היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, חרגה מאמות המידה שהיא עצמה הגדירה בחוות הדעת שלה מלפני שלושה חודשים, ביחס להימצאותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בניגוד עניינים – כדי לבסס את מסקנתה כי היועצת המשפטית לממשלה עודנה מצויה בניגוד עניינים. זאת, אף שלא התעורר נגד בהרב-מיארה כל חשד במסגרת חקירת פרשת הפצ"רית ואף שהיא לא נדרשה כלל למסור עדות בפרשה.

זו המסקנה העולה מתוך מכתב התשובה ששלחה אתמול (שלישי) קוטיק אל היועץ המשפטי למשטרת ישראל, תת-ניצב אלעזר כהנא, עם סיום חקירת המשטרה בפרשת הפצ"רית והוראת מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, להעביר את תיק החקירה לידיה של קוטיק.

בחוות הדעת שלה מלפני שלושה חודשים קבעה קוטיק כי בהרב-מיארה עלולה להימצא בניגוד עניינים בפרשת הפצ"רית. היא הגיעה למסקנה זו על יסוד עמדתה כי "לא ניתן להפריך את האפשרות שיעלה צורך בתשאול של היועצת והגורמים מטעמה".

עם סיומה הרשמי של חקירת המשטרה בפרשה זו, כבר ידוע כי בניגוד לחששותיה של קוטיק – האפשרות שבהרב-מיארה תיאלץ למסור עדות בפרשה הופרכה.

עם סיומה הרשמי של חקירת המשטרה בפרשה זו, כבר ידוע כי בניגוד לחששותיה של קוטיק – האפשרות שבהרב-מיארה תיאלץ למסור עדות בפרשה הופרכה

ואולם על אף זאת, קוטיק לא רק שלא שינתה מעמדתה לפיה היועצת המשפטית לממשלה מצויה בניגוד עניינים, אלא שבמכתבה מאתמול היא אף טוענת שההתפתחויות העובדתיות בפרשה היו חמורות יותר מאשר חששה.

עו"ד יעל קוטיק, היועצת המשפטים של משרד המשפטים (צילום: משרד המשפטים)

"כעולה ממכתבך", כתבה קוטיק ליועמ"ש המשטרה, "גורמים שונים מתוך מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה אכן נדרשו למסור עדות, כך שהחשש התממש בפועל". אלא שקוטיק בוחרת להתעלם מעובדה אחת מרכזית וחשובה ביותר: החשש שעמד בלב חוות דעתה המקורית, שלפיו בהרב-מיארה עצמה תידרש למסור עדות, לא התמשש.

קוטיק עצמה קבעה בחוות דעתה מראשית החקירה, כי בנקודת זמן עתידית ניתן יהיה לשוב ולבחון את סוגיית ניגוד העניינים של היועמ"שית. היא קבעה אז כי "בשלב זה על היועצת המשפטית לממשלה להימנע מלהשתתף בליווי ופיקוח על החקירה המתנהלת כעת", והוסיפה כי "ככל שיחולו התפתחויות או שיתבררו עובדות נוספות, ניתן יהיה לשוב ולבחון את הדברים".

לכאורה, נקודת הזמן הזו הגיעה כעת, עם סיומה הרשמי של החקירה – אפילו על דעת המפכ"ל – ולאחר שהתברר שהיועצת אינה מעורבת, לא התעורר בעניינה כל חשד והיא לא נדרשה למסור עדות.

היועצת המשפטית של משרד המשפטים הייתה אמורה לבחון כעת את הנושא, ולהגיע למסקנה כי החשש להימצאות בניגוד עניינים הופרך, והמניעות שחלה על היועצת המשפטית לממשלה מלפקח על פרשת הפצ"רית – הוסרה.

אך באופן בלתי מוסבר, מסקנתה של קוטיק היא הפוכה. במקום לקבוע באופן מפורש כי בהרב-מיארה יכולה לשוב ולשמש הגורם התביעתי הבכיר שיקבל החלטות בפרשה זו, בשאלה מי יועמד לדין במסגרתה ובאילו עבירות – כותבת קוטיק כי נדרש לה מידע נוסף, שכביכול הוסתר ממנה בסיבוב הראשון, בדבר מניעות שחלה על גורמים שונים בפרקליטות ובייעוץ וחקיקה.

במקום לקבוע באופן מפורש כי בהרב-מיארה יכולה לשוב ולשמש הגורם התביעתי הבכיר שיקבל החלטות בפרשה זו, כותבת קוטיק כי נדרש לה מידע נוסף, שכביכול הוסתר ממנה בסיבוב הראשון

קוטיק אף נעזרת בקביעתו של בג"ץ, בפסק דינו בעתירת ח"כ אביחי בוארון, כי על היועצת וכל מערכת אכיפת החוק חלה מניעות מוסדית גורפת, שלא הייתה קיימת מבחינה נורמטיבית במועד שבו נתנה היועצת המשפטית של משרד המשפטים את חוות דעתה המקורית, בראשית חודש נובמבר 2025.

ח"כ אביחי בוארון (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לדבריה, אם הייתה מודעת, בעת כתיבת חוות דעתה הראשונה, לכך שגורמים מסוימים במשרד המשפטים כבר קיבלו על עצמם להימנע מלטפל בחקירה, ייתכן שחוות דעתה הייתה מחמירה אפילו יותר, ודומה לקביעתו של בג"ץ שקבע מניעות מוסדית.

זוהי מסקנה שגויה, שמתעקשת להתעלם מהעיקר.

כשם שחוות דעתה המקורית של קוטיק הייתה פרסונלית ולא קבוצתית – היא קבעה שהמניעות חלה על בהרב-מיארה ועל המשנה לפרקליט המדינה אלון אלטמן, שפיקח על צוות הבדיקה שבדק את ההדלפה בהוראת בג"ץ – כך נדרשת גם כעת בדיקה פרסונלית, ולא קבוצתית.

העובדה שיש בייעוץ וחקיקה ובפרקליטות גורמים שמסרו עדות בחקירת המשטרה, אינה משליכה על היועצת עצמה. היא עצמה נקייה מכל חשד ולא נדרשה למסור עדות, ולפיכך היה על קוטיק להגיע למסקנה פשוטה ומתבקשת שהמניעות בעניינה הוסרה.

המניעות המוסדית הגורפת שקבעו שופטי בג"ץ מבוססת כל-כולה על כך שבעת שזו נקבעה, הייתה בהרב-מיארה מנועה מלטפל בפרשה בשל החשש לניגוד עניינים שנקבע בחוות דעתה הקודמת של קוטיק

זאת ועוד: המניעות המוסדית הגורפת שקבעו שופטי בג"ץ מבוססת כל-כולה על כך שבעת שזו נקבעה, הייתה בהרב-מיארה מנועה מלטפל בפרשה בשל החשש לניגוד עניינים שנקבע בחוות דעתה הקודמת של קוטיק.

שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בטקס הפרידה ממ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, 1 באוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)

אך כעת, משהוסר החשש לניגוד עניינים של היועמ"שית, מתפוגגת מאליה גם כל המניעות המוסדית הגורפת שחלה על כלל הגורמים בייעוץ וחקיקה ובפרקליטות. נותרה רק מניעות פרסונלית נקודתית של גורמים ספציפיים שמסרו עדות בפרשה, ושלא יוכלו לקחת חלק בצוות התביעה שיפעל יחד עם היועמ"שית לקבלת החלטות בדבר העמדה לדין בפרשה.

בעניינה של קוטיק הועלו טענות כי היא מקורבת לשר המשפטים יריב לוין; כי היא משמשת זרועו הארוכה ומשרתת את האינטרסים שלו. גם אם מדובר בטענות שווא, מכתבה מאתמול בפרשת הפצ"רית מתיישב עם ההאשמות שהועלו כלפיה.

בעניינה של קוטיק הועלו טענות כי היא מקורבת ללוין וכי היא משרתת את האינטרסים שלו. גם אם מדובר בטענות שווא, מכתבה מאתמול בפרשת הפצ"רית מתיישב עם ההאשמות שהועלו כלפיה

במקום לומר דברים ברורים שיוציאו את היועצת המשפטית לממשלה מתחום המניעות, קוטיק בחרה לשנות את אמות המידה המקצועיות, לעוות את כללי ניגוד העניינים ולהותיר שלא בצדק עננה של חשד ערטילאי מעל ראשה של היועצת המשפטית לממשלה.