פרופ' יוסי זעירא
הזמן של
פרופ' יוסי זעירא

יוסף זעירא הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר הספר "כלכלת ישראל".

כמה עולה לנו הסכסוך?

הסכסוך הישראלי פלסטיני מעורר שאלות רבות, אך שאלה הזוכה לפחות תשומת לב היא השאלה הכלכלית. מה העלות הכלכלית של הסכסוך? אין הכוונה רק לעלות התקציבית של הביטחון, או של הנזק שגורם כל סיבוב של אירועים, שכן אלו קטנים יחסית. הכוונה היא לעלות הכוללת של הסכסוך, שחלקה אף אינו עלות שנראית לעין, אלא הפסד לעומת מצב בו לא היה סכסוך.

מה העלות הכלכלית של הסכסוך? לא רק העלות התקציבית של הביטחון, או הנזק שגורם כל סיבב אירועים, אלא לעלותו הכוללת, שחלקה אף אינו עלות הנראית לעין, אלא הפסד לעומת מצב בו לא היה סכסוך

העלות הגבוהה ביותר של הסכסוך היא ההשקעות הנמוכות בישראל. הסיכון הטמון בסכסוך הישראלי ערבי גורם לפרמיית סיכון גבוהה למשקיעים בישראל.

בהשוואה בין ישראל לארה"ב ניתן לראות כי היחס בין הון לתוצר בישראל נמוך בהרבה מאשר בארה"ב, כשהיחס בישראל הוא 1 ובארה"ב 1.6. אני מחשב יחס זה עבור המגזרים העסקיים בשתי הארצות וכך מקבל את ההשוואה המדויקת ביותר, שנמנעת מאי דיוקים הנגרמים מאופן חישוב התוצר של המגזר הציבורי או חישוב מלאי הדיור.

פער כה גדול ביחס הון תוצר מעיד על כך שהתשואה הנדרשת להון בישראל גבוהה יותר ב-13 אחוז מזו שבארצות הברית. מאחר ושאר מרכיבי תשואה זו, שער הריבית ושעור הפחת להון, דומים בשתי הארצות, נובע כי הפער בין הארצות מקורו בסיכון הגבוה יותר בישראל.

כאשר אנו מחשבים את השפעת השינוי בין הארצות על התוצר, עולה כי אילו לא היה סכסוך, כלומר אילו לא היה סיכון גבוה וכמות ההון הייתה גדולה יותר, התוצר בישראל היה עולה ב-26 אחוזים.

זו אפוא העלות הגבוהה ביותר של הסכסוך הישראלי ערבי, עלות של 26 אחוז מן התוצר. המשמעות היא שהכנסתם של תושבי ישראל הייתה יכולה להיות גבוהה ביותר מרבע אילו יושב הסכסוך.

העלות הגבוהה ביותר של הסכסוך היא ההשקעות הנמוכות בישראל. הסיכון הטמון בסכסוך הישראלי ערבי גורם לפרמיית סיכון גבוהה למשקיעים בישראל

עלות נוספת, שגם היא פוטנציאלית ולא נראית לעין, היא עלות השירות הסדיר. צעירים ישראלים מתגייסים בגיל 18 לשנתיים עד שלוש שנים, וכתוצאה מכך נכנסים למסלול הלימודים והעבודה באיחור.

בדרך כלל האיחור גדול בהרבה משנות השירות, בשל קורסי הכנה לצבא, חתימת קבע לרבים וכמובן הטיול הארוך לחו"ל שמטרתו לשחרר את הנשמה מהשירות הצבאי המעיק.

משמעות האיחור היא שישראלים צוברים את כישוריהם, מה שכלכלנים קוראים הון אנושי, באיחור.

דרך אחרת לראות זאת היא להבין שישראלי עובד פחות שנים, כי הוא מתחיל מאוחר יותר ומסיים בערך באותו גיל. לכן הכנסתו של ישראלי לאורך החיים נמוכה יותר. ישראלים ההולכים לקריירה מדעית, מאחרים עוד יותר, שכן הם מתחילים את לימודי הדוקטורט שלהם נשואים ורובם אף מטופלים בילדים, ולכן לימודים אלו נמשכים יותר שנים מאשר בחו"ל.

חישוב שערכתי הראה, כי עלות זו של השרות הסדיר מגיעה ל-5.6 אחוזי תוצר לפחות. אף אם נניח כי צבא סדיר יישאר גם אם ישראל תגיע להסדרי שלום, בהנחה שהשירות הסדיר יהיה אז רק שנה, עלותו תהיה נמוכה בהרבה, 1.3 אחוזי תוצר. לכן ההפסד ביחס לעלות זו הוא 4.3 אחוזי תוצר. צירוף עלות זו לעלות של הסיכון הגבוה וההשקעה הנמוכה מגיע יחד ל-30 אחוזי תוצר, עלות גבוהה מאד.

עלות נוספת, שגם היא פוטנציאלית ולא נראית לעין, היא עלות השירות הסדיר. צעירים ישראלים מתגייסים בגיל 18 לשנתיים עד שלוש שנים, וכתוצאה מכך נכנסים למסלול הלימודים והעבודה באיחור

נושא זה היה אחד מהנושאים המרכזיים שחקרתי בשנים האחרונות. חלק מתוצאות המחקר התפרסמו בספרי "כלכלת ישראל" ותוצאות נוספות ומתוקנות מופיעות בגרסה האנגלית של הספר שיצאה עתה לאור בארה"ב. לאחרונה ריכזתי תוצאות אלו לפרסום שהופיע במכון "זולת" – לשוויון וזכויות אדם, מתוך רצון לדחוף את הנושא לידיעת הציבור הרחב, שכן חשיבותו רבה בעיני מאד.

בספרי אני מונה עוד שורה ארוכה של עלויות, שאינן כלולות בהוצאות הביטחון הישירות. חלקן עלויות החלות עלינו האזרחים, כמו בניית ממ"דים ותשלום למאבטחים. חלקן עלויות המופיעות בתקציבי ממשלה אחרים, כמו הוועדה לאנרגיה גרעינית, תשלומים לחיילים משוחררים ותשלום עבור הקרקע שבשימוש הצבא. חלק מהעלויות הן הפסדי תוצר בשל חללים ועלויות דומות.

בספרי אני בודק גם תועלות אפשריות לסכסוך, כמו הסיוע האמריקאי, המוניטין של המוצרים הצבאיים הישראלים ועוד. אני מוצא שתועלות אלו מגיעות למספר קטן של אחוזי תוצר בלבד.

החשיבות של העלות הכלכלית של הסכסוך רבה, כי כל החלטה לאומית חשובה מצריכה לימוד של כל ההשפעות האפשריות שלה, לטוב ולרע. ישראל מחליטה למעשה מדי יום על המשך הסכסוך, בעצם המדיניות הקרויה "ניהול הסכסוך", שמשמעותה היא אי חתירה לפתרון הסכסוך.

כל החלטה לאומית חשובה מצריכה לימוד של השפעותיה האפשריות, לטוב ולרע. במדיניות "ניהול הסכסוך" ישראל מחליטה למעשה מדי יום על המשך הסכסוך, באי חתירתה לפתרונו

הסכסוך כידוע אינו נעלם והוא מתפרץ מפעם לפעם. לכן יש לזכור גם את העלות הכלכלית הגבוהה והמתמשכת, שנה אחרי שנה, של הסכסוך.

יוסף זעירא הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר הספר "כלכלת ישראל".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
פרמיית סיכון גבוהה? אולי היה רלוונטי בשנות ה-2000, ההשקעות רק עולות מדי שנה. במיוחד אחרי עשור של שקט יחסי. לראייה הסכמי השלום והיעלמות הגינויים מצד אירופה: משתלם יותר לעבוד עם ישראל מאש... המשך קריאה

פרמיית סיכון גבוהה? אולי היה רלוונטי בשנות ה-2000, ההשקעות רק עולות מדי שנה. במיוחד אחרי עשור של שקט יחסי. לראייה הסכמי השלום והיעלמות הגינויים מצד אירופה: משתלם יותר לעבוד עם ישראל מאשר נגדה.

ואיך התועלת של הייצוא הצבאי הישראלי, אחת מ-10 המדינות שמייצאות הכי הרבה טכנולוגיה צבאית בכל העולם, מגיע לאחוזים בודדים? ועוד לא הזכרנו את ההייטק, שנבנה על בסיס כוח עבודה שצבר יכולות טכנולוגיות בשירות הצבאי.

שאר הנקודות- לא מתכוון לערער.

עוד 705 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 2 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האו"ם: יותר מ־3,000 אזרחים נהרגו מתחילת הפלישה

גורם מדיני על השיחה עם השגריר הרוסי: "הבהרנו את עמדתנו"; בנט נגד לברוב: "מדובר בשקרים, שום מלחמה לא דומה לשואה" ● דיווח: המדינה מממנת ללפיד משרדים ביותר ממיליון שקלים בשנה – הוא לא משתמש בהם ● הזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות לפיגוע הירי באריאל ● ארדואן בירך את הרצוג לרגל יום העצמאות: "מאמין ששיתוף הפעולה יחזק את השלום"

עוד 54 עדכונים

המצפון יכול לנוח עד יום השואה הבא

נו, אפשר לנשום לרווחה. יום השואה מאחורינו. עד השנה הבאה לא נצטרך להתמודד שוב עם מצפוננו. עד השנה הבאה לא נצטרך לשאול את עצמנו איך הגענו למצב שבו רבע מתוך 174.500 שורדי שואה סובלים מעוני וממחסור.

נו, אפשר לנשום לרווחה. יום השואה מאחורינו. עד השנה הבאה לא נצטרך להתמודד שוב עם מצפוננו. לא נצטרך לשאול את עצמנו איך הגענו למצב שבו רבע מתוך 174.500 שורדי שואה סובלים מעוני וממחסור

במדינה שקמה על עשן המשרפות, לשורדי השואה נותר מקום רק בשוליים. פעם בשנה. נכון יש עמותות שמסייעות. יש את הרשות לניצולי השואה שמסייעת, אבל עובדה שעדיין רבע מהשורדים, אלה שהצליחו לעבור בחיים את מחנות ההשמדה והמוות, מתקשים לשרוד את החיים.

היו בעבר ועדות שתפקידן היה להלבין את מצפוננו. ועדות שדנו בצעדים שיש לעשות לאלתר כדי להיטיב את מצבם של שורדי השואה. את ועדת דורנר אתם זוכרים?

רק נזכיר שכאשר גרמניה ביקשה לכפר על זוועות מלחמת העולם השנייה ועל ההרג והרצח שעמנו סבל, היא קיבלה החלטה לפצות את השורדים. אבל בהסכמת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון הוחלט להעביר חלק מהפיצויים למדינה שנבנתה.

כלומר שורדי השואה לא קיבלו את מה שמגיע להם על סבלם, ייסוריהם ואובדנם האישי, כי מדינת ישראל פשוט נבנתה על גבם, תרתי משמע, ועל חשבון הפיצויים שהיו אמורים להינתן להם. בגדול, בחשבון פשוט, אנחנו חייבים להם, ולא רק מוסרית וערכית.

הייתה גם תכנית להקל על השורדים להתמודד עם הבדידות. תלמידי בתי ספר גויסו לעבור בבתיהם לשאול בשלומם לשוחח איתם מעט. שיהיה מישהו שידפוק על דלתם מפעם לפעם, אבל הפרויקט הזה מתאדה לאיטו.

אבל למה להלין על גורלם של ניצולי השואה? הרי חמישית מכלל הקשישים בארץ נמצאים מתחת לקו העוני. ואם זה הנתון הרשמי, בוודאי יש רבים עוד יותר שנמצאים איך שהוא מעט מעל קו העוני, ואז הם כבר לא מעניינים איש כי הם יכולים אולי לרכוש פעם בחודש כרטיס להצגת קולנוע בעשרה שקלים.

ממשלות ישראל והמוסדות הפיננסיים דואגים לא מעט לשועי הארץ כשהם מוחקים להם חובות במיליונים, אבל סיוע אמיתי לנזקקים המבוגרים, סיוע אמיתי לשורדי שואה? כן, דנים בזה. אל דאגו, מתישהו יענו לנו.

אבל אל דאגה. עוד מעט הדאגה הזו לשורדי השואה אפילו פעם בשנה ביום השואה תיחסך מכם. מדי יום נפטרים כ-40 שורדי שואה בממוצע. בשנה הבאה תצטרכו להצטדק ולבקש סליחה מכ-14 אלף פחות שורדי שואה.

אבל אל דאגה. בקרוב הדאגה השנתית הזו לשורדי השואה ביום השואה תיחסך מכם. מדי יום נפטרים כ-40 שורדי שואה בממוצע. בשנה הבאה תצטרכו להצטדק ולבקש סליחה מכ-14 אלף פחות שורדי שואה

נו שוין, נאמר באידיש, אפשר להתרווח על הכורסה עד השנה הבאה. עד הטקס הבא.

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 393 מילים

"המוצרים האלה, גם כשאין בהם סלמונלה, מזיקים לבריאות"

כבר שבועיים שרויה מדינה שלמה בתבהלת סלמונלה, תוך התעלמות מהסכנה הבריאותית שנשקפת ממוצרי המזון המתועשים דווקא בימי שיגרה - כשהם מזינים את הישראלים בתועפות של סוכר ושומן רווי ● מומחים בתחום בריאות הציבור אומרים: בטיחות מזון זה חשוב, אבל הגיע הזמן להתעסק הרבה יותר בבריאות המזון

עוד 913 מילים

למקרה שפיספסת

השופט שכולם ציפו שיהיה ליברל - אך בפועל פסק כשמרן

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט ניל הנדל, פרש ביום חמישי מכס השיפוט - תוך שהוא בוחר לוותר על טקס הפרישה המסורתי ● לבקשת זמן ישראל, הנדל בחר כמה פסקי דין שנתן במהלך כהונתו בעליון ● "אלה אינם בהכרח החשובים, החדשניים או המרכזיים ביותר בעשייתו השיפוטית", נמסר מלשכתו של הנדל, "אולם בעיניו יש להם חשיבות רבה, אולי דווקא בשל כך"

עוד 947 מילים

הקרב על השפה "יש היום ערבים שמדברים עברית טובה יותר מיהודים"

האקדמיה ללשון העברית חולמת כבר יותר מעשור לבנות משכן חדש בעלות של כ-300 מיליון שקלים אך מתקשה לגייס תרומות ● עם עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, ראש האקדמיה בר־אשר מקווה להצליח לרתום את יהודי התפוצות ל"מנווה" – מרכז מורשת לשפה ● בריאיון לזמן ישראל הוא מספר על חידושי מילים, "השתכנזות" ושפה להט"בקית – וגם למה האקדמיה לא מתירה עדיין חידושים מגדריים? "זו לא אשמת העברית"

עוד 2,703 מילים

גל העליה מאוקראינה ורוסיה מחייב התערבות המדינה במערכת הבנקאית

ברוסיה ואוקראינה חיים כ800,000 זכאי חוק השבות. מאז פרוץ המלחמה נרשמה עליה חדה במספרי העולים משתי המדינות הללו.

הצלחתה של ישראל לקלוט מעל מיליון עולים ממדינות בריה"מ לשעבר במהלך שנות ה-90 תרמה רבות לחוסנה האסטרטגי של ישראל. הרוב היהודי גדל, והיות שחלק ניכר מהעולים היו בעלי השכלה וכישורים, קליטתם המוצלחת בארץ תרמה רבות להזנקתה של הכלכלה הישראלית.

ההצלחה בקליטת מעל מיליון עולים ממדינות בריה"מ לשעבר בשנות ה-90 תרמה רבות לחוסנה האסטרטגי של ישראל. הרוב היהודי גדל, וקליטתם המוצלחת של בעלי ההשכלה והכישורים תרמה להזנקת הכלכלה

כעת יש לנו הזדמנות אדירה לחזור על ההצלחה הזאת. אם ישראל תחליט שקליטה מוצלחת של אותם כמעט מיליון זכאי חוק השבו היא משימה לאומית ראשונה במעלה, נוכל להגדיל את האוכלוסייה היהודית של ישראל בלפחות חצי מיליון אנשים תוך 5-6 שנים.

ישראל תפיק מכך מספר יתרונות אסטרטגיים משמעותיים. היום הרוב היהודי עומד על כ-75% מהאוכלוסייה. הוספת חצי מיליון יהודים לאוכלוסיית המדינה תזניק את הרוב הזה לסביבות 80%. זה יפתח בפנינו את האפשרות לספח את כל יו"ש מבלי לסכן רוב יהודי בר קיימא.

זה שרוב זכאי חוק השבות אינם יהודים על פי ההלכה אינו רלוונטי. ישראל איננה מדינת הלכה, וכל עוד אנחנו מדינה ציונית, המגדירה עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי (הלאום, לא הדת), אין מקום כלל לשיקולים הלכתיים, כי מבחינה לאומית, זכאי חוק השבות הם יהודים לכל דבר ועניין.

מדובר באוכלוסייה שחלק גדול ממנה בעלת השכלה וכישורים שמבטיחים שהסיכויים שיתרמו למשק והחברה הישראלית, אחרי שיעברו את חבלי הקליטה שלהם – גבוהים. חלק לא מבוטל מהם הינם אנשים יחסית בעלי אמצעים כלכליים סבירים. אולי לא עשירים מופלגים, אך אנשים עם רכוש וחשבונות בנק במצב סביר.

הבעיה היא שבגלל הסנקציות על רוסיה, כספם לא נגיש להם ברגע שנחתו בישראל. בגלל הסנקציות הבינלאומיות, חברות האשראי הבינלאומיות חסמו את כל כרטיסי האשראי שלהם שהונפקו ברוסיה, ובנקים ישראלים מנועים מלאפשר לעולים מרוסיה להעביר כספים משם לפה.

המצב הזה, בו עולים מסודרים הופכים בין לילה לאביונים שלא באשמתם מקשה עליהם מאוד, ויש סכנה גדולה שהתוצאה תהיה שנפספס את ההזדמנות, שהיא אולי בלתי חוזרת, להגדיל בצורה משמעותית את האוכלוסייה היהודית.

זה מקרה מיוחד, שמצדיק התערבות ממשלתית מיידית. יש להתקין מיד תקנות שיאפשרו לבנקים לשים הצידה את כל הרגולציות הקשורות להלבנת כספים, כדי שיוכלו לאפשר לעולים להעביר לכאן את הכספים שלהם מרוסיה.

המצב בו עולים מסודרים הופכים בין לילה לאביונים שלא באשמתם מקשה עליהם מאוד, ויש סכנה גדולה ששנפספס את ההזדמנות, שהיא אולי בלתי חוזרת, לקליטתם. זה מצדיק התערבות ממשלתית מיידית

אם צריך, אפשר לקבל אישור אמריקאי למהלך, ע"י התניית היענותנו לבקשותיהם להצטרף למדינות התומכות בגלוי באוקראינה בכך שיאפשרו למערכת הבנקאית שלנו לקלוט ללא בעיות כספים של עולים מרוסיה, ולאפשר לחברת האשראי לאפשר לעולים מרוסיה להשתמש בכרטיסי האשראי הבינלאומיים שלהם שהונפקו ברוסיה.

אם זה לא יתאפשר, על המדינה לתת ערבות מדינה לבנקים כדי שיכלו לתת הלוואות נוחות לעולים, כדי שיהיו להם אמצעי קיום סבירים פה עד שיוכלו לגשת לכספים שלהם ברוסיה מכאן.

נכון, יש סכנה שיהיו כמה חכמולוגים שינצלו את זה וירמו את המדינה, אך עדיף לספוג הפסדים כאלו מאשר לפספס את הזדמנות היסטורית הזאת.

עיתונאי במשך כשני עשורים (עורך כלכלי ג'רוזלם פוסט, עורך ראשי מעריב בינלאומי, עורך חדשות מקור ראשון, עורך ראשי אתר אינטרנט אנגלית של חדשות ערוץ 2). קצין מודיעין לשעבר ב-ANC המחתרת שפעלה נגד משטר האפרטהייד בדרא"פ, אחרי זה עבד עם מנדלה. מנכ"ל CISec - http://www.cisec.info חברה העוסקת בעיצוב תודעה ולוחמת שיח.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 468 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעה
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יחיא סנוואר משדר לחץ

נאומו של ראש חמאס בעזה ביום שבת מעיד כי סנוואר מאבד את האחיזה על הקשר שיצר בשנה שעברה בין חמאס להר הבית ● האיומים שלו לבצע פיגועי טרור כלפי מטרות יהודיות בעולם עשויים לחזור אליו כבומרנג, וגם המתקפה שלו על רע"ם רק משיגה את האפקט ההפוך ● ובינתיים מסתמן שכל הדיפלומטיה בערוצים האחוריים הצליחה למתן יחסית את ההסלמה באל אקצא ● פרשנות

עוד 871 מילים

"נדרשת תוכנית מקיפה, שתגרום לכולם לחשוב שבעל הבית השתגע"

בממשלה יודעים שחידוש ההגרלות לדירות מוזלות לא יבלום זינוק של 15% במחירים ● בראיון לזמן ישראל, נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו קורא לתוכנית רדיקלית ומציע למדינה להקפיא את מחיר הקרקע, למכור אותה בהיקף גדול ולתמרץ רשויות מקומיות ● במקביל, הוא תומך בפיקוח על שכר דירה והרחבת דיור ציבורי: "אנחנו מפגרים שנות אור בנושא הזה אחרי מדינות המערב"

עוד 1,391 מילים

הסיפור המלא מלכודת הסטטוס קוו

ישראל דחתה הצעה אמריקאית להקמת ועדה משותפת עם ירדן ליישוב המחלוקות סביב נושא הסטטוס קוו בהר הבית ● על רקע העימותים האחרונים באזור, ישראל מעדיפה להכחיש את שינוי המדיניות במקום לדון בו ● אך פליטות פה לצד התבטאויות חריגות של בכירים ישראלים מראות שהממשלה לא מוכנה ללכת מספיק לקראת הירדנים לטובת הורדת המתיחות

עוד 1,450 מילים

בנט נפגש עם עבאס; בקואליציה מעריכים שרע"ם תשוב לשורותיהם בתחילת כנס הקיץ

כמאה אזרחים שהיו נצורים במפעל הפלדה במריופול פונו במבצע של האו"ם והצלב האדום ● יושבת ראש בית הנבחרים פלוסי נפגשה בקייב עם זלנסקי ● ערב יום העצמאות ה-74 בישראל תשעה מיליון ו-506 אלף איש - 73.9% מתוכם יהודים ו-21.1% ערבים ● "מטובי שליחי הציבור": חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון מת בגיל 65 ● מאיר כהן החליט למנות את יובל אלבשן למנכ"ל הביטוח הלאומי

עוד 47 עדכונים

אחרי שנתיים של זובור מתמשך מכל צדי המפה הפוליטית, בני גנץ הפך לאחד הפוליטיקאים הכי מחושבים, ובאורח מפתיע דבר מהמתרחש אינו דבק בו - לא ההסלמה במצב הביטחוני ולא ההתדרדרות ביציבות הפוליטית ● בנוסף, היחסים הקרובים שרקם עם יו"ר יהדות התורה משה גפני - שמסרב בתוקף ללכת לבחירות - מעניקים לשניים השפעה על עתידה של הכנסת ה-24 ● פרשנות

עוד 715 מילים ו-2 תגובות

האיחוד האירופי צפוי להפסיק עד סוף השנה רכישת נפט רוסי

הונגריה וסלובקיה עתידות להיות מוחרגות מההחלטה ● שני מפגעים ירו למוות במאבטח בכניסה לאריאל; האחרון גונן על חברתו, שלא נפגעה מהירי; שני חשודים במעשה נעצרו ● סינוואר תקף את מנסור עבאס וקרא לרע"ם לפרוש מהממשלה; עבאס: "אנחנו לא חייבים ליחיא סינוואר דבר" ● המוסד סיכל התנקשות של כוח קודס האיראני בעובד ישראלי בקונסוליה באיסטנבול

עוד 17 עדכונים

המזרח התיכון ממשיך לגלות את השואה, והשנה יום השואה צוין אפילו בקהיר ● יורש העצר הסעודי ממשיך לקדם רפורמות הפוגעות בעשירי בית המלוכה, והפעם הוא מונע מהם את הקצבאות השמנות שמימנו את אורח חייהם הפזרני ● ספרד ומשבר הסהרה המערבית: לא רק פוטין מאיים לסגור לאירופה את הגז ● ולפני 102 שנה, התקיימה ועידת סן-רמו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,151 מילים

נזקי מנדלבליט לנורמות השקיפות ממשיכים להדהד בפרשת הצוללות

אין לדעת מתי יזכה הציבור לשמוע את נימוקיו של היועמ"ש לשעבר לסגירת תיקיהם של שניים מהחשודים הבולטים בפרשת הצוללות - מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום ועו"ד דוד שמרון ● וגזר דינו של השופט עמי קובו בעניין יהודה בן חמו, לשעבר ראש עיריית כפר סבא, אינו מסייע במיוחד למאבק המשפטי בשחיתות השלטונית ● פרשנות

עוד 881 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

טחנות הצדק טוחנות לאט מדי

11 שנים מאז הזיהום החמור בנחל צין ועד לגזר הדין במשפט נגד קצא"א הם נצח, ומריחת הזמן ממסמסת את ההרתעה ואת המשמעות הציבורית ● עיריית ת"א עדיין מתעקשת על זיקוקים, למרות שאפילו הציבור כבר מתנגד לכך ● מתברר שמיחזור בקבוקים זה לא כשר ● שש הערות על השבוע בסביבה

עוד 1,466 מילים

דיוקן הדיקטטור כאיש צעיר

ההיסטוריון ברנדון גוטייה חקר את השנים הראשונות בחייהם של שישה מהדיקטטורים האיומים בעולם כדי להבין מה הופך ילד רגיל לחלוטין לדיקטטור רצחני ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "אם אנחנו מבקשים למנוע פשעים נוספים נגד האנושות, אנחנו מוכרחים לחזור לשורשים"

עוד 1,323 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה