שלום ילדיי האהובים,
זה אבא שלכם, שמאמין שכל יום צריך ללמוד משהו. לפעמים במדעים מדויקים או בכלכלה, ולעיתים ביהדות, ציונות או ערכים. הפעם באזרחות.
כולכם בוגרים, שירתתם בצה"ל, בסדיר וגם בקבע, כולכם בעלי תואר אקדמי אחד או שניים בהנדסה או בחינוך. בחרתם דרך חיים עצמאית, ואנחנו גאים בכם. ובכל זאת, הזדמנות לשיעור חזרה והערכת מצב באזרחות בשפה רגילה ולא משפטית.
נתחיל בדמוקרטיה. מונח שנגזר מיוונית: דמוס (עם) קרטוס (שלטון) – זאת אומרת שלטון העם. כדאי לדייק: שלטון העם, לא שלטון רוב העם. במשטר דמוקרטי השלטון דואג לכל העם ומגן על זכויות כל האזרחים, כולל מיעוטים.
נתחיל בדמוקרטיה. מיוונית: דמוס (עם) קרטוס (שלטון) – כלומר שלטון העם. כדאי לדייק: שלטון העם, לא שלטון רוב העם. במשטר דמוקרטי השלטון דואג לכל העם ומגן על זכויות כל האזרחים, כולל מיעוטים
במשטר דמוקרטי כל אזרח יכול להביע דעתו בחופשיות. עיצוב הדמוקרטיה מתבסס על הפרדה לשלוש רשויות עצמאיות: מבצעת – ממשלה, מחוקקת – כנסת שמתפקידה גם לפקח על הממשלה, ושופטת – שבאחריותה פרשנות החוק.
על הרשויות לבקר אחת את השנייה ולממש בלמים ואיזונים כך שרשות אחת לא תגבר על רשות אחרת. כמובן שקיימים גם מאפיינים נוספים בדמוקרטיה כמו בחירות חופשיות, סובלנות, ביקורת, חופש העיתונות, שוויון בפני החוק ועוד.
לצערי, במדינת ישראל כבר אין שלטון דמוקרטי במלוא משמעותו. הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – אחת הן. מצד אחד הממשלה מורה לכנסת איזה חוקים לחוקק, ומצד שני הכנסת לא מפקחת על הממשלה. ומעבר לכך, בשתי הרשויות האלה יש הרבה אנשים שממלאים תפקידים בשתיהן.
כך שלמעשה במדינת ישראל נותרו שתי רשויות בלבד: הרשות המבצעת/מחוקקת והרשות השופטת. בשנים האחרונות הרשות המבצעת/מחוקקת מחלישה באופן מתמשך הולך וגדל את הרשות השופטת, והיא כבר אינה עצמאית באופן מלא אלא נשלטת חלקית על ידי הרשות המבצעת/מחוקקת.
למשל, הרשות המבצעת/מחוקקת לא משתפת פעולה ומגבילה בחירת שופטים לרשות המחוקקת, בראשם לבית המשפט העליון. למשל, שרים בממשלה לא מכירים בנשיא בית המשפט העליון שנבחר על פי חוק. למשל, הרשות המבצעת/מחוקקת כופרת בעקרון שבו פרשנות החוק הוא בסמכות הרשות השופטת.
לצערי, במדינת ישראל כבר אין שלטון דמוקרטי במלוא משמעותו. הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – אחת הן. מצד אחד הממשלה מורה לכנסת איזה חוקים לחוקק, ומצד שני הכנסת לא מפקחת על הממשלה
כיוון שכבר אין שלוש רשויות בפועל, וכיוון שהרשות המבצעת/מחוקקת פוגעת במעמדה של הרשות השופטת ומגבילה אותה – אין לנו שלוש רשויות עצמאיות כפי שנדרש בדמוקרטיה.
מעבר לכך ואולי חמור מזאת, הרשות המבצעת/מחוקקת נשמעת רק חלקית לרשות השופטת. הרשות המבצעת/מחוקקת כבר אינה נשמעת ליועצים משפטיים וכופרת בסמכותם לפרשנות החוק. המעשים הולכים ומחמירים בתקופה האחרונה. שר בממשלה מוציא מכתב שסותר באופן מפורש וברור החלטה של בית המשפט העליון ומורה לעובדי משרדו לא להישמע ליועץ המשפטי. שרים אחרים, בראשם שר המשפטים, כופרים בהחלטת בית המשפט העליון. לא מדובר בהשמעת דעה, וגם לא ביועץ משפטי אלא בבית המשפט העליון.
המשמעות בפועל היא, ששר בממשלה, עבר על הדין לכאורה. לא נכון להשתמש במילים המכובסות: משבר חוקתי. מדובר כאן בעבירה על החוק, מקרה בו הממשלה מפירה את החוק. זאת אומרת, לא רק שהמשטר כבר אינו דמוקרטי, ישראל כבר איננה מדינת חוק באופן מלא – שזו תופעה די צפויה באין משטר דמוקרטי. כל אזרח אחר שהיה עובר על החוק או לא מקיים החלטת בית משפט, על אחת כמה וכמה בית משפט עליון – היה נעצר ונחקר, מה עם שוויון בפני החוק?
במציאות הרחבה יותר, התהליך שקורה הוא שהרשות המבצעת/מחוקקת לוקחת לידיה את סמכויות של כל שלוש הרשויות. התוצאה היא שאנחנו לא מדינה דמוקרטית וגם לא מדינת חוק. במצב כזה, רק אזרחים מן השורה שאינם מקורבים לשלטון יידרשו לשמור חוק וגם לא יהיה מי שיגן עליהם ולא על מיעוטים.
זו המציאות ומשמעותה. מחובתכם, כמו חובתו של כל אזרח, לשאול את עצמכם: האם אתם משלימים עם השינוי הזה? ואם לא, מה נדרש לעשות? התהליך הנוכחי מואץ, וכל יום שעובר הרשות המבצעת/מחוקקת פוגעת עוד ברשות השופטת והיא בדרך להשתלט עליה באופן מלא.
בנוסף צריך לשים לב להשפעה של התהליך על המשטרה, שלמשל אוסרת להשמיע דעות באופן מלא או להניף שלטים. המשטרה מפרשת את החוק כראות עיניה, אולי בהנחיית השר, עבריין סדרתי מורשע, שאסור לו להתערב בעבודה המשטרה.
המשמעות בפועל של כפירה בהחלטת ביהמ"ש העליון היא, ששר בממשלה עבר על הדין לכאורה. לא נכון להשתמש במילים המכובסות: משבר חוקתי, מדובר כאן בעבירה על החוק, מקרה בו הממשלה מפירה את החוק
וגם השפעת המלחמה על שחרור החטופים, המחיר האנושי, והמחיר הכלכלי. כל אלה היא תוצאה של השתלטות מלאה של הרשות המבצעת/מחוקקת על כל הרשויות – מצב בו הרשות הבלעדית תוכל לעשות ככל שעולה על רוחה ללא ביקורת או פיקוח אפקטיבי, כולל שליחת חיילים לקרב ללא תכלית ואולי גם שליחת סוכנים לביתם של אזרחים באופן לא מוצדק. דורש פעולה? אתם תחליטו.
אביכם האוהב.
ד"ר ישראל טירקל הוא מרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון, ב-15 השנים האחרונות ויועץ בתחומי התוויה וניהול אסטרטגיה, ניהול תפעול וניהול פרויקטים. לשעבר מנהל בכיר באינטל, ברמת סמנכ"ל, כולל 23 שנות ניסיון בישראל ובארה"ב.
סילמן מבשר רעות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
העפר עוד לא הספיק לשקוע בקלפיות בהונגריה, והתוצאות הדרמטיות שהתפרסמו זה עתה, כבר מציבות מראה בוהקת מול פרצופה של ישראל 2026. ויקטור אורבן, הארכיטקט המהולל של ה"דמוקרטיה הלא-ליברלית", שלטון שנמשך 16 שנה רצופות, הובס זה עתה על ידי פיטר מדיאר , לא בהפיכה, לא בטנקים ברחובות, אלא בקולות תופים ותרועות של דמוקרטיה מתפקדת להחריד.
הציבור ההונגרי, אותו ציבור שאורבן ניסה לרתום באמצעות פילוג שיטתי, פירוק מערכת המשפט ושליטה עיתונאית כמעט מוחלטת, עשה את הדבר היחיד שמפיל משטרים היברידיים: הוא נהר לקלפיות.
עו"ד אדם פראירה עוסק, בין היתר, במשפט החוקתי, הפלילי וזכויות האדם, וחוקר את יחסי הגומלין בין משפט, מדיניות ציבורית וחברה בישראל. עמית ביוזמת צעד - תקשורת בונה אמון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהשם שלי, כפי שהוא רשום בתעודת הזהות, הוא "הד".
הוא מורכב מראשי התיבות של הִילדָה ודוד, אחות של אמי ובעלה, שנרצחו בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה יחד עם שתי בנותיהן, שהיו אמורות להיות בנות-דודה שלי.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהנשמה מלאכותית בבג"ץ
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם




















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"על הרשויות לבקר אחת את השנייה ולממש בלמים ואיזונים כך שרשות אחת לא תגבר על רשות אחרת". מוסכם לחלוטין. מה מונע היום מהרשות השופטת להתגבר על הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת – בין אם הן אחת או שתיים?
האם משהו מונע מבית המשפט העליון לבטל חוק או תקנה רק כי הם לא נושאים חן בעיני השופט? האם יש הגנה כלשהי מפעולות פוליטיות של שופטים – פרט לאמונה שהם מורמים מכל אדם ולא פועלים בכלל על בסיס אמונה אישית?
הפרדת הרשויות נכונה גם כאשר רוצים בית משפט עליון עצמאי וחזק.
שילטון כל העם אין פירושו שילטונם של השופטים. שילטון כל העם אין פירושו שילטון המיעוט.
שילטון כל העם דורש מהרוב להתחשב במיעוט אולם לא מדובר בסירוס הרוב לחלוטין. בדמוקרטיה היוונית היו הצבעות וההחלטות התקבלו ברוב. מה שמציע הכותב הוא זכות וטו של המיעוט – כל מיעוט – לכל החלטה. זו אנרכיה ולא שיטת משטר.
דבר נוסף, הבעיה של הדמוקריה הישראלית בכך שהכנסת 'כפופה' לממשלה לא החלה אתמול. זה כך מקום המדינה. מעניין שרק פתאום נתגלה למיעוט שהיה פעם רוב שזה לא תקין, אך המקום לתקן את הפגם הזה – שאכן קיים- החליט המיעוט הזה שיש לבטל את הבלמים על בית המשפט – כי שם ישמלו עדיין רוב.
מה תעשו כאשר הריבון ישלוט גם בבית המשפט העליון?