דמיינו קברניטים של ספינת ענק בלב ים סוער. כדי להימנע מהתנגשות בקרחונים הם זקוקים למכ"ם משוכלל, כזה הרואה קילומטרים קדימה, מנתח זרמי עומק ומתריע מפני סכנות שעדיין אינן נראות לעין. בכלכלה הישראלית, המכ"ם הזה אמור היה להיות המועצה הלאומית לכלכלה.
המוסד החשוב הזה הוקם ב־2006 על ידי ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט. ייעודו היה לשמש הגוף הכלכלי המייעץ המקצועי ביותר לראש הממשלה ולעסוק בתכנון אסטרטגי ארוך טווח: לא מה עושים מחר בבוקר כדי לסגור חור בתקציב, אלא איך תיראה ישראל בעוד 20 שנה בתחומי הדיור, התעסוקה והדמוגרפיה. גוף שאמור לומר לראש הממשלה את האמת, גם כשהיא אינה נעימה לאוזן הפוליטית.
אלא שבינואר 2016 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את פרופסור אבי שמחון ליו"ר המועצה, ובכך שינה בפועל את המועצה הלאומית לכלכלה למועצה להישרדות נתניהו.
בינואר 2016 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את פרופסור אבי שמחון ליו"ר המועצה, ובכך שינה בפועל את המועצה הלאומית לכלכלה למועצה להישרדות נתניהו
המסכה נפלה
פעם עוד עמדו בראש המועצה אנשים כמו הפרופסורים מנואל טרכטנברג ויוג'ין קנדל. אפשר היה להסכים איתם או לא; חלק מהחלטותיהם היו שנויות במחלוקת. אך בשורה התחתונה היו אלה כלכלנים בכירים מן האקדמיה – דמויות שנתפסו כבעלות משקל מקצועי עצמאי, במידה מסוימת, ביחס ללשכה הפוליטית.
לשמחון אומנם יש תואר פרופסור, אך בפועל הוא משמש כבר שנים ארוכות לא יותר מסוג של עסקן פוליטי מטעם נתניהו. בתקופתו הפכה המועצה מזרוע של "מחשבה" לזרוע של "ביצוע". במקום לייעץ לנתניהו מה נכון לעשות, שמחון עסוק במציאת הצדקות כלכליות להזיות שנתניהו מבקש לקדם.
בתקופת הקורונה סירב נתניהו להעביר תקציב מדינה, רק כדי למנוע את הרוטציה עם בני גנץ. שמחון התייצב אז מול המצלמות והדהים את הקהילה הכלכלית כשאמר ש"היעדר תקציב זה לא אסון כלכלי". זה היה הרגע שבו המסכה נפלה: המועצה הפכה מגוף מקצועי למכונת יח"צ שמכשירה טריקים ושטיקים.
אם מישהו חושב שמדובר בתחושת בטן בלבד, בא מבקר המדינה וגיבה זאת במספרים בדוח שפרסם ב־2023. המבקר כתב כי בחלוף חמש שנים מאז ששמחון נכנס לתפקיד, הוא כבר רוקן – תרתי משמע – את המועצה מתוכן: רק שלוש מתוך 11 משרות הכלכלנים במועצה היו מאוישות אז.
שיעור הפרויקטים שגיבשה המועצה תחת שמחון ירד בין 2018 ל־2021 מ־72% ל־38%, בהתאמה. נוסף על כך, שמחון לא חיווה את דעתו, כנדרש מתפקידו, על תקציבי המדינה בשנים הראשונות לכהונתו במועצה.
שמחון מציע לקחת שני מיליארד שקלים מכספי המיסים של כולנו, כדי לפצות את נוטלי המשכנתאות שנפגעו מעליית הריבית. זה לא רק אבסורד כלכלי – זה גם עוול מוסרי
אבסורד על חשבון משלם המיסים
השיא הנוכחי מגיע עם ההצעה ההזויה החדשה של נתניהו, באמצעות שמחון. בנק ישראל העלה בשנים האחרונות את הריבית כדי להילחם באינפלציה – כלומר, בעליית המחירים ששוחקת לכולנו את הכסף. מטרת המהלך הייתה לצנן את השוק, לגרום לצרכנים לצרוך פחות, כדי שהמחירים יפסיקו לזנק.
ואז מגיע שמחון ומציע לקחת שני מיליארד שקלים מכספי המיסים של כולנו, כדי לפצות את נוטלי המשכנתאות שנפגעו מעליית הריבית. זה לא רק אבסורד כלכלי – זה גם עוול מוסרי. לפי ההצעה, המדינה תיקח כסף גם מאלה שאין להם דירות וקורסים תחת נטל השכירות, ותחלק אותו לבעלי נכסים שלקחו הימור מודע על ריבית משתנה.
מי באמת מרוויח מהמהלך
כשצוללים לעומק, מתברר שלתוכנית הזו אין כמעט כל קשר לכלכלה. מדוע, למשל, לסייע רק לנוטלי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית? מה עם כל מי שנפגעו מהתחזקות השקל – מדוע אותם המדינה אינה מפצה? ומה באשר לאלה שאיבדו את חסכונות הפנסיה שלהם בעקבות הונאה שעברו, בלא עוול בכפם, בפרשת "סלייס?"
התשובה, כמובן, היא שכל אלה אינם מעניינים את נתניהו. לעומת זאת, אחד המגזרים הפגיעים ביותר לעליית הריבית הוא המגזר החרדי – וגם הלחץ הפוליטי שהוא מפעיל על נתניהו הוא מהגבוהים ביותר. זוגות צעירים חרדים, בעלי הכנסות נמוכות, נוטלים משכנתאות בשיעורי מימון גבוהים, והחזרים חונקים מאיימים על יכולת ההחזר שלהם.
ובמקום לטפל בשורש הבעיה – הקומבינות המסוכנות של הקבלנים והגדלת ההיצע – מציע שמחון "פלסטר" יקר. זה לא פלסטר שמאיץ את הריפוי; זה פלסטר שנועד להבטיח את המשך כהונת הבוס עד לבחירות הבאות.
במקום לטפל בשורש הבעיה – הקומבינות המסוכנות של הקבלנים והגדלת ההיצע – מציע שמחון "פלסטר" יקר. זה לא פלסטר שמאיץ את הריפוי; זה פלסטר שנועד להבטיח את המשך כהונת הבוס עד לבחירות הבאות
המועצה שהפכה למכשול
הטרגדיה היא שלא חסרות בעיות אסטרטגיות בישראל: הפריון הנמוך, עלויות המלחמה, והעובדה שבעוד דור מחצית מילדי ישראל לא יקבלו כלים להשתלבות בשוק העבודה המודרני. המועצה הלאומית לכלכלה הייתה אמורה להניח את התוכניות הללו על שולחנו של ראש הממשלה – ולדפוק על השולחן.
במקום זאת קיבלנו גוף שעסוק בכיבוי שרפות פוליטיות באמצעות מטפי בנזין. כשאבי שמחון מדבר על "סיוע לבעלי משכנתאות", הוא אינו מדבר ככלכלן; הוא מדבר כעסקן במעיל של פרופסור. וייתכן שזהו הנזק הגדול ביותר שנתניהו הסב לכלכלה הישראלית: השמדת המקצועיות לטובת הנאמנות.




















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו