הסכסוך הישראלי פלסטיני מעורר שאלות רבות, אך שאלה הזוכה לפחות תשומת לב היא השאלה הכלכלית. מה העלות הכלכלית של הסכסוך? אין הכוונה רק לעלות התקציבית של הביטחון, או של הנזק שגורם כל סיבוב של אירועים, שכן אלו קטנים יחסית. הכוונה היא לעלות הכוללת של הסכסוך, שחלקה אף אינו עלות שנראית לעין, אלא הפסד לעומת מצב בו לא היה סכסוך.
מה העלות הכלכלית של הסכסוך? לא רק העלות התקציבית של הביטחון, או הנזק שגורם כל סיבב אירועים, אלא לעלותו הכוללת, שחלקה אף אינו עלות הנראית לעין, אלא הפסד לעומת מצב בו לא היה סכסוך
יוסף זעירא הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר הספר "כלכלת ישראל".
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לאחר ליל הסדר, שרה נתניהו העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה בה היא עומדת לצד בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כששניהם אוחזים בתמונה לא גדולה עליה מוצגים פניהם של 133 החטופים בעזה.
את אותה תמונה העלה לעמוד הטוויטר ראש הממשלה נתניהו, מה שחשף את הפוטושופ חסר העכבות בו השתמשו בתמונה ש"כיכבה" בעמוד האינסטגרם של שרה. הצופה הממוצע ב"תצלום" שהעלתה "רעיית ראש הממשלה הגברת נתניהו", כפי שהיא רוצה שתקראו לה, עלול לחשוב ששרה נתניהו היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטת רייכמן ולא אישה בעשור השביעי לחייה.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פרמיית סיכון גבוהה? אולי היה רלוונטי בשנות ה-2000, ההשקעות רק עולות מדי שנה. במיוחד אחרי עשור של שקט יחסי. לראייה הסכמי השלום והיעלמות הגינויים מצד אירופה: משתלם יותר לעבוד עם ישראל מאשר נגדה.
ואיך התועלת של הייצוא הצבאי הישראלי, אחת מ-10 המדינות שמייצאות הכי הרבה טכנולוגיה צבאית בכל העולם, מגיע לאחוזים בודדים? ועוד לא הזכרנו את ההייטק, שנבנה על בסיס כוח עבודה שצבר יכולות טכנולוגיות בשירות הצבאי.
שאר הנקודות- לא מתכוון לערער.