שלום ילדיי האהובים,
זה אבא שלכם, שמאמין שכל יום צריך ללמוד משהו. לפעמים במדעים מדויקים או בכלכלה, ולעיתים ביהדות, ציונות או ערכים. הפעם באזרחות.
ד"ר ישראל טירקל הוא מרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון, ב-15 השנים האחרונות ויועץ בתחומי התוויה וניהול אסטרטגיה, ניהול תפעול וניהול פרויקטים. לשעבר מנהל בכיר באינטל, ברמת סמנכ"ל, כולל 23 שנות ניסיון בישראל ובארה"ב.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"על הרשויות לבקר אחת את השנייה ולממש בלמים ואיזונים כך שרשות אחת לא תגבר על רשות אחרת". מוסכם לחלוטין. מה מונע היום מהרשות השופטת להתגבר על הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת – בין אם הן אחת או שתיים?
האם משהו מונע מבית המשפט העליון לבטל חוק או תקנה רק כי הם לא נושאים חן בעיני השופט? האם יש הגנה כלשהי מפעולות פוליטיות של שופטים – פרט לאמונה שהם מורמים מכל אדם ולא פועלים בכלל על בסיס אמונה אישית?
הפרדת הרשויות נכונה גם כאשר רוצים בית משפט עליון עצמאי וחזק.
שילטון כל העם אין פירושו שילטונם של השופטים. שילטון כל העם אין פירושו שילטון המיעוט.
שילטון כל העם דורש מהרוב להתחשב במיעוט אולם לא מדובר בסירוס הרוב לחלוטין. בדמוקרטיה היוונית היו הצבעות וההחלטות התקבלו ברוב. מה שמציע הכותב הוא זכות וטו של המיעוט – כל מיעוט – לכל החלטה. זו אנרכיה ולא שיטת משטר.
דבר נוסף, הבעיה של הדמוקריה הישראלית בכך שהכנסת 'כפופה' לממשלה לא החלה אתמול. זה כך מקום המדינה. מעניין שרק פתאום נתגלה למיעוט שהיה פעם רוב שזה לא תקין, אך המקום לתקן את הפגם הזה – שאכן קיים- החליט המיעוט הזה שיש לבטל את הבלמים על בית המשפט – כי שם ישמלו עדיין רוב.
מה תעשו כאשר הריבון ישלוט גם בבית המשפט העליון?