המאבק במגרש הפוליטי בישראל בין דמוקרטיה המגינה על זכויות אדם לבין משטר סמכותני ותאוקרטי הנוגס בהן אינו חדש. הרי הזכות לשוויון – המהווה את אבן היסוד של כל מגילה לזכויות אדם בינלאומית או מדינתית – לא נכללה בחוקי היסוד שלנו. זאת, משום שהכנסת נכנעה לשדולה הדתית שהתנגדה למתן זכות לשוויון לנשים, ללהטב"ק, למיעוטים דתיים ולאומיים, וכן ליהודים רפורמיים וקונסרבטיביים.
המאבק במגרש הפוליטי בישראל בין דמוקרטיה המגינה על זכויות אדם לבין משטר סמכותני ותאוקרטי הנוגס בהן אינו חדש. הרי הזכות לשוויון – אבן היסוד בכל מגילה לזכויות אדם – לא נכללה בחוקי היסוד שלנו
פרופ׳ פרנסס רדאי היא פרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל. שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. פרנסס רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים והיא פעילה פמיניסטית מובילה לזכויות אדם ושוויון. היא חברת ועדת ההיגוי של מכון זולת, ומכון קונקורד, בניהולה, הציג לבג"ץ חוות דעת מומחה על דיני זכויות האדם הבינלאומיות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בתקופות שבהן המציאות סוערת, הילדים שלנו חווים הכל. הם אולי לא שומעים את החדשות, אבל הם מרגישים אותנו ההורים, את הסביבה, את המתח באוויר.
לפעמים דווקא חוסר ההבנה של הסיטואציה מפחידה את הילדים אפילו יותר. הם קולטים את הדופק המהיר, את המבטים המודאגים, את החיבוק שפתאום מתהדק. לא תמיד הם יודעים להסביר במילים, אבל הגוף והנפש שלהם מרגישים – ובגדול.
נתונים שחשפנו לאחרונה מראים כי בישראל חיים כיום 72,000 פליטים ומבקשי מקלט שנמלטו ממלחמות ורדיפות, והם מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן. מחד – איומים ביטחוניים וכלכליים זהים לאלה שמתמודדים איתם כל הישראלים, ומאידך – הדרה מהגנות בסיסיות ודחיקה לשולי החברה.
85% מהם חיים באי-ביטחון תזונתי, לעומת 21% מהאוכלוסייה הכללית, ו-56% בחוסר ביטחון תזונתי חמור – פי חמישה מהממוצע הלאומי. אלה לא רק מספרים – זו מציאות חיים בלתי נסבלת של בני אדם, משפחות, ילדים, שחיים כאן, בינינו.
עו"ס טלי אהרנטל, מנכ"לית א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט, המעניקה זה 17 שנים שירותים פסיכו-סוציאליים לקהילת הפליטים ומבקשי המקלט ופועלת לקידום זכויותיהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יש לי איזו הרגשה עמומה שעמוק עמוק בתוכך מסתתרת גזענות. מסתננים בלונדינים תכולי עיניים הם 'מהגרי עבודה' ושחורי עור מקורזלי שיער הם 'פליטים'.
אפילו בתמונה שמאיירת את המאמר מצולמים רק שחורים.
עיר מקלט
המערכה מול איראן הביאה לדחיית הוועידה הבינלאומית למימוש פתרון שתי המדינות, שהייתה אמורה להיערך השבוע במטה האו"ם בניו יורק, אבל אסור שניתן למי שמבקשים להסית אותנו מהעיסוק במציאת פתרון לסוגיה הישראלית פלסטינית, להצליח במבוקשם.
הוועידה המתוכננת היא יוזמה משותפת של ערב הסעודית וצרפת בהשתתפות מדינות נוספות, שמטרתה לקדם צעדים מעשיים לפתרון הסכסוך ושפיכות הדמים. צרפת וסעודיה נחושות לערוך את הוועידה ברגע שיתאפשר, אבל ישראל שוב אינה חלק מהשיח. כי מבחינת ממשלתה הנוכחית, עצם אזכור פתרון שתי המדינות, מהווה סיכון לשרידותה הפוליטית.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
נעמי שטרנברג היא פעילת שלום וזכויות נשים. מנהלת תחום סכסוך ומגדר ביוזמת ז׳נבה, ומנהלת שותפה של קואליציית שתי המדינות. דוקטורנטית לפסיכולוגיה של הסכסוך הישראלי פלסטיני באוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני בהיסטוריה של המזה"ת.
זרם תודעה של ברווז במטווח אחרי לילות של השכמות בהולות וגלי טילים
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מבחיל. כל האליטה של האקדמיה ובתי המשפט הם חברי מר"צ בגלוי או בנסתר. האשמות חסרות שחר. לדוגמא: פרופ' פרנסיס רדאי היתה מועמדת של כבוד במקום 100 ברשימת מר"צ. כל הגברדיה הזו נבנתה בשיטה של חבר מביא חבר. מי שתא חשב כמותם – לא קודם!!!