פורום הגז האזורי התבסס כארגון מדיני ייחודי באזור

פורום הגז של אגן הים המזרח תיכוני 2020, צילום מסך מסרטון של  ΚΥΠΕ
פורום הגז של אגן הים המזרח תיכוני 2020, צילום מסך מסרטון של ΚΥΠΕ

מפגש פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון (EMGF) התקיים בשבוע שעבר (9 במרץ) על רקע נסיבות מרתקות: ממשל ביידן נכנס בשרוולים מופשלים לעבודה לבית הלבן, מתמקד אמנם בזירה הפנימית סביב משבר הקורונה, אולם כבר מאותת על קווי הפעולה הצפויים במדיניות החוץ, כולל הרצון להחזיר את הסכם הגרעין עם איראן על כנו;

מפגש פורום הגז של המזה"ת התקיים על רקע נסיבות מרתקות: ממשל ביידן נכנס בשרוולים מופשלים לבית הלבן, מתמקד בזירה הפנימית סביב הקורונה, אך מאותת על קווי מדיניות החוץ, כולל הרצון להחזיר את הסכם הגרעין עם איראן על כנו

חברות ה-EMGF אישרו לאחרונה את חוקת הפורום שהפך לארגון מדיני ראשון מסוגו באזור, ואילו טורקיה, שאינה חברה בפורום, מאמצת מסרים פרגמטיים (לפי שעה ללא תוצאות מוחשיות), שיעדיהם מגוונים – וושינגטון, בריסל, קהיר ואף ירושלים; ושוק האנרגיה העולמי מראה אמנם סימני התאוששות, אך מוקדם עדיין להעריך לאן הם מובילים, במיוחד לנוכח הדגש הרב שניתן כעת לאנרגיה ירוקה.

קודם לכן, ביקורו של שר האנרגיה המצרי בישראל (ב-21 בפברואר) היה אירוע מעניין במיוחד, לנוכח זאת שגילויי נורמליזציה, ובמיוחד ביקורים של שרים מצריים בישראל, נדירים למדי. השר המצרי ביקר גם ברמאללה ונועד שם עם בכירי הרשות הפלסטינית. אגב, קדמו לו ביקוריהם בישראל של ראש הממשלה היווני ונשיא קפריסין.

שתי תוצאות קונקרטיות נרשמו במהלך ביקורו של השר המצרי:

  1. האחת, הסכמה ישראלית-מצרית לחבר את שדה הגז לוויתן למתקני ההנזלה במצרים, באמצעות צינור תת-ימי, לצורך יצוא הגז מישראל.
  2. והשנייה, הסכמה מצרית-פלסטינית לפיתוח שדה הגז "מרין" שנמצא מול חופי רצועת עזה.

לכל הדעות, יבול מרשים למדי. ברור ששתי ההסכמות הללו מחייבות עדיין עבודה רבה, ולא ברור האם, מתי וכיצד ייצאו לפועל, אולם הן מצביעות על פעלתנות מצרית מרשימה, במסגרת הארכיטקטורה האזורית שהתבססה בשנים האחרונות במזרח הים-התיכון.

קודם לכן, ביקור שר האנרגיה המצרי בישראל (ב-21 בפברואר) היה אירוע מעניין במיוחד, לנוכח זאת שגילויי נורמליזציה, ובמיוחד ביקורי שרים מצריים בישראל, נדירים למדי

מה הביא לביקורו של השר המצרי ומהן ההשלכות האפשריות של ההתרחשויות האחרונות על שאר השחקנים באזור?

מצרים

קהיר פועלת להבטיח את מרכזיותה במערך האנרגיה האזורי, כ"האב" אנרגיה אזורי, באמצעות שני מתקני ההנזלה הקיימים במדינה. חיבורו של שדה הגז לוויתן למצרים מיישב, לכאורה, את השאלה המרכזית הנוגעת לחלופת היצוא המועדפת על ישראל. החלופה המצרית מייתרת הן את צינור ה-East Med ואת החלופה הטורקית, הגם שזו אינה על הפרק כעת. ההסכם הנוגע לשדה הפלסטיני “מרין” נועד למנוע את כניסתם של שחקנים אחרים, ובראשן טורקיה.

זכורים המגעים שהתקיימו לפני מספר שנים ביחס להסכם טורקי-פלסטיני סביב המים הכלכליים ביניהן. המצרים חשו בזמנו להעמיד את הפלסטינים במקומם, והתרגיל הטורקי נדחק הצידה. עם זאת, החשש המצרי מפני העלאתו מחדש בעינו עומד. הפיצול הפלסטיני, ההכרח להבטיח הסכמה מצד החמאס, והזווית הישראלית המורכבת בפני עצמה, מעידים שמדובר בהסכם, שהמסר העיקרי שלו בשלב זה הינו מדיני.

יוזכר הפרויקט שנועד להזרים גז לרצועה, במימון הקוורטט וקטר, באמצעות צינור לרצועה, שישראל אישרה. הפוטנציאל של שדה הגז "מרין" בעינו עומד, אולם לא באורח מיידי. ככלל, מצרים עוקבת מקרוב, ואולי אף בדאגה מסוימת, אחר שלל המגעים בין ישראל ואיחוד האמירויות ואחר ההתקדמות המהירה ביישום ההסכם ביניהן, מתוך חשש שמעמדה המרכזי במזרח אגן הים התיכון ייפגע, כולל השלכות אפשריות על תעלת סואץ.

מצרים עוקבת מקרוב, אולי אף בדאגה אחר שלל המגעים בין ישראל ואיחוד האמירויות, מתוך חשש שמעמדה המרכזי במזרח אגן הים התיכון ייפגע, כולל השלכות אפשריות על תעלת סואץ

יוון וקפריסין

בין השורות ניתן לחוש בדאגה מסוימת בניקוסיה ואתונה. אלו רואות אמנם במצרים מרכיב חשוב ביותר במערך שיתוף הפעולה האזורי המרשים. אולם, בעינה עומדת התהיה מה יהיה בגורלן של החלופות האחרות הנוגעות אליהן, ובעיקר צינור ה-East Med. יוון קיימה מפגש ראשון מזה זמן רב עם טורקיה במסגרת ה-Exploratory Talks, שנועדו לצנן את המתח באזור, אולם אינה תולה תקוות רבות מדי בערוץ זה.

צינור הגז לאירופה, האמור לעבור דרכה, מהווה מבחינת יוון חלופה מרכזית, על אף סימני השאלה המרובים סביבו. על רקע זה, מעניינים הדיווחים על מגעים מצריים-יווניים, שכללו לכאורה הסכמות בדבר שינוי בנתיבו של צינור ה-East Med, כך שייצא ממתקני ההנזלה במצרים לעבר כרתים ומשם ליוון ואירופה.

קפריסין

קפריסין מצויה בצומת מאתגרת ולא נוחה. המשא ומתן סביב בעיית קפריסין צפוי להתחדש בניו יורק בסוף אפריל בחסותו של מזכ"ל האו"ם, אולם הנסיבות הנוכחיות אינן פשוטות. אנקרה מבהירה שמבחינתה החלופה העדכנית הינה שתי מדינות באי. כזכור, בצפון האי נבחר לאחרונה מנהיג טורקי-קפריסאי שחרת על דגלו את פתרון שתי-המדינות כחלופה האפשרית היחידה.

בניקוסיה גם שורר חשש מפני שחיקה במידת מחויבותה והתגייסותה של יוון לצידה. החיבור האפשרי של לוויתן למצרים "עוקף" חלופות אחרות, ומותיר את קפריסין לכאורה קירחת מכל הצדדים. דא עקא, היא אינה יכולה לצאת נגד מצרים.

על פניו, ניתן לקדם את חיבורו של שדה הגז אפרודיטה למצרים, ויש להניח שהתפתחויות הללו עמדו, בין השאר, בבסיס ההסכמה אליה הגיעו שתי הממשלות במהלך ביקורו של שר האנרגיה בקפריסין בשבוע שעבר (8 במרץ) – הנחיה שניתנה לחברות הנוגעות בדבר לפתור את המחלוקות ביניהן במסגרת זמן מוגדרת. אפרודיטה, כידוע, הינו שדה משותף ישראלי–קפריסאי, שפיתוחו מחייב הסכמות בין החברות ביחס לחלק המדויק של כל אחת מהן.

בניקוסיה שורר חשש משחיקה במחויבותה והתגייסותה של יוון לצידה. החיבור האפשרי של לוויתן למצרים "עוקף" חלופות אחרות ומותיר את קפריסין לכאורה קירחת מכל הצדדים. אך היא אינה יכולה לצאת נגד מצרים

במהלך הביקור גם נחתם הסכם בין ישראל, קפריסין ויוון סביב כבל החשמל התת-ימי. פרויקט חשוב לכל הדעות, שסיכויי התממשותו לא מבוטלים. אולם סימני השאלה בקפריסין ביחס ל"מדיניות האנרגיה" של הממשלה רבים, וכאמור אלו קשורים, כמו תמיד, לבעיית קפריסין.

טורקיה

אנקרה החלה בשבועות האחרונים בתמרון דיפלומטי פרגמטי, שנועד למצב אותה בעמדה נוחה יותר מול ממשל ביידן. במסגרת זו, היא שיגרה איתותים חיוביים כלפי ישראל (שלא נענו בהתלהבות רבה), ומצרים (וגם בקהיר לא חשו לפי שעה להגיב). ההסכם המצרי-ישראלי וזה הפלסטיני משמעם, שקלף האנרגיה חונה כעת ביתר שאת במגרש המצרי. לאחרונה עלה רעיון לכנס ועידה רב-צדדית של מדינות הים התיכון, כדי לעקוף את הדרתה של אנקרה מפורום הגז האזורי, ובניסיון לצנן את המתח באזור. לא ברור לפי שעה האם הרעיון יקרום עור וגידים.

ישראל

מערכת היחסים בין קהיר וירושלים חשובה במיוחד, ונהנית כאמור ממפגש אינטרסים אסטרטגי בשורה של נושאים מרכזיים. לא ברור אם ההחלטה עליה נמסר במהלך ביקורו של השר המצרי בארץ, לחבר את לוויתן למתקנים המצריים, הייתה לאחר דיונים מעמיקים, כולל עם החברות הנוגעות בדבר (בדגש על שברון ודלק), והאם אכן מדובר בהכרעה ישראלית ביחס לחלופת היצוא המועדפת. יש היגיון מוצק, מדיני וכלכלי, לחבר את לוויתן למצרים, אף שבעינם עומדים סימני השאלה ביחס ליצוא לאירופה, הן לנוכח המחירים הנמוכים, והן על רקע החתירה האירופית הברורה לאנרגיה ירוקה. ימים יגידו אם מדובר בהצהרת כוונות מדינית, חשובה בפני עצמה, או בהחלטה ישראלית קונקרטית שהכריעה בעד חלופת היצוא דרך מצרים.

יש היגיון מוצק, מדיני וכלכלי, לחבר את לוויתן למצרים, אף שבעינם עומדים סימני השאלה ביחס ליצוא לאירופה, הן לנוכח המחירים הנמוכים, והן על רקע החתירה האירופית הברורה לאנרגיה ירוקה

פורום הגז האזורי

פורום הגז האזורי נתפס בירושלים, ובצדק, כהישג מדיני-אסטרטגי. אישור חוקת הארגון על ידי חברותיו, הצטרפותה של צרפת כחברה, ושל ארה"ב כמשקיפה (דווח, שהפלסטינים הטילו ווטו על הצטרפותה של איחוד האמירויות כמשקיפה), והתרעומת הטורקית על הדרתה מהארכיטקטורה האזורית המתעצבת, מעידים על הצלחתו.

מרחב התמרון הישראלי מול חברותיו, בדגש על מצרים, יוון וקפריסין, משרת את האינטרסים המדיניים, כמו גם האנרגטיים, הישראליים. נראה, עם זאת, שאנו קרבים לשלב בו ישראל תצטרך לבחור מבין חלופות יצוא האנרגיה הרצויות לה (האם אכן הכיוון הוא מצרימה?), ולהחליט כיצד להתייחס לאתגר הטורקי, שמאותת על כך שאנקרה אינה מוכנה להישאר מחוץ למשחק. שר האנרגיה שטייניץ צוטט בניקוסיה עת הביע תקווה, שטורקיה תשנה את גישתה, ואולי תוכל להיות חלק משיתוף הפעולה באזור. נראה, שמדובר בטון מפויס יותר, אך לא מעבר לכך.

ישראל גילתה בשנים האחרונות יכולת תמרון מדינית מוצלחת למדי, אך הנסיבות הפוליטיות, ערב בחירות, אינן מאפשרות לה כיום מרחב תמרון וקשב מדיניים מרובים. מצד שני, ניתן לנצל את השבועות הקרובים לדו שיח קרוב ומעמיק עם בנות הברית של ישראל באזור, בדגש על מצרים, יוון וקפריסין, על מנת לגבש עקרונות אפשריים, גמישים ויצירתיים, למתכונת רחבה יותר של שיתוף פעולה אזורי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,219 מילים
כל הזמן // שבת, 10 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בספטמבר 1941 נרצחו בבאבי יאר, בתוך יומיים בלבד, למעלה מ-33 אלף יהודים ● הבמאי סרגיי לוזניצה גדל ליד מקום הטבח שנים אחרי, ולא ידע מה באמת קרה שם ● עם הזמן התבררה לו ההיסטוריה הכל כך בעייתית של רוסיה ואוקראינה ● עכשיו הוא יצר 24 סרטים קצרים על העבר של גיא ילדותו - ועל מחיקתו

עוד 891 מילים

החומרים שמהם עשויים מנהיגים

איזו דרך הובילה את ביל קלינטון לנשיאות, מה עשתה אופרה וינפרי אחרי שהורדה בדרגה, וכיצד הפכו ביל גייטס וג'ף בזוס לענקים ● המיליארד היהודי דייוויד רובינשטיין פגש את כולם בתוכנית הטלוויזיה שלו, והפך את הראיונות לספר רב מכר ● בסוף המסע הוא גילה שתשוקה, מיקוד, יושרה, חזון והיכולת ללמוד מטעויות הם החומרים מהם עשוייה מנהיגות

עוד 780 מילים

אחרי שנים של הכחשה העולם הערבי משנה את גישתו לשואה: בבחריין ובאיחוד האמירויות התקיימו טקסים לזכר ששת המיליונים, וברשתות החברתיות שיתפו גולשים בתחושותיהם ● לאחר שבעונה הראשונה סדרת הריגול האיראנית המצליחה מתחה ביקורת על משרד החוץ של הרפובליקה, עם עליית העונה השנייה של "גנדו" חוששים הצופים מצנזורה של השלטונות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,058 מילים

אוטיזם היא לא מילה גסה

בשנה שעברה הופנתה למעבדה שלנו משפחה לצורך מחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם. המשפחה בהחלט התאימה למחקר אבל הייתה בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. הסיבה לכך היא, שגם בשיחה עם הצוות המאבחן וגם בדו"ח האבחון שנמסר להם נאמר להם, שלילדם יש "בעיית תקשורת".

משפחה, שהופנתה למעבדתנו למחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם, התאימה למחקר – למעט בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. בשיחה עם הצוות המאבחן ובדו"ח האבחון נאמר להם שלילדם יש "בעיית תקשורת"

המונח הבעייתי הזה נפוץ היום במידה כזאת, שהשם הרשמי לכיתות המיועדות לילדים עם אוטיזם הוא "כיתות תקשורת". ריכוך זה של המונח להורים אינו משרת אף אחד, והוא גם לא מדויק.

כדי לאבחן א/נשים עם אוטיזם, צריכים להימצא ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, כמו גם התנהגויות מוגבלות וחזרתיות ו/או תחומי עניין סטריאוטיפיים, שמקשים על היכולת של האדם לתפקד באופן יומיומי. תקשורת נמצאת במרכז הסיפור, אך אינה עומדת בפני עצמה. כאן ראוי לציין כי ישנם אנשים עם אוטיזם בעלי יכולות תקשורת תקינות (כלומר מסוגלים להעביר ולקבל מסרים מאחרים), המתקשים רק בשימוש החברתי או הפרגמטי בשפה.

השימוש היופמיסטי ב"תקשורת" אינו האתגר היחיד בטרמינולוגיה בתחום האוטיזם כיום. האם עלינו לומר שמישהו הוא "אוטיסט" או "על הספקטרום"? "הפרעת ספקטרום האוטיסטי" או פשוט "אוטיזם"? במקרה הזה אין נכון או לא נכון, אלא רק ביטוי של השקפות שונות בנוגע לקטגוריה האבחנתית ומוגבלויות בכלל.

לעומת זאת, למונח "תקשורת" אין מקום בשיח על אוטיזם. תחשבו רגע על המשפחה מהמחקר שקבלה אבחנה אבל למעשה לא קבלה. שעברה את כל החששות והספקות, לגבי ילדם ולגבי עצמם כהורים, שעברו את רשימת ההמתנה, את התהליך האבחוני ובסוף יצאו עם אבחנה שהיא לא אבחנה. בלי לדעת לאן פניהם ואפילו אילו מילים להכניס לגוגל. כל זה בגלל שמישהו חשש לפגוע, להגיד ולכתוב משהו שאולי יוביל לדמעות, לעצב, לכעס. אלא שזה גם עלול להוביל לתמיכה, ולתהליך של השלמה והתקדמות.

אפשר רק להניח, באופן דומה, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מפני אמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך אנחנו יודעים שכאשר אנו נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה וגדלה, מהדהדת דרך גני ילדים, חצרות בית ספר ומקומות עבודה. כך המונח "אוטיסט" הופך למונח שנעשה בו שימוש מפחית ערך על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. אולי אם ילדים לא-אוטיסטים היו שומעים את התלמידים מהכיתה בהמשך המסדרון, או את הילד בכיתה שלהם, מדברים בפתיחות על היותם אוטיסטים, הם היו מרגישים פחות בנוח עם שימוש בלתי הולם במונח.

אפשר להניח, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מאמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך כאשר נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה

בתחילת מרץ פרסמה אגודת האוטיזם באמריקה וארגוני מוגבלויות מובילים אחרים הצהרה כי תפסיק לקרוא לחודש אפריל חודש המודעות לאוטיזם ותתחיל לקרוא לו חודש קבלת האוטיזם. אי לכך, הוחלט על ידי רבים ברחבי העולם כי התאריך שצוין בשבוע שעבר, ב-2 באפריל, הוא יום המודעות והקבלה הבינלאומי לאוטיזם.

מודעות? כולם שמעו כבר על אוטיזם, החברה מודעת למונח. בכך שאנו מקבלים ולא רק מודעים לשם הזה, על ידי אמירתו בקול רם, על ידי דחיית הסטריאוטיפים וההטיה הנמשכים, אנו יכולים להתקדם כחברה ממודעות לקבלה.

ד"ר ג'ודה קולר הוא ראש המגמה לחינוך מיוחד ומרצה לפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטה העברית. שם הוא מנהל את המעבדה לחקר אוטיזם בילדים ומשפחות ובין מייסדי המרכז לאוטיזם של האוניברסיטה. צילום: ארקדי ורונין

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 480 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 13 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המהפכה של תל אביב

הגלובוס הירוק הולך לעיריית תל אביב שמבצעת מהפך תחבורתי חסר תקדים ● הגלובוס השחור מוענק לממשלה בגין עלייה דרמטית במספר המשלוחים החיים ● וטיפ לסוף השבוע: לפני שנגמר האביב והכל יצהיב, צאו אל הנדנדה שמשקיפה על עמק איילון

עוד 598 מילים

תגובות אחרונות

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
צֶ'רְצִ'יל 80

נאום יום השואה של ראש הממשלה לא היה נאום בחירות ציני. ב"יד ושם" נתניהו סיכם את נצחונו ההיסטורי הגדול במלחמת העולם השלישית כנגד הנגיף הנאצי. מעכשיו, לא רק לווינסטון צ'רצ'יל אלא גם לבנימין נתניהו יש "V Day" משלו. Vaccinations Day.

עוד 1,321 מילים ו-3 תגובות

לא משבר, הזדמנות לפתרון

מערכת הבחירות הנוכחית התאפיינה בלגיטימציה שניתנה למפלגות הערביות, אך מנגד גם התחזק בזירה הציבורית מעמדן של מפלגות ימין רדיקליות ● שיעורי ההצבעה הנמוכים מלמדים על אובדן האמון בדמוקרטיה ● אסור לתת לאיומים במערכת בחירות נוספת להביא לכך שמי שלא זכו לרוב בבחירות ימשיכו לאחוז בהגה השלטון ● דעה

עוד 1,210 מילים

המשטרה: כסיף תקף שוטר; כסיף: מדובר בעבריינים שקרנים

לוין: התנהגות ברוטלית כזו לא ראויה כלפי אף אזרח לא כל שכן ח״כ ● סער: חרפה ● סמוטריץ׳: בלתי מתקבל על הדעת ● פייזר לישראל: אם לא תשלמו על החיסונים תועברו לסוף התור ● גנץ מזהיר את עבאס ובנט מהמו״מ עם נתניהו: ״תקבלו הבטחות ולא ייצא מזה כלום״ ● נתניהו ספד לנסיך פיליפ: ״משרת ציבור יוצא דופן״ ● רגב על השעיית אבישי בן חיים מחדשות 13: השמאל סותם פיות

עוד 47 עדכונים

ארועי יום השואה הוכיחו: לנתניהו אין ממשלה

בחירות חמישיות הן הדבר שהכי מפחיד את חברי הכנסת של הליכוד - הם יצטרכו להתמודד בפריימריז ואולי ימצאו את עצמם בחוץ ● מתוך תקווה קלושה הם נאחזים ברמזים עלומים שמשגר נתניהו ● בישיבת הסיעה אמר כי הוא "מדבר עם שלושה גורמים" ושלח את חברי הליכוד למסע של ספקולציות ● בכיר בליכוד העריך כי לנתניהו יש ערוץ תקשורת עם גדעון סער - רק לא בטוח שזה יעזור לו ● פרשנות

עוד 446 מילים

המאבק על מיקום שדה התעופה השני של ישראל מעלה הילוך ● דוח של האגף לתכנון ופיתוח הכפר במשרד החקלאות קובע נחרצות: מיקום שדה התעופה בעמק יזרעאל יחסל את החקלאות דווקא בשטחים החקלאיים החשובים בארץ ● הפיתוח שם יפגע בביטחון המזון של המדינה ● גידולים כמו חיטה, אפונה ותירס ייאסרו כליל ● ומשקי הלולים והרפתות יספגו מכה קשה ● המאבק של הצפון והדרום נמשך

עוד 715 מילים

אתה חי רק פעמיים

הוא הרג שומר נאצי, ברח מהגטו בזהות בדויה, תפס טרמפ על רכבת של הצבא הגרמני והסתובב בברלין במדים של הנוער ההיטלראי ● לפני שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, הוא עוד הספיק להילחם לצד הכוחות הפולנים ולהצטרף לצבא הבריטי ● ואחרי הכול, הוא הוטבל, נישא לקתולית ושמר שנים את יהדותו בסוד ● סיפורו יוצא הדופן של חיים הירשמן הפך כעת לספר שכתב בנו, ג'ון קאר

עוד 1,797 מילים

התופרת האחרונה של אושוויץ הלכה לעולמה

נשות הנאצים חיכו לשמלות הערב הנפלאות שלהן, ודרשו עוד ועוד ● התור היה ארוך, והגיע לפעמים לחצי שנת המתנה ● הן קיבלו תנאים משופרים במחנה המוות כדי שיוכלו להמשיך ולתפור, וכך שרדו את השואה ● חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-100, נפטרה מסיבוכי קורונה ברטה קוהוט, אחרונת השורדות ממעגל התפירה של אושוויץ

עוד 1,020 מילים

בנט: "אעשה הכל כדי לחלץ את ישראל מהכאוס"

סמוטריץ' פגש את נתניהו וממשיך לפסול את רע"ם ● היועמ"ש לנתניהו וגנץ: "למנות בדחיפות שר משפטים" ● עודה נגד ממשלה בראשות בנט ● הליכוד התלונן במשטרה נגד סדי בן שטרית ● ישראל לבית הדין בהאג: אין לכם סמכות לחקור ● ועדת פרס ישראל הודיעה שפרופ' גולדרייך ראוי לקבל פרס ישראל ביום העצמאות ● בג"ץ מאפשר לשר גלנט להדיר אותו מהפרס למשך חודש

עוד 51 עדכונים

"הנשיא רשאי להביא בחשבון את העובדה שכנגד מועמד הוגש כתב אישום", כתב השופט מלצר בהחלטת בג"ץ המפורסמת שאיפשרה לנתניהו להרכיב ממשלה ● "לפיכך ככל שיש ח"כ אחר, שאף לו יש סיכוי להרכיב ממשלה ואין לו בעיה דומה - הנשיא יכול להעדיף אותו" ● בג"ץ הגיש לריבלין גושפנקא לשקול את שיקוליו המוסריים ● אך ריבלין במקום זאת בחר במבע-פנים מיוסר ובהיעדר שיקול דעת ● פרשנות

עוד 1,133 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה