הבחירות האחרונות עברו כל גבול בהרבה מובנים, אבל אחד הגבולות המוגזמים שנחצו היה המכשיר שצמוד לנו לכיס. מסרונים מפלגתיים אינם תופעה חדשה, וכבר ראינו אותה במערכות האחרונות. אך יש כאן שלב חדש במשחק: מערכת הבחירות הרביעית, שהגיעה כשנה לאחר זו הקודמת, מדגישה את מה שקרה כאן במהלך הטירוף של 2019, ומקבעת את המנהג הנלוז של משלוח מסרונים בלתי פוסק לבוחרים ולבוחרות.

אני אישית קיבלתי מסרונים ופניות מלפחות 7 מפלגות במערכה הנוכחית, וכמובן כמה וכמה מסרונים וצלצולים. מקריאה ברשתות החברתיות, נראה שאני עוד ספגתי את ה"מתנות" הללו במידה סבירה. שוב הזכירה לנו מערכת הבחירות הזו כיצד באופן בלתי נסבל, החריגו חברי הכנסת את עצמם מחוק הספאם. את הנטל שהם הותירו, אנו נאלצים לשאת.

אני אישית קיבלתי מסרונים ופניות מלפחות 7 מפלגות במערכה הנוכחית, וכמובן כמה וכמה מסרונים וצלצולים. מקריאה ברשתות החברתיות, נראה שאני עוד ספגתי את ה"מתנות" הללו במידה סבירה

זו שאלה שנשאלה כבר מיליון פעמים, אבל התשובה עליה כל כך חמורה שאי אפשר שלא לתהות שוב – מה הצידוק לזה? מאיזו סיבה, לכאורה הגיונית, מספרי הטלפון שלנו הפכו לרכוש ציבורי? אני אפילו לא מסתכל על כספי הציבור שבוזבזו לשווא, חלקם במסרונים שנשלחו גם לאחר סגירת הקלפיות בחלק מהמפלגות. נניח ששמנו את זה בצד לרגע. זה בלתי נתפש בעיני שפוליטיקאים יכולים להציק לנו טלפונית כמה שירצו, בעוד יש ח"כים שהציבור יצטרך להתחנן אליהם כדי לקבל מענה.

ראוי להתייחס לעומק לעניין הפרטיות, שכן מדובר לא רק במטרד מתיש, אלא גם בסחר או צבירה של נתונים אישיים ללא הסכמתנו. מאסתי בהליכה אל הקלפי כל כמה חודשים, מאסתי בזה שאין תקציב, אך יותר מכל מאסתי בסחר במספר הטלפון שלי.

מפאת כבודן של המפלגות אמנע מלציין שמות ספציפיים – אבל למעט אולי מפלגה אחת מהשבע שצוינו קודם לכן, כל האחרות לא קיבלו את המספר שלי ממני! זה אבסורד מוחלט. מפלגות, גופים ציבורי בישראל, מרשים לעצמם לרכוש או להשיג מספרי טלפון של אנשים כדי להציק להם בטלפון הפרטי, מבלי שהם הסכימו לכך.

אני לא ממש מאמין בטיעון שפניה אישית בטלפון היא יעילה לשינוי עמדת הבוחר והבוחרת, אבל נניח שלצורך הדיון אסכים להנחת היסוד הזו. עדיין, לחלוטין אין כאן עילה להפרת הפרטיות של הבוחר, או לשימוש בנתונים שלו ללא הסכמתו.

האם כל אחד במדינה שרוצה שהכנסת תחוקק חוק מסוים, מצלצל ושולח מסרונים לטלפון האישי של חבר או חברת כנסת? אם זה היה קורה, לא היה לח"כים זמן לנשום, בטח שלא לעבוד.

אותו הדבר גם אלינו – נחנקנו מהטלפונים האינסופיים, השיחות מחסוי, החשד לדואר זבל. אל תגידו לי "היי, אל תנתקו", ואל תגידו לי ש"חייבים להציל את". תשכנעו את הציבור באמצעות עשייה, לא באמצעות תעמולה שמפרה כל מרחב אישי ופרטי.

ראוי להתייחס לענין הפרטיות, כי לא מדובר רק במטרד מתיש, אלא גם בסחר או צבירת נתונים אישיים ללא הסכמתנו. מאסתי בהליכה לקלפי כל כמה חודשים ובזה שאין תקציב, אך יותר מכל מאסתי בסחר במספר הטלפון שלי

בקרוב תושבע הכנסת ה-24, ואולי תהיה כאן ממשלה. אם זה אכן יקרה, ובהנחה שיצליחו לחוקק חוקים בחודשים הקרובים, אני כולי תקווה שהחוק הראשון שיעבור יבטל את הספאם המציק הזה. כמו שאומרים בצבא, יש צחוקים ויש חלאס, וזה, כבר מזמן עבר את גבול החלאס.

עופר צ'יזיק הוא עיתונאי, דובר ואיש מדיה, מאז גיל 14. עוסק בעיתונות מתוך אמונה בעולם טוב יותר. עורך בגלי צה"ל לשעבר, וסטודנט בתכנית רודרמן לתואר שני בלימודי יהדות ארה"ב. כיום דובר חוש"ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל ובוגר תכנית 'יסוד' מבית עתודות לישראל.

הידעתם שעד היום מצטטים קטעים מדברי ההספד של משה דיין על רועי רוטברג שנהרג עם עוד שלושה צעירים בהתקפת פידאיון על נחל עוז? שאלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן נכנס לתפקידו רק 4 חודשים לפני המלחמה? שהאירוע במסיבת הטבע ברעים היה הטבח הגדול ביותר בתולדות המדינה?
הא'-ב' של מונחי המלחמה בעזה, המשך.

ל'

ליבשטיין אופיר – ראש המועצה האזורית שער הנגב שנרצח בשבת השחורה. התגורר בכפר עזה.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

בזמן מלחמת יום הכיפורים ב-1973 מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר עזר לסיים את הקרבות בין ישראל לבין מצרים וסוריה. הפסקת האש יצרה את הבסיס להסכם השלום ההיסטורי בין קהיר וירושלים, שהוביל ליצירת יציבות יחסית באזור תחת מטריית ההגמוניה האמריקאית.

הצלחתו של הדיפלומט האמריקאי המיתולוגי שיקפה אסטרטגיה של צעדים הדרגתיים, בניגוד לשאיפה למפץ מדיני שיפתור את כל הבעיות. המטרה המרכזית של ד"ר קיסינג'ר הייתה להסיר את מצרים ממחנה הקונפליקט הערבי עם ישראל, וכמו במקרה של צרפת לאחר המלחמות הנפוליאוניות – לשלב אותה בסדר אזורי חדש, ובו בזמן לבודד את מדינות ערב הרדיקליות שנתמכו על ידי ברית המועצות.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

אזרחי ישראל,

"ישראל לפני הכל" זו לא רק סיסמה בקמפיין בחירות אלא עיקרון שהנחה אותי לאורך השירות הצבאי ומנחה אותי כל העת גם בחיים הציבוריים.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).