במצב זה, דרוש לנהלו במחשבה ובהתחשבות מרבית ומושכלת, באופן שהשיח ישרת את המטרה – יותר מאשר ירגיע את הציבור.

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני, תואר שלישי בהנדסה אזרחית, בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים בהוצאות: \"בורסי – ספרי משפט\", \"כתר\", \"מודן\", \"פרולוג\", \"אקדמון\", \"נמרוד\", \"קורטוב\", מחבר הספר: \"תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור\" בהוצאת \"בורסי\" [עתה בדפוס]. אתר – http://www.benezra.co.il

החטופות המורעבות והמבועתות שבו למרבה השמחה.

הילדים מספרים לקרוביהם סיפורי זוועות מהשבי הנורא. ממדי הקטסטרופה רק מתחילים להתגלות.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.