העיניים הישראליות נשואות בימים האחרונים לאיראן. התרגיל הנרחב של הצבא האיראני, ובמיוחד של יחידות הטילים של חיל האוויר שלו, מחדד מאוד את רמת המוכנות של צה"ל. בישראל כבר לא לוקחים סיכונים בעניין הזה אחרי שבעה באוקטובר. כולם מבינים שתרגיל עלול להפוך בן רגע לפעולה מבצעית, ואזהרה ברוח זו הועברה, על פי פרסום של ברק רביד, לארה"ב בסוף השבוע.
האזהרה הזו היא למעשה מסר ברור: אם נזהה שמדובר בניסיון תקיפה של ישראל – נפעל קודם. בישראל עדיין זוכרים את ההוראה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להחזיר מטוסים של חיל האוויר שהיו בדרכם לאיראן, אחרי שזו שיגרה טילים לעבר ישראל עם כניסת הפסקת האש לתוקף.
המסר הזה מסתנכרן גם עם פרסום של עמית סגל בשבת האחרונה, שלפיו בישראל מתרשמים כי הקשב של הנשיא טראמפ מופנה בעיקר לאיום הגרעין – ולא לאיום הטילים. בישראל מזהים שאיראן מנסה לבנות ממד הרתעה חדש, באמצעות הצטיידות בכמות גדולה של טילים קונבנציונליים שיאיימו על ישראל וינטרלו למעשה את יתרון מערכות ההגנה מפני טילים.
בישראל מזהים שאיראן מנסה לבנות ממד הרתעה חדש, באמצעות הצטיידות בכמות גדולה של טילים קונבנציונליים שיאיימו על ישראל וינטרלו למעשה את יתרון מערכות ההגנה מפני טילים
כך מייצרת איראן לעצמה מנוף לחץ צבאי חדש, בלי "לשבור את הכלים" כפי שעשתה בפרויקט הגרעין. מבחינתה אין מגבלה על ייצור טילים קונבנציונליים, ולכן היא ממקדת שם את המאמץ. ישראל, בתגובה, מנסה לשרטט לעולם קו אדום חדש – כפי שעשתה בעבר סביב פרויקט הגרעין.
הנושא הזה, על פי מקורות מדיניים ישראלים, אמור לעלות בהרחבה בשיחה בין טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו. אם הנשיא האמריקאי ישתכנע שאכן מדובר באיום משמעותי על ישראל (הדגש הוא על משמעותי, לא קיומי), תקיפה נוספת באיראן תהיה עניין של זמן. השאלה היא האם זו תהיה פעולה ישראלית בלבד או שוב בשותפות אמריקאית.
בהקשר הזה כדאי לשים לב לשני פרסומים מהחודש האחרון, שמצביעים על תכונה לא שגרתית סביב הזירה האיראנית. ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי כוח של יחידת קומנדו אמריקאית השתלט באוקיינוס ההודי על ספינה סינית שעשתה דרכה לאיראן ונשאה על סיפונה מרכיבים חיוניים לתעשיית הטילים האיראנית.
למרות פרסומים שלפיהם מדובר במערבלים פלנטריים (מערבל פלנטרי הוא חוליה קריטית בשרשרת ייצור טילים בעלי דלק מוצק), לא ברור אם אכן היו כאלה על הספינה או שמא חומרים כימיים לייצור דלק כזה.
כלקח ממלחמת 12 הימים עם ישראל, באיראן משקיעים מאמצים ניכרים ביצירת עומק אסטרטגי בעיראק, כדי להקשות על המסדרון האווירי הישראלי לאיראן
אם הפרסום אכן נכון – והוא לא הוכחש על ידי גורמים אמריקאים – מדובר באימוץ אמריקאי של דפוס פעולה ישראלי: מב"ם – מערכה בין מלחמות, שמטרתה שחיקת יכולות תוך הישארות מתחת לסף ההסלמה.
נוסף על הפעולה האמריקאית, העיתון הסעודי א־שרק אל־אווסט פרסם בסוף השבוע כי עיראק קיבלה אזהרה חמורה כפולה, ממדינה ערבית ומארגון ביון מערבי, על תקיפה נרחבת שצפויה בשטחה.
ההערכה היא שמדובר באזהרה ישראלית בגיבוי אמריקאי, המכוונת למיליציות השיעיות בעיראק, שמחזיקות בנשק רב – כולל טילים בליסטיים, כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות מכ"ם ויכולות נ"מ מסוימות.
כלקח ממלחמת 12 הימים עם ישראל, באיראן משקיעים מאמצים ניכרים ביצירת עומק אסטרטגי בעיראק, כדי להקשות על המסדרון האווירי הישראלי לאיראן. פריסה של מערכות מכ"ם לאורך עיראק ועד הגבול עם סוריה עשויה לאפשר לאיראנים גילוי מוקדם של תקיפה ישראלית.
ההוכחה ליכולת ההשפעה האמריקאית על המיליציות – לפחות על חלקן – הייתה שחרורה של אליזבט צורקוב בספטמבר האחרון, לאחר שהוחזקה בשבי בידי אחת מהן במשך שנתיים וחצי
בשלב זה לא ברור אם המיליציות נענו ללחץ האיראני. עובדתית, במלחמת איראן–ישראל הן נצרו את נשקן – דבר שהיה לצנינים בעיני טהרן, שמנסה כעת לגייס אותן מחדש. עם זאת, חלק מהמיליציות הכריזו בימים האחרונים על נכונות להתפרק מנשקן כדי להיכלל בכוח לאומי עיראקי.
ההסבר לכך הוא כוחן היחסי לאחר הבחירות האחרונות לפרלמנט והרצון להיות חלק מהממשלה הבאה. אחד ההסברים לשינוי הזה הוא, כנראה, לחץ אמריקאי מאחורי הקלעים. ההוכחה הבולטת ליכולת ההשפעה האמריקאית על המיליציות – לפחות על חלקן – הייתה שחרורה של האזרחית הישראלית אליזבט צורקוב בספטמבר האחרון, לאחר שהוחזקה בשבי בידי אחת מהן במשך שנתיים וחצי.
זה עשוי להסביר ממד נוסף במלחמת "חרבות ברזל": ישראל נמנעה כמעט לחלוטין מתקיפות בעיראק בשנתיים האחרונות. פעולה כזו הייתה מקשה מאוד על האמריקאים בהפעלת העוצמה הרכה שלהם בזירה העיראקית.
בדומה לימים שלפני התקיפה ב־12 ביוני, נראה שישראל מבקשת לגייס שוב את ארה"ב למאמץ מול איראן – בידיעה שהקשב האמריקאי ממוקד כעת במקום אחר, בעזה
השאלה היא האם הסימנים הללו הם חשרת עבים המבשרת על תקיפה ישראלית נוספת. יש שיגידו תקיפה מקדימה למתקפת טילים איראנית נרחבת, שנמצאת על השולחן מבחינת טהרן; אחרים יאמרו שמטרתה לשמר את הישגי המלחמה האחרונה ולמנוע מאיראן ליצור מאזן הרתעה אזורי חדש.
גורם ישראלי בכיר לא שלל את האפשרות הזו, אך הגדיר את המצב כמצב של מוכנות בלבד, כחלק מהחובה להיערך לתרחיש מסוכן. בדומה לימים שלפני התקיפה ב־12 ביוני, נראה שישראל מבקשת לגייס שוב את ארה"ב למאמץ מול איראן – בידיעה שהקשב האמריקאי ממוקד כעת במקום אחר, בעזה. פוטנציאל ההישג, מנקודת מבטו של טראמפ, נמצא שם.










































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו