בואו נתחיל ישר מהכותרת. אחרי שהקריא מטלפרומפטר נאום ארוך, שמנה שורה של הישגים במדיניות הפנים בלי להזכיר ולו במילה את איומיו האחרונים כלפי דנמרק, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ – אקסהיביציוניסט כתמיד – הבין לשם מה התכנסו באולם מאות הדיפלומטים, מנהיגי העולם ואנשי העסקים.
"אתם רוצים שאגיד כמה מילים על גרינלנד?" שאל.
התשובה, כמובן, הייתה כן. ואז זה הגיע.
"אני חותר למשא ומתן מיידי כדי לדון ברכישת גרינלנד", הכריז, תוך שהוא מבהיר כי אינו מתכוון להשתמש בכוח. "כל מה שאנחנו מבקשים בגרינלנד הוא זכות, חזקה ובעלות… אתם יכולים להגיד כן, ואנחנו נעריך זאת מאוד. אתם יכולים להגיד לא, ואנחנו נזכור זאת".
"אני חותר למשא ומתן מיידי כדי לדון ברכישת גרינלנד", הכריז, תוך שהוא מבהיר כי אינו מתכוון להשתמש בכוח. "כל מה שאנחנו מבקשים בגרינלנד הוא זכות, חזקה ובעלות"
שעות ספורות לאחר מכן הגיעה התפנית – ניחשתם נכון, ב-Truth Social. טראמפ הכריז על "עסקה עתידית בנוגע לגרינלנד" אך חסך בפרטים, למעט האמירה שמכסי המגן שתוכננו ל-1 בפברואר כבר לא יוטלו. "מידע נוסף יפורסם ככל שהדיונים יתקדמו", הוסיף. אז מה הייתה בכלל המטרה של הדרמה היומית הזאת?
פרשנים תוהים זה זמן רב אם המפגש השנתי של הפורום הכלכלי העולמי בעיירת הסקי דאבוס מאבד מהרלוונטיות שלו. אבל טראמפ תמיד מספק את הסחורה. עם כל הכבוד למושבים המעוצבים בקפידה של הפסגה בנושאים כמו AI, כלכלה ומינרלים קריטיים, הנושא שהעסיק את כולם היה זה שהנשיא האמריקאי הפך למשבר בינלאומי חי ובועט.
בסוף השבוע הודיע טראמפ על מכסים על דנמרק ועוד שבע מדינות אירופיות, משום שלא תמכו בניסיונו להשתלט על גרינלנד. העניין הקודם שהביע בשטח הנשלט בידי דנמרק כבר לא היה היפותטי: כעת הוא הפעיל לוחמה כלכלית כדי ללחוץ על אירופה להיכנע. האם הם ייכנעו?
איש לא ידע את התשובה, משום שכולם המתינו לשמוע קודם כל את טראמפ עצמו. שר המסחר של ארה"ב הווארד לוטניק, שהתראיין ביום שלישי בפאנל לכלכלן אדם טוז, סירב להתייחס ישירות לשאלה אם הבוס שלו אכן יכפה על אירופה למכור את גרינלנד.
שר המסחר של ארה"ב הווארד לוטניק, שהתראיין ביום שלישי בפאנל לכלכלן אדם טוז, סירב להתייחס ישירות לשאלה אם הבוס שלו אכן יכפה על אירופה למכור את גרינלנד
כשאני שאלתי אותו מהקהל אם עקרון הריבונות חל במידה שווה גם על ארצות הברית וגם על מדינות אחרות, לוטניק התחמק. וכך זה נמשך, כשמצעד של חברי קבינט ושליחי טראמפ הופיעו בטלוויזיה ועל הבמה לקראת הגעת הנשיא אתמול (רביעי), כשהם מדקלמים את דף המסרים הפתלתל שלו מבלי לומר דבר על מהי בעצם התוכנית של הבית הלבן.
באופן לא מפתיע, כשהגיע הרגע, בשעה 14:30 שעון מקומי, אלפי משתתפים בדאבוס ביטלו תוכניות אחרות כדי לנהור לאולם הקונגרסים המרכזי – וגם לאולמות נוספים שהוקצו לקהל העודף – כדי לשמוע את טראמפ בשידור חי, פנים אל פנים. מה הוא יאמר על דנמרק?
במשך יותר מ-30 דקות של דברים כתובים מראש, נדמה היה שטראמפ מטריל את הקהל בכך שהוא נמנע מלעסוק בדבר היחיד שרצו לשמוע. כשהוא סוף סוף הגיע לזה, דבריו של טראמפ על אירופה היו רצופים במידע שגוי.
"ארצות הברית שילמה למעשה 100 אחוזים מנאט"ו", אמר – הגזמה פרועה של העובדה שמדינות אירופה יכלו לתרום יותר. "מה שקיבלנו מנאט"ו זה כלום… אנחנו נהיה שם עבור נאט"ו ב-100%. אני יודע שנהיה שם בשבילם. אני לא יודע אם הם יהיו שם בשבילנו".
סעיף 5 של אמנת נאט"ו רואה בהתקפה על מדינה אחת משום התקפה על כולן; הפעם היחידה שבה הופעל הסעיף לאורך כמעט 77 שנות קיומה של הברית הייתה על ידי ארצות הברית, מייד לאחר מתקפות 11 בספטמבר
העובדות מראות אחרת, כפי שאינספור מנהיגים באולם ידעו היטב. סעיף 5 של אמנת נאט"ו, שכל מדינה חברה רשאית להפעיל, רואה בהתקפה על מדינה אחת משום התקפה על כולן ומחייב תגובה מכוח האמנה; הפעם היחידה שבה הופעל הסעיף לאורך כמעט 77 שנות קיומה של הברית הייתה על ידי ארצות הברית, מייד לאחר מתקפות 11 בספטמבר.
באופן אירוני, אחת התורמות המרכזיות למאמצי ארה"ב באפגניסטן התבררה כדנמרק, שאיבדה אחוז גבוה יותר של חיילים ביחס לגודל האוכלוסייה שלה מכל מדינה חברה אחרת.
אבל את טראמפ ההיסטוריה לא עניינה – אלא אם הוא היה יכול לכופף אותה לצרכיו. במקום זאת הוא הזכיר את סוף מלחמת העולם השנייה ותיאר כיצד ארה"ב הצילה את אירופה – ואת גרינלנד – ממדינות הציר, תוך התעלמות מתרומתן של מעצמות אחרות, ובהן ברית המועצות, סין ושורה של מדינות שהיו אז תחת שלטון קולוניאלי.
"אנחנו ממש הקמנו בסיסים בגרינלנד עבור דנמרק", אמר טראמפ. "כמה טיפשים היינו שהחזרנו את גרינלנד. כמה כפויי טובה הם עכשיו!"
השאלה כעת היא כיצד ייראה המשא ומתן של טראמפ על "עסקה עתידית בנוגע לגרינלנד" – והאם הוא שוב ישנה את דעתו. טראמפ, שכבר נכנס לתפקיד הבריון, סימן מטרה על מנהיגים שמגיבים לאיומיו במילים קשות
השאלה כעת היא כיצד ייראה המשא ומתן של טראמפ על "עסקה עתידית בנוגע לגרינלנד" – והאם הוא שוב ישנה את דעתו. טראמפ, שכבר נכנס לתפקיד הבריון, סימן מטרה על מנהיגים שמגיבים לאיומיו במילים קשות. "עמנואל, צפיתי בנאום שלך", אמר בנימה מסתייגת לנשיא צרפת עמנואל מקרון, שחזר ביום שלישי על חשיבותה של הריבונות.
עם הכוכב הנואם השני של השבוע טראמפ היה נוקשה יותר. "קנדה… צפיתי בראש הממשלה שלכם", אמר בחלק המאולתר של דבריו, כשהוא מתייחס למארק קרני. "בפעם הבאה שתדבר, מארק, תיזהר".
המפגש השנתי האחרון של הפורום הכלכלי העולמי הפך לסיפורם של שני נאומים. מצד אחד, הלהג והבריונות של טראמפ כלפי בעלות בריתו הקרובות ביותר, המבשרים עידן של חוק הג'ונגל שבו המעצמה הגדולה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה מול כלכלות קטנות יותר.
בניגוד חד ניצב הפירוט הרהוט של קרני על הסכנות הטמונות בעולם שבו הכוח הוא הצדק. קרני לא הציג את הסדר הבינלאומי מבוסס-הכללים כחף מפגמים, אלא הצביע על כך שאותם כללים זקוקים לטיפוח ולא להרס.
בניגוד חד ניצב הפירוט הרהוט של קרני על הסכנות הטמונות בעולם שבו הכוח הוא הצדק. קרני לא הציג את הסדר הבינלאומי מבוסס-הכללים כחף מפגמים, אלא הצביע על כך שאותם כללים זקוקים לטיפוח ולא להרס
"מדינות אחרות אינן חסרות אונים. יש להן היכולת לבנות סדר חדש המכיל את ערכינו, כגון כיבוד זכויות אדם, פיתוח בר-קיימא, סולידריות, ריבונות ושלמות טריטוריאלית", אמר קרני.
"לחזקים יש את הכוח שלהם. אבל גם לנו יש משהו – היכולת להפסיק להעמיד פנים, לקרוא למציאות בשמה, לבנות את כוחנו בבית ולפעול יחד. זו דרכה של קנדה. אנחנו בוחרים בה בגלוי ובביטחון, וזו דרך פתוחה לרווחה לכל מדינה שמוכנה לצעוד בה איתנו".
נאומו של קרני הגיע מייד לאחר ביקור מסוקר בסין, מערכת יחסים שהוא תיאר כנמצאת ב"כיול מחדש", שנה בלבד אחרי שכינה את בייג'ינג "האיום הביטחוני הגדול ביותר" העומד בפני אוטווה.
הסכם שהוכרז בין שתי המדינות כלל ייצוא גז מקנדה לסין בהיקף חסר תקדים וכן הקלה במכסים על כלי רכב חשמליים מתוצרת סין, מוצר שארה"ב מבקשת זה זמן רב לחנוק את מכירותיו הבינלאומיות.
הסכם שהוכרז בין שתי המדינות כלל ייצוא גז מקנדה לסין בהיקף חסר תקדים וכן הקלה במכסים על כלי רכב חשמליים מתוצרת סין, מוצר שארה"ב מבקשת זה זמן רב לחנוק את מכירותיו הבינלאומיות
היום, הטלפון של קרני ודאי מתפוצץ מהודעות. השאלה היא אם קנדה וחברות נאט"ו באירופה יגבו את דבריהן במעשים שיספיקו כדי להרתיע נשיא אמריקאי, שנראה כי הוא רק מתחיל לגלות את היקף העוצמה של ארצות הברית.
ראווי אגרוואל הוא העורך הראשי של Foreign Policy









































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו