עד ליומו האחרון בתפקיד, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי הקפיד לומר כמעט מעל במה כי צה"ל ידע לפעול תחת כל הסכם לשחרור חטופים, גם אם זה יצריך ממנו נסיגה עמוקה וחזרה מאוחרת יותר ללחימה. הרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר לא אמר זאת בפומבי אלא רק בחדרי חדרים, כאשר היה בפורום סגור עם מקבלי ההחלטות.

שני הרמטכ"לים חושבים את אותו הדבר לגבי עסקת חטופים, והעמדה הזו בהחלט לא מקלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמקפיד מאז ביקורו הקודם בוושינגטון, ביולי השנה, למנות את מטרות המלחמה בסדר הבא: פירוק חמאס – ורק לאחר מכן שחרור החטופים.

מדוע הסדר הזה חשוב? משום שממנו צה"ל אמור לגזור את תוכנית הפעולה שלו. לא במקרה ההתקדמות של הכוחות בעיר עזה איטית מאוד. הרמטכ"ל זמיר מבין שאם ייפגעו חטופים, הדרג המדיני יצביע עליו כאחראי; לכן הוא עושה כל שביכולתו כדי לא לחזור על טעות אוגוסט 2024 ברפיח – אז התקרבו הכוחות מבלי לדעת על המנהרה שבה היו ששת החטופים, במהלך שהסתיים ברציחתם. האירוע הטרגי הזה הוא טראומה בצה"ל.

הרמטכ"ל זמיר מבין שאם ייפגעו חטופים, הדרג המדיני יצביע עליו כאחראי; לכן הוא עושה כל שביכולתו כדי לא לחזור על טעות אוגוסט 2024 ברפיח אז נרצחו ששת החטופים. האירוע הטרגי הזה הוא טראומה בצה"ל

אולם המתח בין הדרג המדיני לדרג המבצעי לא מסתיים בכך. בוושינגטון הסתפקו אמש בהצהרות סתומות; באף אחת מהן לא הייתה שורה תחתונה – לא מדינית ולא ביטחונית. שום דבר מהן לא עונה על הדרישות היסודיות של צה"ל ליום שאחרי.

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ בבית הלבן, 29 בספטמבר 2025 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

מבחינת מערכת הביטחון, ההסכמות חייבות לכלול חופש פעולה מבצעי ביום שאחרי בכל רצועת עזה, והגדרת מרחב אבטחה גדול ככל האפשר סביב היישובים בעוטף.

בנוסף על כך, כבר לפני יותר משנה קצינים במטכ"ל התריעו כי כל כניסה של כוח זר לרצועה תגביל מאוד את צה"ל. "את המציאות של צה"ל לפעול מעל ראשה של הרשות הפלסטינית לא יהיה ניתן לשחזר. עדיף להכניס כוח שכבר מבין ורגיל שעובדים מעליו, מאשר כוח חדש שספק אם יאפשר זאת", אמר אז אחד האלופים הבולטים במטכ"ל.

"את המציאות של צה"ל לפעול מעל ראשה של הרשות הפלסטינית לא יהיה ניתן לשחזר. עדיף להכניס כוח שכבר מבין ורגיל שעובדים מעליו, מאשר כוח חדש שספק אם יאפשר זאת"

על פי הדברים שאמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במסיבת העיתונאים אמש בבית הלבן, ניתן להבין שאין כאן סיכומים ממוקדים. אמירה כי לישראל יש את הזכות לשמור על ביטחונה איננה מספיקה.

נתניהו, מבחינתו, חזר על ההדגשה שאסור לרשות לקחת חלק ביום שאחרי – אמירה כזו מזרזת כניסת כוח צבאי זר. האם המציאות של אש חופשית שצה"ל ממטיר בלבנון, כחלק מאכיפת הפסקת אש, תוכל להתקיים ברצועת עזה כאשר גורמים מצריים או אמירתיים פועלים בה? די ברור שהתשובה היא לא: אף צבא לא יסכים למבוכה כזו.

פעילות צה"ל ברצועת עזה. ספטמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל )

העיקרון השני – רצועת אבטחה רחבה בצד הפלסטיני, או בשמה המקובל יותר: פרימטר – נראה שהתקבל על ידי ארה"ב. עכשיו נדרשת הכלה לחתונה הזו – חמאס.

הסכמת חמאס לתוכנית הכוללת פרימטר כזה תהווה ניצחון לישראל: רצועת עזה משלמת בשטח על זוועות ה-7 באוקטובר; הפלסטינים הפסידו שטח אחרי קריאת תיגר על ישראל.

מבחינת צה"ל, הפרימטר הוא מרכיב קריטי ביום שאחרי – כדי לא לאפשר התקרבות פלסטינית כלשהי לגדר. אם הקו שיתקבל יהיה זה שצה"ל כבר עיצב בשטח, המשמעות היא שמאות אלפי פלסטינים יאבדו את בתיהם. זו נכבה – באישור מדינות ערב.

האפשרות שצה"ל יוותר על פרימטר בעומק משמעותי מדאיגה מאוד את הנגב המערבי. ראש עיריית שדרות אלון דוידי אמר שלשום לחדשות 12: "אם זו התוכנית שראש הממשלה יחתום עליה, עדיף שלא יחזור לארץ"

האפשרות שצה"ל יוותר על פרימטר בעומק משמעותי מדאיגה מאוד את הנגב המערבי. ראש עיריית שדרות אלון דוידי אמר שלשום לחדשות 12: "אם זו התוכנית שראש הממשלה יחתום עליה, עדיף שלא יחזור לארץ". מאז, התברר שהפרימטר אכן נמצא בהסכם.

לחצו להגדלה: המפה של נסיגת צה"ל מעזה בתוכנית של הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה (לחצו להגדלה)

ונותרה שאלת ציר פילדלפי. יש הגורסים שזו נקודה ארכימדית ביום שאחרי. שליטה בציר לאורך הגבול עם מצרים משמעותה שליטה בכל מה – ומי – שנכנס ויוצא מרצועת עזה. את ה-7 באוקטובר אפשרה המציאות המחוררת של ציר זה מאז הנסיגה הישראלית ב-2005. רוב הנשק וחומרי הגלם לתעשייה הצבאית של חמאס עברו שם.

כיום, ישראל שולטת בציר פילדלפי, ולפי המפה שפרסם אמש הבית הלבן, ישראל תישאר בציר. המצרים רמזו בעבר כי לא יסכימו לנוכחות הישראלית בצדו העזתי; אולי בינתיים שינו דעתם לנוכח הלחץ האמריקאי. ייתכן שכאן סוכם על פתרון ביניים.

גורמים במערכת הביטחון אמרו בעבר כי ניתן יהיה להגיע לפתרון יצירתי בעניין ציר פילדלפי – על ידי שליטה מרחוק ומנגנון בידוק משותף: ישראלי, מצרי ואמריקאי. לא מן הנמנע שזה מה שהשפיע על דעתם של המצרים.

בשורה התחתונה: ציר פילדלפי, הפרימטר וחופש הפעולה המבצעי – אלו שלוש הנקודות שבלעדיהן צה"ל יתקשה מאוד ביום שאחרי לספק מענה ביטחוני הולם

בשורה התחתונה: ציר פילדלפי, הפרימטר וחופש הפעולה המבצעי – אלו שלוש הנקודות שבלעדיהן צה"ל יתקשה מאוד ביום שאחרי לספק מענה ביטחוני הולם.

בניגוד לגמישות שגילו הרמטכ"ל לשעבר וזה הנוכחי בכל הנוגע לוויתורים מבצעיים לטובת עסקת שבויים, כאן מדובר בהחלטות שיעצבו את המציאות לעשורים הקרובים – ולכן ההתעקשות עליהן הכרחית. זו התעקשות ביטחונית נטו; לא ערטילאית, לא משיחית ולא פוליטית – אסטרטגית בלבד.