היום לפני שנה (באדיבות המדור המצוין "חדשות מלפני שנה" בטוויטר הידוע בכינויו החדש X):

השדרנית מעריצת בנימין נתניהו, נווה דרומי, הבהירה בערוץ 14 שנתניהו מממש את חזונו של זאב ז'בוטינסקי משנת 1923 בדבר קיר הברזל: ערב הסעודית עומדת לכרות עמנו הסכם שלום בזכות עמידתו של נתניהו על האינטרסים שלנו, היא הסבירה. העולם הערבי מקבל אותנו בזכות מדיניות קיר הברזל של נתניהו, היא הדגישה. שבועיים לאחר מכן הגיע ה-7 באוקטובר 2023.

השדרנית מעריצת נתניהו, נווה דרומי, הבהירה בערוץ 14 שנתניהו מממש את חזון ז'בוטינסקי בדבר קיר הברזל, והעולם הערבי מקבל אותנו בזכות מדיניות קיר הברזל שלו. שבועיים לאחר מכן הגיע ה-7 באוקטובר 2023

גם היום לפני שנה: האלוף (מיל.) יצחק בריק הזהיר את נתניהו במאמר ב"הארץ" מפני סכנת המלחמה הגדולה ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים וקרא לו לחזור בו מההפיכה המשטרית (בריק כתב "רפורמה משפטית" וזהו כמובן ביטוי כוזב) ולהכין את הצבא והאזרחים לעימות קשה (בריק התמקד – כמו כולם אז – באיראן ובחזבאללה. הזוועה הגיעה מטעם חמאס כעבור שבועיים). למען ההגינות: הוא גם קרא להימנע מלסרב להמשיך להתנדב במילואים (לאחר שתופסק ההפיכה המשטרית).

וגם בשיא הזוועה אי אפשר בלי הפינה הקומית: היום לפני שנה ויומיים הסביר ההוגה, המייסד וראש תנועת הביטחוניסטים, תת אלוף אמיר אביבי, בראיון לערוץ הכנסת, כי העימותים ליד גדר הגבול עם רצועת עזה הם הדרך שבה בחר חמאס להתרעם על אי העברת הסכום הקבוע מקטאר – ושהדרך הזו מוכיחה שפניו של חמאס אינם לעימות. מדוע זה קומי? מפני שמאז 7 באוקטובר 2023 הסביר לנו הביביטחוניסט שהוא לא חדל מלהתריע על המתקפה הממשמשת ובאה.

אבל אין שום דבר קומי במותם של קרוב ל-1700 ישראלים מאז 7 באוקטובר, כשמתוכם 1170 נטבחו ביום הארור ההוא, ובהם יותר מ-800 אזרחים מתינוקות ועד קשישים.

אין שום דבר קומי בחטיפת 252 ישראלים לרצועה באותו יום, ובכך שנותרו שם 101 ישראלים שחציים כנראה בחיים. שנה של חיים בשבי בעזה!

אין שום דבר קומי בעקירת 143 אלף ישראלים מבתיהם בעוטף החרב. אין דבר קומי בפינוי 60 אלף ישראלים מהצפון הבוער.

לפני שנה טען תא"ל אמיר אביבי שהתנהלות חמאס מוכיחה שפניו אינם לעימות. מדוע זה קומי? מפני שמאז 7 באוקטובר 2023 הסביר לנו הביביטחוניסט שהוא לא חדל מלהתריע על המתקפה הממשמשת ובאה

אין דבר קומי במותם של יותר מ-41,500 פלסטינים מאז לרבות תינוקות, ילדים, נשים וקשישים. גם לא בעקירתם של 2 מיליון פלסטינים מאז.

גם לא בעשרות אלפי פגועי הגוף והנפש הישראלים וביותר מ-95 אלף פצועים פלסטינים ברצועה מאז (פיזית. נפשית אנו מעריכים שהפגיעה היא בכולם בדרגות כאלה ואחרות).

גם לא במותם של מאות פלסטינים בגדה מאז, במותם של מאות לבנונים לפחות מאז, במותם של עשרות ישראלים בצפון המדינה, במרכזה, בדרומה ובגדה מאז, בגיבוי שמעניקות איראן ושלוחותיה הן לחמאס והן לחזבאללה (מיליציות שיעיות בעיראק, מיליציות פרו-איראניות בסוריה והחות'ים בתימן).

אין דבר קומי בעובדה שאנו מצויים כעת במעבר בוער ממלחמת ישראל-חזבאללה השלישית והאיומה אך המוגבלת – למלחמת ישראל-חזבאללה השלישית והעצומה וחסרת התקדים, חלילה. גם אין דבר קומי בכך שבאפריל 2024 הותקפה מדינת ישראל לראשונה בתולדותיה באופן ישיר בידי איראן.

גם המשכה של ההפיכה המשטרית אינו קומי כלל ועיקר. וכך גם קריסת כל המערכות והשחתתן, קריסת הכלכלה (זה ילך ויסלים) וקריסת ההבחנה בין אמת לכזב, בין עובדה לבדיון, בין מותר לאסור, בין נכון ללא נכון, בין תעמולה למציאות.

ואין דבר קומי בעשרות אלפי הישראלים שהיגרו ממדינת ישראל בשנה האחרונה כי אינם רואים פה עוד סיכוי. ואין דבר קומי בחורבן התשתיות העצום ברצועת עזה. ובהיעדר כל נכונות מדינית מטעם ממשלת הימין הקיצוני, ההפיכה והטבח. ובהיעדר כל נכונות לקחת אחריות הן על כישלונות והן על פשעים. ומדיניות ההתעמרות בגדה. וההתמקמות במעמד מדינה מצורעת.

ואין דבר קומי בכך שממשלת הבלהות הזו אינה הולכת לשום מקום – לרבות האחראים הישירים לטבח 7 באוקטובר שהם כל שרי הממשלה, אך בראש ובראשונה ראש הממשלה, שר הביטחון (שלפחות התריע מפני תוצאות ההפיכה המשטרית אך גם הצביע בעד תיקון עילת הסבירות), השר לענייני אפרטהייד במשרד הביטחון שהוא גם שר האוצר, השר הנפוח והמסוכן לביטחון לאומי ושר המשפטים, ולצדם כל חברי הקואליציה שהבולטים ביניהם הם כמובן יושב ראש הוועדה לענייני שמחה רוטמן ויושב ראש הוועדה לענייני יולי אדלשטיין.

ואין דבר קומי בכך שממשלת הבלהות הזו אינה הולכת לשום מקום – לרבות האחראים הישירים לטבח 7 באוקטובר שהם כל שרי הממשלה, אך בראש ובראשונה ראש הממשלה

ובכל זאת מקור לאופטימיות? יש כאן עדיין חברה אזרחית בעלת כוחות. מעינב צנגאוקר הנדירה עד עורך הדין מיכאל ספרד. אסור לוותר.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.