האנטישמיות היא אמנם נגע ותיק בצרפת ששורשיו עוד בימי הביניים, אך כעת היא שולחת גרורות בדרכים חדשות ומדאיגות – כך עולה מספר חדש מאת העיתונאית הצרפתייה נורה בוסיני.

הספר, "Les Nouveaux Antisémites" ("האנטישמים החדשים"), חושף שנאת יהודים ארסית המושרשת בארגוני שמאל קיצוני רבים בצרפת. בוסיני הסתננה לארגונים אלו במסגרת תחקיר סמוי ממושך. תחת זהות בדויה, חשפה העיתונאית אנטישמיות ואנטי-ציונות נרחבות, שהפכו למכנה משותף בין קבוצות מגוונות שלרוב חלוקות בנושאים אחרים.

"ראיתי במו עיניי עד כמה אסלאמיסטים, מיליטנטים מהשמאל הקיצוני המכנים עצמם 'פרוגרסיבים', וכן פעילים פמיניסטים, להט"בים ואקולוגיים, קשורים זה לזה בקשר הדוק סביב שנאתם המשותפת ליהודים ולישראל", אמרה בוסיני לזמן ישראל בריאיון שנערך עימה באמצעות זום.

"ראיתי במו עיניי עד כמה אסלאמיסטים, מיליטנטים מהשמאל הקיצוני המכנים עצמם 'פרוגרסיבים', וכן פעילים פמיניסטים, להט"בים ואקולוגיים, קשורים זה לזה בקשר הדוק סביב שנאתם המשותפת ליהודים ולישראל"

"זה אירוני, כי היסטורית השמאל הקיצוני בצרפת היה מפוצל. קבוצות רדיקליות רבות מעולם לא הסתדרו זו עם זו, אף שחלמו על איחוד מאבקים.

"לפני השבעה באוקטובר, הייתי משוכנעת שהדבר היחיד שיכול לאחד אותם הוא שנאה משותפת למשטרה ולמה שהיא מסמלת בעיניהם. אבל עכשיו נוכחתי לדעת שהשנאה שלהם ליהודים – או ליתר דיוק לציונים, במינוח שלהם – היא דבק יעיל יותר לחיבור ביניהם למען מטרה משותפת".

העיתונאית נורה בוסיני (צילום: Samuel Kirszenbaum/ Courtesy of Éditions Albin Michel)

הספר "האנטישמים החדשים" – שכותרת המשנה שלו היא "חקירה של מסתננת בתוך שורות השמאל הקיצוני" – נפתח בהקדשה לרז'ין סקורה-ז'אקובר, ניצולת שואה ולוחמת במחתרת הצרפתית (הרזיסטנס).

"במהלך כתיבת הספר הוזמנתי לאנדרטת השואה בפריז", סיפרה בוסיני. "כחלק מתוכנית החינוך שלהם, יש שם מסוף הסורק את הפנים ומשייך לך אדם שגורש למחנה ריכוז נאצי. לאחר מכן מבקשים ממך להתחייב לסייע בשימור זכרו של אותו אדם ולהחיות את סיפורו. אמרתי לעצמי שאקדיש את הספר שלי לרז'ין".

בהקדמת הספר מסבירה בוסיני את המיזם החשאי, שבמסגרתו סיכנה את ביטחונה האישי. "במשך שנה שלמה השתתפתי, בחשאיות מוחלטת, בהפגנות, בפגישות ובדיונים מקוונים", היא כותבת.

"חקרתי קמפוסים אוניברסיטאיים. מחאתי כפיים לצד המונים היסטריים המפארים טרור. השתתפתי בהפגנות פמיניסטיות ושוחחתי במתקנים עירוניים עם חברי ארגון 'סמידון', שהוצא אל מחוץ לחוק במדינות רבות בשל קשריו ההדוקים והמוכחים לטרור".

"קראתי נגד 'רצח עם' ובעד 'התנגדות פלסטינית' בהפגנות שאמורות להגן על זכויות נשים ולהט"ב. זאת, מבלי להזכיר במילה שהומוסקסואלים עוברים עינויים או נרצחים בשם חוקי השריעה תחת שלטון חמאס"

בוסיני ממשיכה: "קראתי נגד 'רצח עם' ובעד 'התנגדות פלסטינית' – התנגדות חמושה, כמובן – בהפגנות שאמורות להגן על זכויות נשים ולהט"ב. זאת, מבלי להזכיר במילה שהומוסקסואלים עוברים עינויים או נרצחים בשם חוקי השריעה ברצועת עזה תחת שלטון חמאס".

הפגנה נגד ישראל בפריז, 13 בנומבמבר 2024 (צילום: Gregoire CAMPIONE / AFP)

בתחילת הדרך נדרשה בוסיני לתהליך למידה. "בהתחלה פעלתי מהר מדי", סיפרה העיתונאית, שאמה ממרוקו ואביה מצרפת. "בהפגנות עשיתי טעויות. למשל, הייתי אומרת 'ישראל', מילה שפעילים אף פעם לא אומרים אלא אם כן זה כחלק מגידוף.

"בדרך כלל הם אומרים 'הישות הציונית', ובכתב מכנים אותה 'Israhell'. הם גם אף פעם לא אומרים 'צה"ל', אלא 'צבא רצח העם'. נאלצתי ללמוד מונחים מסוימים כדי לסגל לעצמי את אוצר המילים 'הנכון'".

"בדרך כלל הם אומרים 'הישות הציונית', ובכתב מכנים אותה 'Israhell'. הם גם אף פעם לא אומרים 'צה"ל', אלא 'צבא רצח העם'. נאלצתי ללמוד מונחים מסוימים כדי לסגל לעצמי את אוצר המילים 'הנכון'"

היא נזקקה גם לכישורי המשחק הטובים ביותר שלה. "בהתחלה חלק מהאנשים הביטו בי בחשדנות. הייתי צריכה להתרכז מאוד באופן הדיבור וההתנהגות שלי בתוכם. הם בוחנים אותך כדי לראות אם את מצטרפת לקריאות, אם את שמחה להיות שם, אם את מצלמת. הם חשדניים.

"הקפדתי להיראות עליזה ונרגשת לשיר עם כולם בשבח חמאס ומבצע 'מבול אל-אקצא' [הכינוי של ארגון הטרור לזוועות השבעה באוקטובר]. נזהרתי כל כך לשחק את התפקיד, שזה הפך לחוויה כמעט סכיזופרנית עבורי".

בספרה מראה בוסיני כיצד קבוצות אנטי-ישראליות רדיקליות, ובהן Urgence Palestine, Palestine Vaincra ו'סמידון' (שהוגדר כארגון טרור על ידי כמה מדינות), זוכות לתמיכה פוליטית בצרפת, ולעתים אף למימון ציבורי ולגישה למתקנים עירוניים שבהם הן מקיימות מפגשים וסדנאות להקצנת בני נוער.

דגל של ארגון הטרור "סמידון" בהפגנת תמיכה בעזה בדיסבורג, גרמניה, רק יומיים לאחר טבח השבעה באוקטובר, ב-9 באוקטובר 2023 (צילום: Ina FASSBENDER / AFP)

מה שהופך את "האנטישמים החדשים" למשמעותי עוד יותר הוא העובדה שהמחברת אינה יהודייה, אלא חצי ערבייה-מוסלמית – עובדה המעצימה את העוינות המופנית כלפיה.

מה שהופך את "האנטישמים החדשים" למשמעותי עוד יותר הוא העובדה שהמחברת אינה יהודייה, אלא חצי ערבייה-מוסלמית – עובדה המעצימה את העוינות המופנית כלפיה

"מאז יצא הספר לאור בסוף ספטמבר, הפכתי יעד לאיומי מוות, עלבונות נוראיים וכמות עצומה של שנאה, במיוחד ברשתות החברתיות", סיפרה בוסיני, הנזקקת לאבטחה משטרתית מיוחדת בהופעותיה הציבוריות.

"חלק מהעוינות הזאת נובע מהיותי צרפתייה-מרוקאית. יש מי שמתייחסים אליי כבוגדת בעניין הפלסטיני וכשותפה של הציונים. התוקפים מוקיעים אותי כשותפה ל'רצח עם', וחלקם אף מעלים האשמות חסרות שחר שאני מקבלת כסף מישראל".

והרוע אינו נעצר שם. "חנויות ספרים רבות בצרפת החרימו את הספר שלי", הוסיפה. "יש שאפילו אמרו ללקוחות שניסו להזמין אותו, שהם מסרבים להזמין ספרים מסוג זה".

נורה בוסיני חותמת על ספרה החדש "האנטישמים החדשים" בחנות ספרים בפריז, 24 בספטמבר 2025 (צילום: באדיבות המצולמת)

למרות העוינות, ולשמחתה של בוסיני, הספר זכה לשבחים רבים בתקשורת, מככב ברשימות רבי-המכר בצרפת ואף זכה בפרס אדגר פור לשנת 2025 כספר הפוליטי הטוב של השנה.

"לצד השליליות, קיבלתי המון תגובות חיוביות", אמרה בוסיני, הכותבת בקביעות לכתבי העת הצרפתיים Le Point, Marianne ו-Franc-Tireur. "לאור נתוני המכירות המצוינים, ברור שרבים שאינם יהודים קוראים את הספר, וזה חשוב. קיבלתי תמיכה רחבה".

באופן לא מפתיע, חלק מהתמיכה הגיע מקהילת יהודי צרפת, הקהילה היהודית השנייה בגודלה מחוץ לישראל, אחרי יהדות ארצות הברית.

"קיבלתי כל כך הרבה הכרת תודה. רבים אומרים שהספר שלי עזר להם להבין מה עומד מאחורי גל האנטישמיות הנוכחי. הם מודאגים, ואסירי תודה על כך שהם מבינים טוב יותר מה מונח על הכף מבחינתם"

"אני נרגשת מאוד מהתגובה של יהודי צרפת", אמרה בוסיני, שנאמה לאחרונה באירוע בפריז מטעם ה-CRIF (ארגון הגג של המוסדות היהודיים בצרפת), שבו השתתף גם שגריר ישראל בצרפת יהושע זרקא.

"קיבלתי כל כך הרבה הכרת תודה. רבים אומרים שהספר שלי עזר להם להבין מה עומד מאחורי גל האנטישמיות הנוכחי. הם מודאגים, ואסירי תודה על כך שהם מבינים טוב יותר מה מונח על הכף מבחינתם".

"והם שמחים שאני לא יהודייה", ציינה בוסיני, והוסיפה כי חלק מהתגובות הפתיעו אותה. "בהתחלה לא הבנתי את זה. הייתי נבוכה מעט שמזמינים אותי לדבר על אנטישמיות, כיוון שאיני יהודייה ואיני חווה אנטישמיות על בשרי", אמרה. "שאלתי אותם: 'האם לא עדיף לתת את הבמה למישהו שנפגע מכך ישירות?' והם ענו לי: 'לא, להפך'".

המפגש עם המיליטנטים

לצורך הספר ראיינה בוסיני למעלה מ-100 איש, יהודים ולא-יהודים, החל ממיליטנטים קיצוניים, דרך סטודנטים ופרופסורים באוניברסיטאות ועד נבחרי ציבור. היא אף ביקרה באוניברסיטה החופשית של בריסל ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

הפגנה נגד ישראל מחוץ לאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, 3 בספטמבר 2024 (צילום: AP/Yuki Iwamura)

זהו ספרה הרביעי, המגיע בעקבות "האינקוויזיטורים החדשים" ("Les Nouveaux Inquisiteurs") שפורסם לפני שנתיים, ממש לפני השבעה באוקטובר. גם לצורך כתיבתו פעלה בזהות בדויה כדי לחקור את תנועת ה"ווק".

"לפני העבודה על הספר הנוכחי לא הכרתי הרבה יהודים", אמרה בוסיני, המקווה לבקר בישראל לראשונה בחודשים הקרובים לרגל אירוע העוסק בספרה. "אני חושבת שלולא הוריי, הייתי עלולה להפוך לאנטישמית.

"גדלתי בפרבר של פריז שבו לא פגשתי יהודים, ואפילו לא הבנתי מהי אנטישמיות. כנערה רציתי ללכת למופע של [הקומיקאי האנטישמי] דיודונה. אבל הוריי אמרו: 'לא, זה כבר מוגזם'. הם הזהירו אותי והסבירו לי מהי אנטישמיות"

"גדלתי בפרבר של פריז שבו לא פגשתי יהודים, ואפילו לא הבנתי מהי אנטישמיות. כנערה רציתי ללכת למופע של [הקומיקאי הצרפתי האנטישמי] דיודונה. אבל הוריי אמרו: 'לא, זה כבר מוגזם'. הם הזהירו אותי והסבירו לי מהי אנטישמיות".

בספרה מציינת בוסיני שמות של אנשים רבים בשל האנטישמיות והאנטי-ציונות הקיצונית שלהם וקשריהם לקבוצות זדוניות. היא מקדישה פרק שלם לרימא חסן, פלסטינית ילידת סוריה ובכירה במפלגת השמאל האנטישמית "צרפת בלתי-כניעה" (La France Insoumise).

"רימא חסן יכולה להפוך ל[זוהרן] ממדאני של צרפת", אמרה בוסיני, בהתייחסה לפוליטיקאי האנטי-ישראלי שנבחר לראשות עיריית ניו יורק. "היא הצליחה להקצין חלק ניכר ממפלגת 'צרפת בלתי-כניעה'. כיוון שהיא הדמות הפוליטית בעלת מספר העוקבים הגדול ביותר בצרפת ברשתות החברתיות, לצד ז'ורדן ברדלה [ממפלגת הימין הקיצוני 'האיחוד הלאומי'], יש לה השפעה עצומה.

רימא חסן עם חזרתה לצרפת אחרי שעוכבה בישראל בעקבות השתתפותה בפלוטילה לעזה, 7 באוקטובר 2025 (צילום: Anne-Christine POUJOULAT / AFP)

"חסן אובססיבית לגבי יהודים, והיא הפוליטיקאית המסוכנת ביותר הקשורה לאנטישמיות ולאסלאמיות. כיום היא מובלטת במפלגה אפילו יותר מהמנהיג ז'אן-לוק מלנשון, שמבין שהשיח האולטרה-רדיקלי שלה קוסם לדור הצעיר".

לכך עשויות להיות השלכות אלקטורליות.

"אני מודאגת ממה שקורה עם דור ה-Z (ילידי 1995 ואילך), שרבים מהם יצביעו לראשונה בשנה הבאה בבחירות המוניציפליות, ואז ב-2027 בבחירות לנשיאות", אמרה בוסיני. "יכולים להיות לנו כמה 'ממדאנים' בצרפת. לא בכדי הוא מכונה 'ראש העיר של הטיקטוק'. הוא נבחר במידה רבה בזכות מצביעי דור ה-Z, והשתמש באנטי-ציונות כמנוע לקמפיין שלו. מה זה אומר לגבי הבחירות הקרובות אצלנו?"

בראיונות לתקשורת ובכנסים, בוסיני מתבטאת בנחרצות נגד אנטישמיות והסכנה שהיא מהווה לחברה הצרפתית. היא נפגשה עם שרים וחברי פרלמנט בנוגע לממצאי התחקיר שערכה והשלכותיו המטרידות.

בסוף אוקטובר העידה בהרחבה בפני ועדת החקירה של האספה הלאומית בנושא תנועות אסלאמיסטיות בצרפת התומכות בטרור, והאסטרטגיה שלהן ליצירת קשרים עם פוליטיקאים ארציים ומקומיים.

"יכולים להיות לנו כמה 'ממדאנים' בצרפת. לא בכדי הוא מכונה 'ראש העיר של הטיקטוק'. הוא נבחר במידה רבה בזכות מצביעי דור ה-Z, והשתמש באנטי-ציונות כמנוע לקמפיין שלו. מה זה אומר לגבי הבחירות הקרובות אצלנו?"

בוסיני ויתרה על האפשרות להעיד בדלתיים סגורות, ותיארה בפני הוועדה התפתחויות מדאיגות ואישים שפעולותיהם מאיימים על עתידה של צרפת בשל אג'נדה אנטי-דמוקרטית. היא הדגישה כי בעבודתה היא מבחינה בין הבעת תמיכה באזרחים פלסטינים לבין תמיכה בקבוצות חמושות והאדרת טרור.

נורה בוסיני בסנאט הצרפתי מקבלת את פרס אדגר פור לשנת 2025 עבור ספרה "האנטישמים החדשים". 21 באוקטובר 2025 (צילום: Prix Edgar Faure)

"בזמן שהייתי סמויה, זיהיתי סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים שנוסחו מחדש פשוט על ידי החלפת המילה 'יהודי' ב'ציוני'", אמרה בשימוע.

"רטוריקה זו בלטה בבוטות במהלך הכשרה של ארגון Urgence Palestine שבה השתתפתי. הדוברים דיברו על 'קנוניה ציונית' כביכול בצרפת, שבמסגרתה 'ציונים' שולטים בתקשורת וחדרו לממשלה. האשמות אלה אינן אלא עיבוד נאמן של טרופים אנטישמיים מסורתיים, שכבר נצפו היסטורית בימין הקיצוני".

מאבק באנטישמיות לפני שהכול יאבד

לאחרונה הצטרפה בוסיני לקבוצת יהודים ולא-יהודים בולטים בצרפת בחתימה על מכתב פומבי המגנה את האנטישמיות המשתוללת. המכתב קורא לממשלת צרפת להפוך את המאבק בשנאת יהודים ובגזענות למטרה לאומית עליונה בשנת 2026, ולהקים גוף משפטי ייעודי להעמדה לדין על פשעי אנטישמיות.

ספרה של בוסיני אינו רק דוח על ממצאי חקירה, כפי שמשתקף באופן קודר במשפט האחרון של המבוא: "דאגתי ממשיכה לגבור נוכח עתיד המסומן ברדיפת יהודים".

הפרק האחרון הוא "זו אינה מסקנה אלא זעקת ייאוש לנוכח המתרחש", והוא מסתיים במילים: "אני חותמת את הספר הזה באמירה פשוטה אליכם: כעת, משקראתם את מה שכתבתי, אינכם יכולים עוד לומר שלא ידעתם".

עטיפת ספרה של נורה בוסיני "האנטישמים החדשים"

באותה נימה מפוכחת, היא מעניקה לפרק האחרון בספר את הכותרת: "זו אינה מסקנה אלא זעקת ייאוש לנוכח המתרחש", ומסיימת במילים: "אני חותמת את הספר הזה באמירה פשוטה אליכם: כעת, משקראתם את מה שכתבתי, אינכם יכולים עוד לומר שלא ידעתם".

כשנשאלה אם נקודת מבטה השתנתה מאז שסיימה את הספר באביב שעבר, בוסיני לא היססה.

"לא", השיבה. "גם אם יש לי מעט תקווה, היא זעירה לעומת הייאוש שאני חשה. הלב שלי כבד. אני מפחדת מאוד מאוד על צרפת. אני חושבת שבטווח הארוך זה עלול להיות קרב אבוד, אבל אני נמנית עם אלו שיילחמו עד הסוף".