אנחנו חיים בתקופה של קצוות. בקצה האחד משיחיות, פשיסטיות, פטישיסטיות וגזענות המאיימות על בסיס הדמוקרטיה, שלטון החוק וחופש הפרט בישראל. וממול מתרחשים תהליכי שינוי ליברלים, מגדריים, אופטימיים, סובלניים אפילו לכדור הארץ ולחיות. הקצוות הללו היום עומדים על סדר היום החברתי-פוליטי של מדינת ישראל, והבחירות הקרובות עלולות להיות אירוע היסטורי בתולדות הבית השלישי אשר יבשרו את העתיד של ה"ממלכה" הזאת.

אנחנו חיים בתקופה של קצוות. בקצה האחד משיחיות, פשיסטיות וגזענות המאיימות על בסיס הדמוקרטיה, שלטון החוק וחופש הפרט בישראל. ממול מתרחשים תהליכי שינוי ליברלים, מגדריים, אופטימיים וסובלניים

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הקצוות באים לידי ביטוי בשיח של "מלא מלא", מול (לכאורה) פשרה שמציגה מגוון פלורליסטי ורב תרבותי. כל אלה "רכיבים" שמשקפים את אורח החיים הדמוקרטי בעידן הנוכחי.

בעידן בו אידיאולוגיות חברתיות-כלכליות טוטליות דעכו, התפתחו תפיסות חברתיות, תרבותיות אחרות ומגוונות (וטוב שכך). פרטים וקהילות שונות בחברה מבקשים להבנות להם זהות פרטיקולרית. לא במנותק מהכלל, אלא כחלק מהתרבות והערכים המשותפים של כלל החברה בישראל.

לשם כך, נדרשת מערכת חברתית, ארגונית ופוליטית, אשר תבנה מסגרת שתוכל להכיל את הריבוי היצירתי והמורכב של קהילות מגוונות. "ימין מלא מלא", "שמאל מלא מלא", "הלכה/דתיות וחרדים מלא" יוצרים מאבק של "הם" ו"אנחנו". מאבק של בידול, הפרדה שמונעת מכוחנות, שתלטנות וכפייה, המתפתחת להסתה, הפחדה ושנאה.

בתהליכים שכאלה יש למרכז הפוליטי תפקיד חשוב מאד, אלא שהמרכז הפוליטי מושמץ כשטחי, כמבקש לרצות את הקהילות השונות בו זמנית, כמי שמנסה להכיל "גם וגם", ולטענת המבקרים הינו סיסמתי ונטול עומק.

זו העת לאתגר את  הביקורת הזו, לבחון את דרך האיחוי והאיחוד לכלל חברה רבת תרבויות ופנים, ולומר כי הבניית מטא מערכת חברתית, תרבותית, כלכלית ופוליטית אשר מאפשרת מימוש הרב תרבותיות – איננה שטחית, אם היא נעשית מתוך עומק הגרעין הערכי, המוסרי, התרבותי, החוקי והאנושי המשותף.

"ימין מלא מלא", "שמאל מלא מלא", "הלכה/דתיות וחרדים מלא" יוצרים מאבק של "הם" ו"אנחנו". מאבק של בידול, הפרדה שמונעת מכוחנות, שתלטנות וכפייה, המתפתחת להסתה, הפחדה ושנאה

הבניית מכלול מוסכם משותף מציבה אתגר מרתק של דיוק הגדרות ועקרונות פעולה. ככל שהוא נעשה ביושר, הוגנות ורצון כן להכלה, הוא יכול לייצר נספח פרקטי מהותי למימוש מגילת עצמאות, באופן המותאם לעידן הנוכחי ולצרכי העתיד.

נדרש עכשיו חיבור נקודות המפגש לתוך מסגרת משותפת של נורמות, ערכים ותהליכים חברתיים-תרבותיים. מתוך כך יש לבחון מחדש את הפרקטיקה של מערכות השלטון, החוק וחופש הפרט – כיצד והאם הן מותאמות לעידן הנוכחי, מאפשרות התפתחות עתידית של החברה, הקהילות השונות והפרטים בה.

לאחרונה התבשרנו על אופציה של מסגרת פוליטית נוספת שהצטרפה למגרש הפוליטי. שענטז של "ימין ממלכתי ומרכז בטחוני", מאחלת להם בהצלחה, אלא שמוקדם מדי להבין את מהותם, מעבר לאינטרס של שרידות וגידול הכוח הפוליטי ומקווה שהפעם יכנסו רק "מתחת לאלונקה" של המרכז.

גנץ וסער יתמודדו יחד: "אנחנו מניחים את אבן היסוד לממשלה הבאה" https://t.co/JKikWfrBQx

— Haaretz הארץ (@Haaretz) July 10, 2022

בשל כל הדברים הללו, אסור להמעיט בערך הבחירות הקרובות, הן לא עוד סבב של בחירות – הן עלולות לשנות לחלוטין את פני החברה בישראל. החברה הערבית והיהודית הדמוקרטית המאמינות בשלטון חוק חייבות להתעורר ועכשיו. לייצר שיח אזרחי של שיתופי פעולה ובניית פזל תרבותי מגוון, המבוסס על עקרונות דמוקרטיים, ליברלים. אם לא כן – "מלא מלא" משיחי, גזעני וחשוך אורב מעבר למועד הקלפי.

אסור להמעיט בערך הבחירות הקרובות, הן לא עוד סבב של בחירות – הן עלולות לשנות לחלוטין את פני החברה בישראל. החברה הערבית והיהודית הדמוקרטית המאמינות בשלטון חוק חייבות להתעורר ועכשיו

המשימה ההישרדותית היום של החברה בישראל היא החתירה ליצירת קונצנזוס, והמרכז הפוליטי הוא היחידי שיכול להביא למפגש הזה.

סער וגנץ מתאחדים כדי להביא ניצחון לשמאל, אבל בימין מדשדשים. אסור לחכות לרגע האחרון, זה לא מגיע לימין. אני קורא לידידי בצלאל סמוטריץ להיכנס למו"מ מיידי, ולהעמיד מחקר חיצוני שיבחן מה הכוח של של הציונות הדתית, עוצמה יהודית, נעם והבית היהודי. אני מתחייב לקבל את התוצאות ולפעול לפיהן. pic.twitter.com/v0NHivIpux

— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) July 11, 2022

רונית ארנפרוינד היא אשת פסיכולוגיה וחינוך, מטפלת משפחתית וזוגית ומשפטנית. מרצה לפסיכולוגיה בעבר בבית ברל והמכללה למנהל. אקטיביסטית חברתית וממובילות מחאת בלפור ואין מצב.