מי מחרחר מלחמה עם מצרים?
לפני מספר ימים נתקלתי ברשת X בסרטון שמזהיר מפני "הסכנה המצרית". הסרטון פורסם בעמוד של משתמש עם שם ישראלי כלשהו – מישהו שאיני עוקבת אחריו – אך הפוסט "נדחף" לפיד שלי, ככל הנראה בזכות האלגוריתם הטורדני של אילון מאסק.
במרכז הסרטון נראה נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, נואם בפני קהל ואומר: "ניצחנו פעם אחת, ואנו יכולים לחזור על הניצחון הזה שוב". מייד לאחר מכן מופיעים על המסך רבבות טנקים ונגמ"שים מצריים, פרוסים ברחבי מדבר סיני.
הפוסט, שנכתב בעברית, התריע מפני התעצמות הצבא המצרי והפרות החוזרות ונשנות של ההסכמים בכל הנוגע להכנסת ציוד צבאי לחצי האי סיני.
השאלה היא מדוע גורמים בכירים המזוהים עם ממשלת ישראל ועם רה"מ מבקשים למסגר את מצרים – המתווכת המרכזית במשא ומתן עם חמאס – כגורם מסוכן שיש "לטפל" בו?
לאחר שצפיתי בסרטון שוב ושוב, האלגוריתם עשה את שלו, ובמהרה הופיעו גם מאמרי דעה שהזהירו מפני "הסכנה המצרית". זמן קצר לאחר מכן, השגריר הישראלי החדש בארה"ב, יחיאל לייטר, הצהיר ש"ישראל בקרוב תטפל בהתחמשות המצרית".
בימים שני ושלישי עסקו כלל ערוצי הטלוויזיה ב"סכנה המצרית" במהדורות המרכזיות, והדיון הציבורי סביב הנושא הלך והתעצם. אך ביום רביעי נרשמה תפנית מפתיעה – באתר Ynet ציטטו גורם צה"לי שטען ש"נבדקת האפשרות שגורמים זרים מנסים לפגוע ביחסים בין ישראל למצרים".
תיעוד שצריך להדליק נורה אדומה בוהקת אצל מערכת הביטחון והדרג המדיני:
עיתונאים מצרים מעלים תיעוד המציג אימון של הצבא המצרי במצחני רחיפה.
(בטענה שזה עדכני מהימים האחרונים) צניחה ממטוסים, ובהגעה לקרקע ירי טילי RPG וירי מנשק קל – מדמה פחות או יותר את אימוני "טייסת סאקר" pic.twitter.com/4afXjDTSEr— מה חדש. What's new❓ (@Gloz111) February 16, 2025
האם "חולה אפס" – הפוסט הראשון בנושא שבו נתקלתי – נכתב על ידי גורמים איראנים, קטארים, רוסים או צפון־קוריאנים?
ייתכן שיום אחד אגלה את התשובה לשאלה הזו. אך דבר אחד כבר ברור: גם גורמים ישראלים הפיקו רווחים מהסיפור הזה, שנראה כמו עוד בלון ניסוי שנועד להסיט את תשומת הלב מהבעיות האמיתיות – היעדר פתרון בעזה, החשש מקריסת עסקת החטופים והכאוס ההולך וגובר בגדה המערבית.
ממה שידוע לפי שעה, בכל פעם שמצרים הגדילה משמעותית את נוכחותה הצבאית בסיני בשנים האחרונות, היא עשתה זאת באישור ממשלת ישראל
ממה שידוע לפי שעה, בכל פעם שמצרים הגדילה משמעותית את נוכחותה הצבאית בסיני בשנים האחרונות, היא עשתה זאת באישור ממשלת ישראל, במטרה להיאבק בדאעש ובארגוני האסלאם הקיצוני האחרים הפועלים באזור.
אין ספק כי בתקופה המתוחה הנוכחית מצרים נמצאת בכוננות גבוהה. קריסת עסקת החטופים עלולה להוביל לנהירה המונית של פליטים מעזה לעבר גבולה הדרומי, כולל פעילי חמאס שיוכלו להשתלב בקלות בתוך ההמון.
לא מדובר באיתות מטריד, מדובר בתמונה ישנה.
בפרומו של ערוץ 12 על אייטם בנושא: "האיתותים המטרידים מכיוון מצרים, והאם יש אמת בקונספירציות על הערכות של מצרים למלחמה", פורסמה תמונה ישנה שצולמה בשנת 2020(או לפני) ועליה הכיתוב: "האיתותים המטרידים". pic.twitter.com/7oklTfuf3g
— בודקים (@bodkim2022) February 18, 2025
גם היוזמה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, השואפת לפזר את תושבי עזה בין ירדן למצרים, מדירה שינה מעיניו של הנשיא א־סיסי ומהווה איום ישיר על יציבות משטרו.
השאלה היא מדוע גורמים בכירים המזוהים עם ממשלת ישראל ועם ראש הממשלה מבקשים כעת למסגר את מצרים – המתווכת המרכזית במשא ומתן עם חמאס – כגורם מסוכן שיש "לטפל" בו? זאת, דווקא כאשר הגבול עם מצרים הוא אחד משני הגבולות השקטים של ישראל, גבול של שלום.
קמפיין כזה אינו רק חסר אחריות, אלא גם עלול לפגוע ביחסים האסטרטגיים עם מדינה שהיא לא רק פרטנרית לשלום עם ישראל, אלא גם שחקנית מרכזית במערך האזורי הרחב
אגב, גם על גבולות של שלום יש לשמור היטב, ובתקופה מתוחה זו יש בהחלט מקום לתגבר את הנוכחות הישראלית בכל נקודת גבול, אך יש הבדל מהותי בין תגבור ביטחוני אחראי לבין קמפיין מתוזמר שמציג את מצרים כאיום.
קמפיין כזה אינו רק חסר אחריות, אלא גם עלול לפגוע ביחסים האסטרטגיים עם מדינה שהיא לא רק פרטנרית לשלום עם ישראל, אלא גם שחקנית מרכזית במערך האזורי הרחב – הכולל את ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ומדינות ערביות מתונות נוספות.
ארה"ב, רוסיה וסין נאבקות על לבו של יורש העצר הסעודי
כל העולם עקב השבוע אחר מה שרק לפני מספר שבועות נראה בלתי אפשרי: פסגה אמריקאית–רוסית בריאד בנושא שיפור היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות ובמלחמה באוקראינה.
המיקום לא נבחר במקרה: על פי פרסומים אחרונים, ערב הסעודית הבטיחה להשקיע כ־600 מיליארד דולר בכלכלה האמריקאית – סכום משמעותי לכל הדעות. השקעה זו מציבה את המשטר הסעודי כשותף מועדף בעיני הנשיא האמריקאי החדש.
היחסים ההדוקים אינם חדשים: כבר בקדנציה הראשונה של דונלד טראמפ נרקמו קשרים חמים בין ריאד לבית הלבן, בין היתר בזכות מערכת היחסים שטראמפ וחתנו, ג'ארד קושנר, טיפחו עם הסעודים
היחסים ההדוקים אינם חדשים: כבר בקדנציה הראשונה של דונלד טראמפ נרקמו קשרים חמים בין ריאד לבית הלבן, בין היתר בזכות מערכת היחסים שטראמפ וחתנו, ג'ארד קושנר, טיפחו עם הסעודים. אז, ריאד הייתה היעד הראשון שבו ביקר טראמפ מייד לאחר כניסתו לבית הלבן.
אך לא רק טראמפ לוטש עיניים למגדלים המוזהבים של ריאד ונאום. בשנים האחרונות ביקרו בכירים רוסים פעמים רבות בבירה הסעודית, שנותרה כמעט האופציה היוקרתית היחידה עבור המשטר הרוסי, שסבל מבידוד ונידוי בתקופת ממשל ג'ו ביידן.
ערב הסעודית אף שימשה כמתווכת במספר מקרים בין רוסיה לאוקראינה, במיוחד בסוגיית חילופי השבויים – תחום שבו גם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נחשב ל"בן בית" בריאד.
גם סין אינה נשארת אדישה להשפעתו של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן. רק לפני כשנה שימשה בייג'ין כמתווכת פורמלית שסייעה להשלים את הפיוס בין ערב הסעודית לאיראן.
כשממשלו של הנשיא האמריקאי החדש מנסה לחמם את יחסיו עם רוסיה, הופך הקשר ההדוק בין ריאד לקרמלין לנכס אסטרטגי
בריאד ידעו כיצד לדחות בנימוס את תוכנית "הריביירה" העזתית של טראמפ, מבלי לפגוע במעמדם ברשימת ה"טובים" שלו. אפשר לומר בבירור כי ערב הסעודית ומדינות מפרציות נוספות גילו אהדה כלפי טראמפ במהלך הבחירות לנשיאות ואף נשמו לרווחה עם ניצחונו.
מנקודת מבטם של בן סלמאן ושליטים נוספים במפרץ, נשיא אמריקאי שאינו מתערב בנושאים רגישים כמו זכויות אדם וחופש הביטוי ובוחר להתמקד בהשקעות ובכלכלה – הוא תמיד האופציה המועדפת. כך, למרות האימפולסיביות הידועה של טראמפ, הסעודים יודעים בדיוק כיצד לעבוד מולו.
עתה, כשממשלו של הנשיא האמריקאי החדש מנסה לחמם את יחסיו עם רוסיה, הופך הקשר ההדוק בין ערב הסעודית לקרמלין לנכס אסטרטגי. במקביל, גם הקשרים ההדוקים עם סין ממשיכים לשמש עבור ריאד כקלף מיקוח חשוב בזירה הבינלאומית.
כך הצליח יורש העצר הסעודי בן סלמאן להפוך את ארצו למוקד מרכזי בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון ולשותפה קרובה של שלושת השחקנים הבינלאומיים המרכזיים – ארה"ב, רוסיה וסין. נכון לעכשיו, בן סלמאן מצליח לג'נגל בין כולם.
כך הצליח יורש העצר הסעודי להפוך את ארצו למוקד מרכזי בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון ולשותפה קרובה של שלושת השחקנים הבינלאומיים המרכזיים – ארה"ב, רוסיה וסין
לבנון מוכנה להוריד את הכפפות מול חזבאללה
אם ממשלת לבנון תמשיך לפעול בעוצמה ובנחישות, ייתכן שפרשת המטוס האיראני – שהמריא מטהרן אך לא נחת בביירות בעקבות ההתערבות הישראלית – תיכנס לפנתאון הלבנוני של אירועים מכוננים שעיצבו את מהלך ההיסטוריה.
תומכי חזבאללה זעמו על ההתערבות והגיבו בדרכם המוכרת בזירה הציבורית הלבנונית – בפעולות כוחניות ואלימות. הם חסמו את הכבישים המובילים לשדה התעופה, הציתו צמיגים ונקלעו לעימותים עם כוחות המשטרה.
אך השנה היא לא 2008, אלא 2025. ב־2008 הוציא חזבאללה את אנשיו לרחובות כדי להתנגד למדיניותה של ממשלת פואד סניורה, שנחשבה פרו־מערבית. בתוך זמן קצר הצליח הארגון להשתלט על צמתים מרכזיים ומוקדי שלטון, והמדינה הלבנונית נאלצה לוותר.
אז, חזבאללה היה בשיא כוחו בעקבות מלחמת לבנון השנייה ב־2006. אף שהמלחמה הותירה אחריה הרס מסיבי בדרום לבנון, היא תרמה משמעותית לחיזוק תדמיתו של הארגון ושל מנהיגו, חסן נסראללה, שיצא מהמערכה כמי שנתפס כמנצח בעיני רבים בלבנון ובעולם הערבי.
המהומות בחסות חזבאללה דוכאו במהירות, ובתוך זמן קצר הודיעה ממשלת לבנון על הפסקה מוחלטת של הטיסות בין איראן ללבנון. ההחלטה התקבלה ימים ספורים בלבד לפני מועד הלווייתו של נסראללה
לאחר חיסול ההנהגה הבכירה של חזבאללה, הפגיעה הנרחבת בפעיליו במסגרת "מבצע הביפרים", ההרס הטוטאלי בדרום לבנון ובפרברים הדרומיים של ביירות, וכן נפילתו של המשטר הסורי – הארגון נותר חבול ופצוע. מה שעבד עבורו בעבר כבר אינו עובד היום.
בלבנון נבחר נשיא חדש, שמינה ראש ממשלה שאינו נמנה עם תומכי חזבאללה, מה שמחליש עוד יותר את מעמדו של הארגון בזירה הפוליטית. הצבא הלבנוני צפוי להשתלט על יעדים בדרום לבנון, והציבור הלבנוני העייף והחרד ממלחמות מבקש כעת בעיקר שקט וסדר.
המהומות בחסות חזבאללה דוכאו במהירות, ובתוך זמן קצר הודיעה ממשלת לבנון על הפסקה מוחלטת של הטיסות בין איראן ללבנון. ההחלטה התקבלה ימים ספורים בלבד לפני מועד הלווייתו של נסראללה.
ראשי חזבאללה זעמו ורקעו ברגליהם, פרסמו הודעות נזעמות, אך לפי שעה לא הצליחו לשנות את רוע הגזרה. איראנים המעוניינים להגיע ללבנון לצורך השתתפות בהלווייתו של נסראללה – או לכל מטרה אחרת – ייאלצו להשתמש בקווי תעופה חלופיים.
זו ככל הנראה הפעם הראשונה זה עשרות שנים שבה מדינת לבנון נעמדת על רגליה האחוריות כדי להגן על עצמה ולהתנגד בתקיפות לניסיונות חזבאללה להפוך אותה שוב לזירת קרב
זו ככל הנראה הפעם הראשונה זה עשרות שנים שבה מדינת לבנון נעמדת על רגליה האחוריות כדי להגן על עצמה ולהתנגד בתקיפות לניסיונות חזבאללה להפוך אותה שוב לזירת קרב.
השבוע בתולדות מזה"ת: ישראל מחסלת את מוסאווי
ב־16 בפברואר 1992 תקפו מסוקים ישראליים שיירת רכבים שנסעה בכבישי דרום לבנון. במהלך התקיפה חוסל מזכ"ל חזבאללה, עבאס מוסאווי, יחד עם אשתו, בנו בן החמש ומספר מלווים.
מוסאווי, שהיה בין מייסדי חזבאללה ונחשב למנהיגו הרוחני, התחנך בעיראק, שם הושפע מעקרונות המהפכה האסלאמית. מאז שמונה למזכ"ל חזבאללה ב־1991, הוביל מוסאווי את הארגון להפיכתו לכוח צבאי־פוליטי משמעותי בזירה הלבנונית.
חיסולו עורר תגובת טרור חריפה מצד חזבאללה, שכללה את הפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס במרץ 1992, שבו נהרגו 29 בני אדם. את מקומו של מוסאווי ירש חסן נסראללה, שנחשב לקיצוני אף יותר מקודמו. נסראללה הנהיג את הארגון במשך 22 שנים, עד לחיסולו בספטמבר 2024 ברובע הדאחייה בביירות.
את מקומו של מוסאווי ירש חסן נסראללה, שנחשב לקיצוני אף יותר מקודמו. נסראללה הנהיג את הארגון במשך 22 שנים, עד לחיסולו בספטמבר 2024
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו