שלום ילדיי האהובים,

זה אבא שלכם, שמאמין שכל יום צריך ללמוד משהו. לפעמים במדעים מדויקים או בכלכלה, ולעיתים ביהדות, ציונות או ערכים. הפעם באזרחות.

כולכם בוגרים, שירתתם בצה"ל, בסדיר וגם בקבע, כולכם בעלי תואר אקדמי אחד או שניים בהנדסה או בחינוך. בחרתם דרך חיים עצמאית, ואנחנו גאים בכם. ובכל זאת, הזדמנות לשיעור חזרה והערכת מצב באזרחות בשפה רגילה ולא משפטית.

נתחיל בדמוקרטיה. מונח שנגזר מיוונית: דמוס (עם) קרטוס (שלטון) – זאת אומרת שלטון העם. כדאי לדייק: שלטון העם, לא שלטון רוב העם. במשטר דמוקרטי השלטון דואג לכל העם ומגן על זכויות כל האזרחים, כולל מיעוטים.

נתחיל בדמוקרטיה. מיוונית: דמוס (עם) קרטוס (שלטון) – כלומר שלטון העם. כדאי לדייק: שלטון העם, לא שלטון רוב העם. במשטר דמוקרטי השלטון דואג לכל העם ומגן על זכויות כל האזרחים, כולל מיעוטים

במשטר דמוקרטי כל אזרח יכול להביע דעתו בחופשיות. עיצוב הדמוקרטיה מתבסס על הפרדה לשלוש רשויות עצמאיות: מבצעת – ממשלה, מחוקקת – כנסת שמתפקידה גם לפקח על הממשלה, ושופטת – שבאחריותה פרשנות החוק.

על הרשויות לבקר אחת את השנייה ולממש בלמים ואיזונים כך שרשות אחת לא תגבר על רשות אחרת. כמובן שקיימים גם מאפיינים נוספים בדמוקרטיה כמו בחירות חופשיות, סובלנות, ביקורת, חופש העיתונות, שוויון בפני החוק ועוד.

לצערי, במדינת ישראל כבר אין שלטון דמוקרטי במלוא משמעותו. הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – אחת הן. מצד אחד הממשלה מורה לכנסת איזה חוקים לחוקק, ומצד שני הכנסת לא מפקחת על הממשלה. ומעבר לכך, בשתי הרשויות האלה יש הרבה אנשים שממלאים תפקידים בשתיהן.

כך שלמעשה במדינת ישראל נותרו שתי רשויות בלבד: הרשות המבצעת/מחוקקת והרשות השופטת. בשנים האחרונות הרשות המבצעת/מחוקקת מחלישה באופן מתמשך הולך וגדל את הרשות השופטת, והיא כבר אינה עצמאית באופן מלא אלא נשלטת חלקית על ידי הרשות המבצעת/מחוקקת.

למשל, הרשות המבצעת/מחוקקת לא משתפת פעולה ומגבילה בחירת שופטים לרשות המחוקקת, בראשם לבית המשפט העליון. למשל, שרים בממשלה לא מכירים בנשיא בית המשפט העליון שנבחר על פי חוק. למשל, הרשות המבצעת/מחוקקת כופרת בעקרון שבו פרשנות החוק הוא בסמכות הרשות השופטת.

לצערי, במדינת ישראל כבר אין שלטון דמוקרטי במלוא משמעותו. הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – אחת הן. מצד אחד הממשלה מורה לכנסת איזה חוקים לחוקק, ומצד שני הכנסת לא מפקחת על הממשלה

כיוון שכבר אין שלוש רשויות בפועל, וכיוון שהרשות המבצעת/מחוקקת פוגעת במעמדה של הרשות השופטת ומגבילה אותה – אין לנו שלוש רשויות עצמאיות כפי שנדרש בדמוקרטיה.

מעבר לכך ואולי חמור מזאת, הרשות המבצעת/מחוקקת נשמעת רק חלקית לרשות השופטת. הרשות המבצעת/מחוקקת כבר אינה נשמעת ליועצים משפטיים וכופרת בסמכותם לפרשנות החוק. המעשים הולכים ומחמירים בתקופה האחרונה. שר בממשלה מוציא מכתב שסותר באופן מפורש וברור החלטה של בית המשפט העליון ומורה לעובדי משרדו לא להישמע ליועץ המשפטי. שרים אחרים, בראשם שר המשפטים, כופרים בהחלטת בית המשפט העליון. לא מדובר בהשמעת דעה, וגם לא ביועץ משפטי אלא בבית המשפט העליון.

המשמעות בפועל היא, ששר בממשלה, עבר על הדין לכאורה. לא נכון להשתמש במילים המכובסות: משבר חוקתי. מדובר כאן בעבירה על החוק, מקרה בו הממשלה מפירה את החוק. זאת אומרת, לא רק שהמשטר כבר אינו דמוקרטי, ישראל כבר איננה מדינת חוק באופן מלא – שזו תופעה די צפויה באין משטר דמוקרטי. כל אזרח אחר שהיה עובר על החוק או לא מקיים החלטת בית משפט, על אחת כמה וכמה בית משפט עליון – היה נעצר ונחקר, מה עם שוויון בפני החוק?

במציאות הרחבה יותר, התהליך שקורה הוא שהרשות המבצעת/מחוקקת לוקחת לידיה את סמכויות של כל שלוש הרשויות. התוצאה היא שאנחנו לא מדינה דמוקרטית וגם לא מדינת חוק. במצב כזה, רק אזרחים מן השורה שאינם מקורבים לשלטון יידרשו לשמור חוק וגם לא יהיה מי שיגן עליהם ולא על מיעוטים.

זו המציאות ומשמעותה. מחובתכם, כמו חובתו של כל אזרח, לשאול את עצמכם: האם אתם משלימים עם השינוי הזה? ואם לא, מה נדרש לעשות? התהליך הנוכחי מואץ, וכל יום שעובר הרשות המבצעת/מחוקקת פוגעת עוד ברשות השופטת והיא בדרך להשתלט עליה באופן מלא.

בנוסף צריך לשים לב להשפעה של התהליך על המשטרה, שלמשל אוסרת להשמיע דעות באופן מלא או להניף שלטים. המשטרה מפרשת את החוק כראות עיניה, אולי בהנחיית השר, עבריין סדרתי מורשע, שאסור לו להתערב בעבודה המשטרה.

המשמעות בפועל של כפירה בהחלטת ביהמ"ש העליון היא, ששר בממשלה עבר על הדין לכאורה. לא נכון להשתמש במילים המכובסות: משבר חוקתי, מדובר כאן בעבירה על החוק, מקרה בו הממשלה מפירה את החוק

וגם השפעת המלחמה על שחרור החטופים, המחיר האנושי, והמחיר הכלכלי. כל אלה היא תוצאה של השתלטות מלאה של הרשות המבצעת/מחוקקת על כל הרשויות – מצב בו הרשות הבלעדית תוכל לעשות ככל שעולה על רוחה ללא ביקורת או פיקוח אפקטיבי, כולל שליחת חיילים לקרב ללא תכלית ואולי גם שליחת סוכנים לביתם של אזרחים באופן לא מוצדק. דורש פעולה? אתם תחליטו.

אביכם האוהב.

ד"ר ישראל טירקל הוא מרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון, ב-15 השנים האחרונות ויועץ בתחומי התוויה וניהול אסטרטגיה, ניהול תפעול וניהול פרויקטים. לשעבר מנהל בכיר באינטל, ברמת סמנכ"ל, כולל 23 שנות ניסיון בישראל ובארה"ב.